דרוש מידע איך אנחנו כלקוחות יכולים לעצור את המחירים המטורפים

  • הוסף לסימניות
  • #2
רק 50/80?
רק השבוע הלכתי לקנות כמה פריטים קטנים, בקושי מילאתי עגלה ויצאתי עם חשבונית של 430 ש''ח
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
המצב ממש מטורף
כל קניה מגיע בין 50 ל80 ש"ח רק לכמה פריטים קטנים
מה אפשר לעשות שזה יעצור?
אין מה לעשות זה מובנה בכלכלה. חבל שלא לימדו אותנו את זה בגיל צעיר אבל אפשר ללמוד עכשיו על אינפלציה. כל מילה אחרת על יוקר המחייה זה סיבוב של פוליטיקאים ואנשים שלא מבינים בכלכלה על הציבור.
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
אין מה לעשות זה מובנה בכלכלה. חבל שלא לימדו אותנו את זה בגיל צעיר אבל אפשר ללמוד עכשיו על אינפלציה. כל מילה אחרת על יוקר המחייה זה סיבוב של פוליטיקאים ואנשים שלא מבינים בכלכלה על הציבור.
אם יודעים על אינפלציה זה עוזר לשוק באיזשהי דרך?
אינפלציה זה נתון קיים... כדי להוריד את המחירים צריך להוריד את האינפלציה..
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
אנחנו לא יכולים להשפיע על הסופרים, היצרנים והמשווקים בצורה ישירה.

אבל כן יש לנו אפשרות לשים סוף לעושק בעסקים בקהילה, כמו השכרת שמלות, רכבים וכדומה.

אני הערב הייתי צריך רכב לכמה שעות, לנסיעה של 15 ק"מ הלוך חזור.

התקשרתי לאחד בשכונה שלי שמשכיר. שאלתי אותו כמה זה יעלה לי — הוא נקב בסכום.

אמרתי לו שאני לא מעוניין משתי סיבות:

1. אני לא חושב שהשכרה לשעתיים עם בקושי נסיעה מצדיק כזה סכום.


2. אני לא יכול לתת יד לכזה עושק — לא רק בשבילי, אלא בשביל כולם.

התוצאה הייתה שמיד, בלי שביקשתי, הוא חתך את המחיר בחצי!

בידנו הדבר — לא להיכנע לכל אחד שהחליט לנסות לדפוק מחיר, בלי לחשוב אם זה מוצדק.

והיכולת שלנו מול רשתות השיווק והיצרנים היא אחת: לקנות תחליפים של חברות קטנות יותר.

הסיבה היחידה שהם מעלים מחירים זה כי הם יכולים — כי הצרכן הישראלי קונה מהבטן ולא מהראש.
מעדיף את השם המוכר, הממותג, על המחיר — לא משנה כמה הוא יצטרך לשלם בשביל זה.

אם ננסה לשנות את הרגלי הצריכה שלנו — זה הדבר היחידי שיגרום להורדת מחירים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
מאד נחמד להגיד את זה ואני שמחה שזה עבד לך,
אבל אתה באמת חושב שאם אני לא אשכור שמלה לדוגמא במחירים המטורפים של היום זה יעזור?
משום מה נראה לי שרק אני אדפק... (בבית שלי קראו לזה כמו אצל כולם כנראה- לדפוק את אגד)
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
הסיבה היחידה שהם מעלים מחירים זה כי הם יכולים — כי הצרכן הישראלי קונה מהבטן ולא מהראש
משפט מאד מאד מסקרן
כנראה עשיתם סקר שוק במדינות אחרות
מאד מעניין לשמוע מה קורה במדינות אחרות
באיזו צורה הם קונים?!
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
דיברתי עם בעל עסק שגובה מחיר מפולפל על שירותיו ושאלתי אותו למה שלא יקום לך מתחרה בעלות פחותה משמעותית ואז הוא הסביר לי את הבעיה המרכזית בישראל והיא שאם הוא יקח מחיר נמוך אף אחד לא יכנס או יקנה כי זה מיד מקטלג אותו כמוצר נחות,ונתן לי דוגמא פשוטה(אולי יחלקו עליה אבל זה הכיוון) שוקולד כרמית ושוקולד עלית הרבה מאד אנשים שבדקתי בטעימה עיוורת אהבו יותר את כרמית אבל הם עדיין לא יקנו כי זה נתפס כמוצר זול ונחות יותר,בקיצור עד שלא נתגבר על הסטראוטיפ המרכזי שיקר יותר שווה איכותי יותר לא נוכל להתקדם
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
משפט מאד מאד מסקרן
כנראה עשיתם סקר שוק במדינות אחרות
מאד מעניין לשמוע מה קורה במדינות אחרות
באיזו צורה הם קונים?!
לא, לא עשיתי שום סקר — מהסיבה הפשוטה שזה לא מעניין אותי מה קורה במדינות אחרות. מעניין אותי מה קורה איפה שאני משלם, ופה — כן, כן — נעשו מחקרים שמוכיחים בדיוק מה שאמרתי: הצרכן הישראלי הוא לא צרכן נבון.

יותר מזה — הרשות להגנת הצרכן בדקה ב־2023 ומצאה שאפשר לחסוך 30%!!! ממחיר סל הקניות, רק אם נפרד מהמותגים המוכרים
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
באמת צריך שיהיה תחלופות טובות למותגים שיעלו יותר זול, הבעיה היא שאם התחלופה היא ממש טובה אז היא גם מעלה מחירים וחוזר חלילה,
אין הרבה מה לעשות בעליית המחירים זה גלגל שחוזר על עצמו פעם אחרי פעם וכל חברה שמעלה גורמת לשאר החברות לעלות גם (מה שנקרא תאום מחירים) ובפרט כשעולה הדלק/חשמל/מים שזה תירוץ לכל החברות להעלות מחירים, וגם אם יורד המחיר של הדלק/חשמל/מים הם לא מורידים חזרה,
חרם על כל העולם לא יעזור, אבל עדיין יש מי שרוצים פה לעלות את שכר השדכנים כי כולם מעלים אז למה שהחברות עצמם לא יגידו את זה לעצמם שעלה להם המחיר של השכירות/גז/חשמל ושלל ירקות
הדבר המנחם פה הוא שכנראה המשיח קרוב כמו שכתוב 'בעקבות משיח... והיוקר יאמיר... ועל מה נשען? על אבינו שבשמים
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
יאוש זה לא תוכנית עבודה,ויש פה כשל שוק כי בעולם מתוקן אם המתחרה מעלה מחיר זו הזדמנות של המתחרה לנגוס נתח שוק רק שכאן הבעיה כמו שכתבתי שיקר נתפס כיותר איכותי ולכן חברות לא רוצות להיתפס כזולות כי זול לא מוכר
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
המחירים מטפסים בחדות – אבל האזרחים שותקים; מדוע?
מחירי המזון בישראל מטפסים באופן קבוע במהלך התקופה האחרונה – הן בשל הגזירות הכלכליות והן בשל החלטות החברות השונות לייקר את המוצרים • בינתיים, האזרחים שותקים. אין מחאה באופק, ואין קריאות לחרם צרכנים • האם בסוף המחאה תתפוצץ?


בעת שהמחירים מאמירים והכיסים מתרוקנים, נדמה שקול המחאה הציבורית הישראלית – שבעבר הדהד מקצה הארץ ועד קצה – נדם. מהי משמעותה של שתיקה זו בחברה שהייתה מופת להתקוממות אזרחית, ומה היא מלמדת אותנו על המרקם החברתי העכשווי?


כשהמספרים צועקים והאזרחים שותקים

הנתונים קשים וחד-משמעיים: עלייה דרמטית במע”מ ל-18%, זינוק של כמעט 10% במחירי המזון בשנה האחרונה, התייקרות משמעותית במחירי האנרגיה והמים, ומעל לכל – עלייה שנתית של 7.7% במחירי הדיור, כשדירה ממוצעת כבר נושקת ל-2.33 מיליון שקלים. בתרגום לשפת היומיום: תוספת הוצאה שנתית של למעלה מ-500 מיליון שקלים על כתפי משקי הבית הישראליים.

חברות מזון מובילות הודיעו על התייקרויות נוספות, מצטרפות למגמה כללית שהחלה כבר ב-2024 עם עליות מחירים של 6%-9.7% במוצרי צריכה בסיסיים. במקביל, שוק הנדל”ן ממשיך להתחמם, כשמחירי הדירות מטפסים בעקביות ומציבים חלום רכישת דירה מחוץ להישג ידם של זוגות צעירים רבים.

ובכל זאת, בניגוד מובהק למחאת הקוטג’ של 2011 או למחאה החברתית שהציפה את רחובות ישראל באותה שנה, הציבור הישראלי של 2025 בוחר, באופן תמוה, להבליג.

אנטומיה של שתיקה: הסיבות העמוקות לדממה הציבורית
תשישות לאומית ופיזור קשב

ישראל של 2025 היא חברה סחוטה ומותשת. המלחמה המתמשכת והאתגרים הביטחוניים גובים מחיר נפשי כבד ומסיטים את תשומת הלב הציבורית. מחקר המכון הישראלי לדמוקרטיה מצביע על כך שלמרות ש-40% מבני 25-44 מוטרדים מיוקר המחיה, הם מעדיפים להתמודד עם המצב באמצעות צמצום הוצאות במקום למחות.

בעוד שהפגנות בנושאי שחרור חטופים או שמירה על הדמוקרטיה ממשיכות להתקיים, נראה כי הקשב הציבורי המוגבל מנותב לסוגיות שנתפסות כקיומיות יותר. יוקר המחיה, למרות השפעתו היומיומית, נדחק לשוליים בסדר העדיפויות הלאומי.

התשישות הציבורית מתבטאת גם בתחושת חוסר אונים מול מציאות מורכבת. כאשר האזרח הממוצע מתמודד יום-יום עם חדשות מטרידות בחזית הביטחונית, שאלות קיומיות על אופי המדינה, ודאגות לקרובים המשרתים בצבא, היכולת להתגייס למאבק נוסף – גם אם חשוב – מצטמצמת משמעותית.

אובדן אמון במערכת ובכוחה של המחאה

אחד הגורמים המשמעותיים ביותר לאפתיה הציבורית הוא חוסר האמון העמוק בממשלה ובמערכת הפוליטית. התחושה הרווחת היא שהממסד אינו קשוב לצרכי האזרחים, וכי גם מחאה ציבורית נרחבת לא תוביל לשינוי משמעותי.

התסכול הציבורי משתקף בבירור בפלטפורמות החברתיות, שם רבים מביעים את תחושותיהם. “יוקר המחיה בלתי נסבל”; “נהיה פשוט בלתי נסבל לחיות כאן. הממשלה לא עושה דבר” – אלו רק חלק מהתלונות. אך התלונות הללו נותרות ברמת השיח הדיגיטלי, ואינן מתגבשות לכדי פעולה קולקטיבית אפקטיבית.

הסקפטיות לגבי יעילות המחאות מבוססת גם על ניסיון העבר. בעוד שמחאת הקוטג’ הובילה להורדת מחירים זמנית, והמחאה החברתית של 2011 העלתה את יוקר המחיה לראש סדר היום הציבורי, התוצאות ארוכות הטווח נתפסות כמוגבלות. עובדה זו מחלישה את האמונה ביכולת לחולל שינוי אמיתי באמצעות התארגנות אזרחית.

אין “אויב” ברור: הפיזור של ההתייקרויות

בניגוד למחאת הקוטג’, שהתמקדה במוצר סמלי אחד, ההתייקרויות של 2025 מפוזרות על פני מגוון רחב של מוצרים ושירותים – ממזון ואנרגיה ועד ארנונה ומיםaariv. היעדר מטרה ברורה ומוחשית מקשה על הציבור להתלכד סביב סמל מאחד או לנקוט באסטרטגיה ממוקדת כמו חרם צרכנים.

ההתייקרויות המדורגות והמבוזרות יוצרות תחושה של “צפרדע בסיר מתחמם” – כל עלייה בפני עצמה נסבלת יחסית, אך ההשפעה המצטברת מכרסמת בעוצמה בחוסן הכלכלי של משקי הבית.

בתקופה האחרונה אנו שומעים על שורה של התייקרויות במזון, כשספקים רבים מודיעים על עליות מחירים בטווח קצר. בהיעדר “שק חבטות” אחד – חברה ספציפית או מוצר מסוים – הזעם הציבורי מתפזר ומתמסמס, והופך את ארגון המחאה למורכב הרבה יותר.

אסטרטגיות הישרדות אישיות במקום פעולה קולקטיבית

במציאות של עליות מחירים מתמשכות, רבים בוחרים להתמודד עם המצב באופן אישי. צמצום צריכה, מעבר למותגים זולים יותר, חיפוש מבצעים והתייעלות תקציבית הפכו לדרך חיים עבור משפחות רבות.

הפתרונות האינדיבידואליים הללו מהווים מנגנון הסתגלות יעיל בטווח הקצר, אך פועלים בעצם נגד היווצרותה של תגובה ציבורית מאורגנת. האנרגיה מושקעת בהישרדות יומיומית במקום בחתירה לשינוי מערכתי.

הנתונים משקפים מגמה מדאיגה – משקי בית רבים מצמצמים פעילויות חיוניות כמו חוגים לילדים, טיפולי שיניים, ואפילו צריכת מזון איכותי. הפגיעה באיכות החיים אינה מתורגמת למחאה חברתית, אלא להסתגרות והתמודדות בדל”ת אמותיו של כל משק בית.

ההשלכות החברתיות-כלכליות של השתיקה

השתיקה הציבורית אינה רק תופעה סוציולוגית מעניינת – היא בעלת השלכות מרחיקות לכת על המשק והחברה הישראלית. בהיעדר לחץ ציבורי משמעותי, הממשלה והתאגידים אינם חשים דחיפות לריסון מחירים או להציע פתרונות מבניים.

כך לדוגמה, מחירי הנדל”ן ממשיכים לטפס ללא מעצורים, כשהשוק מתנהל על פי חוקי היצע וביקוש בלבד, ללא התערבות אפקטיבית. הפער בין מחירי הדיור להכנסה הממוצעת במשק מתרחב, ומאיים להפוך את חלום הדירה לבלתי מושג עבור שכבות הולכות וגדלות באוכלוסייה.

בתחום המזון, עליית המחירים משפיעה ישירות על הביטחון התזונתי. משפחות רבות נאלצות לבחור מזונות פחות מזינים אך זולים יותר, מה שעלול להוביל לאתגרי בריאות ארוכי טווח. ללא מחאה צרכנית משמעותית, רשתות השיווק והיצרנים ממשיכים במדיניות ההתייקרויות.

האם השתיקה תימשך? תרחישים אפשריים
למרות השקט היחסי השורר כעת, ישנם סימנים שעשויים להצביע על אפשרות של התעוררות מחודשת. מחירים שימשיכו לעלות ללא מעצורים עלולים להביא בסופו של דבר לנקודת רתיחה. הניסיון ההיסטורי מלמד שלעתים דווקא הצטברות ארוכת טווח של תסכול היא שמובילה להתפרצויות חברתיות עוצמתיות במיוחד.

יתכן כי השילוב בין עליית המע”מ, התייקרות המזון והמשך עליית מחירי הדיור ייצור לחץ כלכלי שלא ניתן יהיה להכילו ברמת משק הבית הבודד. כפי שמלמדות מחאות עבר בישראל ובעולם, לפעמים נדרש רק ניצוץ קטן – התייקרות חריגה של מוצר בסיסי אחד או אירוע מכונן – כדי להצית את אש המחאה.

מבט השוואתי: מחאת יוקר מחיה בעולם

השתיקה הישראלית מול יוקר המחיה מתבלטת במיוחד לאור תגובות ציבוריות שונות במדינות אחרות. ברחבי אירופה, לדוגמה, התקיימו בשנתיים האחרונות הפגנות משמעותיות נגד יוקר המחיה, במיוחד בצרפת, בריטניה וספרד. האזרחים שם נוקטים בצעדים אקטיביים – מהפגנות המוניות ועד חרמות צרכנים יעילים – כדי להילחם בהתייקרויות.

מדוע אפוא הציבור הישראלי, שהיה מוביל במחאות חברתיות בעבר, נוטה כעת להבליג? האם מדובר בתופעה זמנית או בשינוי עמוק במבנה החברתי הישראלי? שאלות אלו נותרות פתוחות, בעוד שהמחירים ממשיכים לטפס והכיסים מתרוקנים.

לקראת נקודת מפנה?

בפרספקטיבה היסטורית, מחאות חברתיות נוטות להתפרץ בנקודות משבר, כאשר הציבור חש שאין לו מה להפסיד. המשך המגמה הנוכחית של עליות מחירים, ללא פעולה ממשלתית נחושה, עלול בסופו של דבר להוביל לנקודת רתיחה.

במקביל, התארגנויות מקומיות ויוזמות צרכניות קטנות צצות בשטח – מקואופרטיבים מקומיים ועד קבוצות רכישה. אלו עשויות להיות ניצנים ראשונים של מודעות צרכנית חדשה, שבמקום להסתמך על מחאה המונית, מחפשת דרכים יצירתיות לעקוף את המערכת הקיימת.

בינתיים, בעוד הממשלה נמנעת מלהציג פתרונות משמעותיים ליוקר המחיה, השתיקה הישראלית ממשיכה להדהד. שתיקה שמספרת, אולי יותר מכל צעקה, על מצבה של החברה הישראלית ב-2025 – חברה מותשת, מפוצלת, ועם זאת, עדיין מחפשת את דרכה בתוך מציאות כלכלית מאתגרת.
 
  • הוסף לסימניות
  • #17
מחירי הקקאו עלו.
עלו
1746163452042.png


 
  • הוסף לסימניות
  • #18
הכל הכל עלה
היבוא המע"מ
תשאלו כל בעל עסק
כמה מיילים הוא קיבל מספקים על העלאת מחירים ב20-30 אחוז
אז המחירים עולים זו המציאות....
 
  • הוסף לסימניות
  • #20
אם אתם רוצים לא להיות שותפים להעלאת המחירים תנסו לקנות תמיד את המותגים הזולים יותר,
כך תגבר התחרות.
לדוג'- אתם רוצים לקנות פסטה? אל תקחו אוסם, אלא חברה פחות ממותגת (כמו טעמן, שדות וכו').
לא שהמחירים בחברות האחרות לא גבוהים, אבל ככל שתהיה תחרות הצרכנים ירוויחו.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

אשכולות דומים

אני יודע שהמאמר קצת ארוך, אבל הוא שווה את זה!

המאמר משתף אתכם בידע שמתי מעט יודעים אותו.

למי שרוצה
כאן השאלות הידועות והמחשבות הקדומות על היפנוזה.

אז קדימה,

מתחילים!

היפנוזה!

מה אנחנו יודעים עלייך?


זה שנים רבות מסעירה ההיפנוזה את דעתו של כל מי ששמע עליה.

נשמעת כמו קסם יותר מאשר כמדע.

ונתונה למחלוקת רבה בדעתם של האנשים...

אבל מה באמת אנחנו יודעים עליה? לא הרבה יותר ממה שאמרו לנו...

אנשים רבים מפחדים מהיפנוזה, אבל האם יש צדק בפחד הזה?

האם היא לא הצטיירה כמפלצתית מדי?

אז בוא נפתח את כל הקלפים!
  • מהי היפנוזה?
  • מהי מדיטציה?
  • מהו דמיון מודרך?
  • איך הם קשורים?
  • ואיך כל זה קשור לשיטת הטיפול NLP?

מהי היפנוזה?

במשמעות הדבר היפנוזה היא תהליך כדי לגרום לשינויים בתת-מודע, שינויים שבמצב רגיל לא ניתן לעשות אותם בקלות.

אבל איך זה עובד?

בשביל זה נגדיר קצת את המודע ואת התת-מודע:

המוח שלנו מחולק לשני חלקים עיקריים: המודע והתת-מודע,

(ישנו עוד חלק ה"לא-מודע" שאחראי לתהליכים הפיזיולוגיים והביולוגיים, אבל הוא לא הנידון כרגע).

המודע הינו בסך הכול כ-5 אחוזים מהמוח בלבד, וכל השאר זה התת-מודע.

בקצרה: למודע ישנם 4 תפקידים עיקריים:

  1. "המוח האנליטי" החלק בנו שמנתח נתונים, משווה אותם וכו'.
  2. "הרציונל" שזה בעצם ההיגיון.
  3. "זיכרון לטווח קצר" כפשוטו.
  4. "כוח הרצון" הכוח שמניע אותנו להתחיל דברים.
לתת-מודע נשאר כל השאר:

זיכרון לטווח ארוך, רגשות, רצונות, אמונות, ערכים, ידיעות וכו'.

כל מה שאנחנו עושים/מרגישים/שומעים/רואים ולא שמים לב אליו (לדוגמה נשימות, תחושת מנח כף הרגל בנעל וכו'), נמצא בתת-מודע,

וכל מה שאנחנו עושים/מרגישים/שומעים/רואים ושמים לב אליו - זה נמצא במודע.

לתת-מודע אין שום היגיון או מוח מנתח, ואם נצליח להחדיר אליו "סוגסטיה" (כלומר הצעה), היא תתקבל (כמעט) בלי עוררין.

לדוגמה: אם נצליח להחדיר לשם שסיגריות הן דבר מגעיל, אז האדם כבר לא יוכל לראות סיגריות.

אבל הקב"ה לא השאיר אותנו חשופים,

ויצר בנו את "הגורם הביקורתי".

הוא השומר שמחליט איזה מידע נכנס לתת-מודע ואיזה לא.

כדי לעשות את תפקידו נאמנה משתמש הגורם הביקורתי בכל הכלים של המודע, ומנתח את הנתון החדש: בודק אם הוא הגיוני, ואז משווה אותו למידע שכבר נמצא בתת-מודע.

אם הנתון לא מסתדר הגיונית או לא תואם מידע שכבר נמצא, אז השומר פשוט לא נותן לו להיכנס!

ולכן כל מעשן שתגיד לו שסיגריות הן דבר מגעיל, זה אולי יחדור למודע שלו, אבל התת-מודע שמנהל לו את הרגשות והרצונות לא יאמין לזה.

חשוב להדגיש שהגורם הביקורתי הוא חלק מהמודע, ולא מהתת-מודע.

בעצם התפקיד שלנו בהיפנוזה הוא לעקוף את אותו "גורם ביקורתי".

אז איך עושים את זה?

יש בזה שתי גישות עיקריות: הגישה הקלאסית והגישה האריקסונית.

בקצרה:

  • הגישה האריקסונית: בשונה מהגישה הקלאסית, היא לא מנסה "להרדים" את הגורם הביקורתי, אלא להתחמק ממנו.
היא נקראת גם שיטת הערפול, ומשתמשת בשיטות מיוחדות כדי להסיח את המודע ואת ה"גורם הביקורתי", ומתחת לפני השטח להשחיל "סוגסטיה" (הצעה).

כרגע נתמקד יותר בגישה הקלאסית:

בגישה הקלאסית
: הרעיון הוא להרדים את המודע, וכך גם את הגורם הביקורתי.

המודע והתת-מודע פועלים כמו מאזניים: כשהמודע בשיא פעילותו התת-מודע מתחבא עמוק עמוק, אבל כשהמודע יורד – התת-מודע נחשף.

לדוגמה, חלומות נובעים מהתת-מודע והם מגיעים במצב שבו המודע חלש מאוד.

לכן הדרך שלנו לחשוף את התת-מודע היא להרחיק את המודע – פשוט להירגע. כן!

ההיפנוזה שכולם רועשים ממנה היא בסך הכול רגיעה!

אבל כדי להגיע לשינויים עוצמתיים צריך רגיעה עוצמתית,

ופה נכנס שלב ה"אינדוקציות" – שזה תהליך איך לעזור לאדם להגיע לרגיעה עוצמתית.

(אם תבקשו אולי אני אכתוב גם על זה מאמר).

אך אל דאגה, גם ברגיעה העוצמתית ביותר תמיד המודע עדיין נוכח. בלתי אפשרי להגיע למצב שבו המודע לא נוכח בכלל,

ואם כן, דבר שינגוד את רצונו של האדם לעולם לא יוכל לחדור פנימה גם במצב של היפנוזה! כפי שנרחיב בהמשך.




רמות פעילות המוח

ושוב בקצרה:

המוח עובד על גלי חשמל בתדרים מסוימים; ככל שהגלים מהירים יותר, זה מראה שהמוח פעיל יותר.

  • גלי ביתא: המצב שבו המוח נמצא רוב היום – פעילות אינטנסיבית ומחשבה רודפת מחשבה.


  • גלי אלפא: המצב של המוח כשהוא ברגיעה קלה או בהתרכזות (פעילות נמוכה יותר), כמו בקריאת ספר, שחמט או שמיעת מוזיקה.


  • גלי תטא: מצב של רגיעה עמוקה. בשלב הזה המחשבות איטיות מאוד ומעורפלות. זה המצב של המוח כשאנחנו חולמים, וכן כמה שניות לפני שינה.


  • גלי דלתא: גלי מוח איטיים ביותר, כמעט ואין מחשבות. זה המצב של המוח כשאנחנו ישנים.
בהיפנוזה אנחנו מחפשים להגיע לגלי תטא, או לפחות לגלי אלפא.

בקיצור: התחושה במצב ההיפנוטי דומה לתחושה של הרגעים האחרונים לפני שינה.

בשלב הזה התת-מודע הרבה יותר נגיש, והמודע עם הגורם הביקורתי הרבה פחות ביקורתיים, וכך נוצר מצב שבו התת-מודע גמיש ומוכן לשינויים.




מה זה מדיטציה ודמיון מודרך?

למען האמת, גם מדיטציה ודמיון מודרך הם מצב היפנוטי לכל דבר, אם כי בדרך כלל הם נעשים ברמה יותר חלשה של רגיעה (גלי אלפא).

ההיפנוזה שקוראים לה "היפנוזה" היא בדרך כלל בגלי תטא.

עכשיו אנחנו מבינים שאין הרבה מה לפחד בהיפנוזה; אדם נכנס למצב היפנוטי בין 7 ל-12 פעמים ביום וזה תהליך טבעי לחלוטין.

אבל רגע לפני שנשפוט – נעבור לשאלות המעניינות...
שלום לכולן, הרבה זמן התלבטתי אם לפתוח את האשכול הזה, אבל הרגשתי שזה ממש 'מתבקש'.

רכישת תכשיט ובטח שמדובר ביהלומים היא בדרך כלל החלטה משמעותית, אבל גם כזו שמלווה בהרבה התלבטויות. בין אם זה עבור שמחה משפחתית קרובה, מתנה לחג או כהשקעה אישית – כולנו רוצות לדעת שהכסף שלנו הולך למקום הנכון ושאנחנו נקבל את התוצאה הכי טובה שאפשר להפיק.

אני מגיעה מבית שבו עולם היהלומים הוא חלק בלתי נפרד מהחיים. גדלתי לתוך הידע הזה, ודרך המשפחה שלי שנמצאת עמוק בבורסה, למדתי לראות את הדברים "מבפנים" – לא רק את האבן כחומר גלם, אלא את כל התהליך שבו היא הופכת לתכשיט.

לאורך זמן ראיתי את הפער הגדול: אנחנו כציבור או כאדם פרטי משקיעים המון כסף בתכשיטים לשמחות, חגים וציוני דרך אבל לא תמיד יש לנו את הכלים לדעת מה באמת איכותי ואיפה המחיר מוצדק.

החלטתי לעשות קצת סדר בשיקולים החשובים באמת שכל אחת חייבת להכיר:

המודל והשיבוץ: שהוא הסוד למראה יוקרתי (וחסכוני)
יש נקודה אחת שחשוב לי להדגיש, כי היא לעיתים קרובות הופכת תכשיט מ'נחמד' ל'מרהיב': המודל והשיבוץ.


לפעמים משקיעים ביהלום, אבל המודל של התכשיט פשוט "בולע" אותו. מודל כבד עם המון זהב שסוגר את האבן, חוסם את כניסת האור וגורם ליהלום להיראות קטן וחבוי במקום לנצנץ.

הסוד הוא לבחור מודל אלגנטי שנותן ליהלום את הבמה. שיבוץ נכון ודק מרים את האבן ויוצר מראה אצילי הרבה יותר. וחוץ מהעניין האסתטי – היום כשמחירי הזהב כל כך גבוהים, מודל עדין וחכם פשוט חוסך לכן כסף על משקל זהב מיותר שכמו שאמרנו לא באמת תורם ליופי

איך לא לשלם על מה שהעין לא רואה?

אפשר למצוא יהלומים במחירים מעולים שנראים מיליון דולר. הסוד הגדול הוא שיש פגמים שקיימים באבן אבל הם בלתי נראים לעין ללא מיקרוסקופ ואז לא נשלם על דירוג גבוה.

תעודה גמולוגית – הביטוח שלכן!

לעולם אל תקנו יהלום בלי תעודה ממעבדה מוכרת. זה ה"תעודת זהות" של האבן והביטחון שלכן שמה ששילמתן עליו הוא אכן מה שקיבלתן.


אני פותחת כאן את האשכול לכל מי שמתלבטת לפני קנייה, רוצה להבין מושגים או פשוט מחפשת עצה טובה איך לבחור תכשיט שבאמת יחמיא לה.

מוזמנות לשאול הכל, ובנושאים הבאים, נדבר גם על ההבדלים שכולן שואלות עליהם בין יהלומי מעבדה לטבעי……

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה