התייעצות איך להפוך את סעודת השבת לחוויה מהנה

  • הוסף לסימניות
  • #63
שלום לכולם 🙂


אני מחפש רעיונות יצירתיים – איך אפשר להפוך את שולחן השבת/החג לחוויתי יותר וכיפי לילדים.
הכוונה היא לא רק לשבת יפה ולאכול, אלא באמת לגרום לילדים להיות חלק פעיל, להרגיש שהם נהנים ושיש להם מה לחכות אליו.

אשמח לשמוע מכם:
  • אילו משחקים או רעיונות הפעלה עובדים אצלכם סביב השולחן?
  • איך אפשר לשלב את הילדים בשירה/דברי תורה/חידונים בצורה שמתאימה לגילאים שונים?
  • האם יש לכם רעיונות או דברים קטנים שעושים את האווירה יותר שמחה ומהנה?

כל רעיון או ניסיון אישי שלכם יעזור מאוד 🙏
תודה מראש לכל מי שיתרום מהידע ומהניסיון שלו!

יותר מאשר אני יודע איך להפוך שולחן שבת לחוויתי אני יודע איך אפשר להפוך שולחן שבת לסיוטי:

שמכריחים את הילד לשיר שלום עליכם ואח"כ גם בזמירות שבת
מכריחים את הילד להגיד דבר תורה (אצלינו גם החמירו להגיד בע"פ ואם זה מתוך ספר זה לא שווה כלום)
מכריחים את הילדים לשבת מרותקים לשולחן וכל ילד שאך יעז לשבת באיזור הספות מקבל נזיפה חמורה שבחמורות

היום בבית שלי בתור נשוי עם ילדים (פעוטות) אין לי שום חשק לשיר בשולחן שבת ואין לי שום חשק לומר דבר תורה בשולחן שבת,
אני לא רואה את זה משתנה אא"כ אעשה עבודה רצינית עם עצמי.

אז מכאן אני מוציא קריאה להורים -
אנא מכם אל תכפו אל ילדיכם בשום צורה לשיר/לומר דבר תורה/להירתק לשולחן
עשו את זה בדרכים נעימות!
אני מאמין שיש היום הרבה עצות ליצור את זה אבל לעולם אל תכפו.
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #64
יותר מאשר אני יודע איך להפוך שולחן שבת לחוויתי אני יודע איך אפשר להפוך שולחן שבת לסיוטי:

שמכריחים את הילד לשיר שלום עליכם ואח"כ גם בזמירות שבת
מכריחים את הילד להגיד דבר תורה (אצלינו גם החמירו להגיד בע"פ ואם זה מתוך ספר זה לא שווה כלום)
מכריחים את הילדים לשבת מרותקים לשולחן וכל ילד שאך יעז לשבת באיזור הספות מקבל נזיפה חמורה שבחמורות

היום בבית שלי בתור נשוי עם ילדים (פעוטות) אין לי חשק שום לשיר בשולחן שבת ואין לי שום חשק לומר דבר תורה בשולחן שבת,
אני לא רואה את זה משתנה אא"כ אעשה עבודה רצינית עם עצמי.

עז מכאן אני מוציא קריאה להורים -
אנא מכם אל תכפו אל ילדיכם בשום צורה לשיר/לומר דבר תורה/להירתק לשולחן
עשו את זה בדרכים נעימות!
אני מאמין שיש היום הרבה עצות ליצור את זה אבל לעולם אל תכפו.
שכחת שאבא שלך עוקב אחריך בפרוג :)
 
  • הוסף לסימניות
  • #65
תלוי בגיל הילדים ( אצלי זה 10.7.4 ותינוק)

אצלנו משחקים אישיות בזרימה+ ובעלי מספר מעלון השגחה פרטית.

תוך כדי כתיבה אני נזכרת שהיינו עושים בעבר חידון - פותחים כמה חטיפים קטנים ושואלים שאלות בפרשת שבוע ומי שידע בחר לו משו
 
  • הוסף לסימניות
  • #66
דבר חשוב, זה לעשות את הילדים חלק מרכזי ושותפים רציניים בניהול הסעודה,
איך עושים את זה? כמובן תלוי בגיל, ואופי הילדים וסגנון המשפחה.
אבל לדוגמא לכל אחד יש תפקיד איזה מנה הוא מכין או מגיש, ומי אחראי על השתיה,
לילדים הגדולים יש 'זמירות אישיות', ולבחורים יש חלות קטנות אישיות, וכל דבר שיכול לתת תחושה של חלק ושייכות.
וכן צריך להשים לב שיהיה אוירה פתוחה,
כלומר, הילדים יכולים לספר מה שבא להם, יכול להעלות איזה נושא שהוא רוצה, ולפטפט בכל דבר שמעניין אותם (כמובן שיש יוצאים מן הכלל, ופשוט.) הרי בינינו זה מהפעמים היחידות של המשפחה מתיישבת ביחד.
(ואם כשילד מספר שעשו איזה תעלול בכיתה שלו, או יותר מזה שהוא עשה עצמו עשה תעלול לרב'ה מעירים לו מיד, התגובה האוטומטית הוא שהוא פשוט מפסיק לספר! התעלולים עצמם כמובן ממשיכים. וכן על זו הדרך).
 
  • הוסף לסימניות
  • #67
יותר מאשר אני יודע איך להפוך שולחן שבת לחוויתי אני יודע איך אפשר להפוך שולחן שבת לסיוטי:

שמכריחים את הילד לשיר שלום עליכם ואח"כ גם בזמירות שבת
מכריחים את הילד להגיד דבר תורה (אצלינו גם החמירו להגיד בע"פ ואם זה מתוך ספר זה לא שווה כלום)
מכריחים את הילדים לשבת מרותקים לשולחן וכל ילד שאך יעז לשבת באיזור הספות מקבל נזיפה חמורה שבחמורות

היום בבית שלי בתור נשוי עם ילדים (פעוטות) אין לי שום חשק לשיר בשולחן שבת ואין לי שום חשק לומר דבר תורה בשולחן שבת,
אני לא רואה את זה משתנה אא"כ אעשה עבודה רצינית עם עצמי.

אז מכאן אני מוציא קריאה להורים -
אנא מכם אל תכפו אל ילדיכם בשום צורה לשיר/לומר דבר תורה/להירתק לשולחן
עשו את זה בדרכים נעימות!
אני מאמין שיש היום הרבה עצות ליצור את זה אבל לעולם אל תכפו.
רק לנחם...
שולחן שבת יכול להיות יפה, משפחתי, קדוש ומאחד גם בלי זמירות ואפילו בלי דברי תורה.


מנסיון במשפחה עם רק בנות...

אולי בעוד עשור הילדים בעצמם ייזמו שירה ודברי תורה ואתם תאספו נחת מהצד...
 
  • הוסף לסימניות
  • #68
בלת"ק

אצלנו התענוג של השבוע זה השירים- קול ראשון, שני, ליווים..., כל נגינה בפה...

וכן האבא שואל שאלה (בעיקר נושאי חושן משפט... חידות של נזקי שכנים בעיקר...) וכולם קופצים עם דעות...
 
  • הוסף לסימניות
  • #69
אצלנו לא מכריחים ולא בלחץ מזה(לא יודעת למה עושים מזה סיפור..) פשוט אצלנו סעודה בערך 45 דקות אוכל, לאחר מכן אבא שלי שר ומי שרוצה- פשוט מצטרף ונהנה מזה... ומי שקצת מתפדח וכזה.. מעודדים אותו... והוא בא אם הוא רוצה, אחרי זה יש פיצוחים, עוגות וחלק יושבים בספה וחלק בשולחן אבא שלי עושה 2 הלכות ומי שרוצה- שומע... (זה ממש רק 2 דקות) קוראים עלונים, קוראים את הסיפורים של "אחת שאלתי" תיקיות, חידונים, סיפורים מהעלונים של משכן שילה והידברות... כשההינו קטנים אבא שלי אהב לעשות לנו חידות לרמה שלנו וההינו מחפשים באינצקלופדיות, שואלים את אמא , לדוגמא- איזה חייה הכי גדולה בעולם, איך אומרים שבת באנגלית. וכו... וההינו ממש אוהבים את זה וההינו מחכים לזה כל שבת... ואם היה אוויר טוב בחוץ ההינו יוצאים לסיבוב או יושבים במרפסת עם תה נענע וחטיפים(לפי רמת הכח) ואחרי זה כבר ההינו מתקפלים לישון... וזאת חווית ילדות שאני לא ישכח כל חיי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #70
לשאלתך @מינוף -
זה כמובן משתנה בגילאי הילדים שמשתתפים בסעודה, אז נלך על קווים כלליים:
*כחצי שעה לפני הסעודה, אני מתחילה לערוך את השולחן ונותנת לילדים (שמבקשים ומתחנניםםםם) להניח על השולחן את הגביע והצלחות שלהם שעשויות מפלסטיק. כרגע הם קטנים אז יותר מזה אני לא מרשה :)
*בקידוש אני מכריזה מראש, "בוא נראה מי עונה אמן בזמן!" בהחלט מאתגר ;)
*אחרי המנה העיקרית הילדים שואלים מה להביא לשתות, כל אחד מקבל את ההנחיה שלו והולך להביא מהמקרר (מוגז/מים/לפי צבע המשקה וכד')
*תיקיות-כמובן-פסגת הסעודה !! ;) למרות שלפעמים זה ארוך מידי אז אנחנו פותחים בסעודה רק את הדפי קשר, ואת העבודות פותחים לפני או אחרי.
*שירים-אם יש שיר שהילדים הצליחו לקלוט אז נותנים להם "חלק" שבו רק הם שרים. ואם זה שיר שמביאים מהחיידר, אז שרים אותו גם אם הוא לא ככ קשור לסעודה :)
בהצלחה שיהיה , וברור שכשההורים מתעניינים בילדים אין סיבה שהילדים לא ירגישו מחוברים
 
  • הוסף לסימניות
  • #72
לא תעשה:
לא להעיר עד אחרי אכילת הדגים
בד"כ עד השלב הזה גם הילדים וגם ההורים רעבים וצמאים
אח"כ הכול יותר רגוע
עד אז לזרום עם מה שיש ובחיוך
עצה יפה שקראתי מפי הרב פנחס ברייער
 
  • הוסף לסימניות
  • #73
לשאלתך @מינוף -
זה כמובן משתנה בגילאי הילדים שמשתתפים בסעודה, אז נלך על קווים כלליים:
*כחצי שעה לפני הסעודה, אני מתחילה לערוך את השולחן ונותנת לילדים (שמבקשים ומתחנניםםםם) להניח על השולחן את הגביע והצלחות שלהם שעשויות מפלסטיק. כרגע הם קטנים אז יותר מזה אני לא מרשה :)
*בקידוש אני מכריזה מראש, "בוא נראה מי עונה אמן בזמן!" בהחלט מאתגר ;)
*אחרי המנה העיקרית הילדים שואלים מה להביא לשתות, כל אחד מקבל את ההנחיה שלו והולך להביא מהמקרר (מוגז/מים/לפי צבע המשקה וכד')
*תיקיות-כמובן-פסגת הסעודה !! ;) למרות שלפעמים זה ארוך מידי אז אנחנו פותחים בסעודה רק את הדפי קשר, ואת העבודות פותחים לפני או אחרי.
*שירים-אם יש שיר שהילדים הצליחו לקלוט אז נותנים להם "חלק" שבו רק הם שרים. ואם זה שיר שמביאים מהחיידר, אז שרים אותו גם אם הוא לא ככ קשור לסעודה :)
בהצלחה שיהיה , וברור שכשההורים מתעניינים בילדים אין סיבה שהילדים לא ירגישו מחוברים

זה נשמע בעיקר לילדים קטנים יותר
אני מתכוון לגילאים יותר גדולים סביב ה-10

ובעיקר כמו @מרחב בטוח כתב, אני לא רוצה שהילדים שלי ירגישו מה שהוא הרגיש
אני רוצה שזה יהיה להם חוויה !
 
  • הוסף לסימניות
  • #74
סיפור צדיקים מותאם גיל
או סיפור מהילדוּת של האבא/אמא
מרתק את הילדים שלי
מתחיל כשהם תוך כדי אכילה וזה יכול להושיב אותם עוד כמה דקות במקום

והיעקר לזכור ששווה להשקיע בסעודת שבת
זו היא שעת איכות והעצמה
והתשואה עצומה הן רוחנית והן משפחתית
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה