אחרי שנתיים ושוב שלוש עשרה

  • הוסף לסימניות
  • #21
תמונות מאד עוצמתיות, אך ענין של טעם לי קצת הפריעה ההילה החזקה מסביב לדמות...
 
  • הוסף לסימניות
  • #22
נכתב ע"י RacheliArt;n4984454:
יואל ארלנגר צלם מומלץ בכל פה. הסבלנות, היחס האישי לילדים...חוויה נהדרת.
תודה רבה!!

תמונות משגעות!
אהבתי בעיקר את השניה .
ואת התמונה האחרונה שעלתה בהודעה נפרדת.

ורחלי,פשוט מדהים לראות את הזמן טס ,
אני הייתי בערך בכיתה ב' יסודי(את לא מכירה אותי) ואת היית כיתה ח' יסודי
ועכשיו יש לך כבר ילד בר מצווה!
 
  • הוסף לסימניות
  • #23
רואים שאתה יודע מה אתה עושה!!

רק ההחזרים במשקף קצת מציקים
 
  • הוסף לסימניות
  • #24
נכתב ע"י טירה;n4985123:
רואים שאתה יודע מה אתה עושה!!

רק ההחזרים במשקף קצת מציקים
באמת היה קשה להימנע מהם
לוקח לתשומת לב
נכתב ע"י תמי פ;n4985102:
תמונות מאד עוצמתיות, אך ענין של טעם לי קצת הפריעה ההילה החזקה מסביב לדמות...
זה באמת מה שרציתי ליצור
אני אוהב את זה כי זה יוצר הפרדה מהרקע
אני אחפש תמונה שאין תאורה אחורית, ואין הילה, ותראי איך זה נראה
 
  • הוסף לסימניות
  • #25
כל תמונה, תמונה!
כמובן שהראשונה עם ההילה מסביב לוקחת..

אולי סוף סוף תבין את הצלמות שלא מתאפקות ומעלות קצת יותר מהארבע תמונות שמותרות;)
את האמת, תמונות ברמה הזאת אפשר גם עשר..
 
  • הוסף לסימניות
  • #26
ומה שאני מתמוגגת זה לקחת נער בר מצוה, שזה כבר לא גיל מתוקי שמתעלפים ממנו וליצור תמונות שמתעלפים מהן....
התאורה מיוחדת מיוחדת
 
  • הוסף לסימניות
  • #27


ורחלי,פשוט מדהים לראות את הזמן טס ,
אני הייתי בערך בכיתה ב' יסודי(את לא מכירה אותי) ואת היית כיתה ח' יסודי
ועכשיו יש לך כבר ילד בר מצווה!
[/QUOTE]


לאה 22 את בטוחה? גרנו בטורונטו-קנדה בכל השנים האלו...
 
  • הוסף לסימניות
  • #28
גם אני הכי אהבתי את הראשונה!
ברב תמונות האחרות (חוץ מהתמונה של הבחור שהעלית אח"כ) הייתי מעדיפה קצת יותר תאורה קיימת- שהפלאש יהיה פחות דומיננטי ואז גם הצד המוצל היה קצת יותר מואר. אבל אולי זה עניין של טעם.
בתמונה הקבוצתית הייתי מנמיכה את הפלאש קצת (בגובה, לא בעצמה) שיהיה אור גם בעיניים של הגדול.
 
  • הוסף לסימניות
  • #29
נכתב ע"י sarigold5;n4985466:
גם אני הכי אהבתי את הראשונה!
ברב תמונות האחרות (חוץ מהתמונה של הבחור שהעלית אח"כ) הייתי מעדיפה קצת יותר תאורה קיימת- שהפלאש יהיה פחות דומיננטי ואז גם הצד המוצל היה קצת יותר מואר. אבל אולי זה עניין של טעם.
בתמונה הקבוצתית הייתי מנמיכה את הפלאש קצת (בגובה, לא בעצמה) שיהיה אור גם בעיניים של הגדול.

עניין של טעם, הרבה פה בפורום רואים כל הזמן תאורה קיימת, ולכן קשה להם לקבל את סגנון התאורה הזה כמובן מאליו.
לגבי הנמכה בגובה, זה ממש לא התאפשר בגלל המשקפיים
בגלל שהן גדולות וקמורות, קשה מאוד לצלם בלי לקבל השתקפות של הפלאש במשקפיים
 
  • הוסף לסימניות
  • #30
תמונות יפיפיות! תאורה ובוקה מקסימים
איזה עדשה זו?
 
  • הוסף לסימניות
  • #31
נכתב ע"י קקטוס;n4985494:
עניין של טעם, הרבה פה בפורום רואים כל הזמן תאורה קיימת, ולכן קשה להם לקבל את סגנון התאורה הזה כמובן מאליו.
לא התכוונתי שתשתמש בתאורה קיימת לבד, הפריע לי בעיקר הצל החזק שבצד הלא מואר של הפנים והרקע החשוך.
 
  • הוסף לסימניות
  • #32
תמונות ותאורה מיוחדת!
באיזה שעה צולם?
 
  • הוסף לסימניות
  • #33
נכתב ע"י קקטוס;n4985494:
עניין של טעם, הרבה פה בפורום רואים כל הזמן תאורה קיימת, ולכן קשה להם לקבל את סגנון התאורה הזה כמובן מאליו.
לגבי הנמכה בגובה, זה ממש לא התאפשר בגלל המשקפיים
בגלל שהן גדולות וקמורות, קשה מאוד לצלם בלי לקבל השתקפות של הפלאש במשקפיים

אני דווקא ממש אוהבת את סגנון התאורה הזה, (בצילום בר מצווה)
אבל בתמונה השלישית מפריע לי העץ המואר והצל החזק שמושכים את העין.
התמונות מדהימות, מדויקות ברמות שלא רואים פה הרבה.

רחלי- הילדים כובשים לגמרי!
 
  • הוסף לסימניות
  • #34
נכתב ע"י RacheliArt;n4985436:
ורחלי,פשוט מדהים לראות את הזמן טס ,
אני הייתי בערך בכיתה ב' יסודי(את לא מכירה אותי) ואת היית כיתה ח' יסודי
ועכשיו יש לך כבר ילד בר מצווה!


לאה 22 את בטוחה? גרנו בטורונטו-קנדה בכל השנים האלו...[/QUOTE]

לא למדת בבית ספר בפתח תקווה?
 
  • הוסף לסימניות
  • #35
לאה 22 רק בכיתה י"א חזרנו לארץ. לא הייתי ביסודי בפ"ת. .. כנראה את מתכוונת לאחותי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #36
נכתב ע"י RacheliArt;n4985990:
לאה 22 רק בכיתה י"א חזרנו לארץ. לא הייתי ביסודי בפ"ת. .. כנראה את מתכוונת לאחותי.

מעניין.
 
  • הוסף לסימניות
  • #37
נכתב ע"י אפרת 10;n4985524:
תמונות ותאורה מיוחדת!
באיזה שעה צולם?

בשקיעה, וקצת אחריה
 
  • הוסף לסימניות
  • #38
לקוחות חוזרים זה תעודת כבוד, זה לא עניין עסקי, זה מסר שאומר שקיבלנו את מה שחלמנו והיצירתיות שלו לא תתן תוצאה משוכפלת באירוע הבא.
והתוצאה מצדיקה את התעודה :)

שים לב שהרוב פה התחברו לתמונה הראשונה, זאת שבה נכנס יותר אור קיים לתמונה, היא בסגנון שונה מהדרמה המכוונת שיש ביתר התמונות.
לרוב אני גם מתחבר לזה, בצילום חוץ, לתת לרקע הקיים יותר נוכחות, במקרה הזה, לתת עוד סטופ בחשיפה במקום עוצמת פלאש. אבל זה עניין של טעם כמובן התוצאה הדרמטית יפה ומעניינת ובטוח שיש בסט גם תמונות דומות לראשונה.

לגבי ההשתקפות במשקפיים. הפלאש בדר"כ מגיע מזווית שהיא קצת יותר גבוהה מגובה פני המצולם. ברגע שהבחור מרים סנטר או שאתה מצלם מזווית שהיא קצת יותר נמוכה ממנו, האור האלכסוני משתקף במשקפיים. בשביל להימנע מזה צריך לצלם מזווית קצת יותר גבוהה או עם סנטר נמוך יותר של המצולם
 
  • הוסף לסימניות
  • #39
נכתב ע"י דוד דנברג;n4986999:
לקוחות חוזרים זה תעודת כבוד, זה לא עניין עסקי, זה מסר שאומר שקיבלנו את מה שחלמנו והיצירתיות שלו לא תתן תוצאה משוכפלת באירוע הבא.
והתוצאה מצדיקה את התעודה :)

שים לב שהרוב פה התחברו לתמונה הראשונה, זאת שבה נכנס יותר אור קיים לתמונה, היא בסגנון שונה מהדרמה המכוונת שיש ביתר התמונות.
לרוב אני גם מתחבר לזה, בצילום חוץ, לתת לרקע הקיים יותר נוכחות, במקרה הזה, לתת עוד סטופ בחשיפה במקום עוצמת פלאש. אבל זה עניין של טעם כמובן התוצאה הדרמטית יפה ומעניינת ובטוח שיש בסט גם תמונות דומות לראשונה.

לגבי ההשתקפות במשקפיים. הפלאש בדר"כ מגיע מזווית שהיא קצת יותר גבוהה מגובה פני המצולם. ברגע שהבחור מרים סנטר או שאתה מצלם מזווית שהיא קצת יותר נמוכה ממנו, האור האלכסוני משתקף במשקפיים. בשביל להימנע מזה צריך לצלם מזווית קצת יותר גבוהה או עם סנטר נמוך יותר של המצולם
כן, נכון
לפעמים זה לא מתאים שכל תמונה הילד ירכין את הסנטר...
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

אשכולות דומים

המסע הבלתי נראה: כשהמצלמה לא מספיקה

יש רגע בחיי כל צלם מקצוע שבו הוא מרגיש את העייפות מתגנבת. לא העייפות מהעמידה ארוכות עם הציוד הכבד, לא המאמץ הפיזי של גרירת תיקי הציוד מאירוע לאירוע. מדובר בעייפות עמוקה יותר, כזאת שמכרסמת מבפנים – העייפות מהמרדף הנצחי אחרי העבודה הבאה.

צילום מעייף.jpg

השעות הבלתי נספרות

את הבוקר מתחיל בפני המחשב. עוד שלוש שעות של עריכת תמונות מהצילומים אתמול, אבל המחשבות כבר נודדות למקום אחר. כמה כסף השקעת בקמפיין הפרסום במקומון? האם הפוסט האחרון בפרוג קיבל מספיק חשיפה? מתי בפעם האחרונה בדקת את האימיילים? אולי יש שם פנייה חדשה.
אתה צלם מקצוען. יש לך עין, יש לך ניסיון, יש לך תיק עבודות שאתה גאה בו – אבל בסוף, כמעט מחצית מהזמן שלך אינו מוקדש למה שאתה אוהב. אלא למכירות. לשכנוע. לפרסום.
תיק העבודות המושקע, זה שעבדת עליו שבועות, נשלח ללקוח פוטנציאלי. הוא מכיל את התמונות הכי טובות שלך – הרגע שבו התינוקת צחקה בצורה הכי טבעית, אור השקיעה המושלם שתפסת בצילומי חלאקה, התינוק הישן בשלווה המוחלטת. כל תמונה היא סיפור. כל פריים הוא רגע שתפסת מהזמן והנצחת.
ואז... שתיקה.
אולי יענו, אולי לא. אולי המחיר שלך גבוה מדי. אולי הלכו לצלם אחר שיותר זול. אולי פשוט לא התאים להם הסגנון. אתה לא יודע. אתה רק ממשיך הלאה, שולח עוד תיק עבודות, מתקשר שוב, מפרסם עוד פוסט, משקיע עוד אלף שקל בפרסום דיגיטלי.

המשחק שאף אחד לא לימד אותך

כשלמדת צילום, אף אחד לא לימד אותך את זה. איך למכור את עצמך. איך לכתוב מייל ששכנע. איך לגרום ללקוח להרגיש שדווקא אתה – מבין אלפי הצלמים שם בחוץ – אתה הבחירה הנכונה. זה משחק שלמדת תוך כדי תנועה, כשהפספסת הזמנות וכשזכית בהן, כשהשקעת בפרסום שלא הניב דבר וכשהופתעת מהזמנה שהגיעה משום מקום.
יש לילות שאתה שוכב ער, חושב על המספרים. כמה הוצאת החודש על פרסום? כמה צילומים הגיעו מזה? האם זה משתלם? ובעומק הלב, יש שאלה מציקה יותר: האם כך זה אמור להיות?

הרגע שהכול משתנה

אבל יש רגע אחר. רגע שונה לגמרי.
זה קורה כשאתה מסיים צילום, מוסר ללקוח את התמונות, ורואה את העיניים שלו נוצצות. הוא מתרגש, הוא מודה, הוא אומר "תודה, זה מדהים". ואז, באופן ספונטני לחלוטין, הוא אומר: "אני חייב להמליץ עליך לחברים שלי."
משהו קורה באותו רגע. לא צריך לשכנע. לא צריך להסביר. לא צריך להתחנן. הלקוח עושה את העבודה עבורך, הוא שגריר שלך – מתוך רצון אמיתי, מתוך שביעות רצון כנה.
ואז, כעבור כמה ימים, מתקבל טלפון. "היי, קיבלתי את המספר שלך מיעקב. היא אמר שאתה הצלם הכי טוב שהוא מכיר. אנחנו מחתנים בעוד שלושה חודשים..."
זה לא אותו דבר כמו הלקוח שהגיע מהפרסום. הוא לא מתחיל בשאלה "כמה זה עולה?". הוא לא משווה אותך לחמישה צלמים אחרים. הוא כבר נמכר. הוא כבר מאמין בך. הוא מגיע עם האמון כמעט מובנה, כי מישהו שהוא אוהב ומכבד המליץ עליך.

המחקרים לא משקרים

יש נתונים על זה. לא סתם תחושה, לא רק אנקדוטה – מחקרים אמיתיים שבדקו את ההבדל בין לקוחות שהגיעו מפרסום ללקוחות שהגיעו מהמלצות.
לקוחות שהגיעו באמצעות המלצה נאמנים יותר – הם חוזרים לצלם שוב, ממליצים בעצמם לאחרים, נשארים איתך לטווח ארוך. הם פחות מתלוננים, פחות מתווכחים על המחיר, פחות עושים בעיות מתמונה שלא יצאה בדיוק כמו שחשבו.
ומעבר לכל זה – הם משלמים יותר. כי הם לא קונים שירות, הם קונים חוויה שכבר קיבלה חותמת אישור ממישהו שהם סומכים עליו.
תחשוב על זה לרגע: מה אם במקום להשקיע אלפי שקלים בפרסום שאתה לא יודע אם יעבוד, תשקיע את אותה האנרגיה, את אותו הזמן, באנשים שכבר מכירים אותך?

בניית המערך שישנה הכול

לא מדובר בלחץ על הלקוח. לא לבקש ממנו "תמליץ עליי" בצורה מביכה, לא נעים. אלא בבניית מערך שלם – מערכת הפניות שמתוכננת, מתוזמנת, מכובדת.
זה מתחיל בחוויה שאתה נותן. בדרך שבה אתה מתייחס ללקוח, בתשומת הלב, באכפתיות האמיתית. זה ממשיך במעקב אחרי הצילום – האם הלקוח מרוצה? האם יש משהו שאפשר היה לעשות טוב יותר?
וזה מגיע לשיא כשאתה יוצר מנגנון שמאפשר ללקוחות המרוצים שלך להפוך לשגרירים שלך. לא בכפייה, אלא ברצון. הם רוצים לספר לאחרים. הם גאים להיות קשורים אליך. אתה רק צריך לתת להם את הדרך, את הכלים, את התזכורת העדינה.

הדרך הנכונה קדימה

חשוב על כמה לקוחות מרוצים יש לך היום. עשרה? עשרים? חמישים? מאה?
עכשיו תאר לעצמך שכל אחד מהם ממליץ עליך לשלושה אנשים בשנה הקרובה. ושני האנשים האלו, אם יהיו מרוצים, ימליצו שוב. זה לא חלום – זה מתמטיקה פשוטה. מערך הפניות טוב יכול להביא לך עשרות ומאות לקוחות חדשים, בלי שתצטרך להשקיע אלף שקל נוסף בפרסום.
כשאתה בונה עסק מבוסס הפניות, אתה לא רק חוסך כסף. אתה משנה את האיכות של החיים המקצועיים שלך. אתה עובד עם אנשים שרוצים אותך, לא אנשים שמחפשים את הזול ביותר. אתה מרגיש את ההערכה, את הכבוד, את האמון.
אתה חוזר להיות צלם. לא איש מכירות. לא עובד בשווק דיגיטלי. צלם.

אז מה עכשיו?

במקום לחשוב על עוד קמפיין פרסום, במקום להכין עוד גרסה של תיק העבודות, שב לרגע וחשוב: מה המערך שאתה צריך כדי שהלקוחות שלך יהיו השותפים הכי טובים שלך לצמיחה?
כי בסופו של דבר, העבודה הכי טובה שלך היא לא הפרסום. היא התמונות. והאנשים שראו אותן – הם יודעים את זה טוב יותר מכל קמפיין פרסום בעולם.
בעזרת השם, מערך הפניות נכון יכול להביא לך מאות לקוחות חדשים. לא בעוד שנה. מחר. בשבוע הבא. כל אחד מהלקוחות המרוצים שלך הוא שער פתוח לקהילה שלמה של אנשים שמחפשים בדיוק מה שאתה מציע.
אתה רק צריך לפתוח אותו.

בהצלחה.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה