עזרה איפה לומדים להתנהל נכון?

  • הוסף לסימניות
  • #1
שלום וברכה, בעקבות האשכולות האחרונים רציתי להתייעץ פה בבעיה שמטרידה אותי כבר מספר חודשים.
התחתנתי לא מזמן, ולמרות שיש כבר תינוק ברוך ה' אני ובעלי כל חודש מחדש מתוסכלים מההתנהלות הכלכלית שלנו.

אקדים ואומר- בדר"כ הילדים לומדים התנהלות כלכלית מהבית, מההורים ולכן אכתוב כאן בקצרה את המצב אצל הורי -
יש לנו במשפחה 13 ילדים בלי עין הרע, ההורים שלי עובדים במשרד החינוך הרבה שנים ולכן מקבלים משכורות די יפות, יחסית (בהערכה גסה מגושמת בין 35,000 ל40,000) אבל תמיד גדלנו ב"איך נגמור את החודש?".
אני חושבת שרק מי שמכיר משפחות גדולות יכול להבין את כמות ההוצאות הבלתי נתפסת שיש למשפחה גדולה בי יש ילדים בכל הגילאים. זה מתחיל ממעון ועד הוצאות רציניות לבנות הסמינר ולבחורים בישיבות, עובר דרך טיפולים רגשיים לבינונים, ויישור שיינים לחמש ילדים ברצף כמעט, וההורים שלי רצו כ"כ לתת לנו הכל...
לכן הם התנהלו בשיטה שנקראת "מהראשון לראשון"
במהלך החודש לא קונים כלום, כל מה שאפשר לדחות - דוחים. דברים שאי אפשר לדחות (אמא, צריך 80 ש"ח לטיול של הכיתה ועוד 100 למתנה למורה) הם הלוו ואבא שלי רשם בפנקס.
ב'ראשון' לחודש התחילו החגיגות- אבא שלי ישב עם הפנקס ושילם את כל התשלומים שצריך לכל החודש הבא, עשה פקדון לקנייה גדולה ברמי לוי, פקדון של כמה מאות שקלים לכל שבת, שילם את החשבונות ובדר"כ אחרי ה'ראשון' כמעט ולא נשאר שקל בחשבון. יש איזה בלת"מ? אם ניתן לחכות מחכים ל'ראשון' הבא, אם לא - לווים ומשלמים ב'ראשון'. מאמינה שהעיקרון הובן, גדלנו באווירה מצומצמת מאד מצד אחד (ראינו את ההורים שלנו נושכים שפתיים על כל הוצאה לא צפויה) ומצד שני את הדברים הגדולים קיבלנו (קייטנות יקרות, חוגים וכו')
גדלתי והקמתי לי בית משלי וגם אני ב'ראשון' נכנסתי לחשבון והתחלתי להוריד את כל הדברים (דוגמה - דבר ראשון מעבירה את השכירות, דבר שני יורד המעשרות וכל מה שבכרטיס אשראי, ביטוחים ופלאפון. עושה קנייה גדולה של אוכל, שמה בפיקדון סכומים שיספיקו לקניות שוטפות כל שבוע ואחרי זה כמעט לא נשאר כלום, וכשנשאר מבזבזים.
הבעיה שבעלי לא רגיל לצורת חיים הזאת, הוא מתוסכל שאם חודש אחד אחותו ילדה - אין לנו כסף לקנות לה מתנה. אם חודש אחד נסענו יותר מהרגיל - אין לנו כסף להטעין רב קו. מבחינתו לא להוריד שום דבר ב'ראשון' ופשוט לקנות מה שצריך...
אני רואה כאן אשכולות ואני לא מבינה איך מתנהלים. לדוגמה היה כאן תקופה שכולם קנו דרימי מהרגע שזה נהיה אופנה, איך אפשר מצד אחד להתנהל בצורה קפדנית ומחושבת מצד שני לקנות מה שצריך ולא להיות בדיקדוקי עניות?
מקווה שהדילמה הובהרה.. אני רוצה מצד אחד לדעת על מה אני מוציאה מראש, ומצד שני לקנות ספונטנית גלידה כשמתחשק לי או בגד חדש שאהבתי.. איך עושים שזה יהיה גם וגם?
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
ייעוץ כלכלי.
כל יום שעובר חבל ממש.
אפשר ללמוד התנהלות נכונה ולהתחיל להנות מהחיים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
שלום וברכה, בעקבות האשכולות האחרונים רציתי להתייעץ פה בבעיה שמטרידה אותי כבר מספר חודשים.
התחתנתי לא מזמן, ולמרות שיש כבר תינוק ברוך ה' אני ובעלי כל חודש מחדש מתוסכלים מההתנהלות הכלכלית שלנו.

אקדים ואומר- בדר"כ הילדים לומדים התנהלות כלכלית מהבית, מההורים ולכן אכתוב כאן בקצרה את המצב אצל הורי -
יש לנו במשפחה 13 ילדים בלי עין הרע, ההורים שלי עובדים במשרד החינוך הרבה שנים ולכן מקבלים משכורות די יפות, יחסית (בהערכה גסה מגושמת בין 35,000 ל40,000) אבל תמיד גדלנו ב"איך נגמור את החודש?".
אני חושבת שרק מי שמכיר משפחות גדולות יכול להבין את כמות ההוצאות הבלתי נתפסת שיש למשפחה גדולה בי יש ילדים בכל הגילאים. זה מתחיל ממעון ועד הוצאות רציניות לבנות הסמינר ולבחורים בישיבות, עובר דרך טיפולים רגשיים לבינונים, ויישור שיינים לחמש ילדים ברצף כמעט, וההורים שלי רצו כ"כ לתת לנו הכל...
לכן הם התנהלו בשיטה שנקראת "מהראשון לראשון"
במהלך החודש לא קונים כלום, כל מה שאפשר לדחות - דוחים. דברים שאי אפשר לדחות (אמא, צריך 80 ש"ח לטיול של הכיתה ועוד 100 למתנה למורה) הם הלוו ואבא שלי רשם בפנקס.
ב'ראשון' לחודש התחילו החגיגות- אבא שלי ישב עם הפנקס ושילם את כל התשלומים שצריך לכל החודש הבא, עשה פקדון לקנייה גדולה ברמי לוי, פקדון של כמה מאות שקלים לכל שבת, שילם את החשבונות ובדר"כ אחרי ה'ראשון' כמעט ולא נשאר שקל בחשבון. יש איזה בלת"מ? אם ניתן לחכות מחכים ל'ראשון' הבא, אם לא - לווים ומשלמים ב'ראשון'. מאמינה שהעיקרון הובן, גדלנו באווירה מצומצמת מאד מצד אחד (ראינו את ההורים שלנו נושכים שפתיים על כל הוצאה לא צפויה) ומצד שני את הדברים הגדולים קיבלנו (קייטנות יקרות, חוגים וכו')
גדלתי והקמתי לי בית משלי וגם אני ב'ראשון' נכנסתי לחשבון והתחלתי להוריד את כל הדברים (דוגמה - דבר ראשון מעבירה את השכירות, דבר שני יורד המעשרות וכל מה שבכרטיס אשראי, ביטוחים ופלאפון. עושה קנייה גדולה של אוכל, שמה בפיקדון סכומים שיספיקו לקניות שוטפות כל שבוע ואחרי זה כמעט לא נשאר כלום, וכשנשאר מבזבזים.
הבעיה שבעלי לא רגיל לצורת חיים הזאת, הוא מתוסכל שאם חודש אחד אחותו ילדה - אין לנו כסף לקנות לה מתנה. אם חודש אחד נסענו יותר מהרגיל - אין לנו כסף להטעין רב קו. מבחינתו לא להוריד שום דבר ב'ראשון' ופשוט לקנות מה שצריך...
אני רואה כאן אשכולות ואני לא מבינה איך מתנהלים. לדוגמה היה כאן תקופה שכולם קנו דרימי מהרגע שזה נהיה אופנה, איך אפשר מצד אחד להתנהל בצורה קפדנית ומחושבת מצד שני לקנות מה שצריך ולא להיות בדיקדוקי עניות?
מקווה שהדילמה הובהרה.. אני רוצה מצד אחד לדעת על מה אני מוציאה מראש, ומצד שני לקנות ספונטנית גלידה כשמתחשק לי או בגד חדש שאהבתי.. איך עושים שזה יהיה גם וגם?
הכי טוב ליווי של מסילה או פעמונים
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
כל הכבוד על לקיחת האחריות של שתיכם
כל אחד ממכם ראה התנהלות כספית אחרת
ובסוף אתם צריכים לעשות את הדרך הנכונה שלכם
ייעוץ כלכלי, קורס טוב והרבה מודעות
יתנו לכם את הדרך הנכונה עבורכם, במקום בו אתם נמצאים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
לא ברור לי למה אי אפשר לקנות כל החודש? משלמים באשראי וזה יורד בתחילת החודש הבא.
כמובן שצריך להיות עם אצבע על הדופק לראות שלא חורגים מהמקסימום שאפשר להרשות לעצמינו שירד.
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
תכינו רשימה מסודרת של הוצאות קבועות.
קבועות זה אומר יורד בלי שליטה מהחשבון - דיור, חשמל / מים / ארנונה , שכר לימוד וכו'.
תבדקו כמה נשאר לכם בחשבון לאחר הפתחת ההוצאות הקבועות.
אם לדעתכם זה מספק תתקדמו הלאה להתנהלות נכונה עם מה שנשאר.

אם מה שנשאר לא אמור להספיק, לא יעזור שתתנהלו נכון כי החור קיים וישאר.
ואל תנסו להתייעל כי תשארו מתוסכלים -
אנחנו מתאמצים וכלום לא מספיק.
השלב הראשון יהיה להבין שיש חוסר וצריך להגדיל הכנסה.
אח"כ ללמוד גם איך להתנהל נכון עם מה שנשאר.
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
אצל חמיך וחמותך "מאוזנים" כלכלית או שחיים על הלוואות?
ממה מתפרנסים חמיך וחמותך?
אםחמיך וחמותך חיים בחובות ולא מצליחים להגיע לקניות משמעותיות וחשובות, השאלה אם אתם רוצים לחיות ככה.
הרבה מאד אנשים חיים במנותק מתכנון כלכלי. בחוץ הם נראים "נוצצים" אבל הם מאד שבירים
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
לא בהכרח זה חוסר בהתנהלות כלכלית
אולי באמת חסר לה הכנסות?
כי לא מוצג פה שום נתון על רמת ההכנסה
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
לא בטוחה שהבנתי את הקטע של הראשון לחודש
ז"א הגיוני שיש תאריך בחודש שיורדים בו הדברים הגדולים אבל למה למשל צריך לעשות קניה גדולה של אוכל? תקנו לפי הצורך..

בשלב ראשון כדאי שיהיה ברור מה ההכנסה הקבועה שלכם וכמה ההוצאות החודשיות הרגילות שלכם, ואז תראו איפה הפער, האם חסר או האם יש מיותר..

שיהיה פרנסה ברווח ובשפע!
 
  • הוסף לסימניות
  • #15
שלום וברכה, בעקבות האשכולות האחרונים רציתי להתייעץ פה בבעיה שמטרידה אותי כבר מספר חודשים.
התחתנתי לא מזמן, ולמרות שיש כבר תינוק ברוך ה' אני ובעלי כל חודש מחדש מתוסכלים מההתנהלות הכלכלית שלנו.

אקדים ואומר- בדר"כ הילדים לומדים התנהלות כלכלית מהבית, מההורים ולכן אכתוב כאן בקצרה את המצב אצל הורי -
יש לנו במשפחה 13 ילדים בלי עין הרע, ההורים שלי עובדים במשרד החינוך הרבה שנים ולכן מקבלים משכורות די יפות, יחסית (בהערכה גסה מגושמת בין 35,000 ל40,000) אבל תמיד גדלנו ב"איך נגמור את החודש?".
אני חושבת שרק מי שמכיר משפחות גדולות יכול להבין את כמות ההוצאות הבלתי נתפסת שיש למשפחה גדולה בי יש ילדים בכל הגילאים. זה מתחיל ממעון ועד הוצאות רציניות לבנות הסמינר ולבחורים בישיבות, עובר דרך טיפולים רגשיים לבינונים, ויישור שיינים לחמש ילדים ברצף כמעט, וההורים שלי רצו כ"כ לתת לנו הכל...
לכן הם התנהלו בשיטה שנקראת "מהראשון לראשון"
במהלך החודש לא קונים כלום, כל מה שאפשר לדחות - דוחים. דברים שאי אפשר לדחות (אמא, צריך 80 ש"ח לטיול של הכיתה ועוד 100 למתנה למורה) הם הלוו ואבא שלי רשם בפנקס.
ב'ראשון' לחודש התחילו החגיגות- אבא שלי ישב עם הפנקס ושילם את כל התשלומים שצריך לכל החודש הבא, עשה פקדון לקנייה גדולה ברמי לוי, פקדון של כמה מאות שקלים לכל שבת, שילם את החשבונות ובדר"כ אחרי ה'ראשון' כמעט ולא נשאר שקל בחשבון. יש איזה בלת"מ? אם ניתן לחכות מחכים ל'ראשון' הבא, אם לא - לווים ומשלמים ב'ראשון'. מאמינה שהעיקרון הובן, גדלנו באווירה מצומצמת מאד מצד אחד (ראינו את ההורים שלנו נושכים שפתיים על כל הוצאה לא צפויה) ומצד שני את הדברים הגדולים קיבלנו (קייטנות יקרות, חוגים וכו')
גדלתי והקמתי לי בית משלי וגם אני ב'ראשון' נכנסתי לחשבון והתחלתי להוריד את כל הדברים (דוגמה - דבר ראשון מעבירה את השכירות, דבר שני יורד המעשרות וכל מה שבכרטיס אשראי, ביטוחים ופלאפון. עושה קנייה גדולה של אוכל, שמה בפיקדון סכומים שיספיקו לקניות שוטפות כל שבוע ואחרי זה כמעט לא נשאר כלום, וכשנשאר מבזבזים.
הבעיה שבעלי לא רגיל לצורת חיים הזאת, הוא מתוסכל שאם חודש אחד אחותו ילדה - אין לנו כסף לקנות לה מתנה. אם חודש אחד נסענו יותר מהרגיל - אין לנו כסף להטעין רב קו. מבחינתו לא להוריד שום דבר ב'ראשון' ופשוט לקנות מה שצריך...
אני רואה כאן אשכולות ואני לא מבינה איך מתנהלים. לדוגמה היה כאן תקופה שכולם קנו דרימי מהרגע שזה נהיה אופנה, איך אפשר מצד אחד להתנהל בצורה קפדנית ומחושבת מצד שני לקנות מה שצריך ולא להיות בדיקדוקי עניות?
מקווה שהדילמה הובהרה.. אני רוצה מצד אחד לדעת על מה אני מוציאה מראש, ומצד שני לקנות ספונטנית גלידה כשמתחשק לי או בגד חדש שאהבתי.. איך עושים שזה יהיה גם וגם?
מה שאת מתארת נשמע דומה ל"שיטת המעטפות", שבה בכל חודש מקציבים מראש סכום לכל מטרה, ומוציאים רק מתוך הסכום הזה. (במקור - מוציאים מזומנים בתחילת החודש ומחלקים למעטפות, ומשתמשים רק במזומן שיש במעטפה).
מה שחסר לך זה תקציב בלת"מים כחלק מהשיטה הזו, ודיוק של הסכומים כולל התחשבות בהוצאות לא צפויות והוצאות עונתיות.
אם אתם מגיעים למצב שאין ממה לטעון את הרב קו זה לא מוצלח. (בהנחה שאתם לא במצב שבו צריך באמת לחסוך כל שקל והחלטתם לקצץ בנסיעות...) צריך להגדיל את תקציב הנסיעות, או לקחת את הכסף לנסיעות לא שגרתיות מתקציב הבלת"ם.
אני מצטרפת להמלצות על קורס לכלכלת בית, זה טוב לכולם, נותן כלים חשובים. באופן ספציפי, זה יכול לעזור לכם לדייק את השיטה ולאזן את הצורך לחיות בתוך מסגרת עם הצורך להרגיש רווחה.
אפשר לדייק יותר גם את ההתנהלות עם הקניות של האוכל, לא בטוח שקניה גדולה בתחילת החודש היא הדבר הנכון. (אולי כן, יש אנשים שיעיל להם לעשות קניות גדולות. צריך לבחון את זה ספציפית).
לא חייבים להתנהל בצורה של פקדונות, אפשר לעשות את זה בצורה וירטואלית ולעקוב אחרי ניצול הסכומים באמצעות טבלה או כלי ייעודי כמו רייזאפ.
כמה דברים שצריך לעשות כדי שהשיטה תעבוד:
כדי להגדיר נכון את הסכומים צריך כמובן לעשות מיפוי של ההוצאות וההכנסות. מעבר לזה:
1) לקחת בחשבון הוצאות עונתיות, כמו חגים וחופש גדול. בכל חודש צריך לשים בצד סכום שנועד לכסות את ההוצאות העודפות של חודשים שבהם יש חג וכד'.
2) לקחת בחשבון בלת"מים כגון החלפת מכונת כביסה. צריך להעריך את העלות השנתית המשוערת של אירועים מהסוג הזה, ובכל חודש לשים בצד כסף שמיועד לדברים כאלו. לא להתייחס לזה ככסף שנשאר בסוף החודש, זה לא כסף פנוי. לסעיף הזה האפשרות של פיקדון מתאימה מאד.
3) לקחת בחשבון גם סעיף בלת"ם או "שונות" חודשי. כסף לטיול של הכיתה או למתנה לא אמור להיות הוצאה לא צפויה. צפוי שבכל חודש יהיו הוצאות מהסוג הזה, הן רק משתנות. לכן צריך סעיף בשביל זה בתקציב.
4) תקציב בזבוזים /מותרות - בשביל הגלידה הספונטנית. זה חשוב בשביל תחושת רווחה. הסעיף הזה יכול להיות גדול או קטן, תלוי כמה אתם יכולים להרשות לעצמכם, אבל לא כדאי שהוא יהיה אפס.
5) מדיניות מה עושים עם כסף שנשאר - בסוף החודש יתכן שישאר סכום כלשהו ב"מעטפה" מסוימת. כדאי לחשוב מראש מה עושים עם הסכום הזה. הכל לגיטימי, אפשר לבזבז, אפשר להוסיף לתקציב של אותו סעיף בחודש הבא, אפשר להוסיף לחיסכון ארוך טווח, אפשר לצבור לטובת תקציב מותרות (מי אמר דרימי?...)
היתרון של שיטת המעטפות הוא שהיא שומרת על המסגרת בצורה מאד ברורה, ומונעת חריגה. (אם עושים את זה נכון בצורה כזו שהתקציבים לסעיפים השונים מתאימים, ולא משהו שאי אפשר לעמוד בו ואז ממילא מתרגלים לחרוג).
החיסרון שלה הוא שאם התקציבים החודשיים לא מאד הדוקים, ונשאר מהם עודף, זה קצת מעודד לבזבז את העודף. צבירת העודף לטובת תקציב מותרות היא דרך לא רעה לעודד את עצמכם לא לבזבז אותו סתם.
 
  • הוסף לסימניות
  • #16
עוד משהו על שיטת המעטפות.
כשעושים את זה נכון, זו שיטה יעילה כדי להתנהל בתוך תקציב ולא לחרוג ממנו.
אפשר להיעזר בשיטה הזו גם כדי לצמצם הוצאות - למשל, מקטינים קצת את תקציב המזון וזה גורם לנו ללמוד לעשות קניות במזווה.
אפשר להשתמש בשיטה הזו גם באופן חלקי.
למשל, מי שמרגיש שבסופר הוא מתנהל בצורה מאוזנת, אבל מוציא יותר מדי על אוכל בחוץ, או על ביגוד, יכול להתנהל בצורה של תקציב חודשי ("מעטפה" אמיתית או וירטואלית) רק לסעיף האוכל בחוץ או סעיף הביגוד, בלי שיהיו מעטפות לשאר התחומים. זה עוזר לשלוט על ההוצאות בתחום הבעייתי, אבל הרבה פחות מעיק מאשר השיטה המלאה.
כמובן, עדיף לבסס את זה על ניתוח הוצאות והכנסות ומיפוי צרכים, ולא רק על תחושות בטן.
 
  • הוסף לסימניות
  • #17
אולי הקובץ הזה יוכל לעזור מאוד ממליץ לכל אחד..........
 

קבצים מצורפים

  • monthlyBudgetHEB.xlsx
    KB 166.1 · צפיות: 38
  • הוסף לסימניות
  • #18
סתם מעניין מישהו יודע להגיד מה יותר טוב גודפלוס או מסילה או פעמונים?
 
  • הוסף לסימניות
  • #20
זה שונה מאד
מסילה ופעמונים לפי מה שאני יודעת זה אותו דבר
גוטפלוס זה ראיה רחבה יותר על כל הנושא הכלכלי.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

אשכולות דומים

רציתי להתייעץ
הציעו לנו משהו שלא מריח טוב בכלל בכלל.
אני אקדים ואומר שאין לי צל של ספק אם לגשת לעסקה או לא.
כי אני לא עושה את זה בכל מקרה.


השאלה שלי רק האם משהו נתקל בזה, והאם מישהו יכול להצביע לי נקודתית היכן העוקץ?

אוקיי אז הסיפור בערך ככה:
אחד שמייבא רכבים מחו"ל. רוצה לייבא רכב מאד מאד יקר, לרשום אותו על שמנו, שאנחנו נוציא את המימון- ההלוואה ל 50 אחוז, ו50 אחוז הוא מביא מזומן.
הוא יעביר לנו שכר נאה, וכן כמובן כל חודש את סכום ההלוואה..
מתחייב תוך שנה לסדר את העניין למכור את הרכב ולכסות את ההלוואה
ולנו יש בתמורה, וכעירבון, רכב יקר מאד הרשום על שמנו.. שאם הוא לא ישלם/יאבד אז הרווחנו גם את חלקו...
מצד שני הרכב אצלו...
כמה מכרים שלנו כבר עשו את זה ובנתיים הכל דופק.

ניסיתי לשאול הגימיני הוא ממש לא התלהב וגם נימק..לדעתו הסיכון כאן גבוה מדיי.. להוציא הלוואה ככ גדולה.. אבל הוא מביא כל מיני דברים שכבר כן שללתי את זה.. ודברים שניתן גם להכניס לחוזה

מעניין אותי האם מישהו נתקל בכזה סוג הצעה?
  • חחח
Reactions: aabb1 //
7 תגובות

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה