התייעצות איך מצפים מהורים לשלושה ילדים קטנים במסגרות

מצב
הנושא נעול.
אמנם זה מרגיע תמצפון, אבל ביטול תורה זה וודאי.
אם מאד רוצים ומאד חשוב מוצאים פתרונות..
כמו שאת לא לוקחת חופש מהעבודה בשביל זה, אז ק"ו כולל.
בכלאופן לרוב יש קייטנות ואפשר לבקש מבחורה בתשלום, בחורות משוועות לתעסוקה בימים אלה
בחורות של ימינו לא מתלהבות מבייביסיטר, בטח לא בבקרים של חופשה.
 
חחח
מצחיק האמת אבל רק כדי לחדד.
ימי ההסתגלות הם לא (רק) בגלל הפרידה מההורים.

אחרי תקופה ארוכה ללא מסגרת חינוכית נורמלית,
מאוד קשה לילדים המעבר בבת אחת מקייטנות, בריכות, פעילויות כיפיות של חופש
לסדר יום ארוך ונוקשה (סוג של, יחסית)
של תפילה, מפגשים ריכוז וכו במשך 8 שעות רצוף.

אפילו אני אחרי חופשה, זקוקה לימי הסתגלות בעבודה…
בסדר לא אמרנו חס ושלום 8 שעות אבל לפחות מ9-13 שהבעל בכולל שיהיה מסגרת.
4 שעות ליום הראשון זה בסדר גמור מבחינתי.
 
הקטע הוא שאחרי שבמשך חודשיים הילדים עברו כל יום למסגרת אחרת, ואפילו פעמיים ביום, כי אמא עובדת עד ארבע,
אז עם אבא בכוילל-עם אמא בעבודה-עם בייביסיטר-סבתא-שכנה-נערונת שעושה קייטנה לראשונה בחייה-דודה-עד אחד בקייטנה ומאחד עד ארבע אצל הסבתא-אבל מי למען השם ייקח את הילדודס מהקייטנה אל הסבתא?...
כן היו גם שלושה ימים שאמא קיבלה חופש ונסעו לצימר עם כל המשפחה המורחבת שהילדים פגשו בשנה שעברה ולא זוכרים אף אחד.
אחרי כל זה
פתאום באחד לספטמבר, הילדים העדינים והשבריריים שנאלצים להיפרד פתאום מאבא-אמא צריכים שבוע של הדרגה כדי שלא יפתחו טראומה או חרדת נטישה חלילה, ונפשם הרכה תסתגל לשינוי הדרמטי בהדרגה כיאה וכיאות.
הצורך בהסתגלות זה בגלל זה, לא למרות...
בכלאופן לרוב יש קייטנות ואפשר לבקש מבחורה בתשלום, בחורות משוועות לתעסוקה בימים אלה
לא יודעת מה הפתרון הנכון וכנראה אין רק פתרון אחד נכון לגבי כולל/עבודה אבל זה די קשה למצוא בחורה כזו
מצאתי 2 בחורות שרוצות לעשות בייביסיטר ואמרו שבגדול הן יכולות, בפועל מתוך השבועיים האחרונים אחת יכלה רק פעם אחת והשניה יכלה פעמיים.
הן מאוד עסוקות :)
 
למען ה', מישהו יכול להסביר לי למה ילד בן שנתיים צריך 3 שבועות חופש? וגם ילד בן חצי שנה? מתי מישהו במשרד העבודה יקלוט שבלתי אפשרי שנשים יעבדו ולילדים יהיה חופש!!
זה באמת מה שלא מובן פה,
הילדים לא צריכים להתאושש משנת הלימודים ולצבור כוחות לשנה הבאה....
והכי טיפשי בעולם לזרוק את הילדים לחופש כשרוב ההורים היום עובדים במשרות מלאות,
אבל כמו שכתבו כאן, הסתדרות המורים זה הגוף הכי חזק במדינה וזהו.
 
נכון
לפני מאה שנה לא חיו ככה בערים, היו בבית ספר ובגנים...
ובהרבה בתים יהודים בערים היו גם משרתות ואומנות
כשמדברים על לגדל ילדים בלי מוסדות, זה בדיוק כך-

תיפעול הבית היה הרבה פחות אנטנסיבי (אולי כי הוא היה קטן)
היה יותר קשה לכבס, אבל היה פחות כביסה
ובאופן כללי אני מאמינה שנשים אז היו יותר רגועות פשוט כי הן ישנו יותר שעות, ואכלו אוכל יותר טבעי ופחות מתועש
מי החליט שלפני 100 שנה כל הנשים היו רגועות והילדים היו מאושרים?
אולי הם השתעממו נוראות בבית והאמא לא ממש הסתדרה עם הכל ביחד?
 
חחח
מצחיק האמת אבל רק כדי לחדד.
ימי ההסתגלות הם לא (רק) בגלל הפרידה מההורים.

אחרי תקופה ארוכה ללא מסגרת חינוכית נורמלית,
מאוד קשה לילדים המעבר בבת אחת מקייטנות, בריכות, פעילויות כיפיות של חופש
לסדר יום ארוך ונוקשה (סוג של, יחסית)
של תפילה, מפגשים ריכוז וכו במשך 8 שעות רצוף.

אפילו אני אחרי חופשה, זקוקה לימי הסתגלות בעבודה…
תרשי לי להסתייג,
לדעתי עדיף עשרת מונים שילד יהיה במקום מסודר עם מטפלת/גננת קבועה וסדר יום וארוחות וכולי מאשר להיזרק בכל יום ממקום למקום. זה לא שינוי כל כך דרסטי וקשה, במיוחד לגילאי הגן שזה סך הכל מ 8 עד 1. מניסיון של כמה וכמה ילדים בלעה"ר זה היה מעולה, הילדים נכנסו והיה להם ממש טוב (זה כמובן מאד תלוי בשדר של ההורים, כמו תמיד).
בגילאי מעון הילדים מצד אחד יותר מפחדים מזרים, וגם מדובר ביום לימודים ארוך, אז הגיוני לעשות הדרגה כדי שלא יפחדו ויבכו יום שלם, רחמנות!
אבלללל, המעון לדעתי צריך להיות פתוח כרגיל יום שלם, וההורים יעשו את השיקול לכמה שעות להשאיר את הילד, בשיתוף פעולה עם המטפלת.
כדאי וחשוב לעשות היכרות, זה גם מאפשר לאמא להכיר את הצוות החדש ולשדר לילד שדר חיובי, בשביל זה הכי טוב להיפגש יום לפני תחילת הלימודים לשעה שעתיים בגן בשעות אחר הצהריים.
כמובן שזו דעתי האישית, מכבדת כל דעה אחרת. בסוף כל אמא יודעת מה הכי טוב לילד שלה ואיך הכי נכון לשלב עבודה חופשה וחזרה ללימודים בנתונים שלה.
 
מי החליט שלפני 100 שנה כל הנשים היו רגועות והילדים היו מאושרים?
אולי הם השתעממו נוראות בבית והאמא לא ממש הסתדרה עם הכל ביחד?
את התגובה כתבתי כאשר היתה מי שטענה שלפני 100 שנה החיים היו יפים כי האימהות ישבו בנחת בחצר עם השכנות והילדים שיחקו עם הברווזים. ואז אחרת ענתה לה שזה לא ממש היה כך בערים הגדולות
אז קודם כל, 100 שנה זה באמת לא הרבה, ובערים צורת החיים היתה כבר די קרובה להיום. כמו שכבר כתבתי.
וגם אם נלך אחורה יותר עד לזמן הפסטורלי של החצר והברווזים - לא בטוח שזה היה כ"כ פסטורלי
אני לא חושבת שהלדים אז השתעממו, הם פשוט מגיל צעיר נכנסו לעבודות הבית והפרנסה, החיים שלנו כיום, כשההורים מנהלים הכל והילדים הם קודש להנאה ולגדילה - זה רק עם התפתחות השנים. זה ממש לא היה כך בעבר.
 
לגמרי.
אם יפטרו את האישה על העדרויות יתר היא לא תעבוד בכלל, והבעל לא יוכל ללמוד.
אף אחד לא מפטר אשה שלוקחת שבועיים חופש ביולי אוגוסט במיוחד אם יש לה ימים בצבירה
זה חודש רדום בכל המשק, גם אצל הלקוחות
ובמגזר הכללי בכלל- יציאות לחו"ל של שלושה שבועות זה קלאס
ואין ברירה אלא לקחת חופש על חשבוננו, בשביל הילדים שלנו, מה לעשות?
כשהיו לי קטנטנים- בחרתי- שלא לנצל את הימים מהצבירה במשך השנה - להפחית מהשכר בחוה"מ וערבי חגים
ואז לנצל את מלוא הימים שבועיים+ בקיץ- לאוו דווקא בינהזמנים- גם בימים תקועים כמו עכשיו
בבין הזמנים- האבא יכול לעשות את המשמרת...
 
טוב...
אני בכל אופן נהנית בחופש עם הילדים בבית

אז כנראה שיש כל מיני טיפוסים.
גם אני מאוד נהנית בחופש עם הילדים בבית.
הבעיה היא שאני לא בחופש ולא בבית, רק הם.
 
אף אחד לא מפטר אשה שלוקחת שבועיים חופש ביולי אוגוסט במיוחד אם יש לה ימים בצבירה
זה חודש רדום בכל המשק, גם אצל הלקוחות
ובמגזר הכללי בכלל- יציאות לחו"ל של שלושה שבועות זה קלאס
ואין ברירה אלא לקחת חופש על חשבוננו, בשביל הילדים שלנו, מה לעשות?
כשהיו לי קטנטנים- בחרתי- שלא לנצל את הימים מהצבירה במשך השנה - להפחית מהשכר בחוה"מ וערבי חגים
ואז לנצל את מלוא הימים שבועיים+ בקיץ- לאוו דווקא בינהזמנים- גם בימים תקועים כמו עכשיו
בבין הזמנים- האבא יכול לעשות את המשמרת...
זה הבעיה ששבועים לא מתחיל להספיק..
אני גם לוקחת שבועים בדכ ומרגישה שזה טיפה מהים..
(שזה כבר אחרי חודש של קיטנות בלי צהרון, ויש עוד שבועים -3 בדכ עד שהמסגרות מתחילות והצהרונים בכלל..)
וכן אני גם ב"א וצריכה חופש (יו לא רק המורות נשחקות!) אז לקחת עכשיו חופש רק מחוסר סידור וכל בינהזמנים לעבוד (ולא לצאת עם המשפחה וכו) זה מתכון לחוסר בריאות נפשית בשבילי..
 
המעון לדעתי צריך להיות פתוח כרגיל יום שלם, וההורים יעשו את השיקול לכמה שעות להשאיר את הילד, בשיתוף פעולה עם המטפלת.
בדיוק.

מסגרת חינוכית עד 13:30 יכולה להפתח כרגיל ביום הראשון ללימודים. אין שום הגיון רגשי או חינוכי לטרטר את האמא והילד לשעה ואח"כ שעה ו3 דקות ואח"כ שעה וחצי עד שיסתגלו.

אפשר לבדוק בקייטנות, בחזרה ללימודים אחרי החגים, בחזרה ללימודים אחרי יקיצה חותית ב6 בבוקר - למרבה ההפתעה לא נרשמו נזקים.

מעון שפועל עד 4 זה טווח זמן יותר משמעותי, ולכן צריך גמישות ואכפתיות של ההורים לקחת יותר מוקדם, במיוחד לילדים עם קשיי הסתגלות.
 
אף אחד לא מפטר אשה שלוקחת שבועיים חופש ביולי אוגוסט במיוחד אם יש לה ימים בצבירה
זה חודש רדום בכל המשק, גם אצל הלקוחות
ובמגזר הכללי בכלל- יציאות לחו"ל של שלושה שבועות זה קלאס
ואין ברירה אלא לקחת חופש על חשבוננו, בשביל הילדים שלנו, מה לעשות?
כשהיו לי קטנטנים- בחרתי- שלא לנצל את הימים מהצבירה במשך השנה - להפחית מהשכר בחוה"מ וערבי חגים
ואז לנצל את מלוא הימים שבועיים+ בקיץ- לאוו דווקא בינהזמנים- גם בימים תקועים כמו עכשיו
בבין הזמנים- האבא יכול לעשות את המשמרת...
ובבית חולים עלולים לפטר על זה.
אי אפשר לקחת יותר מ3-4 ימים ברצף.
וגם זה בדחילו ורחימו
ואז שאר הצוות עובד כמו חמור
 
לכל מי שמאשים את הסתדרות המורים בחופש, הטענה העיקרית פה היא שההורים עובדים ולכן הילדים מסכנים (כי בילדותי אמא שלי היתה בחופש ואפילו את הקיטנה של הבית ספר לא הייתי צריכה כי היה לי כיף בבית), ולכן ה'אשמה' צריכה לפול על משרד העבודה שאמור לעודד תעסוקת הורים, תפנו לשם את הטענות והצעקות כי זה אמור להיות יותר יעיל.
 
לכל מי שמאשים את הסתדרות המורים בחופש, הטענה העיקרית פה היא שההורים עובדים ולכן הילדים מסכנים (כי בילדותי אמא שלי היתה בחופש ואפילו את הקיטנה של הבית ספר לא הייתי צריכה כי היה לי כיף בבית), ולכן ה'אשמה' צריכה לפול על משרד העבודה שאמור לעודד תעסוקת הורים, תפנו לשם את הטענות והצעקות כי זה אמור להיות יותר יעיל.
אבל מה הציפייה מהם שיעשו?
ישביתו את המשק לחודשיים...

זה לירות בעצמנו ברגל, אח"כ אף אחד לא יהיה מוכן להעסיק נשים עם ילדים
 
לכל מי שמאשים את הסתדרות המורים בחופש, הטענה העיקרית פה היא שההורים עובדים ולכן הילדים מסכנים (כי בילדותי אמא שלי היתה בחופש ואפילו את הקיטנה של הבית ספר לא הייתי צריכה כי היה לי כיף בבית), ולכן ה'אשמה' צריכה לפול על משרד העבודה שאמור לעודד תעסוקת הורים, תפנו לשם את הטענות והצעקות כי זה אמור להיות יותר יעיל.
בנתיים יפה בן דוד חזקה יותר ממשרד העבודה.
הזוי, אבל ככה זה.

ואורך החופש לילדים ארוך מידי לרוב הילדים כבר איזה 30 שנה לפחות.
מאז שאני קטנטונת אני זוכרת את הטענות האלה, אמנם כשהייתי קטנה לא הבנתי איך זה יכול להיות אבל היו לי הרבה חברות שהתלוננו על האורך של החופש ועוד יותר מזה היו הורים שהסבירו שהחופש הארוך הזה מזיק לילדים. וכבר לפני 20 שנה היו ביתד ומשפחה כתבות איך לעבור את החופש הארוך הזה ;)
 
לכל מי שמאשים את הסתדרות המורים בחופש, הטענה העיקרית פה היא שההורים עובדים ולכן הילדים מסכנים (כי בילדותי אמא שלי היתה בחופש ואפילו את הקיטנה של הבית ספר לא הייתי צריכה כי היה לי כיף בבית), ולכן ה'אשמה' צריכה לפול על משרד העבודה שאמור לעודד תעסוקת הורים, תפנו לשם את הטענות והצעקות כי זה אמור להיות יותר יעיל.
הטענה העיקרית היא שהחופש כ"כ כ"כ ארוך
היה לך כיף בבית חודשיים שלמים בלי קיטנה??? את ממש חריגה אם כן
האם לא מספיק לילדים חודש שלם?
המדינה לא אמורה לעודד בטלה המונית כזאת
אמורים לעודד מינון נורמלי ותקין של חופש גם להורים העובדים וגם לילדים
 
ההנחה שמישהו מצפה היא תפיסה שגויה.
אף אחד לא מצפה ממך לכלום. בחירה שלך מה לעשות עם חייך. כמה ילדים ללדת, איך והאם לפרנס אותם ומה לעשות איתם בחופש.
לא בטוח שלמדינה כל כך חשוב שאמא לשלושה קטנים תעבוד כך שתעשה משהו בשביל שזה יקרה.
קצת אובר צפיה שמישהו יתפעל לנו את החיים.

איך מסתדרים במגזר הכללי?
קדם כל גם שם קשה.
בתחילה קיטנות ובסוף אוגוסוט שבוע האבא שבוע האמא ושבוע הסבתות... אצלינו הסבתות פחות לוקחות כתף במשימה מסיבות שונות שביניהן ריבוי צאצאים ב"ה.
יש פה אתגר מאד קשה. אבל כשמבינים שהוא שלנו ושכולם עוברים את זה בסוף לדעתי יותר פשוט מאשר ציפיה לא סבירה שמישהו יקח מאיתנו את הצרה הזו. זה לא יקרה...
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה