הנושאים החמים
- הוסף לסימניות
- #1
כל תושבי מדינת ישראל, נמצאים על סקאלה אחת של שמירת ההנחיות.
בקצה אחד שלו נמצאים אנשים שטוענים שהקורונה זו המצאה של ביבי, ובקצה השני שלו, משוגעים לדבר. מה שהמדינה עושה זה קודש הקודשים.
ובין לבין נמצאים כל עם ישראל, יהודים פשוטים ותמימים. מאמינה שזה מתפלג נורמלית. מי בעד הסגר, מי נגד. מי בעד לימודים, מי נגד גנים, מי בעד חתונות של עשר איש, מי בעד מאה.
השאלה איזה צד אנחנו לוקחים.
מה מבעיר אותנו.
מה המצוי ומה הרצוי.
יש כאלו שהמצוי זה שמירה פלוס מינוס, והרצוי זה שמירה מאה אחוז. יש כאלו שהמצוי זה שמירה זה לפי ההנחיות כמה שאפשר והרצוי זה שלא יהיו הנחיות בכלל.
זה מתבטא בהודעות מסוג: "שלא תחשבו, אני לובש מסיכה, אבל אני נגד מסיכות".
"הבהרתי כבר כמה פעמים, אני מציבור ששומר על ההנחיות אבל..."
או -
"אני שומרת על ההנחיות, ומעודדת שמירה, כן אשמח שלא יהיה סגר".
"אני לא חולה על הסגר, אבל מקפיד עליו".
"אני לא שומרת מאה אחוז, אבל משתדלת כמה שאני יכולה ומאמינה בהנחיות".
והשאלה היא - מה מבעיר אותי.
איזו הודעה גורמת לי להגיב אליה.
האם הודעה של אדם שמצהיר שמסיכות זה שטויות, או הודעה של אדם אחר שאומר שסגר זה הכרחי?
מה קריטי לי יותר? איזה צד אני לוקח במערכה, בעידוד אנשים לשמירה על ההנחיות, או להפך? (למרות שאתה עצמך שומר על ההנחיות, פלוס מינוס).
מה גורם לי חוסר נוחות?
מישהו שמקצין יותר ממני או מקל יותר ממני? ולאיזה כיוון אני הולך ולמה אני משכנע?
כי מה אני עושה בבית, לא רלוונטי לדעת ציבור, מה שאני מצהיר, כן.
אז אם אני מקפיד על ההנחיות, אבל מצהיר נגדם כל היום או משכנע אנשים שלא להקפיד בטענות לוגיות או שלא, יכול להיות שלמרות ההקפדות והמאמצים, התלכלכו לי הידיים. ובטעות.
ואם אני מודע לכך שאי אפשר לשמור במאה אחוז, כמעט, אבל במקום לשמור את זה לעצמי, אני הופך את זה לרשות הרבים,
ומ ס ב י ר לכולם כמה מטופשות ההנחיות האלו כי אי אפשר לשמור עליהם.
האם אני אדם שנתפס בציבור כמשכנע להיזהר, גם אם אני לא מאה אחוז, או להפך?
האם מישהו שבעד הסגר, מקפיץ אותי יותר ממישהו שהולך בלי מסיכה? את המאמצים שלי בדעת קהל אני משקיע במשיכת הציבור, לאן?
בקצה אחד שלו נמצאים אנשים שטוענים שהקורונה זו המצאה של ביבי, ובקצה השני שלו, משוגעים לדבר. מה שהמדינה עושה זה קודש הקודשים.
ובין לבין נמצאים כל עם ישראל, יהודים פשוטים ותמימים. מאמינה שזה מתפלג נורמלית. מי בעד הסגר, מי נגד. מי בעד לימודים, מי נגד גנים, מי בעד חתונות של עשר איש, מי בעד מאה.
השאלה איזה צד אנחנו לוקחים.
מה מבעיר אותנו.
מה המצוי ומה הרצוי.
יש כאלו שהמצוי זה שמירה פלוס מינוס, והרצוי זה שמירה מאה אחוז. יש כאלו שהמצוי זה שמירה זה לפי ההנחיות כמה שאפשר והרצוי זה שלא יהיו הנחיות בכלל.
זה מתבטא בהודעות מסוג: "שלא תחשבו, אני לובש מסיכה, אבל אני נגד מסיכות".
"הבהרתי כבר כמה פעמים, אני מציבור ששומר על ההנחיות אבל..."
או -
"אני שומרת על ההנחיות, ומעודדת שמירה, כן אשמח שלא יהיה סגר".
"אני לא חולה על הסגר, אבל מקפיד עליו".
"אני לא שומרת מאה אחוז, אבל משתדלת כמה שאני יכולה ומאמינה בהנחיות".
והשאלה היא - מה מבעיר אותי.
איזו הודעה גורמת לי להגיב אליה.
האם הודעה של אדם שמצהיר שמסיכות זה שטויות, או הודעה של אדם אחר שאומר שסגר זה הכרחי?
מה קריטי לי יותר? איזה צד אני לוקח במערכה, בעידוד אנשים לשמירה על ההנחיות, או להפך? (למרות שאתה עצמך שומר על ההנחיות, פלוס מינוס).
מה גורם לי חוסר נוחות?
מישהו שמקצין יותר ממני או מקל יותר ממני? ולאיזה כיוון אני הולך ולמה אני משכנע?
כי מה אני עושה בבית, לא רלוונטי לדעת ציבור, מה שאני מצהיר, כן.
אז אם אני מקפיד על ההנחיות, אבל מצהיר נגדם כל היום או משכנע אנשים שלא להקפיד בטענות לוגיות או שלא, יכול להיות שלמרות ההקפדות והמאמצים, התלכלכו לי הידיים. ובטעות.
ואם אני מודע לכך שאי אפשר לשמור במאה אחוז, כמעט, אבל במקום לשמור את זה לעצמי, אני הופך את זה לרשות הרבים,
ומ ס ב י ר לכולם כמה מטופשות ההנחיות האלו כי אי אפשר לשמור עליהם.
האם אני אדם שנתפס בציבור כמשכנע להיזהר, גם אם אני לא מאה אחוז, או להפך?
האם מישהו שבעד הסגר, מקפיץ אותי יותר ממישהו שהולך בלי מסיכה? את המאמצים שלי בדעת קהל אני משקיע במשיכת הציבור, לאן?
