דרוש מידע איך שומרים על הבית נקי?

[אופססס ;)]

מדגישה,
אומרים לילדים:
אתם דואגים לסדר את החפצים האישיים שלכם, ובכל ערב אמא מודיעה שעכשיו הזמן לסדר,
אחרי פרק הזמן שהקצבנו לאיפוס הבית, אם נשאר חפצים מפוזרים הם עוברים לרשות אמא ואבא...

אני לא מעבירה לרשות ההורים אלא אוספת הכל לארגז גדול ומי שצריך משהן מחפש שם. הם שונאים את זה.
ועוד משהו אם ילד פתח את הארון של אחיו ונגע לו בחפצים זה ממש חמור בעיני אבל חפצים מפוזרים אין לי שליטה עליהם ועל מי שנוגע בהם...

 

[בחכמה יבנו]

לפני הכל צריך שיהיה מקום לכל חפץ
איפה שמים מחברות קשר?
איפה ספרי ספריה?
לכל נעלי הבית/סנדלים/נעלי בוקר/אחהצ
יש מקום?
זה מונע המון בלגן ועוזר בניקיון

 

[לילה אחד]

איפה אתן, נשים עובדות, מגדלות תינוקות בגילאי 0-3 בלי אחים גדולים יותר שיעזרו, וחיות עדיין בבית קטן וצפוף?
גם הבתים שלכן נראים כמו בתיאורים כאן?
פעם היה ברור לי שהבית שלי יהיה תמיד נקי ומסודר. ואז ילדתי.
לא תמיד יש זמן, לא תמיד נשאר כח כשמגיע הזמן, לא תמיד יש מצב רוח, וגם הקצב של כל אחת כל כך אחר... יש מי ששטיפה של המטבח תיקח לה 10 דקות גג, ומי שזה ייקח לה חצי שעה. וחצי שעה סביב סידור המטבח ושטיפה, כשיש לך עוד לאסוף צעצועים, להדיח כלים, לקפל כביסה - לא הולך ביחד עם אישה עייפה אחרי יום עבודה וטיפול בקטנטנים.
ואם יום אחד לא הלך, מחר הבית כבר עם עבודה כפולה.
רציני, רק אצלי זה המצב?

 

[מירימ]

איפה אתן, נשים עובדות, מגדלות תינוקות בגילאי 0-3 בלי אחים גדולים יותר שיעזרו, וחיות עדיין בבית קטן וצפוף?
גם הבתים שלכן נראים כמו בתיאורים כאן?
פעם היה ברור לי שהבית שלי יהיה תמיד נקי ומסודר. ואז ילדתי.
לא תמיד יש זמן, לא תמיד נשאר כח כשמגיע הזמן, לא תמיד יש מצב רוח, וגם הקצב של כל אחת כל כך אחר... יש מי ששטיפה של המטבח תיקח לה 10 דקות גג, ומי שזה ייקח לה חצי שעה. וחצי שעה סביב סידור המטבח ושטיפה, כשיש לך עוד לאסוף צעצועים, להדיח כלים, לקפל כביסה - לא הולך ביחד עם אישה עייפה אחרי יום עבודה וטיפול בקטנטנים.
ואם יום אחד לא הלך, מחר הבית כבר עם עבודה כפולה.
רציני, רק אצלי זה המצב?

בהרבה מאד הבתים שאני מכירה סביבי זה המצב . זה נורמלי.

 

[רצוני לעשות רצונך]

אני רוצה להוסיף, כמענה לדבריה של @לילה אחד ,ועוד אחת שכתבה קודם.
לדעתי, מה שהכי חשוב זה סדר.
אם רואים מול העיניים שולחן מסודר, שיש מסודר וכו' זה הרבה יותר קל.
גם כי אחרת המצב רוח נושק לרצפה... וגם כי אז הרבה יותר קל להתחיל עם נקיונות.
אני קוראת לזה "לצמצם את הבלגן",
פשוט לקחת מה שיש על השולחן דבר ראשון לצמצם, לעשות ערמה של ספרים, מחברות, עיתונים, דפים ועוד
וחפצים גדולים להכניס למקום. זה כבר עושה אור בעיניים ולא לוקח הרבה זמן וכוח.
נגיד אם השיש מלא דברים, קודם כל מכניסים את המיקבר/מעבד מזון, מה שעומד שם
ואח"כ מצרכים מכניסים לארונות (מה שנגיש).
מה שצריך בשבילו יותר זמן או כוח שמים בצד בצורה מסודרת.
ככה מתחילים, זה כמובן לא עושה את העבודה אבל מקל מאוד.

 

[רפ]

אני קוראת את שתיכן ושואלת את עצמי למה זה כ"כ שונה ממה שקורה אצלי.
מאד חשוב לי בית נקי אבל באמת, ובשביל הריכוז שלי קריטי שיהיה גם מסודר, אבל מרגישה שאני רודפת אחרי זה ועסוקה בזה המון- טכנית ורגשית.
יש לי ב"ה ילדים במגוון גילאים (מ-11.5 ומטה) וכשרותמים אותם, הם מצליחים לעזור בעבודות בסיסיות של ארגון.
משתדלים מאד לאכול רק במטבח בימי החול, בשום אופן לא עולים לחדרים עם אוכל- בית 2 קומות , אז במובן הזה ההפרדה יותר קלה. בעיקרון גם לא מוציאים יותר ממשחק- שניים ביחד.
ועדיין, אני לא מצליחה להיות בכל הזירות ביחד. יכול להיות מצב שאני שוטפת כלים, מקפלת כביסה או עם הקטן התורן. בינתיים כל ילד הוציא משחק- שניים, התעסק במגירה שלו עם עוד כמה דברים והכניס והוציא מהילקוט עוד כמה מחברות ומכשירי כתיבה שחלקם נפלו והתפזרו. הבנות הוציאו מסרקים, סיכות וגומיות ועשו תסרוקות אחת לשניה והבנים התעסקו עם מיליון הכרטיסים שקיבלו בחיידר.
יש לילדים תורנות סידור, אבל יש עדיין דברים שנשארים אחריהם.
התוצאה היא שלקראת הערב הבית נראה נורא ומרוב עומס הפריטים שמסתובבים בכל מקום, גם אני מתייאשת ולא יודעת ממה להתחיל. לוקח לי זמן להחזיר את הבית למצב שפוי ובנוסף לכל המטלות האחרות, אני לא מסתדרת.
לא רוצה שהילדים יפתחו ריאקציה לסדר ולא רוצה להשתעבד אליו, אבל לא יודעת איך להתנהל בצורה טובה יותר.
כשמדברים על להעביר ניגוב על הכיריים מייד אחרי הבישול או כל דבר דומה, אני לא מבינה איך עושים את זה תוך כדי שהמכונה מצפצפצת, התינוקת בוכה, מישהו קורא לי בטלפון ובדלת וצריך להפריד בין הרבים ולעודד נדכאים. מרגישה שאני רצה כל היום בניסיון להספיק וכל פעם גונבת חלקי מטלות אבל לא משלימה אותם.
מה אתן אומרות?
זה קשור לדרישות גבוהות מדי מעצמי? קשיי ארגון? משהו אחר שלא חשבתי עליו?
אם יש לכן טיפים או רעיונות שיכולים להחכים אותי, אשמח מאד.

איפה אתן, נשים עובדות, מגדלות תינוקות בגילאי 0-3 בלי אחים גדולים יותר שיעזרו, וחיות עדיין בבית קטן וצפוף?
גם הבתים שלכן נראים כמו בתיאורים כאן?
פעם היה ברור לי שהבית שלי יהיה תמיד נקי ומסודר. ואז ילדתי.
לא תמיד יש זמן, לא תמיד נשאר כח כשמגיע הזמן, לא תמיד יש מצב רוח, וגם הקצב של כל אחת כל כך אחר... יש מי ששטיפה של המטבח תיקח לה 10 דקות גג, ומי שזה ייקח לה חצי שעה. וחצי שעה סביב סידור המטבח ושטיפה, כשיש לך עוד לאסוף צעצועים, להדיח כלים, לקפל כביסה - לא הולך ביחד עם אישה עייפה אחרי יום עבודה וטיפול בקטנטנים.
ואם יום אחד לא הלך, מחר הבית כבר עם עבודה כפולה.
רציני, רק אצלי זה המצב?

בדרך כלל הקושי להגיע לבית מסודר (שגם אני סובלת ממנו) לא נובע מחוסר בידיעה איך לסדר, את זה כמעט כל אחת יודעת.
הקושי נובע בעיקר מכמות חפצים שלא מותאמת לגודל האיחסון וממוטיבציה נמוכה, וצריך להתמקד קודם כל בפתרון הבעיות האלו.
(גם אני הייתי בטוחה ששתי הנקודות האלו לא קשורות אלי עד שהתחלתי ללמוד את הנושא ברצינות וליישם).

 

[אופססס ;)]

בדרך כלל הקושי להגיע לבית מסודר (שגם אני סובלת ממנו) לא נובע מחוסר בידיעה איך לסדר, את זה כמעט כל אחת יודעת.
הקושי נובע בעיקר מכמות חפצים שלא מותאמת לגודל האיחסון וממוטיבציה נמוכה, וצריך להתמקד קודם כל בפתרון הבעיות האלו.
(גם אני הייתי בטוחה ששתי הנקודות האלו לא קשורות אלי עד שהתחלתי ללמוד את הנושא ברצינות וליישם).

לגבי אחסון- אני גרה בבית יחסית גדול (110 מ"ר 7 נפשות) וכל הזמן היה בלאגן. היה לי מקופ אחסון לכל דבר אבל בחדרים ששימשו גם כחדרי שינה. וכל הזמן התבלגנו.
עד שבנינו מחסן בחצר ובאנו למנוחה ולנחלה

 

[מילונית]

וואו התחלתי לקרוא ו...
כל אלו עם הרשימות הרגישו לי יומרניות משהו- אולי כדאי לציין מספר ילדים ושעות עבודה (אני כותבת מהכרות של כמה מהכותבים פה).
אני גם יכולה לפוצץ עשרות עמודים של הוראות- לפעמים חוץ מלגרום חלישות הדעת לאחרים זה לא נותן כלום...
הטיפ הגדול מבחינתי הוא להבין שבית עם ילדים קטנים ואמא שעובדת 8 שעות מחוץ לבית לעולם לא יהיה בית מרקחת!
ונורמלי בהחלט שהחלונות לא יהיו מצוחצחים תדיר, ושיהיו משחקים על הרצפה וכו'.
כמובן בגדר הנורמה- ופסח יש רק בפסח זה הכיף

 

[Sara led]

אני קוראת את שתיכן ושואלת את עצמי למה זה כ"כ שונה ממה שקורה אצלי.
מאד חשוב לי בית נקי אבל באמת, ובשביל הריכוז שלי קריטי שיהיה גם מסודר, אבל מרגישה שאני רודפת אחרי זה ועסוקה בזה המון- טכנית ורגשית.
יש לי ב"ה ילדים במגוון גילאים (מ-11.5 ומטה) וכשרותמים אותם, הם מצליחים לעזור בעבודות בסיסיות של ארגון.
משתדלים מאד לאכול רק במטבח בימי החול, בשום אופן לא עולים לחדרים עם אוכל- בית 2 קומות , אז במובן הזה ההפרדה יותר קלה. בעיקרון גם לא מוציאים יותר ממשחק- שניים ביחד.
ועדיין, אני לא מצליחה להיות בכל הזירות ביחד. יכול להיות מצב שאני שוטפת כלים, מקפלת כביסה או עם הקטן התורן. בינתיים כל ילד הוציא משחק- שניים, התעסק במגירה שלו עם עוד כמה דברים והכניס והוציא מהילקוט עוד כמה מחברות ומכשירי כתיבה שחלקם נפלו והתפזרו. הבנות הוציאו מסרקים, סיכות וגומיות ועשו תסרוקות אחת לשניה והבנים התעסקו עם מיליון הכרטיסים שקיבלו בחיידר.
יש לילדים תורנות סידור, אבל יש עדיין דברים שנשארים אחריהם.
התוצאה היא שלקראת הערב הבית נראה נורא ומרוב עומס הפריטים שמסתובבים בכל מקום, גם אני מתייאשת ולא יודעת ממה להתחיל. לוקח לי זמן להחזיר את הבית למצב שפוי ובנוסף לכל המטלות האחרות, אני לא מסתדרת.
לא רוצה שהילדים יפתחו ריאקציה לסדר ולא רוצה להשתעבד אליו, אבל לא יודעת איך להתנהל בצורה טובה יותר.
כשמדברים על להעביר ניגוב על הכיריים מייד אחרי הבישול או כל דבר דומה, אני לא מבינה איך עושים את זה תוך כדי שהמכונה מצפצפצת, התינוקת בוכה, מישהו קורא לי בטלפון ובדלת וצריך להפריד בין הרבים ולעודד נדכאים. מרגישה שאני רצה כל היום בניסיון להספיק וכל פעם גונבת חלקי מטלות אבל לא משלימה אותם.
מה אתן אומרות?
זה קשור לדרישות גבוהות מדי מעצמי? קשיי ארגון? משהו אחר שלא חשבתי עליו?
אם יש לכן טיפים או רעיונות שיכולים להחכים אותי, אשמח מאד.

בואי נתחיל מזה שאני ממש לא מושלמת והבית שלי לא מתוקתק כל היום ולא באתי לנופף במשהו...
אני עובדת כל יום עד 4 וחוזרת הביתה יחד עם הילדים.
בעצם דיברתי על פרקטיקה, על גישה אחרת שעם אותם כוחות מגיעים לתוצאות יותר טובות.
כמו אמא שמביאה לילד בן השנתיים שלה מעדן, אחת תשים סינר לילד וכשהוא יסיים לאכול הוא יישאר נקי והשניה תתעצל לשים סינר או לא תחשוב על הרעיון והילד שלה יהיה עם חולצה ומכנס בצבע חום.
זה לא שהאמא הראשונה יותר אלופה ולכן הבגדים יותר נקיים, הרי מי שבסוף תעבוד יותר קשה זו האמא שלא היה לה כח/ לא התארגנה מראש שיהיה לה לשלוף את הסינר.
מה שאני בעצם באה להגיד שאני לא עובדת יותר קשה מאחרות שהבית שלהן הפוך , להפך. אני מקילה על עצמי וחוסכת עבודה קשה עם למידת התארגנות נכונה.
זה הכל.

 

[אסתי3311]

הסוד הוא לאזן כל ערב את הבית למצב סביר ולרתום את בני הבית לקחת אחריות. הבית הוא חלל משותף. כולנו דואגים שיהיה בו נעיםץ

אני לאחרונה עשיתי עם הילדים כלל שלא אוכלים ארוחת ערב לפני שמסדרים את הבית.
אנחנו קוראים לזה "מבצע עשר"- עשר דקות והבית מסודר.
אני מקפידה על מספר דגשים:
1. חלוקת עבודה מוגדרת - מקטינה את נקודת החיכוך.
אני לא מפחד שכל רגע אמא תבקש ממני משהו חדש. אני יודע שעשיתי את שלי וגמרתי. זה נותן תמריץ טוב לסיים וגורם לילדים שמתחפפים תמיד לקחת אחריות על החלק שלהם.
2. תיחום זמן העבודה- נותן לילדים פרופורציה של זמן.
לסדר זה לא דבר שלוקח שעות, כולה 10 דקות.
3. גיוון.
הרבה פעמים אני הופכת את היוצרות, אני מסדרת משחקים והם מארגנים את המטבח- סלון.
זה נותן להם רענון ולי זה באמת לא משנה.

אחרי שהבית נכנס להילוך לילה ורק הגדולים מסתובבים כבר הרבה יותר קל לי להביא את הבית למצב מאוזן לגמרי.

 

[פנינה 99]

בלת"ק חלקי חוץ מעמוד 1.

לשמירה על התנור והתבניות.
בעת השימוש לרפד את תחתית התנור בנייר אפיה.
גם את התבנית למרות השימוש בתבניות ח"פ.
למקרר להכניס רק כלים מכוסים ולנגב טרם ההכנסה.
מעבר קל על תריסי החדרים עם השטיפה השבועית.
קל ומתחזק.
עבור התריסים הגדולים.
קניתי מברשת אבק עם ידית ארוכה.
ניגוב קל שבועי משני צידי התריס מתחזק אותם נקיים.