קורונה איזה צד אני לוקח; את מי אני מנסה לשכנע; ומה אני מנסה להוביל;

[yonatanr]

אני רק שאלה
באמת יש פה אנשים שמשתכנעים לשנות את דעתם על הקורונה בעקבות דעות של ניקים?
ולבצע שינויים מעשיים ממש ממה שמקובל במשפחתם / בקהילתם, "כי ככה כתוב בפרוג"?

מבחינתי האישית כל האשכולות האלו הם תיאורטיים לחלוטין. חלקם מרתקים, מעניין לקרוא מגוון דעות, אבל לא משנים כלום באופן מעשי.

במובן מסוים, כאן הוא 'שדה הקרב' האחרון על היחס לקורונה.
אי אפשר להתכחש לזה שברחוב החרדי, גם זה המקפיד מאד, קשה מאד למצוא קולות כמו אלו 'המחמירים' כאן, כאלו שמעיזים לחשוב שצריך רח"ל לשמור על הוראות הסגר בגלל שכך צריך לעשות, ולא בגלל הקנסות ש'הציוינים' יחלקו.
קולות מכחישי הקורונה כאן [אני קורא לזה כך רק בשביל הנוחות, כמו שאני לא 'חסיד' קורונה, כך הם לא 'מכחישי' קורונה, זה שם כללי לאלו שעיקר הדגש בהודעותיהם הוא לנסות ולקרר את הצורך בציות להוראות] הם לא ייחודיים ל'פרוג', אלא אפשר לשמוע אותם תחת כל עץ רענן.
באופן מופלא, קולות אלו מתגברים בכל פעם שהחיכוך עם השלטונות גובר, כמו בהחלטה על סגירת ערים אדומות ובאיסור פתיחת תלמודי תורה. אתם אוסרים עלינו לפתוח תלמודי תורה? סימן שהקורונה היא בסך הכל שפעת חמורה. סגרתם את העיר שלנו? סימן שהסגר בכלל לא מועיל. לוגיקה במיטבה.
הכי קל היה לזנוח את הזירה כאן, לומר 'אף אחד ממילא לא ישתכנע', ולתת למכחישי הקורונה לחגוג. היו מספר ימים שכאלו, בתחילת הסגר הנוכחי.
אלא שאנשים עם חוש אחריות מפותח [תצחקו, תצחקו] מבינים שזניחת הזירה הזו גורמת לכל אלו שחוגגים בלי מסיכות ובלי הרחקות, וגם נמצאים כאן, הם או קרוביהם, להרגיש כאילו התירוצים שלהם להמשכה בשגרת החיים באמת מחזיקים מים. ככל שהאדם מבין שהתירוצים שלו נקובים כמו מסננת, כך המצפון שלו נוקף עליו [כך אני מקווה, לכל הפחות], והוא לפחות לא מרפה את ידי אלו שכן נשמרים.
כאן נמצאים 'התותחים הגדולים' של הוויכוח וההסברה החרדיים, ויכול אי מי לומר 'טוב, אם העליתי את הטענות שלי בפרוג ואף אחד לא סתר אותם, סימן שאני צודק'.

 

[shira bira]

אישית אני מפקפקת ביכלתי לשכנע ניקים לעבור צד. מה גם שאין שני צדדים. יש רצף.
זה גם לא המניע הראשי שלי.
בהיותו של פרוג מיקרו-קוסמוס לציבור החרדי, דעותיו והגיגיו חשוב לי להציג עוד צדדים.
(על הכללות אני כן מוחה).

 

[שימיגם]

בדרך כלל ההודעות מהסוג שאתם מדברים עליו מלוות בשגיאות כתיב ובלבול בין זכר לנקבה
ולכן באמת חסר מישהו שידברר את הצד הזה בקול יותר ברור

(זה ממש נהיה כמו היחסים בין ימין ושמאל במדינה
התחושה של המיעוט כאילו יש הגמוניה
כי אנשי התקשורת הימניים נתפסים כפחות נאורים
ואז אנשי הצד הימני משוועים לאיזה עיתונאי 'נאור'
שידברר אותם ואז עטים עליו כמוצאי עמית סגל)

לא יודע מי מתבלבל בין זכר לנקבה ויש לו שגיאות כתיב
אבל בפעם האחרונה שספרתי - הימניים לא היו מיעוט.

 

[shira bira]

זו חלוקה שלך, בעיניים שלך. אחרים יחשבו שתגובות שאת קוראת להן 'סוג אחר', הן מהסוג הראשון. מכירות, לוגיות, מנסות להתמודד איתה ועם העולם.

וכן, יש לחסידי הקורונה (אין הכוונה פה למישהו מסויים אלא לרוח כללית), נטיה רווחת לסווג כל מי ששואל משהו, ואינו חושב בדיוק כמותם על הקורונה - כ'מכחיש קורונה'.
את לא קיבלת את התואר 'מכחישה', כי את פשוט בצד 'שלהם' הפעם.

קצת מוזר למחות על חלוקה ותיוג ואז להשתמש במינוח "חסידי קורונה".
שזו טרמינולוגיה מאד מסוימת שמתייגת באופן מאד מסוים ורחוקה מתפיסה והכלה של גווני אפור ולוגיות.
אם כבר יותר שחור לבן.

 

[yonatanr]

אני שומרת והולכת עם מסכה,
והייתי בבידוד ושמרתי על הסגר
עכשיו אפשר לומר משהו?

מצחיק עד כמה שפרוג לא משקף את הדעות ברחוב.
כשאני פותחת את פרוג עם הקפה של הלילה, נראה כאילו כולם שומרים על ההנחיות, והדיון הוא רק האם צריך מסכה גם במרפסת הבית או שמספיק לשים אותה על הסנטר.
בפועל, רוב האנשים סביבי (לצערי ולרוב ייאושי) לא שומרים כמעט כלום.
שומרים רק כשזה מגיע לפחד מקנסות.
ופה בפרוג הקול הזה כמעט לא נשמע.

אין כאן הטרוגניות. יש קול אחד חזק שנשמע, וכל השאר מתנצלים כל הזמן.
חשוב כמובן שהאוירה תהיה כמה שיותר לשמור, אבל לא כל מי שלא מסכים עם כל דבר או מעלה סימני שאלה, אוטומטית הופך לקול שחייבים להשתיק אותו. כך בעיני.


ואני שומרת על כל ההנחיות, כן? ושמה מסכה. תודה.

קשה לי להבין את ההיגיון בדברים.
את מציינת שהעובדה שרוב האנשים לא שומרים כמעט כלום, גורמת לך לצער ולייאוש.
האם זו לא סיבה להילחם לפחות על הטיעונים, שאלו שלא שומרים יהיו בעמדת מגננה, ולא להיפך?

 

[yonatanr]

ואני בטוחה שאם יש פה

הם ישתכנעו מהצד השני (להקפיד יותר).
הקול הזה הרבה יותר חזק, נשמע, מדובר ומתקבל כאן בפרוג.

'הקול הזה' לא נשמע מאליו. עובדים על זה קשה...

 

[ronitg]

קשה לי להבין את ההיגיון בדברים.
את מציינת שהעובדה שרוב האנשים לא שומרים כמעט כלום, גורמת לך לצער ולייאוש.
האם זו לא סיבה להילחם לפחות על הטיעונים, שאלו שלא שומרים יהיו בעמדת מגננה, ולא להיפך?

אף על פי שאני בעד לשכנע אנשים להיזהר כמה שיותר
(ובחיי היומיום שלי גם אני נתפסת כסוג של "דוברת" של הקורונה),
אני לא חושבת ששיכנוע עובר דרך השתקה
ואני בעד לשמוע כל טיעון לגופו, ולא לקטלג במיידי לפי "בעד" ו"נגד"

 

[אשת_חבר]

ברגע שהתחלנו לדבר על רבנים ולבזות אותם דרדרנו את האשכול והוא הולך להנעל.
חבל, היה פה דיון ענייני.
או שזו היתה המטרה?

 

[היונה לבנה]

כיוון שמדובר רק על לימוד תורה, שזו באמת ומההתחלה היתה שאלה כבדת משקל!

מה גם שזה לא הכחיש את חבישת המסיכות.
לא סתר את שמירת המרחק בין אדם לרעהו
וכמובן שלא יצאה הוראה שלא להיבדק ולא לשמור בידוד מי שמוטל עליו....
ןבודאי שבמרחב הציבורי לא השתנתה כלל ההוראה על חובת שמירה מלאה כמו שכבר כתב @מרובע

 

[anotherית]

מה זה משנה בעצם?
כל עוד דנים בנתונים ובדברים, ולא באנשים ובמניעים.

זה בדיוק החתירה לשיח ענייני.
לשים לב עד כמה אני מגיב לגוף הטענות ופחות חוקר את המניעים שעמדו לנגד עיני הכותב.

אולי זה באמת לא משנה, לדעתי זה משקף.

אלף:
בואי נפריד את זה רגע.
יש שתי סוגי תגובות.

תגובה המכירות בקורונה, ומנסות להתמודד איתה ועם העולם, ולוגיות: לקצר ימי בידוד. להפסיק את המלוניות. לשלם למבודדים. לעשות יותר בדיקות. לתת כסף במקום לקחת. תגובה מספרית ששואלת איפה הגבול בין נזק אל מול נזק. מי החליט איזה דם סמוק יותר.

ותגובות מסוג אחר, שלא מכירות בקורונה, ואמוציונאליות: כמה נפטרים יש "במגיפה" בכל העיר ביתר? אסור לשאול שאלות, כי אז יקראו לי מכחישת קורונה. (ואני גם כן שאלתי שאלות בחיי, מעולם לא קיבלתי את התואר מכחישה.. מעניין למה). אין עודף נתוני תמותה. ועוד כל מיני תגובות שמחייבות ניקים לשים בסוף את מילים: "אני שומר מקהילה שמרנית אבא שלי שמרן".

ובית (שזהו בעצם נושא האשכול):
האם את, וניקיות נוספות, נזעקים באותה צורה כלפי ניקים שמסתובבים בלי מסיכות או לא שומרים בידוד? מסבירים להם סטיטסטיקות, צורות התמודדות, הסברים שאולי כדאי להם לשים מסיכות. מסבירים את המניעה, מסבירים מה זה שרשרת הדבקה ולמה כדאי לעצור אותה? אפילו רק כדי שהציבור החרדי יוכל לצאת מהסגר שלו.

ואם התשובה היא לא, אז למה?

*

משום מה השיח כאן בפרוג הפך להיות:
מבקר את מערכת הבריאות - אתה מזלזל במלאכי הרפואה.
מבקר את המדיניות הממשלתית - אתה מחליש את ההיענות להנחיות.
מבקר את ההתנהלות הציבורית החרדית - אתה יוצא נגד גדו"י מקהילות שמורות אחרת.

בקיצור אפשר להמשיך את הרשימה...
המשותף לכולה שהדיון כל העת עובר מעצם הדברים לדוברים, או להשלכות אפשרויות שאינן מגוף הטענות.

הדיון לא עובר מעצם הדברים לדוברים, (חוץ מזעקות השבל של כל מיני שקוראים להם מחכישים בעוד הם עם ה"חסידים"), אלא להכללות בלי יכולת הכלה של אפור ושל רצף. כל אחד נגרר לקצה אחד של הרצף. אבל זה לא נוגע לשאלה.