הנושאים החמים
- הוסף לסימניות
- #441
!!!
- פותח הנושא עיתונאות ועריכת תוכן
- פורסם בתאריך
- הוסף לסימניות
- #442
מתפלא אני עליכם, שכחתם כל כך מהר את התום של הגיל?
שכחתם מי המדוברת?
לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה זה לא החתן. זה היא ו'הריבונו של עולם' שלא עזב אותה כל שנות הבחרות, על כל הסכנות. וזיכה אותה להגיע אל הארץ המובטחת...
- הוסף לסימניות
- #443
בלי (או עם) קשר לאשכול
הגמרא בשבת (נג, ב) מביאה:
"תנו רבנן: מעשה באדם אחד שנשא אשה גידמת ולא הכיר בה עד יום מותה.
אמר רב: בוא וראה כמה צנועה אשה זו, שלא הכיר בה בעלה.
אמר לו רבי חייא, זו דרכה בכך, אלא כמה צנוע אדם זה שלא הכיר באשתו".
[אין לנו מושג בדורות קודמים ושרפי עליון, בפרט בדור כמו האמוראים הקדושים.
אבל צריך לדעת שהיו דברים מעולם, ועוד הרבה יותר מכך
והגמרא איננה שוללת הנהגה זו, אלא אף מציינת אותה לשבח.]
הגמרא בשבת (נג, ב) מביאה:
"תנו רבנן: מעשה באדם אחד שנשא אשה גידמת ולא הכיר בה עד יום מותה.
אמר רב: בוא וראה כמה צנועה אשה זו, שלא הכיר בה בעלה.
אמר לו רבי חייא, זו דרכה בכך, אלא כמה צנוע אדם זה שלא הכיר באשתו".
[אין לנו מושג בדורות קודמים ושרפי עליון, בפרט בדור כמו האמוראים הקדושים.
אבל צריך לדעת שהיו דברים מעולם, ועוד הרבה יותר מכך
והגמרא איננה שוללת הנהגה זו, אלא אף מציינת אותה לשבח.]
- הוסף לסימניות
- #444
במילה אחת- וואו!!!
אני לא יודעת איפה הייתי עד היום... אני קוראת את רוב ההודעות בפורום. אבל את האשכול הזה לא קראתי כי בהתחלה הוא איכשהו נעלם לי מתחת לרדאר... ובהמשך ראיתי שיש בו מלא דפים שלא קראתי מההתחלה והתייאשתי מלנסות.
אבל אתמול התחלתי לקרוא, ואני כבר יומיים (לא רצוף...) קוראת ופשוט נהנית מכל רגע.
הפרקים מיוחדים!!!!! והדעות והביקורות פה מוסיפות המון עניין!!! תודה לכל מי שנוטל בזה חלק...!!
@עיתונאות ועריכת תוכן מדהים!!!!!
מהיום הצטרפתי למועדון העוקבים הנלהבים אחרי האשכול הזה....
אני לא יודעת איפה הייתי עד היום... אני קוראת את רוב ההודעות בפורום. אבל את האשכול הזה לא קראתי כי בהתחלה הוא איכשהו נעלם לי מתחת לרדאר... ובהמשך ראיתי שיש בו מלא דפים שלא קראתי מההתחלה והתייאשתי מלנסות.
אבל אתמול התחלתי לקרוא, ואני כבר יומיים (לא רצוף...) קוראת ופשוט נהנית מכל רגע.
הפרקים מיוחדים!!!!! והדעות והביקורות פה מוסיפות המון עניין!!! תודה לכל מי שנוטל בזה חלק...!!
@עיתונאות ועריכת תוכן מדהים!!!!!
מהיום הצטרפתי למועדון העוקבים הנלהבים אחרי האשכול הזה....
- הוסף לסימניות
- #445
@עיתונאות ועריכת תוכן
איזה פרק מטורף!!!
מאוד היתי רוצה שתתני לנו הצצה קטנה לדו שיח בינהם...
כל הזמן הוא לא עונה ברור או לא עונה בכלל..
היו פעמים שהוא כאן ענה???
אלופה את!!
איזה פרק מטורף!!!
מאוד היתי רוצה שתתני לנו הצצה קטנה לדו שיח בינהם...
כל הזמן הוא לא עונה ברור או לא עונה בכלל..
היו פעמים שהוא כאן ענה???
אלופה את!!
- הוסף לסימניות
- #446
יש בעיה עקרונית עם הבאת גמרות וציטוטים בנושא הזה, כי יש אלף ציטוטים אחרים ושונים, שאותם אי אפשר להביא כי הם לא עוברים צנזורה...
אולי נתחיל בשביל הדוגמא רק בציון מראה מקומות,
כתובות סה.
ב''מ קז:
יש ספר בתנ''ך שקשור לנושא.
וכמובן שהנושא גדול ורחב, אך כמדומה שכאן לא נוכל למצות אותו.
- הוסף לסימניות
- #447
זו כבר פעם שלישית שאני נאלץ (באמת נאלץ) להתריע באשכול הזה, וחבל.
הודעות מקצועיות שעוסקות בסיפור - תביאו כמה שיותר, גם 30 עמודים בין פרק לפרק.
הודעות לא מקצועיות ולא ספרותיות, שעוסקות בויכוחים על חוויות אישיות - תימחקנה, ולא תמיד יש את הזמן להסבר הנצרך בהודעה פרטית.
בכלל, מציע להסתכל במראה לפני שנכנסים לדיונים בסגנון:
הוא: אותנו בישיבות לימדו כך וכך.
היא: אבל אותנו בסמינרים לימדו כך...
האם הייתם משאירים הודעה כזו גם בשמכם המלא?
אם לא, תחסכו.
שוב תודה רבה על האשכול המדהים ועל ההשתתפות הפעילה.
איני רוצה לגדוע את כנפיו האדירות, רק לכוון אותו לכללי המסגרת בה הוא מתפרסם.
בהצלחה רבה.
עיתונאות ועריכת תוכן
משתמש מקצוען
- הוסף לסימניות
- #448
אתם מדהימים, אם עוד לא ידעתם
מאתגרים, בקטע המחמיא חלקית
ומוציאים את הטוב, שזה מה שחשוב
אז קבלו- פרק י"ז
מאתגרים, בקטע המחמיא חלקית
ומוציאים את הטוב, שזה מה שחשוב
אז קבלו- פרק י"ז
עיתונאות ועריכת תוכן
משתמש מקצוען
- הוסף לסימניות
- #451
פרק י"ז
אם הייתי שואלת אותו איזה שיר הוא רצה לחופה, הוא היה מושך בכתף, רק טיפונת ככה, ואומר אחת משלוש תשובות; כלום או שום דבר או לא יודע.
אפשר לבכות. מכל מכלול המילים המדהים, מכל רוחב האפשרויות הבלתי נתפס לגשת לדברים, מכל תשעת הכרכים במילון אבן שושן על כריכתו הכחולה הדהויה, לו- יש רק שלוש אפשרויות. כלום או שום דבר או לא יודע. פעם חשבתי שהוא מתחמק, מתעלם, קצר רוח, פגוע מוח, דל שפה, חסר סבלנות, אנוכי, מה הסיפור שלו, ולא אכפת לו ממני, בכלל. כלום. שום דבר. היום, בחיים אני לא חושבת דבר כזה, כמעט בחיים. וכשאני שוכחת או גולשת לגלי העלבון, אני מזכירה לעצמי שיש אנשים שנולדים עם רק שלוש תשובות ובלי שום שאלה.
אבל לא על עצמי רציתי היום לספר, אלא עליו. כי אם אני כן קיבלתי גישה חופשית לכל הכרכים, אם כל המילים שהוא היה רוצה לעצמו נמצאות אצלי, אז יש לי תפקיד. אז אני צריכה לספר עליו, בשבילו. לספר על ילד מדהים, ממרח כזה במשפחה. ודווקא ממרח, כי מה הקשר לקרוא לילד סנדויץ' אם הוא זה שתקוע באמצע. הסנדויץ' מבחינתי הן הפרוסות והגיס הבכור והאחות הצעירה. והוא- הוא הממרח. לא מתוק, זה לא הסוג שלו. לא חמאה שהיא או קשה מדי או רכה מדי, כי הוא לא. לא קשה בכלל, ואף פעם שום פעם לא נמס. לאחרונה יצא לי לשמוע שאישה כשקר לה היא קשה וכשחם לה היא נמסה, כמו חמאה. אז לא הוא, הוא גבר. מה כן?
אולי חומוס. חומוס צריך סבלנות. צריך מים וכמה שעות של השריה, ואז מסננת. לבדוק בסבלנות, חופן חופן מול האור. להרגיש את הגרעינים החלקים, הם עטופים במן שריון עמום לא אטום. שריון שהסבלנות מפרידה אותו מהתוך. פתאום, הוא מתקלף לי ובין האצבעות מתגלה גרעין מבריק שאפשר אפילו לחצות לשניים, ולבדוק עוד יותר מבפנים. חומוס יכול להיות הכל. הוא מזין, וטוב לשלוח חופן לתוך המרק שאני מעמידה, ולראות איך הוא גולש בנג בנג בין הירקות. שוקע למטה בשקט, ומשתלב נהדר בחבורה החמה העליזה ורוחשת הבריאות, לצהריים.
הוא אחד שנותן את עצמו, חומוס. מוכן להתנגב או להתערבב עם טחינה. לקבל פפריקה על הראש או חריף בפרצוף והוא לא יגיד מילה. הוא מחזיק מעמד שבועות במקרר וחודשים בשימורים, אולי שנים. מתמסר בעדינות לגורל שהוקצב לו, מייחל בלי לדעת, ליד עדינה שתוציא אותו אל האור. שתאמר במילים שלה, את מה שהוא לא יודע, שהוא לא יכול, לומר. אל תסתכלו עליו ככה- סגור, מכווץ, צורה לא ברורה, לא משווק את עצמו.
לא סתם, שטראוס היא חברה מצליחה. הסוד הוא, להבין את המוצרים עד הסוף. והם צדקו. רק סלנג שלא עובר מילון, יכול היה לתאר את החומוס המדהים הזה, אחלה.
אם הייתי שואלת אותו איזה שיר הוא רצה לחופה, הוא היה מושך בכתף, רק טיפונת ככה, ואומר אחת משלוש תשובות; כלום או שום דבר או לא יודע.
אפשר לבכות. מכל מכלול המילים המדהים, מכל רוחב האפשרויות הבלתי נתפס לגשת לדברים, מכל תשעת הכרכים במילון אבן שושן על כריכתו הכחולה הדהויה, לו- יש רק שלוש אפשרויות. כלום או שום דבר או לא יודע. פעם חשבתי שהוא מתחמק, מתעלם, קצר רוח, פגוע מוח, דל שפה, חסר סבלנות, אנוכי, מה הסיפור שלו, ולא אכפת לו ממני, בכלל. כלום. שום דבר. היום, בחיים אני לא חושבת דבר כזה, כמעט בחיים. וכשאני שוכחת או גולשת לגלי העלבון, אני מזכירה לעצמי שיש אנשים שנולדים עם רק שלוש תשובות ובלי שום שאלה.
אבל לא על עצמי רציתי היום לספר, אלא עליו. כי אם אני כן קיבלתי גישה חופשית לכל הכרכים, אם כל המילים שהוא היה רוצה לעצמו נמצאות אצלי, אז יש לי תפקיד. אז אני צריכה לספר עליו, בשבילו. לספר על ילד מדהים, ממרח כזה במשפחה. ודווקא ממרח, כי מה הקשר לקרוא לילד סנדויץ' אם הוא זה שתקוע באמצע. הסנדויץ' מבחינתי הן הפרוסות והגיס הבכור והאחות הצעירה. והוא- הוא הממרח. לא מתוק, זה לא הסוג שלו. לא חמאה שהיא או קשה מדי או רכה מדי, כי הוא לא. לא קשה בכלל, ואף פעם שום פעם לא נמס. לאחרונה יצא לי לשמוע שאישה כשקר לה היא קשה וכשחם לה היא נמסה, כמו חמאה. אז לא הוא, הוא גבר. מה כן?
אולי חומוס. חומוס צריך סבלנות. צריך מים וכמה שעות של השריה, ואז מסננת. לבדוק בסבלנות, חופן חופן מול האור. להרגיש את הגרעינים החלקים, הם עטופים במן שריון עמום לא אטום. שריון שהסבלנות מפרידה אותו מהתוך. פתאום, הוא מתקלף לי ובין האצבעות מתגלה גרעין מבריק שאפשר אפילו לחצות לשניים, ולבדוק עוד יותר מבפנים. חומוס יכול להיות הכל. הוא מזין, וטוב לשלוח חופן לתוך המרק שאני מעמידה, ולראות איך הוא גולש בנג בנג בין הירקות. שוקע למטה בשקט, ומשתלב נהדר בחבורה החמה העליזה ורוחשת הבריאות, לצהריים.
הוא אחד שנותן את עצמו, חומוס. מוכן להתנגב או להתערבב עם טחינה. לקבל פפריקה על הראש או חריף בפרצוף והוא לא יגיד מילה. הוא מחזיק מעמד שבועות במקרר וחודשים בשימורים, אולי שנים. מתמסר בעדינות לגורל שהוקצב לו, מייחל בלי לדעת, ליד עדינה שתוציא אותו אל האור. שתאמר במילים שלה, את מה שהוא לא יודע, שהוא לא יכול, לומר. אל תסתכלו עליו ככה- סגור, מכווץ, צורה לא ברורה, לא משווק את עצמו.
לא סתם, שטראוס היא חברה מצליחה. הסוד הוא, להבין את המוצרים עד הסוף. והם צדקו. רק סלנג שלא עובר מילון, יכול היה לתאר את החומוס המדהים הזה, אחלה.
- הוסף לסימניות
- #453
אני מצטרפת מאוחר לחגיגה המרתקת מאד.
תאורים אותנטיים, ציניים וסוחפים.
לא מסתדרת לי דלות השפה פה:
תאורים אותנטיים, ציניים וסוחפים.
לא מסתדרת לי דלות השפה פה:
עם המונולוגים שפותחים את האשכול:
- הוסף לסימניות
- #454
גם אני תהיתי על זה.
אבל הפרק הזה משובח, נוגע עמוק עמוק ומצליח להעביר את המצב והרגשות במדויק.
סוף סוף אפשר לחוש שהיא מרגישה כלפיו משהו, עד עכשיו היה נדמה שיש ביניהם חומה של קרח.
- הוסף לסימניות
- #455
לפי מה שאני מבינה אפשר להסביר את זה כך:
כל מה שקשור לרצון שלו, למחשבות שהן באמת שלו, לרגשות שלו, הוא כלום או שום דבר או לא יודע.
לצטט עקרונות ורעיונות והצהרות של מישהו אחר - מה הבעיה?
אין לו מחסור באוצר מילים.
יש לו קושי לבטא רגשות.
- הוסף לסימניות
- #458
דווקא נשארנו עם רגש חדש ומפתיע.
חמלה ואמפתיה כלפי אלקס...
