איור לספר "ירמיה שאהב להשתולל"

  • הוסף לסימניות
  • #2
נהדר! יש בציורים שלך חיות מיוחדת!
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
אומנותי - כן,
מיוחד - מאד,
תופס את העין - במיוחד,
הצבעים - זוהרים מהמסך,
ההבעה - מרתקת,
חינני - לא כל כך.... אישוני ה'דג' והשיניים השבורות קצת הרתיעו אותי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
חמוד חמוד חמוד
המון הבעה!!!
פתאום קלטתי את עצמי עושה את הפרצוף הזה...
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
מהמם. קוראים לזה אומנות...
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
נכתב ע"י pr;1375860:
חינני - לא כל כך.... אישוני ה'דג' והשיניים השבורות קצת הרתיעו אותי.

ילדים שאוהבים להשתולל זה דבר מעט מרתיע,
אבל זה חלק מהחיים, כן?
כשהוא יגדל יתחלפו לו השיניים לשיניים יפות בעזרת השם.
:)
חוץ מזה, האם לא הגיע הזמן לתת לציבור עוד אפשרויות, חוץ מכל הספרי קוצ'י פוצ'י חמודון הלך לטיולון? יש עוד דרכים לגרום לילד לרצות לבחור בטוב.
כך אני מרגיש על כל פנים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
דבריך, שאול יצחק, כמים חיים על נפש עייפה, עייפה מאוד.
תומך בכל מאודי בגישה הזו.
נאמר די לקוצ'י פוצ'י!
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
אני בעד גישת ה'די לקוצ'י מוצ'י',
במיוחד כי אשמח שהבמה תשאר פנויה יותר עבורי :)
סתם.
זה ילד שאמור להיות שובב, לפי הכותרת - נכון?
בעיני שיניים שבורות וחללים שחורים זה עוני והזנחה,
או אם זה משובבות - אז יותר סוג של מופרעות.
כפי ששמתם לב, באשכול הקודם התרגשתי עד דמעות מהסגנון,
זאת אומרת - אני אוהבת את הסגנון האחר והקורא תיגר הזה.
ספציפית בציור הזה בעיני יש פספוס, כי הדמות לוכדת אמנם את תשומת הלב, אבל לא מעוררת הזדהות ואפילו מעוררת מעט בחילה.
ואני מרשה לעצמי לומר את זה, משום שאני חושבת שלהצליח להביא אנשים לידי בחילה זה באמת כשרון. :)
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
קצת מוזר לי שבגיל כזה יש לו קרחת... (:
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
זה נראה כמו
סטראוטיפ של ילד ג'ינג'י שובב ששבר את שיניו בהשתוללות מוגזמת
אני לא אספר לילדים שלי סיפור שזו הדמות שהם צריכים להזדהות איתה
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
נכתב ע"י לאה ורחל;1376153:
אני לא אספר לילדים שלי סיפור שזו הדמות שהם צריכים להזדהות איתה
מכלל דבריך נשמע,
שאם זה יהיה הדמות שהם צריכים שלא להזדהות איתה, אז זה בסדר.
אז אם ככה אפשר להמשיך.
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
זו דמות שצריך להוקיע בסיפור?
תזהר מהורים לילדים ג'ינג'ים
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
נכתב ע"י שאול יצחק;1375885:
ילדים שאוהבים להשתולל זה דבר מעט מרתיע,
אבל זה חלק מהחיים, כן?
כשהוא יגדל יתחלפו לו השיניים לשיניים יפות בעזרת השם.
:)
חוץ מזה, האם לא הגיע הזמן לתת לציבור עוד אפשרויות, חוץ מכל הספרי קוצ'י פוצ'י חמודון הלך לטיולון? יש עוד דרכים לגרום לילד לרצות לבחור בטוב.
כך אני מרגיש על כל פנים.
בגיל הזה כבר היו אמורים להתחלף לו....
האם ילד מופרע ושובב חייב להיות ממש "מפחיד"?
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
נכתב ע"י סא;1376359:
האם ילד מופרע ושובב חייב להיות ממש "מפחיד"?
"ממש מפחיד" ? עד כדי כך?
אם כך טוב שהראיתי לכם את זה,
לא הייתי מעלה על דעתי שיש פה משהו מפחיד. תודה על התגובות.
(בעיניי הוא ממש חמוד, רק לא החמוד הסטנדרטי, אלא חמוד מסוג , אממ, חדש. למגזר. מה גם שפה הוא בשיא ההתלהבות של ההשתוללות שלו. כשהוא בהבעה רגילה והעיניים חוזרות לגודל רגיל והפה סגור גם הוא בוודאי החמוד הסטנדרטי, אבל חשוב לדעת שיש מי שרואה פה משהו מפחיד. )
 
  • הוסף לסימניות
  • #15
נכתב ע"י שאול יצחק;1376687:
"ממש מפחיד" ? עד כדי כך?
אם כך טוב שהראיתי לכם את זה,
לא הייתי מעלה על דעתי שיש פה משהו מפחיד. תודה על התגובות.
(בעיניי הוא ממש חמוד, רק לא החמוד הסטנדרטי, אלא חמוד מסוג , אממ, חדש. למגזר. מה גם שפה הוא בשיא ההתלהבות של ההשתוללות שלו. כשהוא בהבעה רגילה והעיניים חוזרות לגודל רגיל והפה סגור גם הוא בוודאי החמוד הסטנדרטי, אבל חשוב לדעת שיש מי שרואה פה משהו מפחיד. )

זה מה שיפה כאן!

אולי גודל הפריסה על המסך מבהיל...
 
  • הוסף לסימניות
  • #16
תשמע, שאול יצחק.
הגבלי החשיפה, המוצדקים לחלוטין, של ציבור החרדים לדבר ה', יצרו רתיעה בלתי מוצדקת לחלוטין, מכל דבר שהוא שונה ממה שאנשים ראו בגן בגיל 6.
אני תומך בך לחלוטין בגישה שיש לפתוח את עולם ספרי הילדים לטווח יותר גדול של הבעות רגשות וסיטואציות. חוסר התחכום (הנורא! כמה נורא!) שקיים בשוק היום יוצר מצב שבשביל ספרות ילדים (ונוער) יותר איכותית, אנשים פונים לרעות בשדות זרים. וזה רע.
הדמות הממש מתוקה שהעלת, היא של ילד. עם הבעה שיכולים לראות בילד אמיתי. ילד עם נשמה, ויתרונות, וקשיים. אז מה אם הוא לא צהוב תלתלים, גדול אישונים בורקים וארך ריסים? הוא מציאות! לא נאיביות.
לא צריך להגזים ולהציג דברים מכוערים, ח"ו, אבל צריך להיות מקצועיים יותר, ריאליסטיים יותר, ומה לעשות, פשוט מוכשרים יותר.
 
  • הוסף לסימניות
  • #17
מצינו אצל חכמי הגויים (דיסני)

סתם ככה דבר אחרון,
מצינו אצל חכמי הגויים (דיסני) סגנון כזה לילדים,
ב-2007 ,
*מצרף*
ומן הסתם, כמו שמחכים אצלנו עכשיו את דובי חמודון שלהם מלפני עשרים שנה, עוד עשר שנים יחכו גם את זה.
אבל באמת כנראה יש איזה הבדלי שפה, ברמה הוויזואלית, שאם אתה לא נחשפת אליה מקודם (ואשריך), זה נראה כמו משהו נועז. עד שתחשף אליה בהדרגה.
אז מחילה שאני חושף אתכם, אבל הנה: (לא לפחד)
צפה בקובץ המצורף 208709
צפה בקובץ המצורף 208710
צפה בקובץ המצורף 208712
צפה בקובץ המצורף 208711


או\ו-
 
  • הוסף לסימניות
  • #18
אולי אפשר לנהל דיון מקצועי נטול אמוציות?
לא היה פה אחד שלא התלהב מהסגנון החדש,
אני חושבת שמזמן לא היה פה אשכול נלהב כמו האשכול הקודם שהעלה הצייר המוכשר.
הווי אומר שאנשים לא נרתעו מהשונה ומהאחר,
הלא גם שם הדמויות אינן קיטשיות או תכולות עיניים וארוכות ריסים...
בציור הזה האהדה הונמכה במחצית, ויש לך סיבה רגשית טובה,
אפשר להעלב בשמו של הצייר ולהגן על היצירה שלו בשם הנאום (הצודק) של - סוף סוף משהו אחר, אל תקלקלו,
ואפשר גם לקבל את הביקורת כמות שהיא - שונה זה יפה, וזו לא הבעיה של הציור הזה,
הציור הזה לא גורם לצופה להתחבר אליו - בגלל שהוא יוצר דחייה.
אם יש כמה אנשים שאומרים שזה מבעית - זה משהו שכדאי להתייחס אליו, גם אם הוא לא נחמד לשמיעה..
ובכל מקרה, ציור שמעורר דיון ולא מאפשר לעבור עליו באדישות - זה דבר מחמיא.
כשמישהו מעלה ציור ורואים שהוא לא בדיוק הצייר הבא של הדור, מעדיפים לא להעיר בכלל, או לא להגיב בכלל, או להגיב משהו פושר כזה מסוג: יפה, יש פוטנציאל. :)
כך שדיון כזה הוא בבחינת מחמאה וקידום מקצועי, ואני מקווה שפותח האשכול לא נפגע מדברי חלילה. :)
 
  • הוסף לסימניות
  • #19
אגב, הדמויות של דיסני שהעלית חינניות לגמרי.
יהיו מהצד שיחשבו: אבל מה ההבדל?
אבל זהו, שההבדל הוא ההרגשה שעולה בי כשאני רואה את זה ואת זה.
שים לב גם לשיניים, שהן שבורות וחסרות,
אבל לא בצורה אלימה כזו כשל מישהו שפוצצו לו את הצורה בקרב אגרופים.... :)
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה