עזרה איך מסיימים עם הכסף הזה לצמיתות?

  • הוסף לסימניות
  • #23
ועוד דבר,
מי שיש לו מנה רוצה מאתיים.
כולם, גם מי שנחשב כחי במצוקה, חיים ברמה הרבה יותר גבוהה מפעם.
ובאופן טבעי רוצים יותר והיותר הוא בחזקות...
הטענה הזאת חוזרת על עצמה הרבה בפורום, והיא חסרה מאד.

גם אם אנחנו חיים ברמה גבוהה, קרי שירותים ומים זורמים בבית, חשמל ובכלל קירות וגג אבן -
אין לנו באמת איך לחזור לאחור. גם אם נרצה לחסוך ונסכים לחיות ברמה נמוכה יותר.
אין אוהלים ושדות מחוץ לעיר, ואין באר פתוחה עם מי גשמים.
וארנונה ושכירות וחשמל ומים וביוב זה לפעמים משכורת שלמה.

ולפותח האשכול - פרוג לא מייצג חיים אמיתיים. זה שיש כאן הרבה דיונים זה כי כאן המקום להתייעץ. זה לא אומר בכלל שכל החיים מדברים על זה באותו יחס כמו כאן.
 
  • הוסף לסימניות
  • #25
ולפותח האשכול - פרוג לא מייצג חיים אמיתיים. זה שיש כאן הרבה דיונים זה כי כאן המקום להתייעץ. זה לא אומר בכלל שכל החיים מדברים על זה באותו יחס כמו כאן.
נכון, ולכן האשכול נפתח במקום הזה
 
  • הוסף לסימניות
  • #26
  • הוסף לסימניות
  • #29
נכון, ולכן האשכול נפתח במקום הזה
אז אולי תחזרי שוב על הטענה/שאלה
זו בעיה שיש אנשים שמאד קשה להם הנושא הזה? שהם מתייעצים הרבה? שיש יותר מדי אנשים כאלה ולכן יש הרבה אשכולות? שהדרך הנכונה לחזק אנשים במידת הביטחון זה לזלזל בהם?
 
  • הוסף לסימניות
  • #31
אז זהו, שאני מכירה כאלו שלא רוצים יותר.
אני ביניהם (יותר נכון- בעלי מכניס אותי לשם)

אין מציאות של אדם שלא רוצה.
חי=רוצה

מה כן, את רוצה דברים יותר רוחניים.
ובהחלט שזה בדרך כלל הולך אחד על חשבון השני.
או שאתה שם או שם.
העולם הזה הוא כמו ביצה טובענית שצריך להתנהל בה בשום שכל ובזהירות שמא נטבע.
בצמתים של שיפוצים רואים זאת בצורה בולטת.
אמירות כמו: 'אם כבר אז כבר' 'לא כל יום משפצים' 'חשבתי על 20K ויצא 40K, בגלל פרטים משלימים ושידרוגים'
אלו אמירות של טביעה בבוץ.
ומי שמודע לתכונה הזו, הן של האדם והן של העולם הזה, יכול להתמודד איתה ביתר הצלחה.

בנוגע לנקודת ההשתדלות:
הרב פינקוס כותב שאין מציאות שפלוני יגיד לאלמוני מה בגדר חובת ההשתדלות ומה לא.
הדברים מסורים ללב כל אדם, כמה הוא תולה ביטחונו באבא שבשמים ובארץ.
הוא מדמה את הדבר לאדם ששואל את חברו:
"אבי הבטיח לי כסף לשנה הקרובה, מה אתה אומר לסמוך עליו שיתן לי או לא?"
איך אדם זר יכול לדעת מה הקשר בין האדם לאביו?
כשמדברים על חובת ההשתדלות מדברים על רמת הקשר בין האדם לבוראו.
וזה דבר אישי לגמרי.
ולכן אין שום אפשרות להגיד לאדם אם הוא עובד פחות מידי או יותר מידי.
גם אם חיצונית זה נראה לנו ברור.
המבט הוא מתוך היחס הפרטי שלנו עם ה', ולא מתוך הכרה במערכת היחסים של הנידון.
ולכן,
בפורום נרחב, שאין לנו מושג בכלללל מי ומה לפנינו, אין לנו אפשרות להביע דעה על רמת ההשתדלות.
מה כן,
אם זה סוחף או מקרר, אולי חובת ההשתדלות שלנו היא לסוג למקום שמתאים לנו.
ואם זה ממקום של כאב בלבד, זה המקום להתפלל לגאולת עם ישראל. גאולת הפרט והכלל.
 
  • הוסף לסימניות
  • #32
בעיות כלכליות של לחם לאכול ובגד ללבוש?
או חיי דמיונות?
כן, הרבה מהציבור מתמודד עם בעיות כלכליות של חובות
ושל צרכים חשובים שנדחים מפני אי יכולת לעמוד בתשלום.

וזה משהו שמעיק ולא נותן מנוח
לכן מחפשים פתרונות
גם בפרוג
 
  • הוסף לסימניות
  • #33
שהדרך הנכונה לחזק אנשים במידת הביטחון זה לזלזל בהם?
חס וחלילה!
אם הנושא היה דברי במסילת ישרים
הייתי נשארת לבד במסילה
בלי הישרים
פשוט הדרך לדבר אל אנשים זה להגיד להם שיש לך הרבה כסף- זה השפה היום.
בלי זה אתה לא אחד מהחבורה
ואני באמת חושבת שאני עשירה, מליונרית!!! - כך שזה לא שקר
 
  • הוסף לסימניות
  • #34
אין מציאות של אדם שלא רוצה.
חי=רוצה

מה כן, את רוצה דברים יותר רוחניים.
ובהחלט שזה בדרך כלל הולך אחד על חשבון השני.
או שאתה שם או שם.
העולם הזה הוא כמו ביצה טובענית שצריך להתנהל בה בשום שכל ובזהירות שמא נטבע.
בצמתים של שיפוצים רואים זאת בצורה בולטת.
אמירות כמו: 'אם כבר אז כבר' 'לא כל יום משפצים' 'חשבתי על 20K ויצא 40K, בגלל פרטים משלימים ושידרוגים'
אלו אמירות של טביעה בבוץ.
ומי שמודע לתכונה הזו, הן של האדם והן של העולם הזה, יכול להתמודד איתה ביתר הצלחה.

בנוגע לנקודת ההשתדלות:
הרב פינקוס כותב שאין מציאות שפלוני יגיד לאלמוני מה בגדר חובת ההשתדלות ומה לא.
הדברים מסורים ללב כל אדם, כמה הוא תולה ביטחונו באבא שבשמים ובארץ.
הוא מדמה את הדבר לאדם ששואל את חברו:
"אבי הבטיח לי כסף לשנה הקרובה, מה אתה אומר לסמוך עליו שיתן לי או לא?"
איך אדם זר יכול לדעת מה הקשר בין האדם לאביו?
כשמדברים על חובת ההשתדלות מדברים על רמת הקשר בין האדם לבוראו.
וזה דבר אישי לגמרי.
ולכן אין שום אפשרות להגיד לאדם אם הוא עובד פחות מידי או יותר מידי.
גם אם חיצונית זה נראה לנו ברור.
המבט הוא מתוך היחס הפרטי שלנו עם ה', ולא מתוך הכרה במערכת היחסים של הנידון.
ולכן,
בפורום נרחב, שאין לנו מושג בכלללל מי ומה לפנינו, אין לנו אפשרות להביע דעה על רמת ההשתדלות.
מה כן,
אם זה סוחף או מקרר, אולי חובת ההשתדלות שלנו היא לסוג למקום שמתאים לנו.
ואם זה ממקום של כאב בלבד, זה המקום להתפלל לגאולת עם ישראל. גאולת הפרט והכלל.
דברים נכונים ויפים!
מה קורה כאן כל היום אם לא קרור בנושא בטחון?
אפשר לעבור נושא ונושא ולראות כמה הכסף הוא המוביל היחיד.
פשוט רציתי לאזן,
מותר לשמוע גם דעה שונה
 
  • הוסף לסימניות
  • #36
אולי את לא שמה לב אבל את סותרת את עצמך:
פשוט אמרתי כאן מה שכולם אומרים כל יום לפחות 3 פעמים ביום:
"נותן לחם לכל בשר"
את הצרכים הקיומיים ד' נותן לכל אחד, גם לבעלי חיים
יש הרבה דמיונות שנקראים צרכים
 
  • הוסף לסימניות
  • #38
פשוט אמרתי כאן מה שכולם אומרים כל יום לפחות 3 פעמים ביום:
"נותן לחם לכל בשר"
את הצרכים הקיומיים ד' נותן לכל אחד, גם לבעלי חיים
יש הרבה דמיונות שנקראים צרכים
סורגים לחלונות, זה צורך מדומין?
מיטה לילד, זה צורך מדומין?
כיוון חשיבה מעניין...........
 
  • הוסף לסימניות
  • #39
סורגים לחלונות, זה צורך מדומין?
ברור, הרי ממילא חיים בשכירות בקומת מרתף בלי חלונות.
מיטה לילד, זה צורך מדומין?
למה שלא יישן על שתי שמיכות פוך שקיבלו יד שלישית?
לכאורה החורים של העליונה והתחתונה ישלימו זה את זה.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה