מידע שימושי אילו מנהגים השקפות והנהגות, כלל עדות האשכנזים למדו מהספרדים/עדות מזרח?

[אות וסמל]

בלת"ק
-הקפדה על בשר חלק כשיטת הבית יוסף
-כיסוי ראש כהלכה (בחלק ממדינות אירופה ובפרט במקומות מסוימים הנשים, אפילו נשות רבנים, הלכו בגילוי ראש, ובבואן לארץ כיסו כדין)
-לפקוד ציונו של שמעון הצדיק בלג בעומר ובכ"ט תשרי, יום פטירתו
-הילולת לג בעומר אצל רבי שמעון ,משפחת עבו מצפת היו יוצאים בתהלוכה מפוארת עם ספרי תורה מצפת למירון, והאדמו"ר מבויאן קנה מהם את ההדלקה, וכך צאצאיו מדליקים עד היום הזה
-הפיוט "ואמרתם כל אחי רבי שמעון בר יוחאי" כתב הבן איש חי בבואו לביקור בא"י ולבש כטס כסף על בגדו, וכך למדו את המילים והתפשט בכל קהילות ישראל
-נראה לי אבל ללא מקור שתהלוכה בהכנסת ספר תורה

 

[אות וסמל]

לא קשור ירושלמיים
גם הונגרים לא אוכלים דג עם חלב (לא שמעתי שבהונגריה היה ספרדים)

היא הנותנת
חלק מקהילות הונגריה, צ'כוסלובקיה והולנד הם ממגורשי ספרד!

 

[טוב עין]

העולה מכל הנ"ל שלפנינו 2 מסורת עיקריות בכלל ישראל חזקות איתנות ושורשיות מאד מאד, ששורשיהם האיתנים הולכים 1000 שנים ומעלה לאחור, ויש השפעות הדדיות רבות לשני הצדדים, ואשרי אבותינו הקדושים ששימרו אפילו מנהג קל, במסירות נפש שיעבור לדורות הבאים, בצר ובמצוק שהיה מנת חלקם בגלויות השונות, ובוודאי שאין מקום לשום זלזול או חוסר כבוד אפילו קל שבקלים במסורות נפלאות של כלל ישראל.

 

[זמר]

העולה מכל הנ"ל שלפנינו 2 מסורת עיקריות בכלל ישראל חזקות איתנות ושורשיות מאד מאד, ששורשיהם האיתנים הולכים 1000 שנים ומעלה לאחור, ויש השפעות הדדיות רבות לשני הצדדים, ואשרי אבותינו הקדושים ששימרו אפילו מנהג קל, במסירות נפש שיעבור לדורות הבאים, בצר ובמצוק שהיה מנת חלקם בגלויות השונות, ובוודאי שאין מקום לשום זלזול או חוסר כבוד אפילו קל שבקלים במסורות נפלאות של כלל ישראל.

כמדומה לי שספרד התיישבה ביהודים שהמשיכו הלאה מאיטליה לצרפת ומשם לספרד ורק בתקופת הכיבוש המוסלמי היא נכללה באימפריה המזרחית והייתה יותר קשורה למזרח אבל במקור יהדות ספרד הם מגלות אדום ולא מגלות בבל

 

[מקצה הארץ-:)]

לא צריך לכעוס אבל יש משמעות לקניין של זכות מצווה וחזקה.
תנוח דעתך הספרדים לא מכרו את זה כי הם רצו כסף...הם מכרו כי הציון נזקק לשיפוץ דחוף ובגדלותם וויתרו על ההדלקה לטובת הציון הקדוש!

בוא נעצור כאן.

לזאת בדיוק התכוונתי.
יש ציבור שלם שזוכר וכואב ומנגד ציבור שלם שלא מבין בכלל על מה הכאב זה הרי שלהם מדורי דורות.
ולמה לעצור?
כי מסתמא בתור פותח האשכול יש לך אינטרס שהוא יישאר פתוח..

אני ממלא פי מים למען שלום הציבור

 

[יהודי קטן]

בלת"ק
חלק גדול מהמנהגים שנוהגים החסידים מקורם מהאר"י הקדוש ע"פ קבלה כולל העליה בל"ג בעומר למירון
אביו של האר"י הקדוש היה אשכנזי ואמו ספרדיה

 

[שארפער]

עוד דבר שאני נזכר בו, זה שכיום מוסכמת הגיית האות ע’ כגרונית. כוונתי לומר, שגם יהודי אשכנזי שאינו הוגה ע’ גרונית, בכל זאת מחזיק בדעה שכך יש לעשות.
באירופה זה לא היה ככה.
בהולנד למשל, גם הקהילה הספרדית וגם הקהילה האשכנזית, הוגים ע’ כנ’ רפה מאוד. וכמדומה שכן היה פעם מנהג כל בני אשכנז.
יש לזה שרידים ביידיש, מהיכן באה הנ’ לשם יעקב? מדוע יענקעב? הנ’ הזו, היא הע’ העתיקה של בני אירופה אשכנזים כספרדים.
ופה בארץ, קיבלו כולם את הנהוג ביד יושבי ארצות האסלאם, לגבי הגיית הע’.

 

[שארפער]

כמדומה לי שספרד התיישבה ביהודים שהמשיכו הלאה מאיטליה לצרפת ומשם לספרד ורק בתקופת הכיבוש המוסלמי היא נכללה באימפריה המזרחית והייתה יותר קשורה למזרח אבל במקור יהדות ספרד הם מגלות אדום ולא מגלות בבל

נכון, כתבתי זאת בתוך דברי.

 

[טוב עין]

כמדומה לי שספרד התיישבה ביהודים שהמשיכו הלאה מאיטליה לצרפת ומשם לספרד ורק בתקופת הכיבוש המוסלמי היא נכללה באימפריה המזרחית והייתה יותר קשורה למזרח אבל במקור יהדות ספרד הם מגלות אדום ולא מגלות בבל

כבר בתקופת הגאונים יש תיעוד על שיירות מצויות בין בבל לספרד

 

[אות וסמל]

עובדתית זה לא נכון
כי החסידות קמה באירופה אוקרינה פולין וכו' ולא היה קשר בינם לארצות האסלם ולספרדים בכלל
מאיפה הם יקחו את נוסח שלהם ?? איפה בדיוק הם פגשו אותם ?

טעות בידך. GRN@ צודקת.
השדר"ים שיצאו מהארץ לגולה לקחו איתם למשל את ספר הכוונות וסידור הרש"ש, ומסרו למי שהיו ראויים לכך.
וידוע על רבה של יהדות פרס, הרב אור שרגא שהתבטא על הבעש"ט: ידיד לי במרחקים ורבי ישראל שמו.
הם חיו באותה תקופה (המאה ה18) ולא נפגשו פיזית, אבל כנראה שהיה קשר רוחני בדרך אחרת (מובא בספר של הרב שרגא, מיזד לארץ הקודש)
ולהבדיל, הרי שבתאי צבי השפיע על המוני יהודים מאירופה (הפניה ליומנה של גליקל מהמלין), האמפריה העותמנית שלטה על המזרח התיכון, הבלקן ושטח נרחב מאירופה, הדפוס בקונשטנדינא הדפיס במרץ, מחויב מצד ההגיון שהיתה השפעה.