מידע שימושי אחי שלח את בנו לישיבה שלא לרמתו, לומר לו משהו עכשיו?

[113570]

אחיין שלי בחור מעולה ממש, נכנס לישיבה קטנה שהבחורים שם הם כמו אור וחושך לעומתו.
אני לא מודע לשיקולים לשלוח אותו דוקא לשם, גם אני הופתעתי בתחילת השנה לגלות את זה.
השאלה האם לעדכן בכך את ההורים? או שעבר זמן ההחלטה?
אני מניח שמהסיפורים שלו הם מבינים את הרמה, מה אתם אומרים?
המציאות היא שההיכרות של ההורים לישיבה פחותה משלי.
הורים שבאמת איכפתים, אולי יותר מהממוצע, אני יודע שהיתה עבודה מאומצת של רשם להביא אותו.
חשוב לי לדעת אם לנסות לעזור לו טכנית בשאר עניני נוחות, או שחבל על המאמץ כעת?

יש מצב שאתה מתפרנס מלהיות רושם בישיבות?
אחרת לא ניתן להבין מה אתה קשור בכלל

התגובות כאן אחד אחד בהבנת ההורים
לטובת בנם

 

[משה שולמן]

בדרך כלל שהורה שולח את בנו לישיבה הוא מחפש את הישיבה שמתאימה לבנו ולכן הם בודקים את כל מה שאפשר העיקר שלבן שלהם יהיה טוב באותו מקום ובפרט שזה פעם ראשונה בה הבן הולך לישיבה אז ההורים רוצים שיהיה לו את איך טוב שיש בין בגשמיות בין ברוחניות.

אם אתם מכירים את הישיבה ואת הבחור ואתם רואים שיש כאן משהו שלא טוב עבור הבחור אז בוודאי שצריך לדבר על כך עם ההורים (ואין צורך לשאול איש חינוך).

ברגע שההורים מבינים את העניין שהישיבה לא מתאימה לבנם מה שנותר לעשות זה שההורים יגשו לרב שלימד אותו בכיתה ח' לקבל ממנו הכוונה מה ניתן לעשות בעניין.

 

[מאיר גולד]

כנראה לא הבנתי
המחנך אמור לספק מידע לדוד האם אחיין שלו היה לחוץ, ומה הסיבה שהלך לישיבה כזו או אחרת??....

המחנך לא אמור כלל לספק מידע. אבל אפשר להציג בפניו את הדברים והחששות. ובאם יש חשש שהוא יפעל בנושא.

 

[חי טוב]

ליגת הקיסוס של האוניברסיטאות....
הגזענות מתחילה בהשוואות "רמה" ו"ליגה" אינטלגנטית של בלבולי שכל....
שחצנות מתחילה מהבית, פשיטות ותמימות, ודווקא אנשים מוכשרים יכולים להעלות ולחדד אנשים ירודים או "נורמליים", ובכלל, ככל שהילד בעל "רמה" גבוהה יותר, הוא צריך ואפילו חייב להסתדר עם חבר'ה רגילים ופשוטים בני דורו וגילו.

אני טיילתי קצת בקהילות המסתגרות והנעלות, העידית והעילית בעיקר בירושלים, וברוך השם שאין לי רגשי נחיתות, אבל זה תת-רמה.
ככל שה"מוכשר" ועילוי וכל המדליות והעיטורים מבריק יותר בנעליים מצוחצחות, ככה ממש אחד לאחד הוא אדם שלא מסוגל לעזור או להבין רגשית בן-אדם מסכן שצריך עזרה.
ואם כן אז הוא לא עילוי, כי הוא משקיע מהאנרגיה ברגש ולא בלימוד או בתחרותיות.

אותך בחרתי לצטט מכולם, כי אני רואה שכמה כאן לא הבינו את הקונספט. ואתה עלית על כולם.
השתדלתי להמנע מלתת פרטים מזהים, אבל אני אכנס כמה שאפשר.
תתארו לכם בחור בכיתה ח' בוגר, מתמיד, מסודר בזמנים, וממושמע.
מוכשר מאוד מעבר לממוצע. והכי חשוב בעל שאיפות לידע נרחב בתורה, והוא מצליח בכך.
עכשיו תדמיינו שאתם גרים בליקווד, והוריו של הבחור מבני ברק. והבחור הזה מגיע לישיבה הכי גרועה שם.
מה זה הכי גרועה? בחורים תת רמה, בטלנים נטולי שאיפות. מפריעים ללמוד מפריעים לישון. ומה עוד.
שמה של הישיבה אינו שיקול אצלי, ובודאי לא במי שאינו בני.
לא עלתה על דעתי להתערב בשום אופן, אבל המקרה כאן הוא קיצוני, או 'אור וחושך'.
אם התאריך היה א' תמוז אין לי ספק מה הייתי עושה.
ישיבה קטנה, רחוק מהבית, ועוד לחברה גרועה, זה אסון.
השאלה היא בגלל התאריך, נראה לכם שיש מוצא? או שזה לעג לרש.
או שעדיף להשקיע את הכוחות בלהיטיב איתו את המצב הקיים. הן גשמית והן רוחנית.