שיתוף - לביקורת אילו דם קר היה קומיקס

מצב
הנושא נעול.
  • הוסף לסימניות
  • #21
סקיצה קטנה שהיתה אמורה להיות בפרק הקודם. בספק אם בליל הקווים יהיה ברור למישהו מלבדי, אבל..
1654163316659.png
 
  • הוסף לסימניות
  • #22
אני אוהבת את מה שקורה פה.
את הרצינות של הפרויקט הזה.
את השילוב של אומנות המילה וההבעה.
תמשיכי, זה מרתק.
 
  • הוסף לסימניות
  • #24

פרק 7​


בפתח חניון רב קומות, אך יתום מרכבים, עומדת דמות מצונפת, מחזיקה בחבילה מכורבלת ועטופה.

אייל
(ניגש)
את יודעת, בדיוק למקרים כאלה נועד אופנוע.

אפרת
אתה, אל תתחיל איתי. גם ככה חגלת עשתה לי צרות.

אייל
(חיוך רחב פורץ אל פניו)
הבאת את שילה!

אפרת
חשבתי שלא יזיק.

אייל
(גוחן אל התינוק העטוף ומחנחן אליו)
באת בדיוק בזמן, קטנצ'יק.


אפרת
אם עמיאל רק היה יושב בשקט -

אייל
מה שהיה היה. נתמודד.

אפרת
אז מה התוכנית?

אייל
(מדגדג את סנטרו של שילה)
בואו נעשה קצת רעש.​

אייל, אפרת, והקטנצ'יק יוצאים מדלתות מעלית, פניהם לא לשלום.

תודה למי שהגיב! שמחתי לקרוא וזה מעודד להמשיך. אם אהבתם - שתפו אותי, אם לא אהבתם - בקרו! מסקרן אותי לשמוע מה חשבתם. בפרק הבא נחזור שוב לבראד, אני חושבת.
 
  • הוסף לסימניות
  • #25
ב"ה

אוהבת מאוד את האשכול הזה.
הפרק האחרון לא מספיק ברור לי -
מה המצב הרגשי של אפרת?
הוא הודיע לה בפרק 6 שהוא יוצא למשימה,
היא אמורה להיות נסערת, רותחת מזעם על המפקדים, אולי כועסת גם קצת על אייל בעצמו?
והשיחה ביניהם נשמעת נינוחה, כיפית כזו, צחוקים והתבדחות קלה.
לא משהו שהייתי מצפה לו בנקודת העלילה הזו.
מעבר לזה, לא מרגישה שהדו-שיח הזה קידם את העלילה (מבחינת אורך הוא תופס עמוד קומיקס שלם, ומבחינת התקדמות עלילתית הוא לא שווה עמוד שלם, ככה נראה לי)
 
  • הוסף לסימניות
  • #26
היא אמורה להיות נסערת, רותחת מזעם על המפקדים, אולי כועסת גם קצת על אייל בעצמו?
מסכימה, (חוצמהקטע האחרון)

סיפור הרקע אולי יבהיר קצת יותר את המצב:
בספר הקודם אייל שחרר פושע לחופשי שהוא במקרה קרוב משפחה של אפרת. בכך הוא הזיק מאוד לתדמית של מדינת ישראל וליחסים שלו עם כל המי ומי. אפרת מבינה מצוין שזה התגמול של הצבא על כך אבל היא לא מאשימה את עצמה או את אייל - אלא את עמיאל. ("אם עמיאל רק היה יושב בשקט..."), ואייל מבין מצוין שאין לו שום ברירה אלא לצאת למשימה הזאת (ארנון ויאסו הבהירו לו את זה).

שניהם מבינים שזו משימה עם סיכוי נמוך מאוד להישרדות, לכן הם עכשיו - כלומר תכף - יתכסו עצה להעלות את הסיכויים האלו. לא יודעת כמה התוכנית הזאת תהיה מוצלחת.. אבל אנסה.
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #27
כן, (חוצמהקטע האחרון)

ב"ה

אוקיי, כל כך מהר את עונה, אני לא יערוך הודעות:)
הוספתי שם על התקדמות העלילה, תראי בהודעה הקודמת..

ומהצד שלי כקוראת, אני ממש לא שומעת את אפרת כועסת.
כשהיא אומרת אתה אל תתחיל איתי זה לא כועס...
הייתי מצפה ל:
תגיד מה נסגר איתם? הם נורמלים? מה זה הטירוף הזה? ואיך בדיוק אתה מתכוון - -
ואייל:
אפרת, שניה, נכון, את צודקת, את 100% צודקת...

(שנשמע כאן את ההתקפה שלה וההתגוננות שלו)
 
  • הוסף לסימניות
  • #28
אייל, אפרת, והקטנצ'יק יוצאים מדלתות מעלית, פניהם לא לשלום.
העלה חיוך על פניי.

בכלל, כיף לראות את היצירה הזו. היא שונה מכל מה שעולה כאן, והיא מעולה.
לא מגיבה הרבה כי אין לי כל כך מה לומר, אבל זה פשוט טוב.
 
  • הוסף לסימניות
  • #30

פרק 8​


פנים - רכב. לילה.

בראד במושב האחורי של רכב, רשת משוריינת חוצה בינו לבין הנהג. הוא רוכס בגדי ה"עמך", לצידו בספסל האחורי של הרכב, הוא זנח תלבושת כלא כתומה, לצידם גם זוג אזיקים פתוחים. הנהג לבוש מדים כחולים, מעוטרים בסמל של פטישים מוצלבים. הרכב מאט עד לעצירה.


הנהג
(נשען לאחור)
התחנה שלך.​

הנהג יוצא אחרי בראד, מושיט לו תיק עמוס ונשען על דלת הרכב. בראד שולף גלוק מבין הרוכסניםוסוקר אותו בשביעות רצון. פורק את המחסנית ומוודא שהיא מלאה לפני שהוא טוען אותו חזרה.

הנהג
(גאה בעצמו מאוד)
הכל בפנים, כמו שסיכמנו.​

בראד מחייך ומכוון את הגלוק מול פניו של הנהג.

הנהג
(שאנן)
אני מבטיח לך. עד הכדור האחרון.

בראד
אל תיקח את זה אישי.

הנהג
(מדבר ברוגע, כמו אל תינוק)
בראד, יש לנו הסכם.

בראד
אני מעריך את כל מה שעשית בשבילי. לא מובן מאליו.

הנהג
לכל ה-
בראד סוחט את ההדק וחיוכו זולג מפניו כמו לא היה מעולם.
הוא נכנס לרכב וטורק את הדלת. היא מוכתמת בדם. הרכב מתרחק בענן אבק, מפליג על כביש ישר שקורע שממה שטוחה ואינסופית.

1655678277754.png


רוצה לשמוע מה יש לכם להגיד! אם אין לכם מה להגיד, אז...ספרו, מה הקשר שלכם אל הספר המקורי - אם בכלל?
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #31
רוצה לשמוע מה יש לכם להגיד! אם אין לכם מה להגיד, אז...ספרו, מה הקשר שלכם אל הספר המקורי - אם בכלל?
אהבתי. יפה לראות איך מוצאים את הנקודות להמחשה בציורים, אומנות ממש.
אבל להוציא את הספר הזה בקומיקס, שזו פלטפורמה לילדים בעיקר, מידי אלים ומפחיד לראות את זה בציור, לא?
אלא אם כן יצא כקומיקס לנוער ולמבוגרים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #33
ככה דמיינתי את אפרת
:LOL:

אהבתי. יפה לראות איך מוצאים את הנקודות להמחשה בציורים, אומנות ממש.
אבל להוציא את הספר הזה בקומיקס, שזו פלטפורמה לילדים בעיקר, מידי אלים ומפחיד לראות את זה בציור, לא?
אלא אם כן יצא כקומיקס לנוער ולמבוגרים.
כן, כרגע הקומיקס יותר פונה לילדים, אצלינו. אילו דם קר היה קומיקס הוא היה צריך להיות בדיוק לגיל של הקוראים של ה-לא קומיקס, מן הסתם.
 
  • הוסף לסימניות
  • #34

פרק 9​


פנים - המשרד. לילה.

הפלוגה המשפחתית הקטנה דורסת את מסדרונות ה"משרד". אייל מסלק בנפנוף את הנחית שמנסה לעצור בהם, משליך אליו מילים שאנחנו לא יכולים לשמוע.

הוא פורץ למשרדו של אורי שבתאי ומחזיק בדלת הפתוחה בתיאטרליות, מציע לאפרת להיכנס פנימה במחוות זרוע, כמעט כמו ג'נטלמן אמיתי.


אורי
(משלב ידיים בנינוחות, מבטו חמור)
מה זה?

אייל
מה זה?
(מניח את מעטפה עם צ' אדומה ובולטת בתפיחה על השולחן.)
מה זה, שבתאי?

אורי
(מחווה לעבר אפרת)
מה, למען השם, היא עושה פה?

אייל
זאת אשתי.

אורי
(בזעף)
אני יודע. היה לי העונג להכיר.
אפרת מרימה גבה קנטרנית, ואייל תמה ברקע (מתייק לעצמו לבירור עתידי, מן הסתם)*.

אורי
ראיתי את המפגש המרגש שלכם למטה.
אז מה היא עושה כאן, גלבוע? מה היא יודעת?

אייל
היא -

אפרת
היא - יכולה גם לדבר. הגעתי כי יש לי כמה שאלות אליך. תסביר לי בבקשה, אדון רמס"ד, איך אתה לוקח אב למשפחה, עדיין בחופשת לידה - אם יורשה לי - איך אתה לוקח אותו מאיתנו בזמן כזה.

אייל
אפרת -

אפרת
אייל, סתום.
אייל סותם.

אפרת
הוא מוכן לעשות כל מה שתטילו עליו, ואתם מנצלים את זה. לא מדובר פה בסתם מילואים, אפילו אני מבינה את זה. תן לי להבין למה שלחת לו צו התייצבות שכולל יציאה מהגבולות שלנו.
שילה פוצח ביללה ואורי מחליף מבטים עם אייל.

אורי
עם כל הכבוד, גברתי. עם כל הכבוד, מה גורם לך שכל העסק הזה קשור אלי?

אייל
(מושך בכתפיו)
ארנון.

אורי
(מסנן קללה)
אדאג שיולקה על זה.

אייל
כן, תדאג לזה. ובאותה הזדמנות תבהיר לו שאני לא חוזר לס-

אורי
גלבוע!​

אייל משתתק, שילה ממש לא. אורי אוסף את עשתונותיו בכפיים ספוקות.

אורי
הייתי רוצה לדבר עם בעלך בפרטיות, גברתי, אם יורשה לנו -
אייל מהנהן אל אפרת. כשהדלת נסגרת מאחוריה אורי מתכווץ קצת, כמו אקורדיון מפונצ'ר.

אורי
אתה זוכר את הפעם האחרונה שהיית במשרד הזה?**
אייל נושך את שפתיו.

אורי
אמרת לי שאתה לא סתם אזרח מהשורה.

(נשען לאחור, מרוצה מעצמו.)
זהו, שאתה לא.

(פורס את כפותיו)
בגלל הידידות הארוכה שלנו, אהיה כנה איתך. מדינת ישראל רוצה את הראש שלך על מגש, מנה עיקרית בלה גאסטו.

אייל
(מריר)
אז אתם שולחים אותי לסוריה.

אורי
אני מנסה לעזור לך פה. אני עושה את זה בשבילך.
(קם ממושבו)
זה ישתיק את כולם, את כל המרכלים, התחקירנים, הפוליטיקאיים שמחפשים על מי להפיל את תבור. הם צריכים ווין, ועכשיו, רק דבר אחד מעניין אותם.
(נשען על שולחנו)
ישראל רוצה את באשר אל-ח'לאדי על עמוד התלייה, ואתה, גלבוע, אתה תהיה התליין.
אתה יודע שאתה מסוגל לזה.
אייל מסיט את עיניו.

אורי
ועכשיו תגיד לי, היא יודעת?

אייל
(עצבני)
היא יודעת מספיק.

אורי
אל תשחק איתי.

אייל
(נעתר)
לא אמרתי לה נקודות ציון מדויקות, כמובן.
אורי מטה את ראשו לאחור, סוקר את אייל כמו היה הוא המנה עיקרית הנזכרת.

אייל
(בחשד)
שבתאי, היא יודעת רק שגייסו אותי לשטח אויב. זה הכל.

אורי
(נפנה אל שולחנו)
יפה, יפה.

אייל
אבל אליאור הדר -

אורי
(מסתובב באחת ונובח)
מה איתו?

אייל
אתה יודע כמה זמן נסיעה תחבורה ציבורית גוזלת מבן-אדם? היה לי הרבה זמן לחשוב, הרבה קשרים לחדש.
אורי סוקר אותו בשתיקה.

אייל
אני רוצה אותו איתי.​
אורי מעקם את אפו.

אייל
אני חייב לפחות חבר אחד בצוות שמכיר את השפה שלי.

אורי
בסדר.

אייל
הכל ילך חלק יותר ככה, אתה יודע את זה.

אורי
(מליט את עיניו מאחורי כף ידו)
בסדר!​
אייל כבר פתח את הדלת כשאורי יורה אליו:

אורי
ואת המילה שלך שתשתף פעולה עד לנחיתה בטוחה חזרה בארץ.

אייל
(שולח חיוך מהדלת וזוקר אגודל)
קיבלת.​

הוא טורק את הדלת מאחוריו ברעש.

אז הנה ציור קצת יותר ברור של אפרת בבית עם הילדים, מקווה שזה לא דורס את הדמיון של אף אחד או מה... וגם בגלל שאין לי ציור אחר לשים על הפרק הזה :sne:


1656404292723.png


לקוראים שמכירים את הספרים המקוריים, אז...
אל תצפו מהדמויות להיות בדיוק כמו בספרים, לרצות ולהתכוון לאותם דברים. הבסיס הוא העלילה והדמויות מדם-קר, אבל רציתי לצמצם ולרכז את הסיפור, אז תהיו מוכנים לשינויים, חלקם קטנים וחלקם גדולים יותר. מקווה שעדיין מובן מה קורה, לכם ולקוראים החדשים יותר.

* כזכור לכם, לאחר פרשיית תבור בספר הקודם - אייל ואפרת נפרדו עקב חילוקי דעות. אז בגרסה זו, לאחר הדברים האלה, אייל היה תקוע בתחקירים בעוד אפרת בהריון מתקדם. אפרת הגיעה מאחורי גבו למשרדים כדי לדרוש שאייל יהיה לצידה, וכך התאחדו שוב הכוחות. לאחר הלידה של שילה, אייל הבריח בשבילה את גיסתה מזרוע החוק בארץ.

** בתחילת הספר הקודם, גיסו של אייל נעצר בחשד לפעילות ימנית קיצונית. אפרת שלחה את אייל לשבתאי בדרישה להבין את פרטי חקירתו של גיסו, ואחר ששבתאי סרב, אייל רמז שמכיון שהוא לא אדם מן השורה, הוא יודע את נהלי המשרד כמו את כף ידו, כך שהוא יוכל לודא ולאכוף הליכי חקירה חוקיים עבור גיסו.


וכתמיד, גם פה אני צריכה עצות לשיפור הווקבוליצזיה והתיחבור וכל הדברים האלה...
 
  • הוסף לסימניות
  • #35
  • הוסף לסימניות
  • #36
רק שאלה - את הפריימים שמועלים בתור תמונות (לא סקיצות קומיקס) גם את יצרת?
כי הן מהממות ומלאות אווירה אחת אחת!
אם כל הקומיקס נראה ככה, שווה לך ללקרוא ליונה ספיר לשת"פ
 
  • הוסף לסימניות
  • #37
רק שאלה - את הפריימים שמועלים בתור תמונות (לא סקיצות קומיקס) גם את יצרת?
כי הן מהממות ומלאות אווירה אחת אחת!
אם כל הקומיקס נראה ככה, שווה לך ללקרוא ליונה ספיר לשת"פ
טנקס! הכל פה ציורים שלי :D
 
  • הוסף לסימניות
  • #40

סוף פרק 9​


אפרת
אכל אותה?

אייל
אכל. כמו ילד טוב.​

פריים 1:
אייל ואפרת בתוך המעלית, אייל שלוב זרועות, ראשו מתקשר עם הרצפה. אפרת סוקרת אותו.

פריים 2:
דלתות מעלית סגורות בקומת החניון. במסך ניצת חץ אדום.

פריים 3:
הדלתות פולטות את המשפחה הקטנה אל אדמת החניון.

אייל
אפרת, אני -

אפרת
אל תגיד לי שלום. אל תגיד לי את זה.

אייל
אני חייב לחזור.

אפרת
כן, אתה חייב.

תשמור על אבא של הילדים שלי.​

אייל מצדיע לה בבדיחות מדלת האוטובוס.
האוטובוס שלו מפליג לתוך שמי טרום-זריחה, מותיר אותה בתחנה, אותה והחבילה הקטנה בזרועותיה.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

אשכולות דומים

"תגיד! מה אתה חושב שאתה עושה?!"
החבטה מאחורי ראשי גרמה לי לקפוץ תוך כדי חצי סיבוב לאחור, רק כדי לראות את פניו של אלי מחייכות ונוזפות באותה נשימה.
"באנה הבהלת אותי אחי!", אני פולט תוך כדי נשיפת הקלה חובט בכתפו ומסתובב חזרה.
"מה אתה עושה ציפור לילה?, אמא שלך לא לימדה אותך שלישון מאוחר ו—לאכול חטיפים זה לא בריא??"
הוא מרים את אחת העטיפות המקומטות מהשולחן לידי בהדגשה ומקרב אותה עד קרוב לפניי רק בשביל לראות אותי מתרגז, הוא כל כך בלתי אפשרי לפעמים שזה מוציא אותי מהכלים.
"לא יעבוד לך הפעם אלי אני במבצע חשאי חשוב", אני עונה מחזיר את פניי למסך הלפטופ שלי, בין כל ניירות החטיפים המחוסלים קבוצות דפים, עטים ושיירי מסטיקים לעוסים.
אלי לידי מעווה את פניו בגועל כשידו נדבקת לאחד מהמסטיקים הלעוסים, "ברצינות אחי??"
אני מהמהם משהו לא ברור ידיי כאילו מרחפות מעל המקלדת במהירות, מתקתקות ברעש בלתי פוסק.
"אתה כמו מכונה לא משומנת", אלי פולט מחייך, יושב לידי ומניח זרוע אחת כבדה סביב כתפיי, כל כך מסיח דעת!
"מה הרעש הנוראי הזה?"
אני מגלגל את עיניי ואז לאחר שתיקה קצרה בוחר לענות לו רק כדי לגרום לו להפסיק לדבר ולהפריע לי.
"אני כותב משהו"
"כותב? אתה?!", אלי פורץ בצחוק רועם שמחריש את אוזניי ומסלק ממני את השורה הבאה שרציתי בדיוק לכתוב.
"למי אתה כותב?", אלי נרגע מצחוקו רוכן לכיוון פניי ואז פוזל אל מסך המחשב שלי.
"כותב לקבוצה", אני עונה תוך כדי שאני משלים את השורה שבה הפסקתי, "ששמה הסיפור בידיים שלך", מוסיף.
"יבש שם כמו הנגב אה?", אלי אומר מציץ על התאריך בו נכתבה ההודעה האחרונה בקבוצה.
"יותר כמו מדבר סהרה", אני מתקן אותו, לא מפסיק להקליד.
"תן לי לעזור לך, נראה שאתה מתקשה", אלי מתאפק לא לצחוק, הוא במודע מעצבן אותי!
"יודע מה?!", אני עונה מסובב בתנועה חדה את הלפטופ לכיוונו, "קדימה שייקספיר, כתוב!"
אלי נראה המום לרגע מצביע לכיוון חזהו כשואל 'אני?'
"כן כן אתה חכמולוג", אני עונה מזדקף בכיסא יודע שאיתגרתי אותו רציני הפעם.
אלי חוזר לחיוכו במהירות, "אין בעיה, עוד תגלה שהשייקספיר הזה טוב יותר מהשייקספיר הישן!"
אני פולט חיוך אולי הראשון להערב ומביט בפניו של אלי המתרכז בשורות.
לאחר רגע הוא מסובב את הלפטופ לכיווני מחייך בניצחון, "סיימתי, סופר דגול"
אני מביט על המסך, קורא את השורות האחרונות שאלי כתב, הן בדיוק מסתיימות כאן.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה