יממה לא הייתי פה וכבר קיבלתי עצות מכל הכיוונים---
וקצת דעות,
טיפל'ה הטפות,
השתתפות,
ומה לא!
אז קודם כל תודה רבה, זה באמת מבורך שיש כזה מקום שאפשר ברוגע (אחרי שעתיים השכבה) לשמוע כל כך הרבה סגנונות, התנהלויות והליכות לגבי השעה הלא פשוטה הזו.
דבר שני- אני מאוד אוהבת ונהנית לשיר להם, אבל הם פחות
הבת שלי מעדיפה סיפור. כי משיר היא משתעממת ומסיפור לא. זו בדיוק הסיבה בשלה אני מעדיפה לשיר...
התיאורים על השעה של הרוגע עם הקטנים- זה באמת כיף, באמת! אבל אצלי יש משהו שמשנה את כל התמונה, ותגדנה את האמת אם אצל אף אחת מכן זה לא שיגעון:
אין לאף אחת תינוק מגיל 0- שנה שחייב, אבל מוכרח!!! לצרוח בזמן האמבטיות וההשכבה???
זה מה שעושה לי הכי הרבה לחץ. מודה.
(התינוק שלי בן חצי שנה ובקשתי היום מבני הגדול בן השש להצחיק אותו אם יילל, סיפרתי לו שהיום עשיתי לתינוק "קוקו" והוא מאוד צחק ונהנה מהמשחק, אז שיעשה טובה, ואוכל להשכיב את בת השנתיים בנחת. התפעל הגדול: מה, עשית לו "קוקו"? והוא נהנה?
כן- אמרתי לו, התינוק שלנו גדל ונהנה לשחק.
הולך לו בני בכורי לקטן ואני שומעת צרחות! ואת הבת השנייה שואלת :"מה אתה עושה לו?"
"אני עושה לו קוקו, אמא אמרה לי שהוא אוהב"
אופס! עכשיו תפסתי מה הוא הבין, וממה הוא התפלא... כמובן שמיהרתי להציל את התינוק מידי הספר הנחמד... [-יש לקטנצ'יק פלומת שיער דקיקה ביותר
])
טוב, בסוף כולם נרדמו. ניסיתי את השיטה עם החושך, והיא דווקא הייתה יעילה יחסית, ה' יעזור הלאה.
מה שעוד ניסיתי זה במהלך כל ההשכבה לדבר בשקט ובטון רגוע כדי להכניס אותם לטראנס...
ואשמח לשמוע עוד, ככל העולה בידכן. מכל אחת אני לוקחת משהו (לפעמים נקיפות מצפון, לפעמים משהו אחר.)
הנושאים החמים
