דרוש מידע ''אחותנו את היי לאלפי רבבה...'' דיון

מצב
הנושא נעול.
  • הוסף לסימניות
  • #1
בפרשה של שבוע שעבר קראנו את ברכתו של לבן לאחותו רבקה אמנו.
''אחותנו את היי לאלפי רבבה''.
בשנים האחרונות הפס' הזה תפס יותר ויותר,

מה שכן,
בדיוק בשבוע שעבר פתחנו בבית את ספר של החיד''א הקדוש ושם הוא כותב,
שהקב''ה גרם לרבקה להיות עקרה בגלל אותה ברכה של אותו רשע.
הקב''ה לא רצה שלבן יחשוב שמברכתו יצא עם ישראל ולכן עקר את רבקה.
ולכן תפילתה של רבקה לא עזרה כיוון שהייתה בה את הקללה הזו שרק צדיק בן צדיק כמו יצחק אבינו יכל להתפלל ולבטל את זה.

אני לא יודעת אם אפשר לאמר שזו לא ברכה,
אבל מה שבטוח שבפועל היא נאמרה ע''י רשע ולפי פרושו של החיד''א היא רק גרמה להיפך הדבר.
אז אולי כדאי שמעתה נחפש מקורות לברכות קדושות וטובות יותר?

נתון לעיון ולמחשבה.
העיקר שירבו שמחות בישראל!
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
פעם שמעתי שמכיון שרוב בנים דומים לאחי האם, לכך אמר לה אחותינו את, היי לאלפי רבבה ותלדי מלא "לבנים" כמוני.
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
זו בסך הכל "מליצה" שמשתמשים בה על שם הפסוק
אף אחד לא רוצה חלילה לקלל...
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
בפרשה של שבוע שעבר קראנו את ברכתו של לבן לאחותו רבקה אמנו.
''אחותנו את היי לאלפי רבבה''.
בשנים האחרונות הפס' הזה תפס יותר ויותר,

מה שכן,
בדיוק בשבוע שעבר פתחנו בבית את ספר של החיד''א הקדוש ושם הוא כותב,
שהקב''ה גרם לרבקה להיות עקרה בגלל אותה ברכה של אותו רשע.
הקב''ה לא רצה שלבן יחשוב שמברכתו יצא עם ישראל ולכן עקר את רבקה.
ולכן תפילתה של רבקה לא עזרה כיוון שהייתה בה את הקללה הזו שרק צדיק בן צדיק כמו יצחק אבינו יכל להתפלל ולבטל את זה.

אני לא יודעת אם אפשר לאמר שזו לא ברכה,
אבל מה שבטוח שבפועל היא נאמרה ע''י רשע ולפי פרושו של החיד''א היא רק גרמה להיפך הדבר.
אז אולי כדאי שמעתה נחפש מקורות לברכות קדושות וטובות יותר?

נתון לעיון ולמחשבה.
העיקר שירבו שמחות בישראל!
וואו, יש לך טעות הבנה בסיסית במשמעות של הברכה.
יש על זה דיונים שלמים בין המפרשים,
אין לי כח להיכנס להסברים, אבל זו הברכה הכי חזקה ונחשבת לפוריות.
לא סתם נבחרה להאימר בשעה שהחתן בא לכסות את הכלה.
הרבנית הצדקנית מרחמיסטרייוקא - הברכה הזו שגורה על לשונה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
וואו, יש לך טעות הבנה בסיסית במשמעות של הברכה.
יש על זה דיונים שלמים בין המפרשים,
אין לי כח להיכנס להסברים, אבל זו הברכה הכי חזקה ונחשבת לפוריות.
לא סתם נבחרה להאימר בשעה שהחתן בא לכסות את הכלה.
הרבנית הצדקנית מרחמיסטרייוקא - הברכה הזו שגורה על לשונה.
לא יודעת אם אפשר לאמר טעות בהבנה למשהו שציטטתי בשם אדם ענק כמו החיד''א...
אם כבודך חולקת עליו בכבוד..
זו לא הבנה ודעה שלי.
אלא משהו שקראתי והיה עבורי חידוש יפה, ובעיקר נתן לי להבין עד כמה צריך לעיין לפעמים לפני שמשתמשים בכל מיני פסוקים כאלו ואחרים.
כתבתי את זה כחומר למחשבה לא כהוראות הפעלה.
ושכל אחד יעשה כהבנתו/ראות עיניו/דעת רבותיו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
תקשיבי רגע, זאת ברכה!-
אבל, השם עשה את רבקה עקרה רק בגלל זה-
הקב''ה לא רצה שלבן יחשוב שמברכתו יצא עם ישראל
זהו.
סוף פסוק.

אך אם מישהו אחר, יהודי, מברך את חברו-
זה מתפרש כברכה, ואין שום סיבה בעולם שהוא יהיה עקר בגלל זה!!!
זה רק היה עם לבן ורבקה,
כדי שלבן לא יעוף על עצמו.
בואי, אנחנו ב"ה לא בדרגה שלו:p
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
תקשיבי רגע, זאת ברכה!-
אבל, השם עשה את רבקה עקרה רק בגלל זה-

זהו.
סוף פסוק.

אך אם מישהו אחר, יהודי, מברך את חברו-
זה מתפרש כברכה, ואין שום סיבה בעולם שהוא יהיה עקר בגלל זה!!!
זה רק היה עם לבן ורבקה,
כדי שלבן לא יעוף על עצמו.
בואי, אנחנו ב"ה לא בדרגה שלו:p
אני לא יודעת מה לאמר,
כי עובדה שאת הברכות של בלעם הקב''ה הפך לברכה ולא לקללה, (ובואי לא נכנס לזה שהייתה כאן מטרה אחרת, בכ''ז)
וכף במשך כל הדורות כשהיו רשעים כאלו ואחרים שברכו לא הוזכרה קללה קשה שכזו,
חוץ מכאן..
ברמה אישית זה גרם לי לחשוב פעמיים לפני זה,
אבל אולי זה שווה עיון עמוק יותר, מה קורה כשיהודי מברך את זה.
צודקת... אין לי מושג.
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
בפרשה של שבוע שעבר קראנו את ברכתו של לבן לאחותו רבקה אמנו.
''אחותנו את היי לאלפי רבבה''.
בשנים האחרונות הפס' הזה תפס יותר ויותר,

מה שכן,
בדיוק בשבוע שעבר פתחנו בבית את ספר של החיד''א הקדוש ושם הוא כותב,
שהקב''ה גרם לרבקה להיות עקרה בגלל אותה ברכה של אותו רשע.
הקב''ה לא רצה שלבן יחשוב שמברכתו יצא עם ישראל ולכן עקר את רבקה.
ולכן תפילתה של רבקה לא עזרה כיוון שהייתה בה את הקללה הזו שרק צדיק בן צדיק כמו יצחק אבינו יכל להתפלל ולבטל את זה.

אני לא יודעת אם אפשר לאמר שזו לא ברכה,
אבל מה שבטוח שבפועל היא נאמרה ע''י רשע ולפי פרושו של החיד''א היא רק גרמה להיפך הדבר.
אז אולי כדאי שמעתה נחפש מקורות לברכות קדושות וטובות יותר?

נתון לעיון ולמחשבה.
העיקר שירבו שמחות בישראל!
לרגע נבהלתי..
כי את הפסוק הזה (בין היתר...) הודרכתי לומר לכלתי/אשתי בשעת כיסוי ההינומא קודם החופה..
זה פסוק וברכה מיוחדת, וזה גם מה שהתכווין רבנו החיד"א.
אשמח למקור שבו כתב הדברים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
מענין - -

שאלה - 212745
לכבוד הרב מוצפי שליט"א,

ראיתי באחת התשובות שברכה של רשע יכולה להזיק. האם גם יש בעיה אם הוא מתפלל עלי? ואשמח בבקשה למקור בגמרא או בפוסקים בעניין הברכה. תודה רבה על הכל.
תשובה
עיין בראשית רבה חיי שרה פרשה ס
"אחותנו את היי לאלפי רבבה, רבי ברכיה ור' לוי בשם ר' חמא בר חנינה מפני מה לא נפקדה רבקה עד שנתפלל עליה יצחק, שלא יהיו עובדי כוכבים אומרים תפלתנו עשתה פירות אלא ויעתר יצחק לה' לנוכח אשתו, רבי ברכיה בשם רבי לוי אמר (איוב כט) ברכת אובד עלי תבא, ברכת אובד זה לבן הארמי שנאמר ארמי אובד אבי, עלי תבא זו רבקה, אחותנו את היי לאלפי רבבה ועמדו ממנה אלופים מעשו ורבבה מיעקב, אלופים מעשו אלוף תימן אלוף קנז, מיעקב רבבה, דכתיב (יחזקאל טז) רבבה כצמח השדה נתתיך".

ובתלמוד סנהדרין דף קה עמוד ב
אמר רבי יוחנן: מברכתו של אותו רשע [בלעם] אתה למד מה היה בלבו, ביקש לומר שלא יהו להם בתי כנסיות ובתי מדרשות - מה טבו אהליך יעקב, לא תשרה שכינה עליהם - ומשכנתיך ישראל, לא תהא מלכותן נמשכת - כנחלים נטיו, לא יהא להם זיתים וכרמים - כגנת עלי נהר, לא יהא ריחן נודף - כאהלים נטע ה', לא יהיו להם מלכים בעלי קומה - כארזים עלי מים, לא יהיה להם מלך בן מלך - יזל - מים מדליו, לא תהא מלכותן שולטת באומות - וזרעו במים רבים, לא תהא עזה מלכותן - וירם מאגג מלכו, לא תהא אימת מלכותן - ותנשא מלכתו. אמר רבי אבא בר כהנא: כולם חזרו לקללה, חוץ מבתי כנסיות ומבתי מדרשות. שנאמר ויהפך ה' אלהיך לך את הקללה לברכה כי אהבך ה' אלהיך, קללה, ולא קללות". השם יצילנו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
כי עובדה שאת הברכות של בלעם הקב''ה הפך לברכה ולא לקללה, (ובואי לא נכנס לזה שהייתה כאן מטרה אחרת, בכ''ז)
אמר רבי אבא בר כהנא: כולם חזרו לקללה, חוץ מבתי כנסיות ומבתי מדרשות. שנאמר ויהפך ה' אלהיך לך את הקללה לברכה כי אהבך ה' אלהיך, קללה, ולא קללות". השם יצילנו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
ב"תורת משה" להחתם סופר (פרשת חיי שרה ד"ה אחותנו) מיישב המנהג בטוב טעם ודעת, כי ליצחק ורבקה נולדו שני בנים יעקב ועשו אחד צדיק ואחד רשע, כי מצד יצחק שהיה צדיק בן צדיק נולד יעקב שהיה צדיק, ומצד רבקה שהיתה צדקת בת רשע נולד עשו שהיה רשע, כמאמרם (ב"ב קי.): "רוב בנים דומין לאחי האם". לכן לבן הארמי בגודל רשעותו נתכוון לברך את רבקה: "אחותנו את היי לאלפי רבבה", שמצד היותך אחותנו אנו מברכים אותך, שתהיו לאלפי רבבה שיהיו דומים לאחי האם כולם רשעים. אולם אנו בני יעקב הצדיק מברכים את הכלה: "אחותנו את היי לאלפי רבבה", שמצד היותך אחותנו תהיו לאלפי רבבה שיהיו דומים ליעקב איש צדיק.
והנה הדברים בלשון קדשו: "אחותנו את היי לאלפי רבבה. נראה לפרש מה שאמרו 'אחותנו', כי הנה יעקב ועשו היו שני הפכים, והוא יען רבקה היתה צדקת בת רשע, לכן היתה מולדת אחד צדיק ואחד רשע, ולבן הרשע אמר בברכתו 'אחותנו', כלומר חלק אחוה שלנו שהוא חלקו של עשו זה יהיה לאלפי רבבה, ולכך אמרו חז"ל (ב"ר ס יג) שהיתה רבקה עקרה שלא תהיה ברכתם עושה פירות, עד שהתפלל יצחק עליה וזרעו מלא ברכת ה'. ומנהג ישראל לברך את הכלה קודם החופה בלבישת ההינומא בברכה 'זאת אחותנו' וגו', ולכאורה יפלא מדוע בחרו רק בברכת לבן הברכה אחת היא לנו. אבל למען להפוך ברכתו לברכתינו אנו אומרים: 'אחותנו', חלק שלנו שהוא חלק יעקב, זה יהיה לאלפי רבבה".
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
לא יודעת אם אפשר לאמר טעות בהבנה למשהו שציטטתי בשם אדם ענק כמו החיד''א...
אם כבודך חולקת עליו בכבוד..
זו לא הבנה ודעה שלי.
אלא משהו שקראתי והיה עבורי חידוש יפה, ובעיקר נתן לי להבין עד כמה צריך לעיין לפעמים לפני שמשתמשים בכל מיני פסוקים כאלו ואחרים.
כתבתי את זה כחומר למחשבה לא כהוראות הפעלה.
ושכל אחד יעשה כהבנתו/ראות עיניו/דעת רבותיו.
שנינו מבינים את החיד"א אותו הדבר ושנינו יוצאים עם מסקנות שונות...
כנראה שבהבנה הבסיסית יש בינינו הבדל...
וההבדל הוא שאתה מוציא מזה שלבן אמר את זה שזו לא ברכה.. ואתה מוסיף שגם מישהו אחר שהוא לא לבן אומר אותה אולי זו אינה ברכה... מה הקשר רבש"ע???? לבן בירך והקב"ה לא רצה שמברכתו יצא עמ"י... זה אומר שזו לא ברכה????
להיפך בגלל שזו ברכה מצויינת שבמצוינות הקב"ה לא רצה שזה יהיה מברכת רשע...
וד"ל..
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
אז אולי כדאי שמעתה נחפש מקורות לברכות קדושות וטובות יותר?
אל תהי ברכה זו קלה בעיניך.
עי' בתוס' מסכת כתובות דף ז ע"ב ד"ה שנאמר -שחז"ל ראו בברכה זו מקור לברכת אירוסין.

מעבר לזה כפי שכבר העירו, מסקנתך שגויה לחלוטין, גם לדברי החיד"א אין שום דופי בנוסח הברכה אלא במברך.
 
  • הוסף לסימניות
  • #15
לא יודעת אם אפשר לאמר טעות בהבנה למשהו שציטטתי בשם אדם ענק כמו החיד''א...
אם כבודך חולקת עליו בכבוד..
זו לא הבנה ודעה שלי.
אלא משהו שקראתי והיה עבורי חידוש יפה, ובעיקר נתן לי להבין עד כמה צריך לעיין לפעמים לפני שמשתמשים בכל מיני פסוקים כאלו ואחרים.
כתבתי את זה כחומר למחשבה לא כהוראות הפעלה.
ושכל אחד יעשה כהבנתו/ראות עיניו/דעת רבותיו.
אף אחד לא חולק על החיד"א, פשוט הפרשנות שלך לדברים שלו היא שגויה לחלוטין

אין כל בעיה בלשון שבה לבן ברך את רבקה.
הבעיה היא שאם הברכה היתה מתקיימת, לבן היה מייחס את הולדת עם ישראל לעצמו, ואת זה רצה הקב"ה למנוע ולכן הברכה לא התקיימה אלא תפילת יצחק ולא תפילת רבקה, כדי שלבן לא יוכל לטעון לזכותו את הולדת עם ישראל.

אבל בשום מקום החיד"א הקדוש לא כותב שהנוסח של הברכה הזו לא טוב.
 
  • הוסף לסימניות
  • #17
לרגע נבהלתי..
כי את הפסוק הזה (בין היתר...) הודרכתי לומר לכלתי/אשתי בשעת כיסוי ההינומא קודם החופה..
זה פסוק וברכה מיוחדת, וזה גם מה שהתכווין רבנו החיד"א.
אשמח למקור שבו כתב הדברים.
ב"תורת משה" להחתם סופר
ומנהג ישראל לברך את הכלה קודם החופה בלבישת ההינומא בברכה 'זאת אחותנו' וגו', ולכאורה יפלא מדוע בחרו רק בברכת לבן הברכה אחת היא לנו. אבל למען להפוך ברכתו לברכתינו אנו אומרים: 'אחותנו', חלק שלנו שהוא חלק יעקב, זה יהיה לאלפי רבבה".
בול פגיעה!!
עכשיו אתה מזכיר לי שהרב זצ"ל שלימד אותי קודם החתונה בעיקר הנהגות נכונות והוא שאמר לי לומר זאת (היה מב"ב, ונפטר בשנים האחרונות [אולי שמו הרב פרוידיגער?])
הוא נו"נ להגאון חתם סופר זצ"ל

יישר כחך!
 
  • הוסף לסימניות
  • #20

רש"י​

אַתְּ הֲיִי לְאַלְפֵי רְבָבָה – אַתְּ וְזַרְעֵךְ תְּקַבְּלוּ אוֹתָהּ בְּרָכָה שֶׁנֶּאֱמַר לְאַבְרָהָם בְּהַר הַמּוֹרִיָּה (לעיל כב,יז): "הַרְבָּה אַרְבֶּה אֶת זַרְעֲךָ...". יְהִי רָצוֹן שֶׁיְּהֵא אוֹתוֹ הַזֶּרַע מִמֵּךְ וְלֹא מֵאִשָּׁה אַחֶרֶת.

אז הברכה היא הברכה שבירך הקב"ה את אברהם בעקידה
ולבן בירך את רבקה שתתקיים בה הברכה ולא באשה אחרת

וע"ז כבר מובא בילקוט שמעוני: מפני מה לא נפקדה רבקה עד שהתפלל יצחק עליה? שלא יהו אומות העולם אומרים: תפילתנו עשתה פירות, אלא "ויעתר יצחק לה'".
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה