אמהות לבנות ביסודי- עזרתכן

  • הוסף לסימניות
  • #1
אני רוצה להתייעץ על נושא מסויים שקשור לבתי בכיתה ב'
העניין הוא: בתי לומדת בבית ספר שעבר השנה שינויים כל שהם משנה שעברה, מורות מנוסות רבות עזבו וגם תלמידות רבות עברו, ואני שלא ידעתי מה הסיבה להכל ולא נכנסתי לזה החלטתי להשאיר את הילדה כי היה לה שם טוב (הרבה הזכות המורה שהיתה לה שגם היא עזבה) ולראות מה יהיה. היום המצב הוא כזה: הביאו המון מורות(רוב גדול) בחורות וללא נסיון כמעט, וגם המחנכת זו השנה הראשונה שלה כמחנכת. רואים את המאמצים שלה ומצד שני חוסר הניסיון מאוד מורגש, בהתחלה באתי מתוך גישה מאוד מפרגנת שמתחילות מתכוונות בוודאי להשקיע ולהראות את עצמן, והמחנכת אכן משקיעה, אבל פעמים רבות אדם ללא ניסיון גם עם המון רצון טוב לא יכול לעמוד במטלות שבהן אדם מנוסה יעמוד בנקל.
אני מרגישה שהגישה הכללית היא כמה שיותר "להפיל" על האמהות, למשל ידוע לי שבבתי ספר רבים מבינים שילדה בכיתה ב' לא יכולה להכין לעצמה מערכת אז במקום להתקשר לאמא עמוסת העבודה בתלונה על זה שהיא לא בודקת עם הילדה כל יום את המערכת, נותנים לילדים להשאיר את הספרים והמחברות שאין בהן ש.ב בכיתה, ככה זה היה שנה שעברה, הילדה היתה מגיעה הביתה עם הספרים שצריך ומשימות מוגדרות ועומדת בהן יפה ב"ה, מה שאין כן השנה. היא מביאה המון מחברות לא רלוונטיות ומתקשה לשמור עליהן ועם כל הכבוד והחינוך להיות מאורגנת ולשים במגירה אני לא יכולה להקדיש את יומי לפיקוח על זה שאף אח קטן לא יחליט לצייר במחברת שהיא השאירה אי שם בדרך למגירה, אני אמא עובדת עם ילדים רבים ואני באמת מרגישה שהגישה הזו מכבידה עלי, וזה לא רק בתחום הזה שרואים את חוסר הניסיון, ואצל המורות הרווקות זה עוד יותר מורגש. בין אם זה באווירה החברתית שהמורות משרות בכיתה, חוסר שליטה על ילדות מציקות ובעיתיות, בין אם זה בדברים רבים נוספים, וזה עם כל הרצון הטוב, ויש רצון טוב.
יש לי אפשרות להעביר בית ספר, אבל אשמח לדעתכן המנוסה. האם עלי לתת הזדמנות ולהשאיר את הילדה או שבעניין כמו חינוך עדיף לתת לילד שלך את המנוסים ביותר כי זה לא כמו צילום או גרפיקה שאת הסטאז' שלך את עושה על דודות?:rolleyes:
מצד שני אני רואה שמנסים לעשות הכל כדי שילדות כן ישארו שם ולטפל בתלונות שונות שיש לך וכו' אז אני לא יודעת מה לעשות...
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
לגבי במערכת
השיטה הקודמת שהיתה נהוגה בכיתה אלף היא ממש לוקסוס
ולא מוכרת לי בכלל
ומסתבר שזה חלק מהכיף שלנו לשמור שהאחים לא יקשקשו על המחברת
(חשבתי שרק אני צריכה לאסוף את מחברותיה של ביתי מרחבי הגלובוס) מה שכן בביה"ס עשו לה מבצעים על מערכת מושלמת וזנ נתן לה מוטיבציה להיות יותר מאורגנת.
לגבי בית הספר בכללותו
תלוי
מה המצב החברתי שלה, מה המצב הלימודי שלה, תלוי
אני במקומך הייתי שואלת את הרבי שלי
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
נכתב ע"י MV25;1115406:
לגבי במערכת
השיטה הקודמת שהיתה נהוגה בכיתה אלף היא ממש לוקסוס
ולא מוכרת לי בכלל
ומסתבר שזה חלק מהכיף שלנו לשמור שהאחים לא יקשקשו על המחברת
(חשבתי שרק אני צריכה לאסוף את מחברותיה של ביתי מרחבי הגלובוס) מה שכן בביה"ס עשו לה מבצעים על מערכת מושלמת וזנ נתן לה מוטיבציה להיות יותר מאורגנת.

למה, זה נהוג בבתי ספר רבים ממה ששאלתי חברות שלי, וזה נהוג גם בת"ת של הילד בכיתה יותר גבוהה.
מבצעים? זה רעיון, אבל גם בשביל רעיון כזה צריך ניסיון נראה לי. אני יכולה להציע את זה אבל המגמה היא כרגע שרק האמא תדאג לזה
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
אני כן יכולה לחזק אותך שהיום ביתי כבר בכיתה ג' ומסדרת לבד מערכת כל לילה מיוזמתה
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
השאלה לא פשוטה. אי אפשר לייעץ לך עיצה נכונה בלי להכיר מקרוב את מה שקורה שם בבית הספר. יש פעמים שמורה צעירה אפילו חסרת נסיון טובה יותר ממורה מנוסה (בגלל אופי, בגלל חכמה של אדם הלומד מנסיון של אחרים, בגלל גישה לילדים וכדו') ויש פעמים שמורה חסרת נסיון זה ממש עוול לילדה.
מה שברור, הדבר הראשון שצריך לעשות זה הדברות.
להרים טלפון למורה, לדבר ולהבהיר ולשמוע מה יש לה לומר, להציע הצעות ולראות איך היא מקבלת אותן - אם היא אחת שפתוחה לשמוע ורוצה לעשות מה שאפשר לטובת הבנות - הנה מה טוב. ואם היא אחת שחושבת שכבר יודעת יותר טוב מכולם מה ואיך צריך לעשות - כדאי לשקול העברה של הילדה.

האם באופן כללי, יש אווירה טובה בבית הספר? או שהאווירה היא של השתוללות וחוסר גבולות?
אם יש שם אווירה חסרת גבולות - הייתי מעבירה את ביתי בית ספר.
כשאין גבולות ברורים - אין למידה נורמאלית, אין יחסי חברה תקינים ואי אפשר כך להיות תלמידה. זה גם פוגע בחינוך של הילדה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
המורה כמו שאמרתי עושה מאמצים ניכרים ובהחלט ניתן לדבר איתה, אבל פעמים רבות גם בפניה למורה על בעיה כל שהיא רואים הבדל ביכולת לטפל בין אנשי חינוך שונים.
ויש קצת אווירה של חוסר גבולות ממה שאני מרגישה והילדה מספרת.
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
ילדה בכיתה ב' לא יכולה לדאוג לבד לסידור המערכת,
הן בקושי זוכרות מה השיעורי בית כל יום.
ומה עדיף? מערכת או לסחוב את הכל כל יום?
גם אני לא מכירה בכלל בסביבתי בית ספר שמשאירים בו את המחברות...
רק אצל בנים בתלמודי תורה
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
במחברות אין שום שעורי בית אף פעם, שעורי הבית הם ב 4 חוברות קבועות.
ואני לא מדברת על להשאיר את כל המחברות וכל הספרים אבל דברים שממש לא רלוונטי להביא הביתה ולהכניס ולהוציא כל יום מהתיק? ברוב המחברות הן בכלל לא כותבות כמעט ורוב החוברות הן לא צריכות בבית. אולי כן לארגן מערכת אבל רק מספרים שיש טעם לשלוח הביתה בכלל, למה הילדה צריכה להכניס ולהוציא מהתיק חוברות שלומדים בהן פעם בשבוע אם לא פעם בחודש?

אגב מכמה טלפונים שעשיתי..ככה עושים בכל בתי הספר שאני שוקלת להעביר לשם, וזה רק דוגמא כמובן לא השיקול העיקרי

תודה למייעצות בכ"א!
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
נכון, את צודקת, גם בביה"ס של ביתי בכתה ב' יש לכל ילדה מגירה שבו מונחים החוברות שלה והיא לוקחת הביתה רק את החוברות שיש בהם שיעורי בית (גם כך מספיק קשה לשמור על כל המחברות שמתעופפות בכל פינות הבית...)
את המחברות הם כן סוחבות כל יום, ומחברות שגמרו המורה שומרת בארון לסוף שנה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #10
אני חושבת שבכל מקרה, חשוב שבהנהלה יהיו מודעים למצב.
הרי גם הם יודעים שיש לכל הורה אופציה להעביר והם בוודאי לא היו רוצים שזה יקרה. די להם בבלגן שעבר עליהם עם השינויים.
ולכן, אני הייתי מייעצת לך להרים טלפון יפה, בכבוד, למנהלת. לדבר בשיא ההערכה והתודה, אבל לספר לה מה קורה, בעניין האיבוד שליטה שהזכרת. (את עניין המערכת צריך להסדיר ישירות עם המחנכת, ואולי רק לרמוז עליו למנהלת. )
לא שהיא לא יודעת שזה המצב, אבל לפחות טוב שתשמע שההורים יודעים מה קורה והם מאוכזבים. והם רוצים לראות התנהלות אחרת.
וגם אם המצב הוא כזה שהמורות הן חסרות ניסיון, אפשר וצריך לשפשף אותן. אז אין להן את הניסיון וחכמת החיים, אבל אדרבה, שישפשפו אותם, שיושיבו אותן אחת לשבוע עם סדנאות ויעוץ של מורות מנוסות מהן. שההנהלה תראה למורות שיש אכפתיות מצדה ומצד ההורים, ויש מעקב. ומצפים מהם לגלות הצטיינות.

וסתם סיפור מהתקופה האחרונה. אמא אחת לילדה בכיתה נמוכה התקשרה לחברתה שהיא מורה באותו בית ספר והתלוננה לה כדבר חברה אל חברה על ממלאת מקום צעירה ובלתי מוצלחת בעליל שנכנסת לכיתה של ביתה כבר כמה ימים. הסיבה: המחנכת בשמירה. והבלגן חוגג ויש בעיות נוראיות בכיתה ומה עושים? אמרה לה חברתה בפשטות: תתקשרי למנהלת.
היא נבהלה לרגע כי אותה מנהלת היא דמות מנהלתית כזו, מרתיעה אפילו, שהיתה המנהלת של האמא בעצמה לפני שנות דור. אבל לבסוף היא החליטה שטובת ביתה קודמת לכל, והיא התקשרה. ומה התברר, המנהלת קיבלה עוד טלפונים מעוד אמהות חרדות. והעניינים הסתדרו עד מהרה על הצד הטוב ביותר.
כן העבירו את אותה ממלאת מקום מתפקידה ולקחו מישהי אחרת, עם ניסיון.
ילדים זה נשמות, ומי שרוצה לעבוד בהוראה כדי לפרנס, שתשכח מהרעיון. הוראה זה לפני הכל שליחות. הכסף הטוב והאמיתי לא נמצא בהוראה.

בעניין המערכת, תמיד בכתה א' זה פשוט יותר מב'. כיתה ב' זה שינוי אדיר לעומת כיתה א'.
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
לא קראתי את כל התגובות, יתכן שכבר ענו על זה
אתיחס רק לענין המערכת:
ביתי גם היא בכיתה ב'
ונדרשת להכין מערכת יום יום
היא עושה זאת לבדה, רק לפעמים צריכה תזכורת ממני להכין, אך לא יותר.
המורה קשוחה בענין, ילדה שלא עשתה מערכת 3 פעמים צריכה להביא פתק מאמא
רוב הילדות בכיתה מסתדרות מצוין (לפי עדות הילדה, לא בדקתי)
ואיך שהבנתי זאת דרישה בהחלט לגיטימית ומקובלת.
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
את יכולה לשמוח שיש מערכת, כי אצלנו בכיתה ב' הילדות סוחבות הכל כל יום על גבן. כי אין מערכת. ואולי זאת הזדמנות מצויינת ללמד את הילדה סדר וארגון, מה שיעזור לה גם בלימודים, כי יש ילדות בגיל הזה שמתקשות בכך, וזה משפיע גם על הכתיבה שלהן וכל ההתנהלות. (ולפעמים זה גם מצביע על קושי שמתבטא בעוד מקומות)
 
  • הוסף לסימניות
  • #13
וואו הקפיצו את האשכול..
קצת ישן האמת הגעתי לאיזה הסדר בעניין אבל תודה על התגובות
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
אני חושבת שרצנו כאן מידי הרבה שלבים קדימה.

אז בואי נעצור.

בחרת שלא להיכנס לנושא השינויים שבית הספר עבר, אולם מנתון אחד קשה להתעלם: כניסת צוות שאינו מנוסה, כולל זה הבא במגע ישיר עם ביתך, קרי: מחנכת הכיתה.
אכן, מחנך שאינו מנוסה ואין הרבה שנות וותק מאחוריו מתמודד אחרת לגמרי מרעהו המנוסה. אולם הדבר עדין אינו שולל את: יכולתו להשתפר, יכולתו להבין טעות ולתקנה, וכן אינו שולל את יכולתו להצליח.

את טוענת שביתך אינה מסתדרת עם הנושא של "מערכת".
וזהו? זה הדבר היחיד שמפריע לך? כל השאר דופק? במחילה, אם התשובה היא חיובית- על זה לא מעבירים ילדה בית ספר. העברה היא צעד מאוד קיצוני שהסיבות לו אמורות להיות משמעותיות יותר לחיי הילדה.

אז מה כן?
קודם כל, תבואי מתוך גישה של יחד, בשיתוף פעולה. עוד לא קיים תחום שהוא "רק של האמא" או "רק של המורה". אנחנו עובדות בשיתוף על נשמה אחת, ברמות השפעה שונות, זה הכל.
לפעמים האם משפיעה יותר ולפעמים המורה משפיעה במקום בו קצרה ידם של ההורים.

בנושא של מערכת, כל עוד לביתך אין בעיית ארגון וסדר (הניכרת בתחומים נוספים) - הכל עניין של הרגלים נכונים. כמחנכת שב"ה קידמה מעל 10 ילדות ונערות (!) עם בעיה זהה- אוכל לומר לך כי השיטות הן רבות ומגוונות, אבל המשותף לכולן הוא שיתוף הילדה והבית יחדיו וגיוסם למערכה.

תוכלי לפנות אלי באישי אם תהיי מעוניינת בהכוונה מפורטת יותר.

הרבה כוחות והצלחות!
 
  • הוסף לסימניות
  • #15
נכתב ע"י מילה בסלע;1123647:
תוכלי לפנות אלי באישי אם תהיי מעוניינת בהכוונה מפורטת יותר.

הרבה כוחות והצלחות!

תודה על התגובה המפורטת! אני אשמח לפנות
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

אשכולות דומים

שואלת כדי לעורר את תשומת הלב.
אני מפעילה חוגים שנתיים של ציור כבר כמה שנים. (גם בסטודיו בבית וגם בבתי ספר)
יכולה לשבת לי ילדה מאלול עד תמוז רצוף.
הילדה באורות, נהנית מתקדמת מתפתחת.
נגמרת השנה שלום וביי.
לפעמים אני אפילו לא מכירה את האמא בפנים.
אז נכון מחמאות ופירגונים אני מקבלת טלפונית או פנים מול פנים והרבה ב''ה.
אבל תשורה עם מכתב שנותן כח אני מקבלת אולי מאמא אחת בפורים ו-2 בסוף שנה.
ותמיד אני שואלת את עצמי, כמה היה נחמד לו האמא הייתה קונה חפיסת שוקולד או עציצון ב-15 ש''ח,
עם איזה מכתב חמוד ומוקיר,
זה היה נותן לי כ''כ המון כח.
ואם התלמידה יזמה מעצמה וכתבה ונתנה בכלל זה מחמם את הלב, ומראה הרבה גם על האמא שמאחוריה.
ואנא, אל תפתחו את הדיון לים ההוצאות שגם ככה יש לגננת ולסייעות כפול מספר הילדים.
אני מדגישה- תשורה.
משהו קטן אבל עם יחס ותשומת לב לזו שמשקיעה וטורחת ונותנת לילד כ''כ המון טוב.

ואשתף למה התעוררתי לכתוב את זה.
השבוע סיימתי חוג בבית ספר מסויים, ניגשה אליי ילדה אחת מהחוג בכיתה ה' עם שקית נייר.
סיפרה לי שהיא ביקשה מאמא שלה כסף כדי לקנות מתנה למורה הודיה של החוג ציור.
היא קנתה עציץ חמוד, שמה ציורים מתוקים ספר תהילים קטן פנקס עם עט, ומכתב שעד עכשיו תלוי לי על המקרר.
באמת שהתרגשתי, מהמחווה מהמחשבה, מהמזכרת שנשארה לי מהתלמידה הזו.
תלמידה אחרת במקום אחר קנתה זוג עגילים חמסה קטנות, וסיפרה שלא הספיקה לכתוב מכתב. ועדיין זרח לי הלב כל אותו יום.

אז מעוררת מחשבה, אם הילד או הילדה שלך בחוג, הנה נגמרת השנה, משהו קטן עם מכתב ממך או ממנו יכול לתת למורה של החוג המון כח!

מה את אומרת? מסכימה איתי?
אולי גם אתם חוויתם חוויה דומה?
ככה זה בכל מקום?

הבן שלי בכיתה א', ילד חמד,
בגן חיידר הבנתי שיש פער ושהוא רכרוכי ולא בשל. לא קיבלתי שום מידע מהגננת,
ורק שפניתי אליה היא אמרה שאני צודקת... רצינו להשאיר שנה בגן, ולא הסכימו.
במכינה, שיכנעתי את הרב'ה שהילד לא בשל, הרב'ה הסכים איתי באופן חלקי, אמר שהוא חלק, אבל לא היה מודאג מידי,
עשינו אבחון כנדרש, וועדת שילוב, קיבל שעות, מקבל קלינאית תקשורת. רצינו להשאיר במכינה ולא הסכימו.

אבל תכל'ס,
הילד המתוק הזה - לומד השנה בכיתה גדולה מאוד, (כמעט פי שניים מהמכינה)
אוהב את הלימוד מאוד, אבל חורק שיניים כל הזמן.
רכש יפה את הקריאה אבל מתאמץ מאוד, כותב נפלא, אבל בכיתה מתקשה ממש לכתוב והספר שלו מלא במחיקות :(
מבין מעולה את הנלמד, אבל לא מרגישה שזה מלהיב אותו במיוחד.
תכל'ס- מרגיש לי שהוא יכול לצלוח את זה, אבל הוא לא בשל.
כאילו בכח משאירים אותו במשבצת הזו ומנסים לעזור לו עם קביים, מה שיתכן, שאם רק היה נשאר עוד שנה במכינה,
יכולנו לחסוך לו את רוב הקשיים. אולי הוא לא היה שפיץ, אבל בטוח לא היה חלש.

א. למה ההורים צריכים לרדוף אחרי הצוות לקבל מידע? למה מרגיש כאילו, אם מסתדרים, אז יאלה יופי, נחליק את זה?
ב. למה בחיידרים אין אפשרות להשאיר גן / מכינה בעת הצורך? למה טובת הילד לא עומדת במרכז?
ג. האם אתם מכירים חיידר מעולה בירושלים שאפשר יהיה לקבל בו מענה אישי ומקצועי לילד ושיהיו קשובים לצרכים שלו?

אני חושבת שהשנים האלו קריטיות לכל העתיד של הילד, ואם עכשיו הוא רודף אחרי עצמו, מה יהיה בצמתים הבאים????

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה