דרוש מידע איך נערכים לאירוח ארוך של אחיינים שאמא שלהם מאושפזת?

[DvoraVidman]

אולי לנסות לדבר עם המוסד החינוכי של ילדיכם ואולי יסכימו להכניס אותם לת"ת לכל התקופה וכך ירד לך חצי יום

עקרונית רעיון מעולה, אם האשכול נפתח עכשיו זה כנראה כבר יהיה הצטרפות לקייטנה.
(היום 25.06 שהם שישה ימים לחופש הגדול...)

 

[כתב עט]

קודם כל תודה על כל התגובות המעודדות! מרגש. באמת. עלו לי לרגע זיכרונות מהפעם האחרונה שהם היו כאן.
לא היה פשוט בכלל! אבל חיזקתם אותי שזה נורמלי שזה לא נורמאלי! תודה!

תודה גם על כל העצות הפרקטיות, קראתי כל מילה ולקחתי ברצינות! רעיונות מעולים!!!
אין לי את הזמן להגיב לכל תגובה.
כל מה שכתבתם וודאי יביא תועלת. וכבר אני נושמת עמוק.

לגבי זה-

אולי לנסות לדבר עם המוסד החינוכי של ילדיכם ואולי יסכימו להכניס אותם לת"ת לכל התקופה וכך ירד לך חצי יום

רעיון מעולה והכרחי בעיני.
לא ציינתי. אין לנו בעיה לקחת ולהחזיר מהמוסדות. בעלי יעשה את הסיבוב הזה מידי יום--- ב"ה גרים באותה עיר...
לכן, פתרנו את הבעיה של הבוקר.
אבל הם יחזרו מוקדם כי אין צהרונים...
ומשם באמת יעזור- סדר יום / תוכניה / יציאה לגינה וכו'...

 

[BIZZARC- עשירה]

אבל הם יחזרו מוקדם כי אין צהרונים...
ומשם באמת יעזור- סדר יום / תוכניה / יציאה לגינה וכו'...

תחפשו אם יש אצלכם צהרון פרטי
אם גם הילדים שלך אניוואי בבית, אז זה לא תמיד יהיה יותר מאמץ להעביר את הצהריים, לא יודעת במה זה תלוי אבל ראיתי שלפעמים זה היה מתיש ואינטנסיבי ולפעמים היה הרבה יותר קל מצהריים רגיל.

 

[מאמימוש]

קודם כל
מצטרפת לתגובות קודמותי:
כל הכבוד
גם אם אין מישהו אחר
זה מוערך מאוד שאת מוכנה לעשות את זה.
את גם יכולת להגיד לא אפשרי,
ובחרת כן לקבל
וזה לא פשוט בכלל...

מאוד משנה האם יש ילדים בבית/ הרכב משפחתי

מומלץ להביא דברים מהבית
שירגישו בנח
לברר מה אוהבים לאכול, מה מרגיע, מה מקפיץ
קיטנות לבוקר ממש חובה
כדי לאורר את כולם...

משהו נוסף
לא פירטת על מה יושבת האשפוז
הרבה פעמים
ילדים לא ממש מבינים מדוע האמא מאושפזת
ולפעמים בלחץ שהולכת להפטר חו"ח

לדבר על זה הרבה,
שהיא נמצאת שם, בגלל X, תחזור בY
כמובן להוריד בהתאמה לגיל
אבל לפעמים לא שמים לב, והילד ממש הרוס רגשית מזה

להכין דברים לאמא שתחזור
(אם זה שלטים, פתקים של מעשים טובים, יצירות יפות ואפ' עוגה או עוגיות)

אם תוכל לראות את הילדים, וזה אמור להיות בסדר
לקבוע עם מישהו שיקח את הילדים כך וכך פעמים
בשעות שנקבעו...

וכן
לקחת בחשבון שגם אם התנדבת לתפקיד
בטוח שלא יהיה לך קל
ויהיו רגעים שתתחרטי מסתבר
ותרגישי שממש קשוח לך...
נסי לחשוב מה יעזור לך מראש במקרה כזה
(יום שמישהו אחר מהמשפחה בא לעזור/ לוקח לטיול
נמצא אצלך בבית ואת יוצאת ליום כיף רק בשבילך)

תזכי למצוות
שתעזרי רק בשמחות

 

[ברכי H]

קודם כל תודה על כל התגובות המעודדות! מרגש. באמת. עלו לי לרגע זיכרונות מהפעם האחרונה שהם היו כאן.
לא היה פשוט בכלל! אבל חיזקתם אותי שזה נורמלי שזה לא נורמאלי! תודה!

תודה גם על כל העצות הפרקטיות, קראתי כל מילה ולקחתי ברצינות! רעיונות מעולים!!!
אין לי את הזמן להגיב לכל תגובה.
כל מה שכתבתם וודאי יביא תועלת. וכבר אני נושמת עמוק.

לגבי זה-

רעיון מעולה והכרחי בעיני.
לא ציינתי. אין לנו בעיה לקחת ולהחזיר מהמוסדות. בעלי יעשה את הסיבוב הזה מידי יום--- ב"ה גרים באותה עיר...
לכן, פתרנו את הבעיה של הבוקר.
אבל הם יחזרו מוקדם כי אין צהרונים...
ומשם באמת יעזור- סדר יום / תוכניה / יציאה לגינה וכו'...

אם את בבני ברק, אז אתם מוזמנים אלינו לצהרים אחד, יש לנו ארנבונים ומרפסת גדולה.

 

[ברוך ר]

בהודעה הזו הכל נכון, כל מה שכתבת, חוץ מזה

לא פירטת על מה יושבת האשפוז

היא לא חייבת לפרט פה על מה יושב האשפוז, וזה לא משנה לנו בפורום על מה
כל השאר - (התיווך לילדים, ביקורים וכו') נכון מאד

 

[כתב עט]

אם את בבני ברק, אז אתם מוזמנים אלינו לצהרים אחד, יש לנו ארנבונים ומרפסת גדולה.

מי כעמך ישראל!
האמת היא שלא---
תודה על ההזמנה ברוחב לב

להכין דברים לאמא שתחזור
(אם זה שלטים, פתקים של מעשים טובים, יצירות יפות ואפ' עוגה או עוגיות)

רעיונות מעולים. עדין קשה לי לראות את 'היום שאחרי'
אבל בעז"ה היא עוד תחזור בריאה ושלימה.

 

[מאמימוש]

היא לא חייבת לפרט פה על מה יושב האשפוז, וזה לא משנה לנו בפורום על מה

ברור שהיא לא צריכה
כתבתי את זה מהמקום שאני לא יודעת למה
(וזה באמת לא מעניין אותי ספציפית)
הסברתי שלא פירטה, אבל לילדים חשוב לדעת ולתווך להם את זה טוב.
זה ממש קריטי.


אולי לא הסברתי את עצמי נכון
למרות שכשכתבתי את זה, לא התכוונתי שתפרט,
ברור שלא.

 

[כוכב103]

אם את במודיעין עילית - תכתבי לי
אולי אוכל לשלוח קצת עזרה

 

[אופססס ;)]

בעיניי את כמארחת זה נקודת החוזק או לחילופין המשבר.

קודם כל- אם האישפוז הוא באמת מנסיבות קשות אז הרבה פעמים המקום שלך בתור האחות או הגיסה הוא מאוד שברירי או מפוחד וזה נקודת פתיחה לא הכי טובה. תראי אם יש איך לטפל בזה שאת תהיי חזקה קודם (לא מחייב שזה אכן נסיבות קשות. מספיק שמירה ארוכה...)

דבר שני- למצוא לעצמך פינוקים. ארטיק /ביביסיטר בערב כשכולם ישנים/ אפילו יציאה להליכה.. כל דבר שיעזור לך להתאוורר. ותתכנני את זה מראש. היום אחרי ההשכבה הפינוק זה X. שכל הזמן זה יעמוד לך בראש.

המון כח ובריאות

 

[D.F.]

קודם כל תודה על כל התגובות המעודדות! מרגש. באמת. עלו לי לרגע זיכרונות מהפעם האחרונה שהם היו כאן.
לא היה פשוט בכלל! אבל חיזקתם אותי שזה נורמלי שזה לא נורמאלי! תודה!

תודה גם על כל העצות הפרקטיות, קראתי כל מילה ולקחתי ברצינות! רעיונות מעולים!!!
אין לי את הזמן להגיב לכל תגובה.
כל מה שכתבתם וודאי יביא תועלת. וכבר אני נושמת עמוק.

לגבי זה-

רעיון מעולה והכרחי בעיני.
לא ציינתי. אין לנו בעיה לקחת ולהחזיר מהמוסדות. בעלי יעשה את הסיבוב הזה מידי יום--- ב"ה גרים באותה עיר...
לכן, פתרנו את הבעיה של הבוקר.
אבל הם יחזרו מוקדם כי אין צהרונים...
ומשם באמת יעזור- סדר יום / תוכניה / יציאה לגינה וכו'...

ראשית- אשריך ותזכרי שהשכר האמיתי מחכה ונשמר...
בתור אחת שלצערי הייתי בצד השני- אם אפשר לשתף את האמא שתרגיש את הילדים במהלך היום...(כמובן מצונזר)
כמובן לשמור על סדר יום כמה שאפשר לתועלת כל הצדדים...
הרבה הצלחה

 

[אגוז מלך]

דבר ראשון רק בריאות ובשורות טובות!
ובנוסף לכל הנאמר פה-
זמן לעצמך, תפקידים ומטלות, כללים ברורים. וכו'...
חשוב בעיני שיחה מקדימה עם ילדייך,
הסבר תואם גיל למה הבנידודים כאן,
ומה תפקידם בתקופה הזאת,

בנוסף למנוע סיטואציות שילדייך מקנאים בבנידודים,
כמו למשל שהם חוזרים מביקור אצל אימם עמוסים בממתקים וכד'.
ויהיה מוצלח ביותר אם יתאפשר לשלוח את האורחים אחת לכמה ימים לבד,
ושלכם ישאר זמן משפחתי רגוע.

ואחד החשובים בעיני -
תעסוקה נון סטופ -
כשילדים משועממים, אז מתחילות כל המריבות / געגועים /השתוללות וכד'.
כמה שזה מתיש ואינטנסיבי, זה הכרחי לשלוות הנפש שלך ושל הילדים,
תכיני לך מראש רשימת של תעסוקה שאת יכולה לשלוף להם,
לדוג' -
הכנת קומיקס מציורים בעיתון,
הכנת מלח צבעוני
אפיה
הכנת משחק זיכרון
מקרנצ'יק
פלסטלינה
הצגות
קיפול מפיות לשבת ועוד.....

והעיקר תזכי למצוות!!

 

[כתב עט]

כל מילה עוזרת,
כל תגובה נותנת עוד תובנה.
תודה!!!

 

[שומרת החומות]

תחשבי על להביא בייביסיטר במיוחד בשבילם בתשלום פעם פעמיים בשבוע
שתשארי רק עם המשפחה הגרעינית שלך שירגישו גם הם קצת פרטיות ואמא
אם יש קייטנות לצהריים בתשלום נמוך

 

[מְזַמֵּן]

בס"ד
כיהודה ועוד.
* זכות עצומה,
לזכור זאת לפני,
ולרענן לעצמינו את הידיעה הזאת תוך כדי,
להתבונן בה הרבה בתקופה המאתגרת, נוסך כוחות.
* ילד שנמצא שלא במקומו, קשה לו.
וע"כ, חשוב לשוחח איתם, לבקש גם מההורים שלפני ששולחים, שישוחחו איתם:
מעכשיו עד להודעה חדשה - חזרת ההורים בבריאות ושלום - זה הבית שלכם [לסגור את העובדה הזאת חזק!].
זאת תיהיה המיטה שלכם [אני לא מרחף, אני לא הומלס, יש לי מקום],
זו תיהיה המגירה שלכם, מה שתשימו כאן, אף אחד לא יקח לכם [אפי' יש לי פרטיות] וכו'.
לבית הזה יש כללים, יש לכבד אותם כמו כל הילדים.
לבית הזה יש הורים, יש לכבד אותם כמו אחד הילדים.
מהבית הזה כולם נהנים.
לבית הזה כולם תורמים [ליצור תפקידים עבורם! האדם מקבל המון סיפוק כשמרגיש שהוא תורם, שצריך אותו, שהוא לא נטל, אלא להיפך, הוא תורם].
כמובן שחובה לתת מקום לרגשות שלהם, הם רחוקים מההורים, יודעים - כל אחד כפי רמתו - שיש משהו באוויר, אולי מדאיג, אפשר לשוחח, לשחרר מעט כשצריך, אבל שיבוא מתוך מקום של גבולות ברורים.
* לפחות כמו כל אמא, לשמור מכל משמר, בכל יום, על זמן איכות של אני עם עצמי.
זה מה שמחזיק אותנו שפויים.
וזה מה שיביא להם הורים שפויים...
ואם נצרך, לארגן יותר זמן כזה מהשגרה.
* אם מדובר בתקופה ארוכה, ויש מי שיקבל חלק מהילדים לשבת, יש מקרים שזה מומלץ.
[בזה יש שטוענים שעדיף לשלוח לפי גילאים, ולא לפי משפחות גרעיניות, דבר שיוצר בתודעה של הילדים, כעת אתם משפחה אחת.
אם כי יש שטוענים אחרת.]
* חשוב מאוד מאוד לזכור גם, כי לילדים שלנו כעת לקחו את המקום שלהם.
גם בהם יש להתחשב, לשוחח, להקפיד יותר על זמני איכות, אחד על אחד וכד'.
ולזכור, שזוהי הזדמנות נדירה, שלא כל אחד זוכה לה, להחדיר בפועל מדוגמה אישית, איך נרתמים לטובת משפחה, איך עושים חסד.
אם זה יבוא ממקום של שמחה וכיף, לעולם לא נצליח להוציא מהם את הטוב הזה.
* ולסיום, לאחר שתעבור התקופה, יש לשקול יציאה לסופ"ש עם המשפחה המקורית, לנשום, ולחזור לשגרה איכותית יותר.
הרבה הצלחה
בשורות טובות

 

[כתב עט]

בס"ד
כיהודה ועוד.
* זכות עצומה,
לזכור זאת לפני,
ולרענן לעצמינו את הידיעה הזאת תוך כדי,
להתבונן בה הרבה בתקופה המאתגרת, נוסך כוחות.
* ילד שנמצא שלא במקומו, קשה לו.
וע"כ, חשוב לשוחח איתם, לבקש גם מההורים שלפני ששולחים, שישוחחו איתם:
מעכשיו עד להודעה חדשה - חזרת ההורים בבריאות ושלום - זה הבית שלכם [לסגור את העובדה הזאת חזק!].
זאת תיהיה המיטה שלכם [אני לא מרחף, אני לא הומלס, יש לי מקום],
זו תיהיה המגירה שלכם, מה שתשימו כאן, אף אחד לא יקח לכם [אפי' יש לי פרטיות] וכו'.
לבית הזה יש כללים, יש לכבד אותם כמו כל הילדים.
לבית הזה יש הורים, יש לכבד אותם כמו אחד הילדים.
מהבית הזה כולם נהנים.
לבית הזה כולם תורמים [ליצור תפקידים עבורם! האדם מקבל המון סיפוק כשמרגיש שהוא תורם, שצריך אותו, שהוא לא נטל, אלא להיפך, הוא תורם].
כמובן שחובה לתת מקום לרגשות שלהם, הם רחוקים מההורים, יודעים - כל אחד כפי רמתו - שיש משהו באוויר, אולי מדאיג, אפשר לשוחח, לשחרר מעט כשצריך, אבל שיבוא מתוך מקום של גבולות ברורים.
* לפחות כמו כל אמא, לשמור מכל משמר, בכל יום, על זמן איכות של אני עם עצמי.
זה מה שמחזיק אותנו שפויים.
וזה מה שיביא להם הורים שפויים...
ואם נצרך, לארגן יותר זמן כזה מהשגרה.
* אם מדובר בתקופה ארוכה, ויש מי שיקבל חלק מהילדים לשבת, יש מקרים שזה מומלץ.
[בזה יש שטוענים שעדיף לשלוח לפי גילאים, ולא לפי משפחות גרעיניות, דבר שיוצר בתודעה של הילדים, כעת אתם משפחה אחת.
אם כי יש שטוענים אחרת.]
* חשוב מאוד מאוד לזכור גם, כי לילדים שלנו כעת לקחו את המקום שלהם.
גם בהם יש להתחשב, לשוחח, להקפיד יותר על זמני איכות, אחד על אחד וכד'.
ולזכור, שזוהי הזדמנות נדירה, שלא כל אחד זוכה לה, להחדיר בפועל מדוגמה אישית, איך נרתמים לטובת משפחה, איך עושים חסד.
אם זה יבוא ממקום של שמחה וכיף, לעולם לא נצליח להוציא מהם את הטוב הזה.
* ולסיום, לאחר שתעבור התקופה, יש לשקול יציאה לסופ"ש עם המשפחה המקורית, לנשום, ולחזור לשגרה איכותית יותר.
הרבה הצלחה
בשורות טובות

תודה תודה תודה!


אגב,
החלק של התפקידים הכי קשה לי פה.
איך אפשר להפעיל סמכות על ילדים לא שלי?
בפעם האחרונה שהיו אלי (בשבוע שעבר- להזכירכם- לא היו לימודים....)
הם לא כ"כ שיתפו פעולה. ממש הייתי צריכה להזיז אותם בכוח ולהסביר להם שבלי סדר יום וסדר בבית לא נוכל לעשות דברים כיפיים. וכמה שהיה פה כיף, כל מה שביקשתי לעשות מעבר - הם עשו בקושי רב.... עד שזזו...
זה מאוד מאיים עלי-
מי יסדר 6 מיטות של ילדים (2 תינוקים) כל יום- כולל פיג'מות + נעלי בית במקום???
מי ירים ניירות מהרצפה? / יאסוף את הצבעים?
יחזיר מגבת אחרי מקלחת? / יניח בגדים בכביסה?
וזה עוד כלום,
אבל זה בגדול מה שהילדים שלי "יודעים" לעשות לבד.

 

[ברכי H]

תודה תודה תודה!


אגב,
החלק של התפקידים הכי קשה לי פה.
איך אפשר להפעיל סמכות על ילדים לא שלי?
בפעם האחרונה שהיו אלי (בשבוע שעבר- להזכירכם- לא היו לימודים....)
הם לא כ"כ שיתפו פעולה. ממש הייתי צריכה להזיז אותם בכוח ולהסביר להם שבלי סדר יום וסדר בבית לא נוכל לעשות דברים כיפיים. וכמה שהיה פה כיף, כל מה שביקשתי לעשות מעבר - הם עשו בקושי רב.... עד שזזו...
זה מאוד מאיים עלי-
מי יסדר 6 מיטות של ילדים (2 תינוקים) כל יום- כולל פיג'מות + נעלי בית במקום???
מי ירים ניירות מהרצפה? / יאסוף את הצבעים?
יחזיר מגבת אחרי מקלחת? / יניח בגדים בכביסה?
וזה עוד כלום,
אבל זה בגדול מה שהילדים שלי "יודעים" לעשות לבד.

שיחת הבהרה לגדולים יותר (גיל 5 ומעלה)
שכיף לכם מאוד ונחמד אבל בבית שלכם גם מקבלים וגם נותנים.
תאמרי להם מראש מה את מצפה מהם.

וכן זה לא בטוח יעבוד

 

[כוכב103]

משהו נוסף
לא פירטת על מה יושבת האשפוז
הרבה פעמים
ילדים לא ממש מבינים מדוע האמא מאושפזת
ולפעמים בלחץ שהולכת להפטר חו"ח

לדבר על זה הרבה,
שהיא נמצאת שם, בגלל X, תחזור בY
כמובן להוריד בהתאמה לגיל
אבל לפעמים לא שמים לב, והילד ממש הרוס רגשית מזה

נכון מאוד מאוד!!!
לפעמים הילדים סוחבים מצוקה בגלל חוסר ידע על המצב שלה
חשוב לעדכן אותם מה איתה כל הזמן
גם אם המצב פחות נחמד (כמובן לתווך להם את זה בהתאמה להבנה ולגיל)
לשמוע ממנה ד"שים, לדבר איתה בזום, אולי גם לקנות להם מתנות בשמה
אל תשכחו שהיא אמא שלהם
וכשתחזור בעז"ה בריאה ושלימה הזכרונות והדיבור עליה ישאירו אותה במקום הזה שהיא אמא שלהם.
ולתת מקום למשפחה שלהם (מהצד השני) גם להיות איתם (סבא, סבתא, דודים)
שלא יאבד להם כל העבר שלהם...

 

[כוכב103]

אגב,
החלק של התפקידים הכי קשה לי פה.
איך אפשר להפעיל סמכות על ילדים לא שלי?

לחלק תפקידים ברורים ומדוייקים
משה אוסף את כל הנעלים
רחלי את כל הבגדים לכביסה
חיים את כל הניירות
ושושי את כל הספרים
כשיהיה מסודר כולם מקבלים איגלו.

תדעי שככל שתעזרי בהם יותר כך הם יותר ירגישו שייכים
אל תקחי את זה כקשיחות לבקש מהם עזרה
אלא כחסד - כמו שהילדים שלך עוזרים גם הם.
כמו שלילדים שלך יש מחוייבות - גם להם יש!

כמובן בנעימות ועם צ'ופרים ומלא מילים טובות
אבל לא לדלג על זה
בשבילם, לא בשבילך...

ואגב- מי שמסדר בד"כ גם נזהר יותר לא לבלגן...

 

[שלוחא דרבנן]

קודם כל כל הכבוד ואשריכם לא מובן מאליו בכלל...
יש נקודה שלדעתי היא קריטית, זה תקשורת מלאה עם ההורים, שבדרך הטבע מבחינתם ירצו לתת לכם את ההרגשה שהם סומכים עליכם והם חייבים לכם וכו' ולכן לא כ"כ יתערבו.
התופעת לוואי שיוצאת מזה, זה חוסר חיבור שלכם למטרה מתחושה שזרקו אותם אצלנו וכבר לא אכפת להם... ועם כל הכבוד זה הילדים שלהם...
לכן חשוב מאוד לגרום להורים להיות פעילים בחינוך של הילדים שלהם (כן גם אם זה נראה שקשה להם בי"ח וכו' הם עדיין רוצים שיתנו להם את המקום של ההורים.
וגם לכם זה יתן הרגשה של "עזוב תעזוב עמו"
בהצלחה ורפואה שלימה!!!