דרוש מידע איך אנחנו כלקוחות יכולים לעצור את המחירים המטורפים

[ב.פ]

המצב ממש מטורף
כל קניה מגיע בין 50 ל80 ש"ח רק לכמה פריטים קטנים
מה אפשר לעשות שזה יעצור?

 

[sol key]

רק 50/80?
רק השבוע הלכתי לקנות כמה פריטים קטנים, בקושי מילאתי עגלה ויצאתי עם חשבונית של 430 ש''ח

 

[Shainec]

דיאטה

 

[שומר שבת]

המצב ממש מטורף
כל קניה מגיע בין 50 ל80 ש"ח רק לכמה פריטים קטנים
מה אפשר לעשות שזה יעצור?

אין מה לעשות זה מובנה בכלכלה. חבל שלא לימדו אותנו את זה בגיל צעיר אבל אפשר ללמוד עכשיו על אינפלציה. כל מילה אחרת על יוקר המחייה זה סיבוב של פוליטיקאים ואנשים שלא מבינים בכלכלה על הציבור.

 

[Ayala10]

אין מה לעשות זה מובנה בכלכלה. חבל שלא לימדו אותנו את זה בגיל צעיר אבל אפשר ללמוד עכשיו על אינפלציה. כל מילה אחרת על יוקר המחייה זה סיבוב של פוליטיקאים ואנשים שלא מבינים בכלכלה על הציבור.

אם יודעים על אינפלציה זה עוזר לשוק באיזשהי דרך?
אינפלציה זה נתון קיים... כדי להוריד את המחירים צריך להוריד את האינפלציה..

 

[הייטקיסטיתתת]

ויקיפדיה:
מחאת הקוטג' או חרם הקוטג' הוא חרם צרכנים בישראל, שהחל על ידי קבוצה בפייסבוק שהוקמה ביוני 2011 במחאה על העלייה המתמשכת במחיר המזון במדינה,
אולי הפעם זה יתחיל מפרוג .

 

[השלך על ה' יהבך]

אנחנו לא יכולים להשפיע על הסופרים, היצרנים והמשווקים בצורה ישירה.

אבל כן יש לנו אפשרות לשים סוף לעושק בעסקים בקהילה, כמו השכרת שמלות, רכבים וכדומה.

אני הערב הייתי צריך רכב לכמה שעות, לנסיעה של 15 ק"מ הלוך חזור.

התקשרתי לאחד בשכונה שלי שמשכיר. שאלתי אותו כמה זה יעלה לי — הוא נקב בסכום.

אמרתי לו שאני לא מעוניין משתי סיבות:

1. אני לא חושב שהשכרה לשעתיים עם בקושי נסיעה מצדיק כזה סכום.


2. אני לא יכול לתת יד לכזה עושק — לא רק בשבילי, אלא בשביל כולם.

התוצאה הייתה שמיד, בלי שביקשתי, הוא חתך את המחיר בחצי!

בידנו הדבר — לא להיכנע לכל אחד שהחליט לנסות לדפוק מחיר, בלי לחשוב אם זה מוצדק.

והיכולת שלנו מול רשתות השיווק והיצרנים היא אחת: לקנות תחליפים של חברות קטנות יותר.

הסיבה היחידה שהם מעלים מחירים זה כי הם יכולים — כי הצרכן הישראלי קונה מהבטן ולא מהראש.
מעדיף את השם המוכר, הממותג, על המחיר — לא משנה כמה הוא יצטרך לשלם בשביל זה.

אם ננסה לשנות את הרגלי הצריכה שלנו — זה הדבר היחידי שיגרום להורדת מחירים.

 

[ניק 139167]

מאד נחמד להגיד את זה ואני שמחה שזה עבד לך,
אבל אתה באמת חושב שאם אני לא אשכור שמלה לדוגמא במחירים המטורפים של היום זה יעזור?
משום מה נראה לי שרק אני אדפק... (בבית שלי קראו לזה כמו אצל כולם כנראה- לדפוק את אגד)

 

[ynf]

הסיבה היחידה שהם מעלים מחירים זה כי הם יכולים — כי הצרכן הישראלי קונה מהבטן ולא מהראש

משפט מאד מאד מסקרן
כנראה עשיתם סקר שוק במדינות אחרות
מאד מעניין לשמוע מה קורה במדינות אחרות
באיזו צורה הם קונים?!

 

[סופר וומן]

דיברתי עם בעל עסק שגובה מחיר מפולפל על שירותיו ושאלתי אותו למה שלא יקום לך מתחרה בעלות פחותה משמעותית ואז הוא הסביר לי את הבעיה המרכזית בישראל והיא שאם הוא יקח מחיר נמוך אף אחד לא יכנס או יקנה כי זה מיד מקטלג אותו כמוצר נחות,ונתן לי דוגמא פשוטה(אולי יחלקו עליה אבל זה הכיוון) שוקולד כרמית ושוקולד עלית הרבה מאד אנשים שבדקתי בטעימה עיוורת אהבו יותר את כרמית אבל הם עדיין לא יקנו כי זה נתפס כמוצר זול ונחות יותר,בקיצור עד שלא נתגבר על הסטראוטיפ המרכזי שיקר יותר שווה איכותי יותר לא נוכל להתקדם

 

[השלך על ה' יהבך]

משפט מאד מאד מסקרן
כנראה עשיתם סקר שוק במדינות אחרות
מאד מעניין לשמוע מה קורה במדינות אחרות
באיזו צורה הם קונים?!

לא, לא עשיתי שום סקר — מהסיבה הפשוטה שזה לא מעניין אותי מה קורה במדינות אחרות. מעניין אותי מה קורה איפה שאני משלם, ופה — כן, כן — נעשו מחקרים שמוכיחים בדיוק מה שאמרתי: הצרכן הישראלי הוא לא צרכן נבון.

יותר מזה — הרשות להגנת הצרכן בדקה ב־2023 ומצאה שאפשר לחסוך 30%!!! ממחיר סל הקניות, רק אם נפרד מהמותגים המוכרים

 

[זיי גיזונט]

באמת צריך שיהיה תחלופות טובות למותגים שיעלו יותר זול, הבעיה היא שאם התחלופה היא ממש טובה אז היא גם מעלה מחירים וחוזר חלילה,
אין הרבה מה לעשות בעליית המחירים זה גלגל שחוזר על עצמו פעם אחרי פעם וכל חברה שמעלה גורמת לשאר החברות לעלות גם (מה שנקרא תאום מחירים) ובפרט כשעולה הדלק/חשמל/מים שזה תירוץ לכל החברות להעלות מחירים, וגם אם יורד המחיר של הדלק/חשמל/מים הם לא מורידים חזרה,
חרם על כל העולם לא יעזור, אבל עדיין יש מי שרוצים פה לעלות את שכר השדכנים כי כולם מעלים אז למה שהחברות עצמם לא יגידו את זה לעצמם שעלה להם המחיר של השכירות/גז/חשמל ושלל ירקות
הדבר המנחם פה הוא שכנראה המשיח קרוב כמו שכתוב 'בעקבות משיח... והיוקר יאמיר... ועל מה נשען? על אבינו שבשמים

 

[סופר וומן]

יאוש זה לא תוכנית עבודה,ויש פה כשל שוק כי בעולם מתוקן אם המתחרה מעלה מחיר זו הזדמנות של המתחרה לנגוס נתח שוק רק שכאן הבעיה כמו שכתבתי שיקר נתפס כיותר איכותי ולכן חברות לא רוצות להיתפס כזולות כי זול לא מוכר

 

[ישראל בן צבי]

המחירים מטפסים בחדות – אבל האזרחים שותקים; מדוע? – JDN

מחירי המזון בישראל מטפסים באופן קבוע במהלך התקופה האחרונה - הן בשל הגזירות הכלכליות והן בשל החלטות החברות השונות לייקר את המוצרים • בינתיים, האזרחים שותקים. אין מחאה באופק, ואין קריאות לחרם צרכנים • האם בסוף המחאה תתפוצץ?

www.jdn.co.il

המחירים מטפסים בחדות – אבל האזרחים שותקים; מדוע?
מחירי המזון בישראל מטפסים באופן קבוע במהלך התקופה האחרונה – הן בשל הגזירות הכלכליות והן בשל החלטות החברות השונות לייקר את המוצרים • בינתיים, האזרחים שותקים. אין מחאה באופק, ואין קריאות לחרם צרכנים • האם בסוף המחאה תתפוצץ?


בעת שהמחירים מאמירים והכיסים מתרוקנים, נדמה שקול המחאה הציבורית הישראלית – שבעבר הדהד מקצה הארץ ועד קצה – נדם. מהי משמעותה של שתיקה זו בחברה שהייתה מופת להתקוממות אזרחית, ומה היא מלמדת אותנו על המרקם החברתי העכשווי?


כשהמספרים צועקים והאזרחים שותקים

הנתונים קשים וחד-משמעיים: עלייה דרמטית במע”מ ל-18%, זינוק של כמעט 10% במחירי המזון בשנה האחרונה, התייקרות משמעותית במחירי האנרגיה והמים, ומעל לכל – עלייה שנתית של 7.7% במחירי הדיור, כשדירה ממוצעת כבר נושקת ל-2.33 מיליון שקלים. בתרגום לשפת היומיום: תוספת הוצאה שנתית של למעלה מ-500 מיליון שקלים על כתפי משקי הבית הישראליים.

חברות מזון מובילות הודיעו על התייקרויות נוספות, מצטרפות למגמה כללית שהחלה כבר ב-2024 עם עליות מחירים של 6%-9.7% במוצרי צריכה בסיסיים. במקביל, שוק הנדל”ן ממשיך להתחמם, כשמחירי הדירות מטפסים בעקביות ומציבים חלום רכישת דירה מחוץ להישג ידם של זוגות צעירים רבים.

ובכל זאת, בניגוד מובהק למחאת הקוטג’ של 2011 או למחאה החברתית שהציפה את רחובות ישראל באותה שנה, הציבור הישראלי של 2025 בוחר, באופן תמוה, להבליג.

אנטומיה של שתיקה: הסיבות העמוקות לדממה הציבורית
תשישות לאומית ופיזור קשב

ישראל של 2025 היא חברה סחוטה ומותשת. המלחמה המתמשכת והאתגרים הביטחוניים גובים מחיר נפשי כבד ומסיטים את תשומת הלב הציבורית. מחקר המכון הישראלי לדמוקרטיה מצביע על כך שלמרות ש-40% מבני 25-44 מוטרדים מיוקר המחיה, הם מעדיפים להתמודד עם המצב באמצעות צמצום הוצאות במקום למחות.

בעוד שהפגנות בנושאי שחרור חטופים או שמירה על הדמוקרטיה ממשיכות להתקיים, נראה כי הקשב הציבורי המוגבל מנותב לסוגיות שנתפסות כקיומיות יותר. יוקר המחיה, למרות השפעתו היומיומית, נדחק לשוליים בסדר העדיפויות הלאומי.

התשישות הציבורית מתבטאת גם בתחושת חוסר אונים מול מציאות מורכבת. כאשר האזרח הממוצע מתמודד יום-יום עם חדשות מטרידות בחזית הביטחונית, שאלות קיומיות על אופי המדינה, ודאגות לקרובים המשרתים בצבא, היכולת להתגייס למאבק נוסף – גם אם חשוב – מצטמצמת משמעותית.

אובדן אמון במערכת ובכוחה של המחאה

אחד הגורמים המשמעותיים ביותר לאפתיה הציבורית הוא חוסר האמון העמוק בממשלה ובמערכת הפוליטית. התחושה הרווחת היא שהממסד אינו קשוב לצרכי האזרחים, וכי גם מחאה ציבורית נרחבת לא תוביל לשינוי משמעותי.

התסכול הציבורי משתקף בבירור בפלטפורמות החברתיות, שם רבים מביעים את תחושותיהם. “יוקר המחיה בלתי נסבל”; “נהיה פשוט בלתי נסבל לחיות כאן. הממשלה לא עושה דבר” – אלו רק חלק מהתלונות. אך התלונות הללו נותרות ברמת השיח הדיגיטלי, ואינן מתגבשות לכדי פעולה קולקטיבית אפקטיבית.

הסקפטיות לגבי יעילות המחאות מבוססת גם על ניסיון העבר. בעוד שמחאת הקוטג’ הובילה להורדת מחירים זמנית, והמחאה החברתית של 2011 העלתה את יוקר המחיה לראש סדר היום הציבורי, התוצאות ארוכות הטווח נתפסות כמוגבלות. עובדה זו מחלישה את האמונה ביכולת לחולל שינוי אמיתי באמצעות התארגנות אזרחית.

אין “אויב” ברור: הפיזור של ההתייקרויות

בניגוד למחאת הקוטג’, שהתמקדה במוצר סמלי אחד, ההתייקרויות של 2025 מפוזרות על פני מגוון רחב של מוצרים ושירותים – ממזון ואנרגיה ועד ארנונה ומיםaariv. היעדר מטרה ברורה ומוחשית מקשה על הציבור להתלכד סביב סמל מאחד או לנקוט באסטרטגיה ממוקדת כמו חרם צרכנים.

ההתייקרויות המדורגות והמבוזרות יוצרות תחושה של “צפרדע בסיר מתחמם” – כל עלייה בפני עצמה נסבלת יחסית, אך ההשפעה המצטברת מכרסמת בעוצמה בחוסן הכלכלי של משקי הבית.

בתקופה האחרונה אנו שומעים על שורה של התייקרויות במזון, כשספקים רבים מודיעים על עליות מחירים בטווח קצר. בהיעדר “שק חבטות” אחד – חברה ספציפית או מוצר מסוים – הזעם הציבורי מתפזר ומתמסמס, והופך את ארגון המחאה למורכב הרבה יותר.

אסטרטגיות הישרדות אישיות במקום פעולה קולקטיבית

במציאות של עליות מחירים מתמשכות, רבים בוחרים להתמודד עם המצב באופן אישי. צמצום צריכה, מעבר למותגים זולים יותר, חיפוש מבצעים והתייעלות תקציבית הפכו לדרך חיים עבור משפחות רבות.

הפתרונות האינדיבידואליים הללו מהווים מנגנון הסתגלות יעיל בטווח הקצר, אך פועלים בעצם נגד היווצרותה של תגובה ציבורית מאורגנת. האנרגיה מושקעת בהישרדות יומיומית במקום בחתירה לשינוי מערכתי.

הנתונים משקפים מגמה מדאיגה – משקי בית רבים מצמצמים פעילויות חיוניות כמו חוגים לילדים, טיפולי שיניים, ואפילו צריכת מזון איכותי. הפגיעה באיכות החיים אינה מתורגמת למחאה חברתית, אלא להסתגרות והתמודדות בדל”ת אמותיו של כל משק בית.

ההשלכות החברתיות-כלכליות של השתיקה

השתיקה הציבורית אינה רק תופעה סוציולוגית מעניינת – היא בעלת השלכות מרחיקות לכת על המשק והחברה הישראלית. בהיעדר לחץ ציבורי משמעותי, הממשלה והתאגידים אינם חשים דחיפות לריסון מחירים או להציע פתרונות מבניים.

כך לדוגמה, מחירי הנדל”ן ממשיכים לטפס ללא מעצורים, כשהשוק מתנהל על פי חוקי היצע וביקוש בלבד, ללא התערבות אפקטיבית. הפער בין מחירי הדיור להכנסה הממוצעת במשק מתרחב, ומאיים להפוך את חלום הדירה לבלתי מושג עבור שכבות הולכות וגדלות באוכלוסייה.

בתחום המזון, עליית המחירים משפיעה ישירות על הביטחון התזונתי. משפחות רבות נאלצות לבחור מזונות פחות מזינים אך זולים יותר, מה שעלול להוביל לאתגרי בריאות ארוכי טווח. ללא מחאה צרכנית משמעותית, רשתות השיווק והיצרנים ממשיכים במדיניות ההתייקרויות.

האם השתיקה תימשך? תרחישים אפשריים
למרות השקט היחסי השורר כעת, ישנם סימנים שעשויים להצביע על אפשרות של התעוררות מחודשת. מחירים שימשיכו לעלות ללא מעצורים עלולים להביא בסופו של דבר לנקודת רתיחה. הניסיון ההיסטורי מלמד שלעתים דווקא הצטברות ארוכת טווח של תסכול היא שמובילה להתפרצויות חברתיות עוצמתיות במיוחד.

יתכן כי השילוב בין עליית המע”מ, התייקרות המזון והמשך עליית מחירי הדיור ייצור לחץ כלכלי שלא ניתן יהיה להכילו ברמת משק הבית הבודד. כפי שמלמדות מחאות עבר בישראל ובעולם, לפעמים נדרש רק ניצוץ קטן – התייקרות חריגה של מוצר בסיסי אחד או אירוע מכונן – כדי להצית את אש המחאה.

מבט השוואתי: מחאת יוקר מחיה בעולם

השתיקה הישראלית מול יוקר המחיה מתבלטת במיוחד לאור תגובות ציבוריות שונות במדינות אחרות. ברחבי אירופה, לדוגמה, התקיימו בשנתיים האחרונות הפגנות משמעותיות נגד יוקר המחיה, במיוחד בצרפת, בריטניה וספרד. האזרחים שם נוקטים בצעדים אקטיביים – מהפגנות המוניות ועד חרמות צרכנים יעילים – כדי להילחם בהתייקרויות.

מדוע אפוא הציבור הישראלי, שהיה מוביל במחאות חברתיות בעבר, נוטה כעת להבליג? האם מדובר בתופעה זמנית או בשינוי עמוק במבנה החברתי הישראלי? שאלות אלו נותרות פתוחות, בעוד שהמחירים ממשיכים לטפס והכיסים מתרוקנים.

לקראת נקודת מפנה?

בפרספקטיבה היסטורית, מחאות חברתיות נוטות להתפרץ בנקודות משבר, כאשר הציבור חש שאין לו מה להפסיד. המשך המגמה הנוכחית של עליות מחירים, ללא פעולה ממשלתית נחושה, עלול בסופו של דבר להוביל לנקודת רתיחה.

במקביל, התארגנויות מקומיות ויוזמות צרכניות קטנות צצות בשטח – מקואופרטיבים מקומיים ועד קבוצות רכישה. אלו עשויות להיות ניצנים ראשונים של מודעות צרכנית חדשה, שבמקום להסתמך על מחאה המונית, מחפשת דרכים יצירתיות לעקוף את המערכת הקיימת.

בינתיים, בעוד הממשלה נמנעת מלהציג פתרונות משמעותיים ליוקר המחיה, השתיקה הישראלית ממשיכה להדהד. שתיקה שמספרת, אולי יותר מכל צעקה, על מצבה של החברה הישראלית ב-2025 – חברה מותשת, מפוצלת, ועם זאת, עדיין מחפשת את דרכה בתוך מציאות כלכלית מאתגרת.

 

[עוגת בוקר]

חפיסת שוקולד רגיל של עלית עולה עכשיו ב"יש" 9 שח !!!!
ואל תספרו לי שמחירי הקקאו עלו.

 

[אופססס ;)]

נראה לי שאחרי פסח היה עוד איזה זינוק...
הייתי השבוע בקניות והרבה מוצרים הגיעו למחירים ממש הזויים

 

[הנמצא]

מחירי הקקאו עלו.

עלו

הקקאו כובש את פסגת שוק הסחורות ב-2024

עלייה של 175% במחירים השנה הופכת את הקקאו לנכס החם ביותר בשוק, על רקע מחסור חמור, תנאי מזג אוויר קשים והאטה עולמית במסחר

www.bizportal.co.il

 

[saris]

הכל הכל עלה
היבוא המע"מ
תשאלו כל בעל עסק
כמה מיילים הוא קיבל מספקים על העלאת מחירים ב20-30 אחוז
אז המחירים עולים זו המציאות....

 

[horseman]

שואל ברצינות
שקוקה קולה מעלה מחירים ב4.5 אחוז כאשר לפני שנתיים העלתה ב6.7 זה קשור לכלכלה ואינפלציה?
או סתם קם בבוקר המנכ"ל ואומר אם אפשר למה לא?

 

[רינהרינה]

אם אתם רוצים לא להיות שותפים להעלאת המחירים תנסו לקנות תמיד את המותגים הזולים יותר,
כך תגבר התחרות.
לדוג'- אתם רוצים לקנות פסטה? אל תקחו אוסם, אלא חברה פחות ממותגת (כמו טעמן, שדות וכו').
לא שהמחירים בחברות האחרות לא גבוהים, אבל ככל שתהיה תחרות הצרכנים ירוויחו.