עזרה אין עונשין אלא אם כן מזהירין

  • הוסף לסימניות
  • #1
האם הדבר הזה נכון תמיד
או שאם המעשה מוגזם לא להזהיר אלא להעניש מיד
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
נכון.
אבל ילד שרץ לכביש לא נחכה שהוא ידע שהוא חוטף על זה
אלא מיד ניתן לו סטירה כדי שזה יהיה הפעם האחרונה
אחר כך אפשר לקחת אותו ולהסביר לו וכו
אבל כשזה קרה עם בני בן חמש זה היה התגובה הראשונית
אחר כך היה הסברים וכו
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
ריצה לכביש זה משהוא אחר
אבל השאלה בחוצפה רצינית למשל
לא בדבר מסכן חיים
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
האם הדבר הזה נכון תמיד
או שאם המעשה מוגזם לא להזהיר אלא להעניש מיד
"אין עונשין אלא אם כן מזהירין" זו אינה אמרת כנף אלא הלכה, והתשובה לשאלתך היא שזו מחלוקת תנאים האם חבר (- תלמיד חכם) צריך התראה או שמטרתה אינה אלא להבחין בין שוגג למזיד.
ההלכה היא שגם חבר צריך התראה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
"אין עונשין אלא אם כן מזהירין" זו אינה אמרת כנף אלא הלכה, והתשובה לשאלתך היא שזו מחלוקת תנאים האם חבר (- תלמיד חכם) צריך התראה או שמטרתה אינה אלא להבחין בין שוגג למזיד.
ההלכה היא שגם חבר צריך התראה.
אבל כמובן לא בדוגמה של ריצה לכביש ודברים מסוכנים
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
"אין עונשין אלא אם כן מזהירין" זו אינה אמרת כנף אלא הלכה, והתשובה לשאלתך היא שזו מחלוקת תנאים האם חבר (- תלמיד חכם) צריך התראה או שמטרתה אינה אלא להבחין בין שוגג למזיד.
ההלכה היא שגם חבר צריך התראה.
ברור שזה ההלכה אבל כשבני בן החמש רץ לכביש זה היה מחובתי לתת לו סטירה
כי אם הייתי מסבירה ומזהירה אז ה ישמור ויציל אותו
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
צריך גם לבדוק מדוע היתה החוצפה ולשאול את הילד . לפעמים הוא לא מבין שזה חוצפה, או התכוון למשהו אחר. לפעמים קשה לו בבית או עם החברים וזו הדרך שלו לקבל תשומת לב או לזעוק לעזרה.
גם לגבי ילדים יש ענין לדון לכף זכות וגם לשקול את הנושא בכובד ראש או להתיעץ עם בעלי ניסיון.
ידוע הסיפור על מורה שאחר לכיתה וילד אחד רץ אליו והראה לו שעון. הוא סבר שהילד מתחצף ומתכוון לרמוז לו שבא מאוחר, אבל הילד רצה בסך הכל להראות לו את שעונו החדש.
 
  • הוסף לסימניות
  • #15
"אין עונשין אלא אם כן מזהירין" זו אינה אמרת כנף אלא הלכה, והתשובה לשאלתך היא שזו מחלוקת תנאים האם חבר (- תלמיד חכם) צריך התראה או שמטרתה אינה אלא להבחין בין שוגג למזיד.
ההלכה היא שגם חבר צריך התראה.

אמנם לא על כך דיבר פות"ש אבל זו טעות חמורה
זו לא הלכה אלא כלל האיך לדרוש את הפסוקים
כפי שאנו מוצאים פעמים רבות שכתוב "עונש מצינו אזהרה מניין"
לדוג' כל פ' עריות בפ' אחרי מות נכפלה בפ' קדושים
אחת לאזהרה והשניה לעונש
אין כל קשר להתראה שמצריכים לפני שבי"ד עונשין אדם

וממילא אין הלכה ביחס לצורת החינוך לילדים
איך ראוי לנהוג זו שאלה מורכבת אך לא הלכתית
 
  • הוסף לסימניות
  • #16
לא הבנתי מה שייך הכלל הזה לחינוך ילדים
אבל כנראה כוונת פותח האשכול להתייחס להגיון שבדברים

אבל נראה לי פשוט שיש שני מקרים שבהם הכלל הזה לא תקף:
א) דבר שברור לילד שאסור לו לעשות, כגון מעשה חוצפה גדול. כי למרות שלא שמע אזהרה מפורשת, הרי הוא כמוזהר לאור כל צורת ההנהגה של הבית
ב) דבר שיש בו סכנה ורוצים להעמידו על חומרת האיסור, כגון שמכניס יד לחשמל או קופץ לכביש (ברור שבפעם הראשונה הוא יכול אפילו לבכות וכדו', אבל דוקא על ידי זה הוא יפנים שהדבר הזה לא יכול להעשות בשום צורה)
 
  • הוסף לסימניות
  • #17
הבן שלי אמר לי שאני שקרנית. ברגע הראשון רציתי להעניש אותו אבל אחזתי שיכול להיות שהוא לא יודע שזה חוצפה אז הסברתי לו והוא הפסיק עם זה
עונש זה על דבר שמוגדר לך ולילד ולא לפי כריזות
 
  • הוסף לסימניות
  • #20
מעכב זה דבר שצריך תמיד בזה אין ספק
וחוץ מזה אני לא מאמין בטיפול פעם אחת וזהו
כמו שר יואל ראטה אומר תמיד להגיד עוד פעם ועוד פעם ועוד פעם
זה השיטה עם ילדים
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה