אמא במישרה מלאה

[שירי כהן]

השאלה קשה.
זה כל כך אינדבדואלי ומשתנה מאחד לאחד,
מה זה רלוונטי לגברת אם אני או היא או את היינו מסכימות או מסרבות?
האם מצב הבנק שלי ושלה זהה?
הכרח ההוצאות והטיפוס האישיותי?
היכולת הפיזית והנפשית?
גילאי הילדים ודעתו של הבעל, ושל הרב של בני הזוג?
הרי את גוף ההתלבטות היא חשה בעצמה.
מצד אחד היא נמשכת למקומה הטבעי שבבית והילדים,
ומצד שני החיים הדחוקים נראים לה בעייתיים לא פחות מאמא ששבה ב-4.
את ההחלטה, כמו את השלכותיה, היא תספוג...
אם הולכים להתייעץ, אז כדאי לעשות את זה מול אדם שסומכים עליו ומעונינים בדעתו שלו -
אין לי מושג איך בענינים שכאלו אפשר לקבל בינה דעת והשכל מניקים עלומים שאין דרך חייהם ידועה לשואלת.

 

[שוצי]

כתבת תגובה נהדרת. רק קבלי תיקון: אני לוקחת את ילדיי באחת וחצי
אבל לא ישנה בצהריים אפילו רבע שעה. בוודאי לא שעתיים.
ואם הם נרדמים לי (מה שאני מאוד משתדלת שלא יקרה), אני הולכת לישון
ואנחנו חוגגים ביחד עד שעות הערב המאוחרות.

חלילה, לא התכונתי שכולם כאלה, וגם מי שישנה בצהרים זה לגיטימי בהחלט
נתתי דוג', אני מקנאה בך על האפשרות שלך להיות עם הילדים מאחת זה אכן פיס.
אבל זה לא אומר שמי שלא כך, הילדים שלה יוזנחו, לזאת הייתה כוונתי.

בנוגע לצהרון זה באמת דבר לא פשוט, במעון הכל הרבה יותר נח ומוקפד,
אני ב"ה לא התנסיתי בזה, אמא שלי שומרת לי על הילדה שכבר לא במעון
וזה באמת לוקסוס שאין לכל אחת
כך שלא אחווה דעה בנושא.
(ועכשיו תגידו לי, אה... תודה רבה, זה משהוא אחר..)

 

[מנגו]

תודה רבה! זה משהו אחר...

 

[פוינט ק גת]

השאלה קשה.
זה כל כך אינדבדואלי ומשתנה מאחד לאחד,
מה זה רלוונטי לגברת אם אני או היא או את היינו מסכימות או מסרבות?
האם מצב הבנק שלי ושלה זהה?
הכרח ההוצאות והטיפוס האישיותי?
היכולת הפיזית והנפשית?
גילאי הילדים ודעתו של הבעל, ושל הרב של בני הזוג?
הרי את גוף ההתלבטות היא חשה בעצמה.
מצד אחד היא נמשכת למקומה הטבעי שבבית והילדים,
ומצד שני החיים הדחוקים נראים לה בעייתיים לא פחות מאמא ששבה ב-4.
את ההחלטה, כמו את השלכותיה, היא תספוג...
אם הולכים להתייעץ, אז כדאי לעשות את זה מול אדם שסומכים עליו ומעונינים בדעתו שלו -
אין לי מושג איך בענינים שכאלו אפשר לקבל בינה דעת והשכל מניקים עלומים שאין דרך חייהם ידועה לשואלת.

שירי, את צודקת ולא צודקת.
אני בימים הקרובים מתחילה לעבוד במשרה מלאה ועוד מחוץ לעיר, כלומר: לחזור הביתה ב... לא מגלה מתי שלא תאכלו אותי.
כבר כמה ימים אני מסתובבת עם נקיפות מצפון על מה שאני מעוללת לבת שלי, ודווקא האשכול הזה עודד אותי. הוא הדגיש לי תובנות שלמרות שידעתי אותם לבד מחזק לשמוע אותם מאחרים. כמו לדוג': לא תלוי בכמות השהות עם הילדים אלא באיכות השהות איתם וכד'.
אז נכון שאת ההחלטה היא תחליט לפי הנתונים האישיים שלה, אבל לשמוע מנסיון של אחרות שבאותה סירה זה מחזק, נותן כיוונים חדשים ונותן כלים להגיע להחלטה.

 

[שוצי]

מסכימה עם כל מילה
ותודה על המחמאה העקיפה, זה באמת לא פשוט!

 

[רות מיכל]

השאלה קשה.
זה כל כך אינדבדואלי ומשתנה מאחד לאחד,
מה זה רלוונטי לגברת אם אני או היא או את היינו מסכימות או מסרבות?
האם מצב הבנק שלי ושלה זהה?
הכרח ההוצאות והטיפוס האישיותי?
היכולת הפיזית והנפשית?
גילאי הילדים ודעתו של הבעל, ושל הרב של בני הזוג?
הרי את גוף ההתלבטות היא חשה בעצמה.
מצד אחד היא נמשכת למקומה הטבעי שבבית והילדים,
ומצד שני החיים הדחוקים נראים לה בעייתיים לא פחות מאמא ששבה ב-4.
את ההחלטה, כמו את השלכותיה, היא תספוג...
אם הולכים להתייעץ, אז כדאי לעשות את זה מול אדם שסומכים עליו ומעונינים בדעתו שלו -
אין לי מושג איך בענינים שכאלו אפשר לקבל בינה דעת והשכל מניקים עלומים שאין דרך חייהם ידועה לשואלת.

לא מסכימה איתך.
זה בהחלט עוזר כששומעים דעות נוספות.
זה מרגיע מצד אחד ומצד שני מוסיף שיקולים נוספים.
(כמו: אה, לא לקחתי בחשבון שיש גם הוצאות על אוכל וכו כפי שכתבה אפרתה וכו על זו הדרך..).

 

[חויד]

(כמו: אה, לא לקחתי בחשבון שיש גם הוצאות על אוכל וכו כפי שכתבה אפרתה וכו על זו הדרך..).

איזה הוצאות על אוכל יש ?
אוכלים במעון ובצהרון רק ארוחת ערב נשאר....

 

[מוריה ח]

איזה הוצאות על אוכל יש ?
אוכלים במעון ובצהרון רק ארוחת ערב נשאר....

אם ככה, אז לקחת בחשבון עוד הכנסה.

 

[שוצי]

אם ככה, אז לקחת בחשבון עוד הכנסה.

שאת משלמת עליה תבין ותקילין

 

[חויד]

שאת משלמת עליה תבין ותקילין

הצהרונים בחינם
ותשלום למעון הוא קבוע בכל מקרה (מטפלת בלי אוכל עולה הרבה יותר..)

האמת שאם יש ילדים גדולים שלא במסגרת זה בעיה אחרת, והבעל כמובן...

ואמת נוספת,
שאם כל הגזירות שמדברים עליהם,
כולם יצטרכו לעבוד עד 10 בלילה ולא רק עד 4 ...

 

[שירי כהן]

שירי, את צודקת ולא צודקת.
אני בימים הקרובים מתחילה לעבוד במשרה מלאה ועוד מחוץ לעיר, כלומר: לחזור הביתה ב... לא מגלה מתי שלא תאכלו אותי.
כבר כמה ימים אני מסתובבת עם נקיפות מצפון על מה שאני מעוללת לבת שלי, ודווקא האשכול הזה עודד אותי. הוא הדגיש לי תובנות שלמרות שידעתי אותם לבד מחזק לשמוע אותם מאחרים. כמו לדוג': לא תלוי בכמות השהות עם הילדים אלא באיכות השהות איתם וכד'.
אז נכון שאת ההחלטה היא תחליט לפי הנתונים האישיים שלה, אבל לשמוע מנסיון של אחרות שבאותה סירה זה מחזק, נותן כיוונים חדשים ונותן כלים להגיע להחלטה.

לא מסכימה איתך.
זה בהחלט עוזר כששומעים דעות נוספות.
זה מרגיע מצד אחד ומצד שני מוסיף שיקולים נוספים.
(כמו: אה, לא לקחתי בחשבון שיש גם הוצאות על אוכל וכו כפי שכתבה אפרתה וכו על זו הדרך..).

עם דבר אחד אני ודאי מסכימה -
זה מעולה בשביל לחזק את מה שהלב נוטה אליו בכל מקרה.
וכן את צודקת לגבי מידע נוסף שאפשר לקבל בצורה כזו, קבלתי.
ועדיין אני חושבת שבכזו החלטה חשובה כדאי לשאול מישהו - טוב, כבר אמרתי את שלי. (:

 

[רות מיכל]

עם דבר אחד אני ודאי מסכימה -
זה מעולה בשביל לחזק את מה שהלב נוטה אליו בכל מקרה.
וכן את צודקת לגבי מידע נוסף שאפשר לקבל בצורה כזו, קבלתי.
ועדיין אני חושבת שבכזו החלטה חשובה כדאי לשאול מישהו - טוב, כבר אמרתי את שלי. (:

עוד לפני שהיא שואלת מישהו, היא רוצה לדעת אם היא בכלל רוצה את זה או שזה לא מתאים לה ויחסוך לה שאלה.

 

[תמנתי ווב דיזיין]

אני בעד להחליף משרה למשרה שאת אוהבת יותר, אבל לא במשרה מלאה
בהנחה שמבחינה כלכלית תסתדרו גם עם חצי משרה.
חשוב לאהוב עבודה, וכסף גם חשוב אבל הילדים חשובים יותר מהכל

 

[תמנתי ווב דיזיין]

וד"א, לפעמים הניתוק מהילדים במשרה מלאה קשה לאמא יותר מאשר לילדים.
אני בטוחה שרוב ילדי הצהרונים גדלים להיות נורמלים בהחלט ללא תחושת קיפוח אבל ההורים הם אלה שמרגישים תחושת חסך.

 

[בראש מילה]

וד"א, לפעמים הניתוק מהילדים במשרה מלאה קשה לאמא יותר מאשר לילדים.
אני בטוחה שרוב ילדי הצהרונים גדלים להיות נורמלים בהחלט ללא תחושת קיפוח אבל ההורים הם אלה שמרגישים תחושת חסך.

יש בזה משהו מאד נכון!!!

ולגבי הצהרונים- טוב או רע לילדים, אני מתחילה בעז"ה לשלוח את הבן שלי לצהרון בשבוע הבא, אע"פ שאני עובדת מהבית ויכולה בהחלט לקבל אותו ב-1...
הוא הבכור שלי, הבאה אחריו עדין קטנה, ופשוט חסרה לו חברה!!! הוא לא מסתדר עם השכנים (המעטים, יש לציין), והחברה שלי פשוט לא מספיקה לו, גם אם אני יושבת לשחק איתו מארוחת צהריים עד ארוחת ערב.
מה נשאר? ילד משועמם, עצוב ומנדנד, אמא שרוצה להיות עם הבן שלה אבל מוצאת את עצמה מאבדת את הסבלנות יותר ויותר מרגע לרגע....
עכשיו עם הסבסוד של הצהרונים, אנחנו יכולים להרשות לעצמנו לשלוח אותו, ואני בטוחה שזה יעשה לו טוב. ההחלטה גם התקבלה אחרי ששאלנו אותו אם הוא רוצה.

ולמה כל המגילה הזו? כי באמת כל עניין העבודה / צהרונים / אמא בבית הוא מאד מאד מאד אישי! אז כמו שכתבו עו רבות, תמיד טוב לשמוע עוד דעות, אבל בסופו של דבר ההחלטה היא אישית, לפי התנאים הספציפיים של כל בני המשפחה.

 

[רות מיכל]

יש בזה משהו מאד נכון!!!

ולגבי הצהרונים- טוב או רע לילדים, אני מתחילה בעז"ה לשלוח את הבן שלי לצהרון בשבוע הבא, אע"פ שאני עובדת מהבית ויכולה בהחלט לקבל אותו ב-1...
הוא הבכור שלי, הבאה אחריו עדין קטנה, ופשוט חסרה לו חברה!!! הוא לא מסתדר עם השכנים (המעטים, יש לציין), והחברה שלי פשוט לא מספיקה לו, גם אם אני יושבת לשחק איתו מארוחת צהריים עד ארוחת ערב.
מה נשאר? ילד משועמם, עצוב ומנדנד, אמא שרוצה להיות עם הבן שלה אבל מוצאת את עצמה מאבדת את הסבלנות יותר ויותר מרגע לרגע....
עכשיו עם הסבסוד של הצהרונים, אנחנו יכולים להרשות לעצמנו לשלוח אותו, ואני בטוחה שזה יעשה לו טוב. ההחלטה גם התקבלה אחרי ששאלנו אותו אם הוא רוצה.

ולמה כל המגילה הזו? כי באמת כל עניין העבודה / צהרונים / אמא בבית הוא מאד מאד מאד אישי! אז כמו שכתבו עו רבות, תמיד טוב לשמוע עוד דעות, אבל בסופו של דבר ההחלטה היא אישית, לפי התנאים הספציפיים של כל בני המשפחה.

גם בתי בת ה5 'סובלת' מהתופעה שאת מתארת.
הנס שלי ושלה הןא שיש לה אחות שנתיים מתחתיה, אבל לפעמים המריבות הקטנות מצמיחות לי קרניים..
חבל שאין לנו צהרון! היא היתה קופצת מאושר. היא כבר בקשה להשאר בצהרון, אבל מה אעשה שמחיר של 650 שקלים משמעותי לי?
את בת ה3 לא הייתי שולחת לצהרון כי האופי שלה ביתי יותר.
זה אכן אנדוידטואלי.
למעונות בכל מקרה לא הייתי שולחת אם זה היה תלוי בי. (לא מדברת על מצב של חוסר ברירה). למה לא הייתי שולחת? כי כל מי שעובדת במעון אומרת את אותו דבר. אז אם הן אומרות מי בעל נסיון יותר מהן?

 

[חויד]

למעונות בכל מקרה לא הייתי שולחת אם זה היה תלוי בי. (לא מדברת על מצב של חוסר ברירה). למה לא הייתי שולחת? כי כל מי שעובדת במעון אומרת את אותו דבר. אז אם הן אומרות מי בעל נסיון יותר מהן?

זה לא קשור
גם אם תשאלי אחות בבית חולים היא תגיד לך לא להגיע לבית חולים (מהשערוריות שקוראות שם)
גם מאוד תלוי איזה מעון, ואיזה מטפלת.
הבן שלי במעון ו"משוגע" על המטפלת שלו רוצה ללכת אליה כל היום, זה סימן מובהק שטוב לו והוא נהנה!

 

[eden7115]

שאלו פעם את איינשטיין, איך הוא מקבל החלטות בחיי היומיום.
הוא ענה: אני מטיל מטבע.
שאלו: ובשביל להטיל מטבע, צריך להיות איינשטיין???
ענה: לא. אבל אחרי שאני מטיל את המטבע, אני יודע מה רציתי מלכתחילה...

כלומר, גם זה משהו. לפעמים שמיעה של התגובות האלה יכולה לחזק באדם את ההבנה, מה הוא רצה מלכתחילה, ומה מתאים לו יותר.

ומכאן נולד הפתגם:

כשאני מתלבט בין שתי אפשרויות אני מטיל מטבע. למה?
כי בזמן הזה שהמטבע באוויר אני יודע איזה אפשרות אני רוצה שתיבחר...

 

[מוריה ח]

ומכאן נולד הפתגם:

כשאני מתלבט בין שתי אפשרויות אני מטיל מטבע. למה?
כי בזמן הזה שהמטבע באוויר אני יודע איזה אפשרות אני רוצה שתיבחר...

ואז אם המטבע נופל על כן, אז זה מייד כן,
ואם זה נופל על לא, אז ממשיכים להתלבט
(כמובן, אפשרי גם הפוך)

אז עיצה, אם המטבע נופל ואתה עדיין מתלבט, אז תבחר בצד השני

 

[eden7115]

לא מסתכלים בכלל על מה שיוצא, כי בזמן שהמטבע באוויר כבר יודעים מה רוצים...