אימי סובלת משושנה כבר חודש מלווה בכאבים עזים,

  • הוסף לסימניות
  • #1
יש למישו פיתרון יעיל?
וא'נלא מתכוון לפיתרון של שמן משיירי חנוכיה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
יש אחד מבני ברק ששם בצק על הרגל ואומרים שזה עוזר מאד.
נראה לי שקוראים לו נדב.
לא יודעת עוד פרטים.
רפואה שלמה
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
קוראים לו חזן. שמעתי שמאד עוזר.
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
אצלינו במשפחה מאד סבלו מזה, ואז אמא שלי סיפרה שקנתה בהוס בב"ב בחזו"א איזה כדורים שמוצצים ישר שזה מתחיל וזה עזר מאד! מאז אני לא יודעת מה הטיפול ההמשכי שעושה (אני אולי יכולה לברר) אבל כבר כמה שנים טובות ב"ה שאין כל זכר לשושנה.. מדובר על אחד שהיה לו כל כמה חודשים...
לעומת זאת אני מכירה מישהו שכל פעם שהוא מחתן/מארס, הוא מקבל במתנה שושנה...
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
קודם כל כעזרה ראשונה לקחת עלי כרוב ולשים על המקום ולחבוש חזק עם תחבושת,
מומלץ מאוד!
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
לאחת ממשפחתנו היתה שושנה במצב לא טוב וכטיפול המליצו לה מאוד על הטיפול אצל המרפא חזן אך כנראה שמאחר והשושנה היתה במצב לא טוב הטיפול החמיר את המצב בהרבה יותר לכן לפני שניגשים לטיפול כזה או אחר יש לברר טוב שהשושנה היא לא תסמין של משהו אחר בגוף ואם זה עדין מצב שהטיפול יוכל לעזור לו
חבל על הוצאת כח נפשי מיותר וגם המון ממון
בברכת רפואה שלמה והחלמה מהירה
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
גרין מהכוויות

אני באופן אישי סבלתי רבות משושנה ברגל, ישנה בי-ם גב' בשם גרין גרה בסנהדריה מורחבת 136 ידועה מהמשחות שלה לכוויות יש לה גם משחות לשושנה, מנסיון זה עובד והבי חשוב מרגיע את הכאב.
אך צריך עזרה לשים את המשחות והניילון נצמד

בברכת "והסירותי מחלה מקרבך"
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

אשכולות דומים

שואלת בשביל חברה

שנים שאני סובלת מהגרון באופן יומיומי
בד"כ כואב לי ברמה סבירה- כבר התרגלתי
אני לא מכירה מציאות ללא כאב גרון כלל:(
אך מידי פעם מתחיל לי כאב רציני יותר, וזה יכול להימשך תקופה כמו חודש או יותר.
ממש מפריע בתפקוד

כמעט תמיד (אך, לא רק) זה על בסיס רגשי- טריגר שאני יודעת שהוא היה הגורם
אם אני נמצאת במקום שגורם לי מתח/ הרגשת מצוקה אפילו לא גדולה מידי
אוטומטית מתחיל לכאוב לי הגרון בעוצמה, ובד"כ זה מלווה בהרגשת חנק, וקושי לנשום.
אני מנסה לעשות נשימות ולא מצליחה.
משטח גרון יוצא בד"כ שלילי,
בהמלצת רופא לקחתי כדורים נגד אלרגיה- ללא השפעה
בתכנון לקחת אומפרדקס/ רני לצרבות , ואם לא יעזור אלך לרופא א.א.ג שיעשה צילום.
אני חושבת שהכי מתאים פה טיפול גוף- נפש
אני רוצה לקבל מידע על טיפול בשלושת המיימדים. האם הוא יעיל?
שמעתי על אחת בשם עמרוסי מב"ב הבנתי שהיא מעולה, אשמח לקבל עוד המלצות.
ואם יש מישהי מעולה מעולה בבית שמש- אשמח מאד.
שמעתי גם על טיפול בתדרים, זה מוצלח? אולי אפילו רק אבחון לזהות את הבעיה?
והאם ומה אפשר לבדוק גם מבחינה פיזית

אודה מאד על כל מידע/ הכוונה/ עזרה
תודה רבה!
שלחתי היום תלונה למשרד הבריאות עבור ביתי בת ה-3.8 השוהה במסגרת גן עירייה שיקומי, טשטשתי פרטים אישיים אבל באופן כללי מובן המסר העיקרי..
מה הייתם עושים במקומי במצב כזה?
זה לשון התלונה:
ילדה מיוחדת המאובחנת כ"ספינה ביפידה", הילדה מטופלת בבי"ח שיקומי אלי"ן בירושלים, תל השומר, וסורוקה במגוון מקצועות הנמצאים תחת התחום הנ"ל.
ע"פ הידוע לנו אצל ילדי ספינה ביפידה אין שליטה על סוגרים והם מצונטרים ע"י קטטר לסירוגין, אביגיל מצונטרת בערך כל 3 שעות (תלוי לפי המצב- לפעמים פחות מ-3 שעות כשצריך),
אנחנו יודעים שיש חוקים של משרד הבריאות:
1. אין להביא ילד עם חום לגן עד שעוברים 24 שעות מסיום החום.
2. ילד שנעדר 5 ימים רצופים מתבקש להמציא אישור רפואי שיכול לחזור לגן.
ע"פ בידוע לנו בעניין ספינה ביפידה- תמיד, תמיד, תמיד יש חיידק בשתן בגלל הצינטורים, ולכן לא בכל מצב נותנים אנטיביוטיקה, אלא רק מתי שיש חום שאינו מלווה בתסמינים אחרים ואין לו הסבר אחר.
במצבים שהשתן עכור, הפרשות, צבע לא תקין, ריח וכו- ע"פ פרופסור יובל בר יוסף וצוות מרפאת ספינה ביפידה באלי"ן, הפתרון הוא- שתיה מרובה וצינטורים צפופים יותר שזה שוטף את שלפוחית השתן ומטפל בבעיה הנ"ל.
הדברים כתובים בצורה ברורה במסמכים שנמצאים אצל צוות הגן- דף מספר 4 בהמלצות בסיכום הרפואי של אלי"ן.
כרגע נמצאת בגן אחות מ"מ, וגננת מ"מ, שביום ראשון שעבר 15/2 שלחו את הילדה לבית בגלל שתן עכור והפרשות- ללא חום! אמרנו להם איך לטפל בילדה ובכל זאת שלחו אותה,
אנחנו טיפלנו בילדה בבית ושטפנו לה את השלפוחית ע"פ מה שלימדו אותנו הצוות הרפואי באלי"ן, השארנו אותה בבית יום נוסף כדי ש"בטוח" הכל בסדר- יש לציין שלא ראינו ממצא חריג בשתן בבית.
למחרת ביום שלישי 17/2 שלחנו את הילדה בריאה ושלימה לגן עם שתן צלול לגמרי, הגננת לא הייתה בגן והייתה גננת מחליפה לא מוכרת, הגננת ביקשה אישור רפואי שהילדה יכולה לבוא לגן- אין באישור כזה שום צורך, לא התווכחנו, התקשרתי לגננת שלא הייתה והגעתי איתה להסדר שנשיג את האישור למרות שאין בו שום צורך בעיקר שהדברים כבר כתובים במסמכים של אלי"ן וגם לא היה לילדה חום בכלל,
בינתיים הזמן בגן עובר והילדה צריכה לעבור צינטור, האחות לא מסכימה לצנטר אותה בלי אישור רפואי- זה הזיה בפני עצמו כי אין צורך באישור לצנטר, ולהיפך זה לבד יוצר יותר נזק אצל הילדה,
התקשרתי לגננת בגן והיא דחפה לי את הטלפון לאחות, האחות אמרה משפט הזוי "אני לא אזרוק את התעודה שלי לפח כדי לטפל בילדה", "אסור לי לטפל בה"- הטיפול בינתיים התאחר בשעה!
בעלי הלך למרפאה בזמן הזה ולא היו רופאים במרפאה כדי להוציא אישור, והאחות התעקשה שאסור לה,
ומה שהכי הזוי זה שבשבוע לפני הילדה הייתה עם דלקת גרון וסיימה אנטיביוטיקה בסוף השבוע- סמוך לזמן הנ"ל.. וזאת אותה אניטביוטיקה שהיא מקבלת עבור דלקת בשתן...
הסברתי את זה לאחות, ובתוספת זה שבכלל לא היה לילדה חום והחזרנו אותה לגן רגילה לגמרי היא התעקשה שלא לטפל בילדה.
בעלי בא לקחת את הילדה מהגן עמ"נ לטפל בה.
זה לא הסוף אבל אני מציגה פה שאלה: אני צריכה ללדת כל רגע, מה היה קורה אם הייתי למשל בחדר לידה עם בעלי ולא היה מי שיוציא את הילדה? או סתם היינו מחוץ לעיר..
ביום שלמחרת הגננת עדיין לא הייתה ולא היה גם עם מי לדבר ומשום מה בשבוע הזה אין לנו רופאים במרפאה.. הילדה נשארה יום נוסף בבית, אני פניתי לצוות הרפואי של אלי"ן- פרופסור יובל בר יוסף וקרן פוקס אחות סוגרים- כשסיפרתי להם את הסיפור הזה הם היו בהלם טוטאלי ואמרו שאם יש משהו שיכול לזרוק לאחות הזאת את התעודה לפח זה דווקא זה שהיא לא הסכימה לצנטר את הילדה! זה יוצר לה נזק! וגם במצב שיש חום אין שום מניעה מלצנטר, ולהיפך חייב לצנטר! זה לא שנשאיר את השתן בפנים אם יש הפרשות או חום וכו.. (השיחות הנ"ל מוקלטות)
זה לא יוצר נזק אם מצנטרים אלא אם לא מצנטרים.
אין כל קשר לאישור הרפואי לצורך הצינטור..
אגב ברור שיש להם בגן אישור מרופא למתן צינטורים בגן ע"י אחות מתחילת השנה.
ביום חמישי הגננת חזרה לגן אחרי יומיים של היעדרות והתקשרה לשאול למה הילדה לא באה.. אמרתי לה שהצוות הרפואי של אלי"ן ביקשו שייצרו איתם קשר מהגן (נתתי מספר טלפון אישי של הצוות- ודווקא של מי שלא ירים צעקות על ההתנהלות בגן כדי לא לפגוע..) בשביל להסביר להם אחת ולתמיד את ההתנהלות הנכונה במצבים הנ"ל כדי למנוע את מה שהיה, הצוות בגן לא הסכים בטענה שזה "העברת מידע רפואי", וצריך אישור בכתב ושההורים ידאגו לאישור וזהו... אמרתי להם שכתוב בצורה מפורשת את הדברים כמו שהזכרתי לעיל והם לא צריכים יותר מזה, אני והגננת היינו על הקו ביחד וקראנו את הדברים מתוך הכתב ביחד, היא אמרה "נכון זה מפורש אבל זה כללי מידי, צריך שזה יהיה ממש מפורט ושזה יהיה אישור מיוחד לגן"..
למרות שהם לא צודקים ואין פה על מה להביא את האישור, ביקשתי מהצוות הרפואי של אלי"ן להנפיק להם אישור מפורט, האישור מתעכב בגלל בעיה בתיאום בין הצוותים של המקום שצריכים לחתום על האישור, אין לי עדיין רופא שמכיר את הילדה במרפאה, השירות אונליין של כללית סיבך אותי לגמרי,
הילדה בבית בפועל ובא לי רק לבכות, אני לא במצב של תפקוד בכלל, עם פיברומיאלגיה, תת פעילות של בלוטת הטריס, אנמיה, ושבוע 33 של הריון, הקצת שאני מבקשת זה המנוחה שאני יכולה להרשות לעצמי בבוקר... (לא קראתי לזה שמירת הריון כי אני לא עובדת, אבל זה בדיוק זה)
אמרתי לגננת בגן שגם אם היה יוצא נזק מהטיפול בילדה בגן הייתי מחפה על האחות, אני רואה שהאטימות גוברת ואין עם מי לדבר בעיקר שהם כ"כ בטוחים בעצמם אז אני פונה למקום שאולי יתן לי מענה..
לציין: במצב שאין צינטורים סדירים הילדה סובלת מכאבים עזים בשעת הצינטור ולאחריה שרק משכך כאבים עוזר.. ובמקרה זה הילדה סבלה יומיים!
גם אנחנו וגם הרופאים הבכירים שחתומים במכתבים המצורפים, כולנו הרגשנו שהמלחמה פה היא על עמדת כוח שבאה על חשבון הגב שלנו ושל הילדה.
מצורף הסיכום של אלי"ן משנה שעברה שהיה ברשות הגן+ מכתב מפורט שכתבו עבור נושא זה במיוחד+ סיכום ביקור בהתפתחות הילד בסורוקה במרפאה משותפת
תעתועי הזמן פרק י"ט
פרק יט



"אימא, קומי". התחננה מרים לאלכסנדרה. כבר חודש מאז האסון נמצאת אלכסנדרה בדיכאון עמוק. אינה יוצאת מחדרה ואפילו אוכל מגישים לה למיטה.

"אימא, מה יהיה עם ילדיי הרכים. הם זקוקים לסבתא".

"מרימי, טוב מותי מחיי".

"הס, לא אוכל להיות פה בלעדייך".

"עדיין יש הרבה שאוהבים אותך".

"מיום ליום אני בודדה בארמון". קוננה מרים.

"עליי לברוח מפה לקליאופטרה, משם תהיה לי דרך להציל גם אותך".

"כיצד תצאי מפה בלי לעורר חשד?"

"אצא בתוך ארון. יישאו אותי עד לשער העיר ומשם אברח".

"אימא, עשי מה שתוכלי להציל אותנו".

"מרימי יקירתי. מעמדך בטוח הרבה יותר משלי, מי שירים את אצבעו עלייך, בעלך ידע לטפל בו. יש לנו מזל שהדבר הקדוש היחידי שהוא לא יגע בו לרעה הוא את".

מרים נשמה נשימה עמוקה. איך היא תוכל להסביר שהיא נמצאת בבית כלא נורא ואיום, רק מזהב טהור?

"אימא, אינני מדברת יותר בכלל עם קפירוס, אימו של הורדוס וגם עם שלומית. הן פשוט לא קיימות עבורי".

"מרימי, דברי על לב המלך. תראי לו את ערכך, אולי זו הדרך היחידה למשאלות ליבך".

אלכסנדרה תקעה את מבטה בנקודה נעלמת. מחשבות מדכדכות ייסרו אותה ועינו את נפשה. מרימי היקרה שלי, לא מגיע לך כל זה. את טובה ממני. את תמיד ידעת את האמת ואני בטיפשותי הבאתי לך את כל הצער. את מעולם לא חפצת בעושר השמור לבעליו לרעתו. וכמה סבל עוד יעבור עלייך.

אני שסגדתי ליופי, לתרבות, למנעמי החיים, סובלת כמו אחרונת השפחות. אוי לי שראיתי בכל זאת. אילו רק יכולתי להחזיר את הגלגל, היינו בורחות בזמן מהאדם האימתני. את ירשת את נשמתה של סבתי שלומציון. את צדקותה, את אורח חייה היהודי הטהור, את יראת האלוקים שלה. סבתא הטובה.

צדיקה יחידה בכל עולם המלכות והתככים והרשע. והכול למרות שבעלה אלכסנדר הגדול מבית חשמונאי הרג ולא חמל על המורדים וכל מי שהיה חשוד בעיניו. הוא הוסיף על חטאיו כשהרג את כל חכמי הסנהדרין, הורדוס הרשע הוא העונש שבא עלינו, החשמונאים שסרו מן הדרך.

גם מלכות החשמונאים תיעלם. אין לה יותר זכות קיום. כל הגדולה העושר והכבוד בני חלוף. היא נזכרה בסבתא שתמיד חזרה ואמרה, גם כשהכול נגמר: תזכרו שעם ישראל ותורת ישראל יישארו לנצח. היא חייבת להעביר למרימי שאין מה לדאוג. יהיה מה שיהיה. עם ישראל ימשיך הלאה, למרות שנשארה אחרונה למלכות חשמונאי.

היא התנערה ממחשבותיה כשמרים הרימה את קולה ושאלה בכעס:

"על מה להעריך אותו, על הרצח הנתעב שרצח את אחי היחיד? על מידותיו הגרועות? על אכזריותו?"

"הוא מצפה שתעריכי אותו, וכעת מרימי הדרך היחידה שלי לצאת מהמרה השחורה היא לצאת מכאן בכל מחיר. עשי מה שאומר לך".

מרים רצה לארגן את הדברים לבריחתה של אימה. היחידה שהייתה בסוד העניין היא יוליאנה, שנשארה מסורה בכל מאודה.

<<<<<<

אלכסנדרה, במר ליבה, ראתה איך מתקיים בה "עושר השמור לאדם לרעתו". וכי מה נתנו לה כל העושר והגדולה, הכבוד וההדר והיופי? המלכות שהפכה למלכות רשעה? וכי כך ראה מתתיהו את סופה של מלכות החשמונאים? ואולי כל הדורות אחריו איבדו את הדרך? גם אני בהם. נסחפנו אחר ההלניסטים, התרבות הזרה, ושכחנו את תפקידנו בעולם. האם כל מה שקורה בשנים אלו אינו העונש? ואני ובתי האחרונות שמשלמות מחיר יקר. היינו באיגרא רמה ונפלנו לבירא עמיקתא. ואולי זה עונשנו על שלקחנו מלוכה לא לנו. הרי היינו מזרע כוהנים גדולים ושגינו בנכסנו לעצמנו מלוכה ששייכת רק לזרעו של דוד המלך. גדולתה של משפחתנו ירדה בחרפה ובביזיון כבר בדור הקודם. אנו מתגלגלים ממחלוקות למלחמות שאינן פוסקות עד כי גם בשעת שקט, כשכלי המלחמה דוממים, אנו דרוכים מכל עלה נידף, כי בריונים ומחרחרי ריב מחכים לרגע של חולשה מצידנו.

"אימא", קטעה מרים את הרהוריה הנוגים של אלכסנדרה. "את זוכרת שסיפרת לי על חוני שהוריד גשמים בתפילתו. כה חבל שהוא איננו. אולי היה בכוח תפילתו להצילנו".

"כן. חוני המעגל היה ידוע בתפילתו, שהייתה מתקבלת תמיד על אתר. כמו גשמי הברכה שירדו בזכות תפילותיו. אבל גם הוא לא התקבל כאדם ראוי לדעתו של דודי הגדול, שמעון בן שטח. הוא רצה לנדות אותו כי אין ראוי לדבר כך אל ה' ואין זה נכון לעשות תנאים עם אלוקים, כמו בזמן הבצורת הקשה. הוא הקיף עצמו בעיגול וטען כלפי הקב"ה שלא יצא עד שירדו גשמים. וגם אז המשיך בתנאיו, שלא יצא עד שירדו גשמי ברכה ולא שיטפון, כמו שהיה. לבסוף אמר עליו שמעון בן שטח 'אלמלא חוני אתה, גוזרני עליך נידוי... אבל מה אעשה לך שאתה מתחטא לפני המקום ועושה לך רצונו, כבן המתחטא על אביו... אומר לו: אבא, הוליכני לרחצני בחמין, שטפני בצונן, תן לי אגוזים, שקדים אפרסקים ורימונים - ונותן לו'. כמה אהבה את הסיפור הזה.

"אילו היה כאן בחייו הייתי מתחננת לפניו שיוציא אותנו מהמצר. אבל בסופו של דבר כוח תפילותיו לא עזר לו להימלט מרודפיו, שהרגו אותו ברשעותם".

"מדוע לא התפלל להצלתו כשנלכד בידיהם?"

"חוני הצדיק נקלע ונסחב שלא ברצונו לתוך לוע המריבה. זה קרה לא מזמן כשאנשיו של אבי הורקנוס הוציאו אותו ממחבואו, הכריחוהו להתפלל למפלתו של אריסטובולוס אביו של אנטיגנוס, היריב הקשה והטוען לכתר, ואיימו עליו שיבקש מה' כשם שהתפלל להורדת הגשמים. הוא עמד והחל בתפילתו, אבל לא כשם שרצו לשמוע, וכך אמר: 'ריבונו של עולם, מאחר שאלה העומדים איתי הם עמך והנצורים כוהניך, בבקשה ממך שלא תשמע אלו את אלו ולא תקיים מה שמבקשים אלו על אלו'. מייד הקיפו אותו רשעי היהודים וסקלוהו למוות. העונש משמיים לא איחר לבוא. רוח עזה חלפה על פני הארץ והשמידה את תנובת הארץ".



<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<



********************************************

העוללים הרכים אלכסנדרוס ואריסטובולוס, בני מרים והורדוס, טופלו במסירות על ידי יוליאנה, שהתבקשה היום לא להביאם לאימם. גם עליה עבר יום של מתח לכן מיעטה לחייך לתינוקות. תפילותיה התקבלו והזאטוטים המפונקים נרדמו מוקדם. לו רק הייתה לה יותר עזרה. לו רק איילת הייתה עונה לה תשובה חיובית, היה לה קל יותר.

החדר החדש שנחנך באולם אגריפיון לכבודם של הנסיכים היה מעוצב וצבוע באופן מעורר השתאות. כל זה לא הועיל לרומם את מצב רוחה של המטפלת, שישבה והביטה בפניהם הרכות, מנסה לנחש אם המבצע הנועז של אלכסנדרה עבר בשלום ואם הצליחה לצאת לדרכה, או אולי נתפסה. אם כך, גם עליה תעבור כוס התרעלה. מחשבות קשות שהאיצו את פעימות ליבה הקפיצו אותה אל החלון שפנה לאולם קיסריון, מעונו של המלך.

אכן, הדברים לא מתנהלים כסדרם. תכונה רבה מדי מתחוללת שם. יוצאים ובאים רבים מתהלכים שם בחופזה. לפתע נפתחה הדלת בפזיזות ומרים המלכה נעמדה מולה. דמעות זלגו על לחיה כשאמרה: "תפסו את אימא".

יוליאנה הביטה בה באימה והכינה עצמה לבשורות איוב.

"המלך חנן אותה אבל שם עליה שמירה הדוקה". היא כיסתה את פניה בשתי כפות ידיה ובכתה מרה.

יוליאנה, שלא העזה עד עתה להמעיט מכבוד המלכה, הבינה שהפעם כבודה של מרים לא יעמוד לה. כעת היא נצרכת לתמיכה. היא חיבקה את מרים ונתנה את כתפה לספוג את הדמעות שירדו ללא הפוגה. השתיקה הייתה טובה מכול, על אף שהשאלות שעמדו על שפתיה שכמעט הטריפו את דעתה.

"אימא עשתה טעות איומה". פלטה מרים לאחר שרוחה שבה אליה.

"טעות?"

"ודאי. היא הייתה צריכה לברוח איתי לפני שהורדוס נשא אותי לאישה".

"אני מבינה אותך". יוליאנה חיפשה נואשות למצוא במה לנחמה אבל אלו המילים היחידות שחשה רשאית לומר.

"אימא חייתה בטעות. היא תרה אחר עיניה ולבבה. יופי, כבוד וכסף סימאו את עיניה".

יוליאנה בלעה את רוקה. מעולם לא פתחה מרים את ליבה הכמוס כל כך. מעולם לא ידעה שמרים חולקת על דעותיה של אלכסנדרה.

"כבוד המלכה, תמיד ידעתי שטוב לכן יחדיו". התפלאה יוליאנה.

"היא הנפש הקרובה אליי ביותר, היא הרי אימי, אבל---" הדמעות שיוו לעיניה מראה שובה לב והברק העניק לה יופי מדהים. "מעולם לא חשבתי כמוה".

"לא ידעתי".

"הכיני לי כוס משקה חם. אישאר כאן מעט זמן להביט בילדיי. אולי הם ירגיעו מעט את נפשי".

יוליאנה היטיבה את מושב המיטה, ריפדה אותה בכרית הרקומה השמורה לה, ויצאה להכין משקה.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה