איפה את שמה?

  • הוסף לסימניות
  • #1
איפה את שמה את הבצל והתפו"א שלך?
אני חוששת לשים אותם במגירה, גם בזו שתהיה עם חורים כי נראה לי שהם ירקיבו מהר.
נראה לי הרבה יותר הגיוני לשים אותם בסלסלה המיועדת לכך
אבל זה הרבה פחות אסתטי.
האם חששי מוצדק או שבמגירה עם רשת חורים קטנה הם לא ירקיבו?
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
גם אני שמה במגירה במקרר. נשמר מעולה. והכי אסטטי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
סלסילות רפיה עץ במיתקן אסטטי מהמם... במרפסת השרות שלנו!
 

קבצים מצורפים

  • P4070138.JPG
    2 MB · צפיות: 15
  • הוסף לסימניות
  • #7
רק אני משתמשת פשוט ב... עגלת ירקות?
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
מילה בסלע, אני לא מצליחה להעלות את התמונה :(
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
ניתן להניח בסלסלת ירקות ולחפש מקום נסתר במטבח או במרפסת
לרוב זה נשמר טוב אלא שלפעמים מגיעה סחורה חדשה שעולה על הישנה ואז מתחת מתחיל להרקיב לכן צריך תמיד לנקות את השטח לפני הסחורה החדשה
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
נכתב ע"י Yafittz;1053252:
אני שמה במקרר, נשמר מצוין

העמילן שבתפוח אדמה, מתפרק מהר יותר ולכן הוא סוכרתי יותר.
יוצא יותר כהה בבישול.
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
בכל מקום בו מניחים את הירקות,
חשוב להקפיד לשים את הבצל מעל תפוחי האדמה.
הבצל מפריש רעלים, שגורמים לתפודים להרקיב.

אגב, גם את העגבניה שבמקרר מומלץ לבודד...
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
אני שמה במגירה בארון עם כמה חורי רשת
נשמר מצוין (מעל שבוע)
כמובן לא ביחד אלא תפו"א (אדומים. אם זה משנה למישהו) בנפרד ובצל בנפרד
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
כשעשיתי מטבח חדש ביקשתי ארון עם אוורו עבור הירקות. עשו לי שלושה חורים עגולים מרושתים ברשת ברזל. בס"ה זה דיי מאוורר אבל יש מצב שירקב באיזשהו שלב, מה שראיתי אצל מישהי זה רשת מלבנית לאורך דלת הארון שגם היא מרושתת ברשת מתכת אבל תכל'ס זה הרבה יותר מאוורר. נראה לי שכדאי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #15
אני שמה בעגלת ירקות, נשמר מעולה זמן ארוך. כל ירק בסלסלה נפרדת.

יש היום עגלות ירקות מעוצבות יפהייפה, שאפשר להעמיד במטבח כמו רהיט, בצבעי עץ רבים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #16
נכתב ע"י לללי;1053293:
בכל מקום בו מניחים את הירקות,
חשוב להקפיד לשים את הבצל מעל תפוחי האדמה.
הבצל מפריש רעלים, שגורמים לתפודים להרקיב.

אגב, גם את העגבניה שבמקרר מומלץ לבודד...

לא כדאי לאחסן תפו"א יחד עם בצל, הבצל גורם לתפו"א להנביט
 
  • הוסף לסימניות
  • #17
נכתב ע"י שלמה;1053291:
העמילן שבתפוח אדמה, מתפרק מהר יותר ולכן הוא סוכרתי יותר.
יוצא יותר כהה בבישול.

לכן לא כדאי לאחסן תפו"א במקרר- לא בריא
 
  • הוסף לסימניות
  • #18
נכתב ע"י שם בדוי;1053373:
לכן לא כדאי לאחסן תפו"א במקרר- לא בריא

נו, אז מה הבעיה? סליחה על הבורות...
 
  • הוסף לסימניות
  • #19
נכתב ע"י שם בדוי;1053373:
לכן לא כדאי לאחסן תפו"א במקרר- לא בריא
גם לי ידוע שזה כך. פעם היינו מאחסנים במקרר ואחרי כמה ימים היה הופך לירקרק בפנים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #20
אני עושה כעת מטבח
ואין לי מידות מתאימות למיגרות ירקות
אז עשיתי מגירות פנימיות בארון ופתח איורור בצד שזה מקביל למקרר אז לא רואים
זה לענין?
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

אשכולות דומים

סבתא שלי עלתה מפרס, איראן, הם עלו מהעיר כשאן, שמרו על המסורת: חגים וכו'.
היא מאוד אהבה תורה, אהבה דתיים, כמה שיותר צדיקים יותר טוב.
הם עלו מסורתיים, עם הזמן למדו והתחזקו בגלל ילדיהם שחזרו בתשובה.
למרות המרחק, נהגה ללכת בימי זקנתה לבית הכנסת עם הליכון, למרות הדרך שהיתה מלאה בחול.
היא ודודה שלי סיפרו לא פעם בעלבון על מקרה שקרה להן: הן עלו על אוטובוס לקברי צדיקים, ואדם אחד קפץ וצעק: "הם לא משלנו".
הן ירדו מההסעה בבושת פנים.
*
העולם בתקופות ההן היה עולם עם פחות מודעות.
היום יש יותר שיח על שיוויון, אהבת אדם וכו'.
בעבר היו אתגרים שונים, ביניהם אפשרות של אנשים לשלול או לדחות אלו את אלו.
אני זוכרת שכששמעתי את הסיפור הזה, הבנתי שלי זה לא היה קורה.
כי באופי שלי - לא הבנתי למה ללכת למקום בו יש אנשים שונים ממך, מצידי היה להשאר בבית ולא ללכת ללימודים, אני ממש מעדיפה את אזור הנוחות שלי ולא מבינה למה צריך להידחף איפה שיש סיכוי קל שידחו אותך, זו אחת הסיבות שהייתי מתרחקת מחברות, שמא ידחו אותי מתישהו, כי שהבנתי שיש סיבות לדחות אותי.
אני ממש לא מעניינת אף אחד, לפי דעתי, הכוונה שאין בי משהו שעלול לגרום לחברות תחושת ערך שהן בקרבתי, וכדי להיות חלק מחברה, צריך שיהיה לך ערך כלשהו. (זה לא רע או טוב, זו תוצאה).
*
בקיצור, רציתי לכתוב על היציאה לאור (או על כל עשיה אחרת, כמו למצוא עבודה, שידוך וכו')
שכן מחייבת את האדם פעמים לא מעטות לעמוד מול דחיה: שוב ושוב ושוב.
מה עוזר לי כיום להשתדל פה ושם, להפיץ את הכתיבה שלי, למרות הרצון לא להידחף למקומות לא-לי ולא לחוות דחיה?
זה בגלל ההבנה שאני לא העניין כאן, אלא דרישת העולם ורצון ה'.

ביציאה לאור עדיף לנטרל את החשיבה סביב ה'אני', שזו חשיבה שחוששת מדחיה ויכולה להוביל לתחושות לא טובות.
ביציאה לאור האדם מתנתק מעצמו, או אולי מתחבר לעצמו, ופונה לעבר חשיבה אחרת, חשיבה של שליחות.

הערך בחשיבה של שליחות:

האדם היוצא לאור לא חש מחויב, לא חש שהוא צריך משהו, לא רוצה לתת, לא לקחת, לפיכך גם אין פחד מדחיה, כי אם אתה לא מעורב עם ה'אני' שלך
אתה לא חש מעורבות רגשית אלא להיפך, לשיטתך אתה מגשים את שליחותך בעולם.
אתה מתנדב.
ולבוא ליציאה לאור מתוך גישה נדיבה של "אני מתנדב", זה מקסים כי אתה לא חש צורך להתלהב אם אתה מצליח, כי ההצלחה לא שלך, אבל אתה גם מצליח להיות יותר שכלי ופחות אמוציונלי, כי אתה עושה את שליחותך בעולם, ושליחות זו לא צריכה להיות מופלאה ומעוררת השראה, מספיק שתאפשר לעצמך להסכים לעצמך להגשים את עצמך ולהקשיב לרצון הפנימי שסולל את הדרך, תוך הקשבה לתורה.

אז כיום אני לא חוששת מדחיה כי למדתי להביט על זה ממבט שיכלי ולא רגשי: הרגש חושש מדחיה אבל השכל מבין שהכל בסדר, מלכתחילה אף אחד לא אמור לקרוא אותי או לקבל אותי, מספיק שאני מקבלת את עצמי וקוראת את כתיבתי ומאפשרת לעצמי להתבטא פה ושם.

אני לא צריכה שיקבלו אותי או את הרעיונות שלי או את הכתיבה שלי, להיפך, אני צריכה לשמוח ולהודות על מה שכן הצלחתי עד כה, להבין שזה לא מובן מאליו, ולשמוח שיש בעולם אנשים נוספים שמביאים הרבה אמירות עם מסרים טובים.
אנשים לא ממש צריכים אותי כי תוכן כמו שלי יש במקומות רבים (הרב פנגר, שיטת ימימה , פנימיות התורה, ועוד ועוד) ומה שאני כן משתדלת ואשתדל זה בגלל תחושת שליחות שאמורה להיות משותפת, כי כולנו ערבים זה לזה וכל אחד תורם היכן שאפשר: בתפילה למען הכלל, תרומה, חסד, אומנות, כתיבה, הפצה וכו'

*

הדרך הכי טובה להביא את עצמך לידי ביטוי היא לחיות את עצמך, להקשיב לרגשות, למצוקה, למחשבות, להבין שמה שאתה עובר זה משהו יחודי, כי אף אחד לא חושב כמוך ולא מרגיש כמוך, זווית הראיה שלך חשובה עבור העולם.
כי העולם במצב רחוק מיעודו האמיתי, כרגע, וכל אדם שיכול לצאת לאור תורם לעולם דבר מה.
התורה נותנת במה אפילו לבלעם הרשע ונותנת את האמירות של לבן הארמי, דבר שלדעתי מוכיח שגם אם אתה לא מושלם אתה יכול לומר את האמירות שלך וה' יכוון את הכל לטוב.
*
ולגבי האמירה "הם לא משלנו"
אני חושבת שמשם קורץ החרם, אותו חרם חברתי שקורה כמעט בכל מקום: החל מהמשפחה הגרעינית בה פעמים רבות יש אפליות או השונים מוצאים את עצמם קצת מחוץ לתמונה, ועד לחברה כולה.
אין לי פתרון לחרם (מלבד הספרון דובי שיר והכתר האמיתי שנותן כלים להתמודדות עם חרם)
אבל אני חושבת שהחשיבה צריכה להשתנות: במקום לעודד גאוות יחידה שגורמת לחברתיות רעילה , לעודד שוויון, עין טובה, הקשבה.
לפעמים יש פחד שאם נעודד שוויון אז חלילה הציבור יאבד מהיחודיות שלו ויטמע בעולם הכללי.
החשש הזה מוצדק, אי אפשר לעודד שיוויון בלי להבין את הערך היחודי והתרומה האדירה שיש במגזריות, כי בכל מגזר יש ערך בפני עצמו, ואין צורך לבטל את עצמך כדי להגיע לשיוויון, שיוויון לא הופך אותך לשווה, אלא מוציא את החשיבה מחשיבת פילוג לחשיבה אחדותית שמכירה בכך שבורא עולם הוא המנהיג של העולם כולו, ויש בכל דבר בעולם אלוקות.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה