הנושאים החמים
תשעים ותשע
משתמש פעיל
- הוסף לסימניות
- #41
אצל הורי לא היה חיוב לשבת ליד השולחן, ואצל סבתא שלי בכלל היה שולחן לילדים אוכלים והולכים לשחק.
ככלל מינפו את זה שהשולחן וכו' מיועד למבוגרים, וצריך להיות גדול כדי לזכות לשבת ליד השולחן.
היום כולם יושבים ליד השולחן כמקום הטבעי שלהם.
הייתי כמה פעמים אצל משפחה שצריכים לשבת ליד השולחן ורק מי ששר מקבל ממתקים מסבא,
היה פשוט מבחיל (סליחה על הביטוי) לראות את הילדים כל הזמן בתחרות, שרים בעל כורחם, וככל מתנהלים כרובוטים.
איזה טעם יהיה להם לשולחן שבת?
אני בתור מבוגר השתעממתי כל פעם שהסבא הקריא וורט, וראיתי איך כולם חיכו שזה יגמר.
התוצאה של ההתנהלות הזאת היא שכל המתבגרים שם מוצאים תירוצים לברוח מהסעודה (שירותים, אחיינים וכו').
לא חבל? ואותו דבר זה לגבי לקחת את הילד לבית הכנסת. אבא שלי לא הרשה לנו לבוא עד שנהיה מספיק גדולים וכו'
כולנו (כך נראה לי) היום עם טעם בתפילה.....
לסיום, פעם הגיע אב מודאג למרן הרב שטיינמן זצוק"ל ושאל אותו מה לעשות שבכל סעודת שבת ילדיו רוצים ללכת לשחק ולא לשבת ליד השולחן...
אמר לו הרב שטיינמן: מה אתה רוצה מהם, הם ילדים?
וכל מילה נוספת מיותרת.......
סליחה שהארכתי ובהצלחה לכולם!
