דיון איזהו השיר? #4 - נספח

[.כותבת.]

ומכאן - הנספח של אתגר #4
מוזמנים להגיב, לשאול ולהקשות כאוות נפשכם. בהודעות הבאות אני אעלה מספר בלדות כדוגמא.
בהצלחה!
אני מעלה שתי בלדות סקוטיות. אם אתם רוצים דוגמאות נוספות, תכתבו לי ואעלה.
חזרה לאתגר

 

[.כותבת.]

סר פטריק ספנס / בלדה סקוטית
תרגם: נתן אלתרמן

המלך יושב בקרית דמפרלין
שותה את יינו האדום כדם.
"מי יתנני" - אומר הוא - "חובל עז לבב
שיוציא ספינתי אל הים."

קם אביר וראשהו שב
מיושבי לימינו של מלך,
ויאמר: "סר פטריק ספנס
הוא הטוב בחובלים על מי-מלח".

ויכתוב המלך צו,
ויאחז בחותם ויחתם.
וישלח את הכתב אל סר פטריק הטוב,
שטיל על החוף אותו יום.

ויהי אך קרא הוא שורה ראשונה
הוא שחק גם שחק ברמה.
ואולם עת קרא הוא שורה אחרונה
חשכה, אהה, עינו מדמעה.

"אויה, מי זה חרש עלי זאת הרעה,
זאת המזימה מי זמם,
בירח הזה מירחי השנה
לשלחני לרדת בים?

מהרו, מהרו, בחורי עליזים,
הספינה מפרשת עם אור"
אל נא, אל נא לך, אדוני אהובי"
כי חוזה אני סער ושחור.

כי ראיתי מולד הירח החי
ובחיקו הירח המת.
ולבי לי אומר, אדוני,
כי רעה תבואנו לעת".

הוי עמלו שרי סקוטיה לצלוח סופה
בספינה הנקלעת שמים.
אך הזמן לא ארך, עד כי תם זה השחוק,
רק נותרו כובעיהם על המים.

הוי ימים לא מעט תחכינה הגבירות,
בידיהן מניפות השנהב,
עד תזכינה לראות את סר פטריק הטוב
אל החוף שט במלוא מפרשיו.

הוי ימים לא מעט תחכינה הגבירות,
בשערן מסרקות הזהב,
עד ישובו בחירי-לבבן מן הים.
לחינם תחכינה. אין שב.

פרסאות חמישים מן העיר אברדין
אמות-עמק שישים וטפחים.
שם מוטל הוא, סר פטריק הטוב,
ולרגליו שרי סקוטיה נחים.

 

[.כותבת.]

לורד רנדל / בלדה סקוטית
תירגם: נתן אלתרמן

"אֲהָהּ, מֵאַיִן זֶה תָּבוֹא, לוֹרְד רֶנְדֶל, בְּנִי שֶלִי?
אֲהָהּ, מֵאַיִן זֶה תָּבוֹא, בָּחוּר נָאֶה וָטוֹב שֶלִי?" –
"הֲרֵינִי בָּא מִיַּעַר עָב. אֵם, חִיש עֲשִי לִי הַמִשְכָּב.
עָיֵף אֲנִי מִצַּיִד רָב. לוּ תְּנִינִי וְאֶשְכָּב".

"מִי זֶה הִתְקִין סְעֻדָּתְךָ, לוֹרְד רֶנְדֶל, בְּנִי שֶלִי?
מִי זֶה הִתְקִין סְעֻדָּתְךָ, בָּחוּר נָאֶה וָטוֹב שֶלִי?"
"סָעַדְתִּי עַל אֵם הַדֶּרֶךְ. אֵם, חִיש עֲשִי לִי הַמִשְכָּב.
עָיֵף אֲנִי מִצַּיִד רָב. לוּ תְּנִינִי וְאֶשְכָּב".

"וּמֶה הָיְתָה סְעֻדָּתְךָ, לוֹרְד רֶנְדֶל, בְּנִי שֶלִי?
וּמֶה הָיְתָה סְעֻדָּתְךָ, בָּחוּר נָאֶה וָטוֹב שֶלִי?" –
"צְלִי שֶל צְלוֹפָחִים בְּזוֹם. אֵם, חִיש עֲשִי לִי הַמִשְכָּב.
עָיֵף אֲנִי מִצַּיִד רָב. לוּ תְּנִינִי וְאֶשְכָּב".

"אֲבָל כַּלְבֵי צֵידְךָ אַיָם, לוֹרְד רֶנְדֶל, בְּנִי שֶלִי?
אֲבָל כַּלְבֵי צֵידְךָ אַיָם, בָּחוּר נָאֶה וָטוֹב שֶלִי?" –
"בִּטְנָם צָבְתָה וְהֵם מֵתִים. אֵם, חִיש עֲשִי לִי הַמִשְכָּב.
עָיֵף אֲנִי מִצַּיִד רָב. לוּ תְּנִינִי וְאֶשְכָּב".

"אֲהָהּ, דּוֹמֶה כִּי רַעַל הוּא, לוֹרְד רֶנְדֶל, בְּנִי שֶלִי?
אֲהָהּ, דּוֹמֶה כִּי רַעַל הוּא, בָּחוּר נָאֶה וָטוֹב שֶלִי?" –
"כִּי כֵן, כִּי הִרְעִילוּנִי, אֵם. אֵם, חִיש עֲשִי לִי הַמִשְכָּב.
דָּוֶה לִבִּי. נַפְשִי חוֹלָה. לוּ תְּנִינִי וְאֶשְכָּב".

 

[וי שלוק]

לורד רנדל / בלדה סקוטית
תירגם: נתן אלתרמן

"אֲהָהּ, מֵאַיִן זֶה תָּבוֹא, לוֹרְד רֶנְדֶל, בְּנִי שֶלִי?
אֲהָהּ, מֵאַיִן זֶה תָּבוֹא, בָּחוּר נָאֶה וָטוֹב שֶלִי?" –
"הֲרֵינִי בָּא מִיַּעַר עָב. אֵם, חִיש עֲשִי לִי הַמִשְכָּב.
עָיֵף אֲנִי מִצַּיִד רָב. לוּ תְּנִינִי וְאֶשְכָּב".

"מִי זֶה הִתְקִין סְעֻדָּתְךָ, לוֹרְד רֶנְדֶל, בְּנִי שֶלִי?
מִי זֶה הִתְקִין סְעֻדָּתְךָ, בָּחוּר נָאֶה וָטוֹב שֶלִי?"
"סָעַדְתִּי עַל אֵם הַדֶּרֶךְ. אֵם, חִיש עֲשִי לִי הַמִשְכָּב.
עָיֵף אֲנִי מִצַּיִד רָב. לוּ תְּנִינִי וְאֶשְכָּב".

"וּמֶה הָיְתָה סְעֻדָּתְךָ, לוֹרְד רֶנְדֶל, בְּנִי שֶלִי?
וּמֶה הָיְתָה סְעֻדָּתְךָ, בָּחוּר נָאֶה וָטוֹב שֶלִי?" –
"צְלִי שֶל צְלוֹפָחִים בְּזוֹם. אֵם, חִיש עֲשִי לִי הַמִשְכָּב.
עָיֵף אֲנִי מִצַּיִד רָב. לוּ תְּנִינִי וְאֶשְכָּב".

"אֲבָל כַּלְבֵי צֵידְךָ אַיָם, לוֹרְד רֶנְדֶל, בְּנִי שֶלִי?
אֲבָל כַּלְבֵי צֵידְךָ אַיָם, בָּחוּר נָאֶה וָטוֹב שֶלִי?" –
"בִּטְנָם צָבְתָה וְהֵם מֵתִים. אֵם, חִיש עֲשִי לִי הַמִשְכָּב.
עָיֵף אֲנִי מִצַּיִד רָב. לוּ תְּנִינִי וְאֶשְכָּב".

"אֲהָהּ, דּוֹמֶה כִּי רַעַל הוּא, לוֹרְד רֶנְדֶל, בְּנִי שֶלִי?
אֲהָהּ, דּוֹמֶה כִּי רַעַל הוּא, בָּחוּר נָאֶה וָטוֹב שֶלִי?" –
"כִּי כֵן, כִּי הִרְעִילוּנִי, אֵם. אֵם, חִיש עֲשִי לִי הַמִשְכָּב.
דָּוֶה לִבִּי. נַפְשִי חוֹלָה. לוּ תְּנִינִי וְאֶשְכָּב".

למה לא פותחים כל פעם נספח חדש?
בכוונה?!?

 

[.כותבת.]

את לא זמינה באישי?!?

לא.
כל שאלה או הערה אפשר לכתוב פה בנספח

 

[וי שלוק]

לא.
כל שאלה או הערה אפשר לכתוב פה בנספח

למה לא פותחים כל פעם נספח חדש?
בכוונה?!?
זה מסבך את העסק.

ו-האם ניתן לכתוב בלדה גם על ימינו אנו???

 

[.כותבת.]

האם ניתן לכתוב בלדה גם על ימינו אנו???

כן, בטח.
הסגנון של הבלדות הסקוטיות, וההתרחשות עצמה - ממתי שרוצים.

למה לא פותחים כל פעם נספח חדש?
בכוונה?!?

כך המנהל החליט.

 

[סיפור8]

בעז"ה

@.כותבת. את משהו משהו!! רצינית!!

אגב צריך להעיר... שהעם היהודי אף פעם לא היה ב'ימי ביניים' (שפירוש השם 'ימי הביניים' הוא שלא קרה משהו משמעותי בתקופה הזו- זהו רק זמן בין תקופה שהתחדש בה משהו לתקופה אחרת), וגם בלדות טרגיות הן לא חלק מרפטואר השירים היהודי, מכמה סיבות טובות. אגב, בעוד הם כתבו בלדות טרגיות- באותה תקופה בעם היהודי הייתה פריחה של שירה יפיפיה וחכמה.
לא כאן המקום לפתוח ולהתווכח (למרות שאין לי ספק שאני מזמינה את זה...), וההערה הזו לא באה לנגד את האתגר המעניין שהביאה @.כותבת. לפתחנו, רק צריך לדעת שמה ששייך להם שייך להם- ולנו יש את המורשת, השירים, המסרים והתקופות שלנו.

 

[דיונון]

בעז"ה

@.כותבת. את משהו משהו!! רצינית!!

אגב צריך להעיר... שהעם היהודי אף פעם לא היה ב'ימי ביניים' (שפירוש השם 'ימי הביניים' הוא שלא קרה משהו משמעותי בתקופה הזו- זהו רק זמן בין תקופה שהתחדש בה משהו לתקופה אחרת), וגם בלדות טרגיות הן לא חלק מרפטואר השירים היהודי, מכמה סיבות טובות. אגב, בעוד הם כתבו בלדות טרגיות- באותה תקופה בעם היהודי הייתה פריחה של שירה יפיפיה וחכמה.
לא כאן המקום לפתוח ולהתווכח (למרות שאין לי ספק שאני מזמינה את זה...), וההערה הזו לא באה לנגד את האתגר המעניין שהביאה @.כותבת. לפתחנו, רק צריך לדעת שמה ששייך להם שייך להם- ולנו יש את המורשת, השירים, המסרים והתקופות שלנו.

בלי אמוציות , בסה"כ הביאה סוגת שירה.

 

[דיונון]

הכי קרוב לבלדה שכתבתי אי פעם -

אַ אוֹי!
הִתְרַחֵק מִגַּ'סְפָּר!!
גַּ'סְפָּר יֶלֶד רָע!
גַּ'סְפָּר הוּא בִּרְיוֹן,
בּוֹאוֹ צָרָה צְרוּרָה.
אַ אוֹי!
אֶגְרוֹפוֹ אֶגְרוֹף בַּרְזֶל.
מוֹצִיא בְּשֵׁן וָעַיִן.
חוֹבֵט בְּעוּל יָמִים,
גַּם זָקֵן וְסָב.

אַ הוֹי!
הִתְרַחֵק לוֹ גַּ'סְפָּר.
שָׁט בֵּין הַגָּלִים.
תַּחַת דֶּגֶל הַגֻּלְגֹּלֶת,
עִם כָּל פֶּרֶא וְאַלִּים.
אַ הוֹי!
אוֹצָרוֹת גּוֹזֵל.
שִׁכּוֹר מֵרוּם וְיָיִן.
חִתָּתוֹ עַל הַיַּמִּים.
אֵימַת עוֹבֵר וָשָׁב.

אֲבוֹי!
בְּטֵרוּף צוֹחֵק שָׁם גַּ'סְפָּר.
עוֹד רֶגַע מְמַלְמֵל.
עַל גְּרוֹנוֹ כָּרוּךְ הַחֶבֶל.
מַשְׁקִיף אֶל הַנָּמֵל.
אֲבוֹי!
גַּ'סְפָּר יַד – בַּרְזֵל!
גַּ'סְפָּר חַד – הָעַיִן!
חוֹלֵם עַל הַיַּמִּים,
עַל מַטְמוֹנֵי זָהָב...

 

[שלמה שקד]

בס"ד
האגיס = מאכל סקוטי מסורתי מורכב מחלקי פנים של כבש.
צ'יף = מנהיג השבט.
קילט = הלבוש המסורתי – החצאית המוכרת.

 

[.כותבת.]

@שלמה שקד שאפו על המהירות!
@סיפור8 - קודם כל - צודקת , ועכשיו עוד קצת - ימי הביניים זה שם של תקופה, בלי להיכנס למשמעויות השם שבחרו לה, זו פשוט תקופה היסטורית.
וודאי שקרו אז המון דברים משמעותיים באמת, זו הייתה תקופה מפוארת (אך גם מלאה בצרות ורדיפות)
הייתה אז תקופת הגאונים (בבבל ובא"י) ותקופת הראשונים ( לאחר מכן, בצרפת ובספרד), היהדות לעולם לא הייתה בריק
ואגב, לגבי הסוף הטראגי , וודאי שהקו היהודי עיקרו הוא שמחה, אך חזינו בגדולים כמו הרשב"ג, שאגב חי באותה תקופה בספרד, ולא במסגרת אותה סוגת שירה, אלא בסוגת שירת ספרד, הוא כתב שירים קשים מאד לקריאה.
לא מתכוונת ח"ו להשוות בינינו לבין ענק הענקים הזה, רק לציין שחזינו גם במחוזותינו בשירים מסוג כזה.
ובמילים אחרות, כמו שאמר @דיונון

בסה"כ הביאה סוגת שירה.

נכון
התיאור הססגוני היה בעיקר בשביל להכניס לאווירה בואו ניקח את הסוגה שהיא מצויה עם כלליה ועיקריה, ונעשה בה כרצונינו

 

[סיפור8]

בלי אמוציות

ח"ו אמוציות, מעריכה מאד מאד את @.כותבת. המוכשרת והמקסימה, שלא יהיה צל של ספק

 

[.כותבת.]

ח"ו אמוציות, מעריכה מאד מאד את @.כותבת. המוכשרת והמקסימה, שלא יהיה צל של ספק

ואני אוהבת דיונים מעניינים מהסוג הזה
וכנ"ל מעריכה את @סיפור8 ואפילו מעזה לבקש בסטייה חצופה מנושא האשכול, @סיפור8 ! רוצים עוד סיפור יפהפה כמו הקודם!

 

[סיפור8]

רוצים עוד סיפור יפהפה כמו הקודם!

עוד עומלת לסיים את הקודם.... אבל תודה

 

[שלמה שקד]

@.Ana
הבלדה השנייה ממש מעולה!
היא החזירה לי כל הפחדים מאונקל סם.

 

[.Ana]

בעז"ה

@.כותבת. את משהו משהו!! רצינית!!

אגב צריך להעיר... שהעם היהודי אף פעם לא היה ב'ימי ביניים' (שפירוש השם 'ימי הביניים' הוא שלא קרה משהו משמעותי בתקופה הזו- זהו רק זמן בין תקופה שהתחדש בה משהו לתקופה אחרת), וגם בלדות טרגיות הן לא חלק מרפטואר השירים היהודי, מכמה סיבות טובות. אגב, בעוד הם כתבו בלדות טרגיות- באותה תקופה בעם היהודי הייתה פריחה של שירה יפיפיה וחכמה.
לא כאן המקום לפתוח ולהתווכח (למרות שאין לי ספק שאני מזמינה את זה...), וההערה הזו לא באה לנגד את האתגר המעניין שהביאה @.כותבת. לפתחנו, רק צריך לדעת שמה ששייך להם שייך להם- ולנו יש את המורשת, השירים, המסרים והתקופות שלנו.

זאת הערה מעט מנותקת מהמציאות, האם עלינו לבטל את היצירות המופלאות של שוברט, באך, מוצרט וכו' כי לנו יש מוזיקה יהודית משלנו? האם עלינו להימנע מלהזכיר או להשתמש בחכמת הגויים או בהיסטוריה שלהם? האם אין משמעות לכל מה שקורה מחוץ לעולם היהודי? אני לא חושבת שאי מי מהקוראים שכח את המסורת המפוארת שלנו בגלל האתגר הנוכחי, יהדותי נשארת בעינה גם אם אני כותבת שירים בהשראת רפרטואר מ'ימי הביניים' הגויי ר"ל.

 

[ה. רז]

@.Ana בלדה נהדרת!

 

[הזדמנות]

(השיר שלי הוא על ציד המכשפות, מה נאמר, באמת תקופה אפילה מאוד בהיסטוריה הכללית)

 

[דיונון]

יש לי רעיון לבלדה נהדרת.
בהרצה.