דרוש מידע איך לחבר מחדש בחורים לעולם התורני, ומה הפתרון למניעת נשירה?

מצב
הנושא נעול.
  • הוסף לסימניות
  • #1
לצערינו עובדה היא, שישנם בחורים שלא מוצאים כל כך את מקומם במסגרת הישיבה, בגופם הם יושבים בשיעורים, ונמצאים בבית המדרש, אבל הם לא באמת נמצאים שם - מסיבה פשוטה של חוסר עניין ושייכות. השלב הבא הוא בשנים הבאות לא בהכרח הם ימשיכו במסגרת הישיבתית וד"ל.

לאחרונה התחלתי בכתיבת תוכן לתוכנית "העילוי שבך" שמטרתה לתת לכל בחור ביטחון עצמי לימודי, וכך ליצור שיתעניין וימצא את מקומו גם בעולם הלימוד.

השאלה שלי, האם זה אכן יכול להיות פתרון למצב הבעייתי, האם יש לכם רעיונות אחרים, האם הכיון שאליו אני חותר הוא נכון?.
 
נערך לאחרונה ע"י מנהל:
  • הוסף לסימניות
  • #2
תראה אני לא מספיק מתעסק בחינוך בשביל לבטל את הגישה שלך
אבל אני חושב שעצם הרעיון הזה שהופכים את הבחורים לחבורה של מתקשים (אתה יכול לראות בכל ועידות האיגודים למיניהם וסוגייהם) והשיח על הבחורים נעשה קרוב מאוד לחינוך מיוחד
זה בעצמו יוצר את הבעיה אם הישיבות היו דורשות מבחורים הרבה מעבר לדרישות היום והיה נוצר תחרות לימודית שכמבון אפשר ליצור אותה בצורה הכי אנושית וחוויתית שיש וכמו בכל מוסד שיש תחרות לימודים אין שום סיבה שככה מניחים לבחורים להסתובב איפה ומתי ואיך שהם רוצים כאילו רק ח"ו לא להעיר להם ממש גישה חדשה ונוראית
ואפשר לומר שהתוצאות מדברות בעד עצמם
אני לפעמים ממש מתבייש בשביל בחורים שבסך הכל גדלים במשפחות מעולות חוזרים בבין הזמנים לבית מגיעים לבית כנסת עם חולצה בחוץ ונעלי בית באיזה מבט הדיוטי
ולגופם של דברים אם תחנך כמו שחינכו אותנו בישיבות לא לפני הרבה שנים המצב יהיה הרבה יותר טוב
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
מלבד זה שהיחס ללימוד התורה נעשה לאחרונה לשיח כדבר דמוקרטי שרק מי שמתאים לו וכו' וכו'
אז צריך לדעת שזה חיוב דאו' ללמוד תורה וכפי שכתבו הפוסקים (עיי"ש בגדרי החיוב)
אלא שלגוף טענתך אני חושב שזה נוצר מחוסר הצורה של רב ותלמיד כמו שהיה פעם שהיום יש מאות בחורים בכל וועד במקרה הרע והפחות רע זה מאות בישיבה
ברור שיש בחורים שחייבים ישיבות יותר קטנות עם ראשי ישיבה שיותר מתענינים ומגדלים את תלמידיהם ויש כאלו
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
הדברים של @שמח בשמחתי לא סותרים, הוא פשוט אומר שכל בחור הוא "עילוי" רק צריך לגלות את זה. ככה לפי הבנתי
אתה צודק שזה התוצאה שהוא רוצה להשיג
קצת הפריע לי הגישה שממנה הוא הגיע למטרה
לאותה מטרה הוא יכול להגיע גם עם כולם יושבים ולמדים מצוין רק שתמיד לכל אחד יש ייחודיות וכוחות שאיתם היה יכול לגדול
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
מלבד זה שהיחס ללימוד התורה נעשה לאחרונה לשיח כדבר דמוקרטי שרק מי שמתאים לו וכו' וכו'
אז צריך לדעת שזה חיוב דאו' ללמוד תורה וכפי שכתבו הפוסקים (עיי"ש בגדרי החיוב)
אלא שלגוף טענתך אני חושב שזה נוצר מחוסר הצורה של רב ותלמיד כמו שהיה פעם שהיום יש מאות בחורים בכל וועד במקרה הרע והפחות רע זה מאות בישיבה
ברור שיש בחורים שחייבים ישיבות יותר קטנות עם ראשי ישיבה שיותר מתענינים ומגדלים את תלמידיהם ויש כאלו
לא נראה לי שה"נקודה" של הבעיה היא שלא יודעים שזה חיוב דאורייתא, רק לא מראים את החשיבות ואיך שזה נוגע עד הלב של כלל ישראל וה הרבה יותר מחיוב השבת אבידה ולא שלא צריך לקיים השבת אבידה אבל לימוד תורה זה חיוב הרבה יותר גדול וכולל, גדול תלמוד שמביא לידי מעשה וכו' , מקווה שהבנת נכון.

כשבחור מבין את החשיבות לא דמיונות של להיות גאדל באתיירה, אלא הפוך להחשיב כל דקה ולהבין שהתורה זה עצם היהדות ובזה אנחנו יהודים וכו' וכו', לדעתי זה מה שנחלש היום מאוד, היום ניתן להיות יהודי חרדי... וכו' עם ריאקציה רח"ל מהתורה ובכל זאת להשאר יהודי טוב, ומי שכבר כן משקיע לפעמים הוא כדי להיות גאדל,

ובכלל: נראה לכם שכל בחור יכול להיות גדול??? לי אישית נראה שלרוב הבחורים כמעט אין סיכוי חוץ מתפילות וכו'
אך כמובן כל אחד בדרגה שלו יכול להתעלות יותר קרוב לתורה והרבש"ע, כשמשכנעים בחור שהנה עוד מעט הוא יהיה גדול מאוד מהר מתפוצצים כל הדמיונות ואז בורח...... לא זה הקו המנחה!! פעם היו עובדי אדמה שלמדו בערב 5 שעות בשקיקה ולא בגלל כל מיני אשליות אלא כי ידעו את החשיבות והרגישו את הצימאון. וכמובן ידעו שזה חיוב מהתורה שאין סיכוי לברוח מזה
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #7
לא נראה לי שה"נקודה" של הבעיה היא שלא יודעים שזה חיוב דאורייתא, רק לא מראים את החשיבות ואיך שזה נוגע עד הלב של כלל ישראל וה הרבה יותר מחיוב השבת אבידה ולא שלא צריך לקיים השבת אבידה אבל לימד תורה זה חיוב הרבה יותר גדול וכולל גדול תלמוד שבביא לידי מעשה וכו' , מקווה שהבנת נכון
יותר רציתי לחדד את החיוב ושזה לא תחביב
אבל הערה מדוייקת
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
למגיבים היקרים, שלום!
שאלתי היא מה הדרך הנכונה לעשות זאת, אני יוצא מנקודת הנחה שלכל בחור יש חלק בתורה גם אם הוא לא נולד ואובחון כעילוי רשמי. המטרה שלי לתת כלים לכל בחור החפץ בכך, כלים מעשיים כמו ביטחון עצמי לימודי (שזה נוגע גם לבחורים כשרוניים), מוטיבציה לימודית, ושיטות לשפיור יכולת הריכוז הזיכרון וכו'.
אשמח להכוונה אמיתית וכנה (לכן צירפתי את סיפור הפתיח כדי ללמוד את סגנון הכתיבה).

אשמח לתגובות עינייניות
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
לדעתי הבעיה העיקרית שבחברה החרדית ליטאית, מי שלא לומד כל היום והלילה הוא אפס.
מה רע בזה שבחור שלא לומד מילה בכל מקרה, ילמד לצורך הענין להיות נגר ויעבוד באיזה מקום למחייתו.
מוציא לעז על החסידים
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
הפיתרון היחיד הוא
מה שהיה אומר תמיד מו"ר רה"י הגרי"ג זצ"ל
ללמוד "לפי טבעו"
יש כל כך הרבה צורות ודרכים ללימוד תורה עיון, בקיאות, הלכה, ואפי' גמרא רש"י לבד ועוד..
כל אחד יכול למצוא את האופן שבו הוא "נהנה מהלימוד והלימוד מרתק אותו" - מילותיו של רה"י
ואז הוא יתחבר וירגיש שייכות ללימוד לכל חייו.

[וראשי הישיבות גם בכל ישיבה שהיא צריכים לשים לב ולתת אישור ולגיטימציה לבחור שלא מסתדר עם צורת הלימוד הרשמית והמקובלת ומאידך נהנה בלגרוס דפי גמרא וכדו', וכפי שנהג רה"י בעצמו בישבתו הקדו']

לעומת זה כל הקישקושים שכבר התחילו להיכתב ועוד יכתבו כאן על זה שלא חייבים ללמוד כל היום ואפשר גם לעבוד וגם ללמוד לא רלוונטים לדיון בכלל כי גם מי שעובד לפרנסתו - אין בזה שום חיסרון - מחויב לקבוע עיתים לתורה ואם לא יהיה לו את החיבור ללימוד ואת הצורה האישית שלו שבה הוא נהנה ללמוד אז המקסימום שהוא יעשה זה לנמנם באיזה שיעור יומי וזה במקרה הטוב..
וההפסד הוא עצום בעולם הזה ובעולם הבא.
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #13
האמת שאין זו מטרתי בפתיחת האשכול.
מי שרוצה לדון על הבדלי השיטות וההשקפה, שיפתח אשכול שמתאים לנושא!
השאלה שלי כאן היא אחת ויחידה. מה הדרך הנכונה לקרב את הבחורי החמד לתורת ה'
אז בבקשה לא לסטות מנושא האשכול. (ומי שלא יודע להגיב יקבל שכר על הפרישה)

נ. ב. אשמח גם להביע את דעתי בעינייני הבדלי השקפות, וגדרי המצווה וכו' במקום המתאים לכך,
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
תראה אני לא מספיק מתעסק בחינוך בשביל לבטל את הגישה שלך
אבל אני חושב שעצם הרעיון הזה שהופכים את הבחורים לחבורה של מתקשים (אתה יכול לראות בכל ועידות האיגודים למיניהם וסוגייהם) והשיח על הבחורים נעשה קרוב מאוד לחינוך מיוחד
זה בעצמו יוצר את הבעיה אם הישיבות היו דורשות מבחורים הרבה מעבר לדרישות היום והיה נוצר תחרות לימודית שכמבון אפשר ליצור אותה בצורה הכי אנושית וחוויתית שיש וכמו בכל מוסד שיש תחרות לימודים אין שום סיבה שככה מניחים לבחורים להסתובב איפה ומתי ואיך שהם רוצים כאילו רק ח"ו לא להעיר להם ממש גישה חדשה ונוראית
ואפשר לומר שהתוצאות מדברות בעד עצמם
אני לפעמים ממש מתבייש בשביל בחורים שבסך הכל גדלים במשפחות מעולות חוזרים בבין הזמנים לבית מגיעים לבית כנסת עם חולצה בחוץ ונעלי בית באיזה מבט הדיוטי
ולגופם של דברים אם תחנך כמו שחינכו אותנו בישיבות לא לפני הרבה שנים המצב יהיה הרבה יותר טוב
מוסיפה ע"כ
יש אברכים שקשה להם לשבת וללמוד
ולכן הם הולכים לישיבות ולבחורים וכו' כדי לעזור להם
 
  • הוסף לסימניות
  • #17
לדעתי הבעיה העיקרית שבחברה החרדית ליטאית, מי שלא לומד כל היום והלילה הוא אפס.
מה רע בזה שבחור שלא לומד מילה בכל מקרה, ילמד לצורך הענין להיות נגר ויעבוד באיזה מקום למחייתו.
מה הכוונה "בכל מקרה"?
אם הוא לא לומד צריך לחבר אותו ללימוד, ולא להרים ידיים ולשלוח אותו לנסר עצים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #18
השאלה שלי כאן היא אחת ויחידה. מה הדרך הנכונה לקרב את הבחורי החמד לתורת ה'
מאוד פשוט - סיפוק מהלימוד.
כשבחור מרגיש טעם, שמחה והנאה אמיתית בלימוד הוא כבר מתקרב לתורה ממילא.

רק שזה שונה מאחד לשני:
יש בחור שמקבל סיפוק מסיום מסכת,
אחר נהנה מסברא או חקירה טובה,
ואחר דווקא מתלהב מלימוד אליבא דהלכתא.

וכבר אמר שלמה המלך בחכמתו: "חנוך לנער על פי דרכו".
לא צריך להמציא דרכים חדשות רק לגלות מה הדרך האישית של כל אחד להתחבר.

האמת שיש בזה עוד הרבה להאריך… אבל זו “התורה” על רגל אחת.
 
  • הוסף לסימניות
  • #19
כל יהודי ויהודי אומר בכל יום - ותן חלקנו בתורתך, ומי שחיבר את התפילה הזו לא המציא דברים סתם.
אלא לכל אחד ואחד יש חלק בתורה לא משנה אם הוא חסיד ליטאי תימני או ספרדי.
וכל אחד צריך ללמוד במקום שליבו חפץ, לכל אחד יש יחודיות משלו.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה