דרוש מידע אני האבא מגינת המשחקים...

מצב
הנושא נעול.
  • הוסף לסימניות
  • #81
  • הוסף לסימניות
  • #82
אני לא באמת חושבת שנשים במצב כזה או אפילו קל יותר אבל בכל אופן- נשים בפעולה...
לא ישלחו את הילדים לגינה עם האבא כי 'מה שיאמרו'....
אז בואי אעזור לך:
נשים כאלו לפעמים (בדגש על לפעמים) אפילו לא יודעות היכן הילדים שלהם נמצאים. הן מתפתלות במיטה ומקיאות את נשמתן לקערה.
אז בפעם הבאה שתראי אבא עם ילדים - תחשבי על זה. לפחות יהיה לך קל יותר להכיל את השונות.
ויש מקרים שהכל טוב, רק צורך השעה...
אשה שעובדת מהבית, חייבת לשלוח עבודה דחופה, ולא מוצאת שמרטפית היא לא מסוגלת להתרכז כשהילדים קופצים עליה וסביבה...
היא עובדת במקום בעלה, אבל במקרה כזה הוא מושיט יד כדי שיתאפשר לה לעבוד.
 
  • הוסף לסימניות
  • #83


יש אשכולות ששווה לקרא רק בשביל כמה מילים כאלו שמאפשרות להבין מה עובר על האישה..



לא רוצה להכליל.. אבל במגזרים מסויימים קל לשער שהתועלת תהיה ללא מבוכה..
מה שבטוח שהרבה יותר מביך להמשיך ולעמוד שם, אז אם באמת את רוצה לגשת - אין סיבה שלא.
אולי ירגישו לא נעים להטריח, אבל בסיטואציה כמו הנ"ל שבין כה הוא מרגיש 'שלא במקומו' מחמת פיצוץ אוכלוסין של אמהות וכו', השאלה הזאת לא תגרום לו יותר לתחושה שהוא לא רצוי שם..


מה שכן, אצלי לדוג' הילדים כנראה לא יזרמו אם לא מכירים, אבל הייתי מברך על הצעה כזאת, ובטח במקרה ויכול לבא לפועל.
תודה. ננסה בפעם הבאה, בל"נ
 
  • הוסף לסימניות
  • #84
נשים כאלו לפעמים (בדגש על לפעמים) אפילו לא יודעות היכן הילדים שלהם נמצאים. הן מתפתלות במיטה ומקיאות את נשמתן לקערה.
השורה הזאת מצליחה לטמון בתוכה שבועות ארוכים של תסכול בצורה חזקה..
תכנון שלי מתישהו לכתוב על זה כאן.. בדגש על הבעל של האישה הזאת.. שאיכשהו הוא ממשיך את חייו הרגילים והצרכים והדברים שרגיל אליהם ביום יום נשארו כרגיל (בשונה מהאישה שנמצאת במקום אחר לגמרי)..
אבל ב"ה זה לא המצב שעליו דיברתי בהנ"ל, אלא בכלל..
 
  • הוסף לסימניות
  • #85
השורה הזאת מצליחה לטמון בתוכה שבועות ארוכים של תסכול בצורה חזקה..
תכנון שלי מתישהו לכתוב על זה כאן.. בדגש על הבעל של האישה הזאת.. שאיכשהו הוא ממשיך את חייו הרגילים והצרכים והדברים שרגיל אליהם ביום יום נשארו כרגיל (בשונה מהאישה שנמצאת במקום אחר לגמרי)..
אבל ב"ה זה לא המצב שעליו דיברתי בהנ"ל, אלא בכלל..
ניסיון קשה. לשני הצדדים.
חבל שאין מספיק מודעות להתמודדות הזו.
ובכל זאת אני חושבת שהנשים סובלות יותר בתקופה הזו, למרות שלבעלים שלהם לא קל ובוודאי שלא פשוט. מכל הבחינות...
 
  • הוסף לסימניות
  • #86
ניסיון קשה. לשני הצדדים.
חבל שאין מספיק מודעות להתמודדות הזו.
ובכל זאת אני חושבת שהנשים סובלות יותר בתקופה הזו, למרות שלבעלים שלהם לא קל ובוודאי שלא פשוט. מכל הבחינות...
ברור!!!! חלילה להשוות בכלל.
רק רציתי לקרא לעזרה מהסובבים את שני בני הזוג. ודחוף..
איו שום מודעות לזה, כל זו"צ במשפחה אצלנו עובר זאת מהתחלה ועד הסוף וזה פשוט הזוי לראות את ההלם / אבדן של החיים היפים עד אז / יאוש של ההתחלה ותסכול אין סופי שמלווה ביום יום בחודשים הראשונים של הפעם הראשונה...
מעולם לא שמעתי על זה חצי מילה קודם החתונה וגם לא זוגתי.
אני יכול לשער למה, וטובה הכוונה שבזה, אבל הסביבה של הזוג בתחילת דרכו - חייבים להושיט יד ולב..
 
  • הוסף לסימניות
  • #88
תודו לד' שזה מסתכם 'רק' בחודשים הראשונים. 'רק' של הפעם הראשונה....
תודה לה' על זה שזה כלל וכלל לא מסתכם בזה..
(זו היתה דוגמא למה שאני רואה אצל זוגות צעירים כל פעם מחדש אחרי החתונה..)
 
  • הוסף לסימניות
  • #90
ברור!!!! חלילה להשוות בכלל.
רק רציתי לקרא לעזרה מהסובבים את שני בני הזוג. ודחוף..
איו שום מודעות לזה, כל זו"צ במשפחה אצלנו עובר זאת מהתחלה ועד הסוף וזה פשוט הזוי לראות את ההלם / אבדן של החיים היפים עד אז / יאוש של ההתחלה ותסכול אין סופי שמלווה ביום יום בחודשים הראשונים של הפעם הראשונה...
מעולם לא שמעתי על זה חצי מילה קודם החתונה וגם לא זוגתי.
אני יכול לשער למה, וטובה הכוונה שבזה, אבל הסביבה של הזוג בתחילת דרכו - חייבים להושיט יד ולב..
מדובר באחוזים בודדים שסובלים ברמה כ"כ קשה, אצל הרוב הרגיל זה קשה אבל נסבל.
למה להטריל את כל החתנים והכלות?;)
 
  • הוסף לסימניות
  • #91
בלת"ק חלקי.
לפותח האשכול- יש כנראה כמה אופציות, אופציה לא ריאלית היא לעבור לגור ליד גינה ששם זה נורמטיבי
אופציה פחות ריאלית ממנה זה לעבור לבית עם חצר ולבנות קינה פרטית :sneaky:
הכי טוב זה להיות בגינה בי להרגיש את האחרים, אבל אני לא יודעת איך הגינה נראית וכמה זה אפשרי, אצלינו זה נורמטיבי וגם אפשר לראות בעל שמחליף את אשתו בגינה ואישתו הולכת הביתה (לנוח?) והוא נשאר עם הילדים להמשך הערב.

מוחה על המינוח- עוזר לאשתי/לאמא
מי עוזר למי?
אם האישה עוזרת לבעלה ללמוד ויוצאת לעבוד ועל כן צריך שהגבר ישמור על הילדים, אז הגבר עוזר לאישתו או עוזר לעצמו על מנת שאשתו תעזור לו?
באמת בדורות עברו שהיה שילוב של חיים פשוטים וזולים יותר עם מקובלות של בעל שעובד ומפרנס את אשתו וילדיו, והאישה היתה בבית ומקסימום יצאה לעבוד עד אחת, עבודות הבית וטיפול בילדים היו תפקידה של האישה.
אבל בזמנינו כשעול הפרנסה כבד יותר ויש התניה חברתית של לימוד בכולל עד לכל הפחות מתי שמשכורת אחת כבר לא עוזרת, אז האישה יוצאת לעבוד וחלוקת עבודות הבית וטיפול בילדים מתחלק בין שני בני הזוג באופן שמסתדר לכל זוג.
האחריות מן הסתם תמיד תשאר על האישה.
כשמביאים מנקה/בייביסיטר/או אנארף- אז הן עוזרות
אבל מי שיש לו מחויבות הוא לא עוזר אלא תורם את חלקו במה שהוא יכול ומתאים להם.
 
  • הוסף לסימניות
  • #92
למרות שגברים בגינה הם דבר פחות מצוי, אין בזה שום בעיה
בגינה שלנו בגאולה יש בהחלט אבות שהגיעו לבדם או ביחד עם נשותיהם
רק אני לא חושבת שצריך לפנות להם נדנדה
אפשר להעמיד את הילד בתור (ואם הוא קטן לבקש מהילד שעומד בתור לפניו) ולחכות קצת במרחק עד שיגיע התור
 
  • הוסף לסימניות
  • #93
נשמע קצת מוזר לבקש מנשים שירגישו פחות נח בגינה
או שהילדים של הנשים יצטרכו לוותר על התור שלהם.
(בלי להתעלם שזה יהיה חינוך מאד יפה ללמד אותם להיות רגישים לזולת.)
בגלל שלכם נח ככה.
נשמע לי לא סביר לבקש שנשים יעמדו כדי שלאבות יהיה מקום לשבת, אבל כן סביר לבקש שאם הספסלים קצת מרווחים- שימלאו אותם כדי שישאר ספסל פנוי לגברים.

אותו דבר לגבי הנדנדה- לא נראה לי שמצופה מילדים שבאו עם אמהות לוותר על התור שלהם, אלא רק שיהיה צד שבו אין אמהות, שבו יוכלו האבות לעמוד, ואז כשיגיע תורם של הילדים שלהם (הם יצטרכו לשים לב אחרי מי הם הגיעו לצורך כך) הם יוכלו לעלות ולא יאלצו לוותר על תורם רק כי אבא שלהם לא יכול לחכות איתם.

וזה כמובן לא סותר ציפייה להתחשבות מהצד השני, כמו שתיארת היטב.
 
  • הוסף לסימניות
  • #94
הבעיה שהגינות קטנות ומפוצצות. זה באמת יוצר איזו אי נעימות. אני רואה הרבה גברים נבוכים...
אבל לדעתי ממש אין מה להתבייש. זכותו של כל אב בישראל להיות עם הילדים שלו בגינה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #96
זכור לי שב'קוממיות' יש שלט בגינת משחקים עם שעות נפרדות לגברים ונשים
אולי צריך לאמץ את הרעיון ;)

זה היה בצחוק למי שלא הבין...
מבחינתי זה נורמלי מאוד שאבא הולך עם ילדיו לגינה,
וזה קורה כמעט בכל בית שיש זמנים שזה מתבקש. ב"ה!
ושיהיה תמיד בגלל סיבות משמחות....
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #98
אני בביתר יוצא הרבה פעמים בשבת אחרי הסעודה הגינות ריקות לחלוטין והילדים נהנים עד הגג, ולי יש שקט ואפשרות לשבת ולהספיק הרבה. הייתי יכול לעשות סיומים על מה שלמדתי בגינה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #99
זה נורא, ולדעתי זה גם לא מעלה...
סבתי הייתה שכנה של אחד מגדולי ישראל, וכאשר עברה לגור בבית הורים
בכל חול המועד הוא ורעייתו שניהם זצ''ל, היו עולים לבקר, ויושבים שם זמן מה.
וכל הבית אבות היה מתרגש ומתפעל.

אמנם איני משוחח עם השכנות, אבל כשיש צורך זה כמו מוכרת במכולת,
ומעולם לא הרגשתי פחד, או הרגשה מוזרה.
כשצריך מדברים, כשלא צריך לא מדברים.

כנראה תלוי מי השכנים. :)
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה