אם כן מה עדיף??

  • הוסף לסימניות
  • #1
ישנם שני סוגי מחנכים יש את המחנכים שהם עסוקים בסור מרע ודי בכך, דהיינו שיהיה סדר בכיתה ויהא משמעת, שהילדים יקשיבו ולא יהפכו את הכיתה, בקיצור לשמור על התקן שישרוד שיתפתח ולא ייפרץ או ייכשל.

ויש מלמדים העסוקים בעשה טוב, אינם ממתינים שיהא איזה שהוא כשל על מנת לעשות טוב ע"מ להעסיק את הילדים, ושלא יפריעו וישתוללו, אלא מעסיקים אותם מראש, ומכניסים בהם אהבת תורה ואהבת ה', ע"מ לרומם אותם ובכך פותרים את בעיית המשמעת ואף לא נכנסים כלל לנושא.

אך יש הטוענים, שכשמעסיקים את הילדים בעשיית טוב ואז שוכחים הם מהרע, אין הם מקבלים משמעת ואינם ממושמעים אלא שטכנית אין להם זמן וראש בשביל להפריע,


אם כן מה עדיף??
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
בתוך השאלה כללתם את התשובה, והוספתם עליה בעיה.
בשאלה כתבתם שכשעסוקים ב"עשה טוב", פותרים את בעיות המשמעת.

ומצד שני, יש שמפריע להם, שלא נתתם מספיק מקום למשמעת בתוך ההתנהלות הכיתתית. הילדים לא למדו את חשיבותה של המשמעת.

ואם כן, איך נפתרה בעיית המשמעת?

ילדים עסוקים ומרוצים - לא מתחצפים? לא נראה לי.

ילדים עסוקים ומרוצים, הם מעריכים. וממילא הם יקבלו את ההיררכיה.

יהיו חריגים, ובהם צריך לטפל בכפפות חדשות.

וגם, ילדים שגדלים על הרוגע והנועם, המשמעת נכנסת אליהם דרך החלון, ושוכנת שם.
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
או שאחרי האסיפת מורים אני שואל אתכם,

ותשובה יש לך??
למה לאלהעלות נושאים לדיון בעצם??
זה מעניין להעלות נושאים, ללבן אותם ולדון בהם.
לדעתי פשוט ללכת עפ"י הממרא:'סור מרא' ורק אז 'עשה טוב'.
ז"א לדבר ולגעור אף על מעשים רעים ובד בבד לשלב את נעשה טוב כפי שמתואר.... ;)
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
למה לאלהעלות נושאים לדיון בעצם??
זה מעניין להעלות נושאים, ללבן אותם ולדון בהם.
לדעתי פשוט ללכת עפ"י הממרא:'סור מרא' ורק אז 'עשה טוב'.
ז"א לדבר ולגעור אף על מעשים רעים ובד בבד לשלב את נעשה טוב כפי שמתואר.... ;)

זוהי, לדעתי, מטרת הפורום שאנו כמחנכים נלבן נושאים ונחדד ונתחדד אחד מהשני,
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
נראה לי שסור מרע זה לא עיסוק, העיסוק הוא רק עשה טוב, סור מרע זה יותר ברקע.
אנסה לפרט.
הגבולות שאנו נדרשים להציב לילדים ולתלמידים, הינם כמו קיר, פשוט א"א לעבור, הקיר אינו פועל באופן אקטיבי, הוא לא דוחף את מי שמתנגש בו, ולא צועק, הוא פשוט עומד שם ולא נותן לעבור.
כמובן שזו דוגמא מופשטת מידי, אבל הגבולות צריכים להדמות לכך ככל האפשר, כלומר פשוט יש דברים שא"א לעשות.
וכאן אנו מגיעים לנקודה נוספת שהיא השאיפה לתוצאות.
בתור יהודים מאמינים אנו יודעים שההשתדלות היא בידינו והתוצאות בידי שמים, כך בפרנסה, כך בשידוכים וכך גם בחינוך.
אין לנו דרך ואין לנו חובה להבטיח איך יראה הילד, יש לנו חובה לעשות כל מה שביכלתנו ע"מ לאפשר לו לגדול באופן שירבה כבוד שמים.
ולכן, העמדת גבולות, אין מטרתה להשיג תוצאות ולשנות את הילד, אלא פשוט שהילד יבין שיש דברים שמותר ויש דברים שאסור.
זה נשמע כמו בריחה ממלחמות, אבל בדיוק להפך זה מגיע ממקום יצוק כמו פלדה, מקום שההורה/המחנך בטוח בעצמו, ולא מרגיש מאוים מכך שילד פועל בניגוד לציוויו.
והניסיון מוכיח שזה עובד הרבה יותר טוב.

מדברים הרבה על שחיקת הסמכות וכו' וכו'.
מהי סמכות בעצם?
סמכות היא רגש טבעי שיש בכל אחד מאיתנו, כל מי שבריא לחלוטין ולא סובל מתסמונת אספרגר וכדו', בחיים לא ייכנס לבנק אם המאבטח בשער אומר לו שהסניף סגור.
למה???
המאבטח צוציק בן עשרים עם מנת משכל של זבוב בוגר...
למה לשמוע לו???

התשובה היא סמכות.
כל בן אנוש בטבעו מכבד הירארכיה ומבין מי הסמכות כאן ולמי נשמעים.
עד שהנושא הופך להיות אגו, ואז הצורך של המחונך לנצח גובר על הטבע שלו לקבל סמכות.

ולכן, כל זמן שההורה/המחנך שומר על נקיון 100, ולא מעורב ברמה האישית, ברוב מוחלט של המקרים הילדים פשוט מקבלים זאת, בפשטות ובשמחה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
אבל כשאני לא נותן לילד זמן ואפשרות להתעסק עם משמעת
אלא אני גורם לו להתנהג טוב בגלל מבצע, וכדו' בעצם אני גורם לו להיות ממושמע רק כשיש מבצע או רק כשיש איזה משהו חיובי מענין ואני נוטל את האפשרות ממנו לקנות משמעת פשוטה
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
השאלה של פותח האשכול היא, האם לעסוק במשמעת או לעסוק בעשיה, וזה יביא למשמעת, ונפסיד את החינוך למשמעת.

לא דובר על הצבת גבולות, ולא דובר על מבצעים שמביאים את הילדים לעשות את הנדרש, גם בלי חינוך למשמעת.

ואם כבר - אז אנחנו חייבים להבחין בין הילדים, יש ילדים שלא יכולים ללמוד כסדר, ואנחנו חייבים למצוא להם פתרונות, והפתרונות הם לפעמים גם מבצעים, הילדים האלה צריכים לעבור את הילדות והנערות שלהם בסדר, גם אם הם לא מסוגלים לעמוד במסדר. כדי לעבור מה שפחות טראומות.

והגבולות חשובים ככל שיהיו, צריך משמעת כדי שישמרו. ופה השאלה, הכיצד?

ובאמת שזה תלוי באוכלוסיית הילדים, כדי להחליט באיזו דרך לבחור.
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
אבל כשאני לא נותן לילד זמן ואפשרות להתעסק עם משמעת
אלא אני גורם לו להתנהג טוב בגלל מבצע, וכדו' בעצם אני גורם לו להיות ממושמע רק כשיש מבצע או רק כשיש איזה משהו חיובי מענין ואני נוטל את האפשרות ממנו לקנות משמעת פשוטה
לכן... כשילד מבקש ממני שאני יעשה לו מבצע אני אומר לו - אין שום בעיה...
אבל!!!
קודם תראה לי שבוע לפחות שאתה חזק בלי מבצע ואח"כ יש על מה לדבר...
ואני מסביר לו שהמבצע לא נועד כדי שתלמד אלא הוא נועד כדי להוסיף לך חשק ללמוד ולעזור לך להתגבר על היצר הרע שלך, ולכן אם אתה מוכיח לי ולעצמך שאתה מסוגל ללמוד ולהתגבר גם בלי מבצע יש על מה לדבר, ואני משתדל תמיד לעשות כך, ונותן את הכח והכלים לילד לעלות ולהתעלות לבד, כי המבצע הוא לא שווה אם הילד לא מבין שהוא צריך לדעת לעבוד גם בלעדיו...
והרווח הגדול שלי הוא, שכשאני כן עושה את המבצע אני לא עושה אותו לטווח ארוך ואני כל הזמן מדגיש לילד עד כמה הוא מוצלח ומצליח, ובסוף המבצע הוא כבר חזק דיו כדי להמשיך עם כל המרץ, שכמובן בסוף המבצע אני אומר לו הנה תראה עד כמה אתה שווה ומצליח אני רוצה שתמשיך לעשות לי ולהוריך נחת גם בלי מבצעים...
ברוב הפעמים זה עובד יופי..
ועם כל זה אני מאוד משתדל שלא להתחיל יותר מידי עם מבצעים אלא אם כן אני רואה בזה תועלת מרובה
 
  • הוסף לסימניות
  • #15
למבצע יכולות להיות שתי השפעות, אחת חיובית ואחת שלילית, וצריך לנתב את המבצעים לכיוון החיובי, כי לפעמים זה יכול לגרום לילדים שבלי צ'ופר הם לא יעשו כלום וחבל..!
למבצע יש כח אדיר כדאי לשים לב אם זה משפיע רק לכיוון הטוב.

כשעושים לילד מבצע זה עוזר לו להתנהג כמו שצריך, כי יש משהו שמדרבן אותו,
אז נכון שהוא ככה רק בגלל המבצע, אבל הוא מתרגל להתנהג בצורה כזו, הוא מבין שהוא מסוגל.
ואז גם בלי מבצע הוא יתנהג כנדרש.
אבל זה בתנאי שיודעים איך לעשות את המבצע, לא רק 'התנהגת יפה קיבלת פרס' אלא גם ללמד את הערכים, להסביר לתלמידים ולדבר איתם על החשיבות של.. (מה שעליו עושים את המבצע)

היה לנו בביה"ס פעם מבצע על ויתור, ואז היה קטע כזה אצל התלמידים שמישהו מוותר ומיד רץ למורה 'ויתרתי, אני צריך נקודה' זה קצת צרם לי...
באותו יום לימדתי בכיתה הזאת ואחד הילדים ויתר על משהו ולא אמר לי כלום על המבצע, ואז עשיתי מזה הצגה...! "איזה צדיק ____ תראו איך הוא מוותר, לא בשביל המבצע, רק בשביל המצווה וכו' וכו' וכו'"
ואז כמובן כל הילדים התחילו להגיד שגם הם לא מוותרים רק בשביל המבצע...
דיברתי על זה אח"כ גם אם המורה שלהם שתשים לב שהם עושים רק בשביל המבצע, ומשהו זז שם, ותקופה אחרי שהמבצע נגמר הם היו באים אליי לספר לי שהם ויתרו רק בשביל המצווה...
 
  • הוסף לסימניות
  • #16
למבצע יכולות להיות שתי השפעות, אחת חיובית ואחת שלילית, וצריך לנתב את המבצעים לכיוון החיובי, כי לפעמים זה יכול לגרום לילדים שבלי צ'ופר הם לא יעשו כלום וחבל..!
למבצע יש כח אדיר כדאי לשים לב אם זה משפיע רק לכיוון הטוב.

כשעושים לילד מבצע זה עוזר לו להתנהג כמו שצריך, כי יש משהו שמדרבן אותו,
אז נכון שהוא ככה רק בגלל המבצע, אבל הוא מתרגל להתנהג בצורה כזו, הוא מבין שהוא מסוגל.
ואז גם בלי מבצע הוא יתנהג כנדרש.
אבל זה בתנאי שיודעים איך לעשות את המבצע, לא רק 'התנהגת יפה קיבלת פרס' אלא גם ללמד את הערכים, להסביר לתלמידים ולדבר איתם על החשיבות של.. (מה שעליו עושים את המבצע)

היה לנו בביה"ס פעם מבצע על ויתור, ואז היה קטע כזה אצל התלמידים שמישהו מוותר ומיד רץ למורה 'ויתרתי, אני צריך נקודה' זה קצת צרם לי...
באותו יום לימדתי בכיתה הזאת ואחד הילדים ויתר על משהו ולא אמר לי כלום על המבצע, ואז עשיתי מזה הצגה...! "איזה צדיק ____ תראו איך הוא מוותר, לא בשביל המבצע, רק בשביל המצווה וכו' וכו' וכו'"
ואז כמובן כל הילדים התחילו להגיד שגם הם לא מוותרים רק בשביל המבצע...
דיברתי על זה אח"כ גם אם המורה שלהם שתשים לב שהם עושים רק בשביל המבצע, ומשהו זז שם, ותקופה אחרי שהמבצע נגמר הם היו באים אליי לספר לי שהם ויתרו רק בשביל המצווה...
לכן כתבתי את מה שכתבתי למעלה לגבי המבצעים..
וזה נכון גם לגבי מבצעים כיתתים לחדד כל הזמן את העניין ולא לחלק נקודות על כל דבר קטן
 
  • הוסף לסימניות
  • #17
כל הנושא של מבצעים, הוא נושא שחייב להמצא בשוליים.
למי שהתעמק בפעם בנושא החינוך והבנת נפש האדם, המבצעים בעצם בנויים על למידה התנהגותית/התנייה חיובית, מנגנון שקיים גם אצל בעלי חיים.
אז נכון, שהוא קיים במינון נמוך אצל בני אדם, אבל חשוב לזכור שהוא לא יותר מכלי עזר, והחינוך העיקרי הוא בחלק החושב של המח האנושי ולא באיזור האמיגדלה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #18
כל הנושא של מבצעים, הוא נושא שחייב להמצא בשוליים.
למי שהתעמק בפעם בנושא החינוך והבנת נפש האדם, המבצעים בעצם בנויים על למידה התנהגותית/התנייה חיובית, מנגנון שקיים גם אצל בעלי חיים.
אז נכון, שהוא קיים במינון נמוך אצל בני אדם, אבל חשוב לזכור שהוא לא יותר מכלי עזר, והחינוך העיקרי הוא בחלק החושב של המח האנושי ולא באיזור האמיגדלה.
זהו דבר ברור ואין בכך ספק..
 
  • הוסף לסימניות
  • #19
מבצע ופרסים הינו רק לדברים שמעבר לסטנדרט המחויב

או אצל מורה שצריך עזרה בלשלוט על כיתה בהתחלה,

אך כדרך חינוכית ודאי שזה דבר פסול שהילד מתרגל אם יתנו לי אני אעשה ואם לא אזי שלום עלי נפשי
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה