אני לא זכיתי להבין... אתם כן?

  • הוסף לסימניות
  • #21
ואני לתומי חשבתי שהסטנדרים התחברו מרוב עייפות- הבנאדם רואה כפול

אז הסדרת ספרים הזאת כ"כ ברורה וכיף ללמוד בה שזה לא יקרה לו
 
  • הוסף לסימניות
  • #22
נכתב ע"י ניקול;797350:
ואני לתומי חשבתי שהסטנדרים התחברו מרוב עייפות- הבנאדם רואה כפול

אז הסדרת ספרים הזאת כ"כ ברורה וכיף ללמוד בה שזה לא יקרה לו

ווואו זה כבר לא פירוש רש"י, זה כבר קצות...

(קצות באמת לא כזה קל ללמוד...;))
 
  • הוסף לסימניות
  • #23
נכתב ע"י PCM;790121:
ככל הנראה הם פונים לקהל יעד של למדנים מופלגים בלבד...

וחזקה עליהם שככאלה ישכילו לרדת לסוף דעתה של הפרסומת העמוקה...

ממש לא ללמדנים מופלגים, וגם לא למתחילים.
כל אברך ואפילו בחורים אמורים לדעת מהו הטור, מהו הבית יוסף ומה המשמעות של שילוב הספרים שלהם.

אגב, הרעיון התחיל לפני שנים ארוכות מאד ואז הם התחילו עם הספרים הכי נלמדים (איסור והיתר, שבת וכו')
 
  • הוסף לסימניות
  • #24
אלו שלומדים בזה בטוח מבינים בהסתכלות קטנה מה קורה פה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #25
הקו של נוחעם...

עם כל הכבוד וההערכה לרעיונות המקוריים, אבל לא לכל פרסומת צריך ואפשר לעשות טיזרים.... ולא כל פרסומת צריכה שלוש אייקונים בתחתיתה...

נוחעם היקר. אתה אמור לפרסם את הלקוחות שלך, לא את משרד הפרסום שלך...

לא שייך, שבמקום שהמודעות רחוב יצעקו "אירנשטיין", "שו"ע הבהיר" וכו', הם צועקות צעקה אחת גדולה ומרה: "נוצרתי ע"י נוחעם".

קח את זה לתשומת לבך, כי אתה באמת כשרון גדול, וחבל על בזבוז הזמן שלך. אתה יכול יותר...
 
  • הוסף לסימניות
  • #26
נכתב ע"י חסידישער;799657:
עם כל הכבוד וההערכה לרעיונות המקוריים, אבל לא לכל פרסומת צריך ואפשר לעשות טיזרים.... ולא כל פרסומת צריכה שלוש אייקונים בתחתיתה...

נוחעם היקר. אתה אמור לפרסם את הלקוחות שלך, לא את משרד הפרסום שלך...

לא שייך, שבמקום שהמודעות רחוב יצעקו "אירנשטיין", "שו"ע הבהיר" וכו', הם צועקות צעקה אחת גדולה ומרה: "נוצרתי ע"י נוחעם".

קח את זה לתשומת לבך, כי אתה באמת כשרון גדול, וחבל על בזבוז הזמן שלך. אתה יכול יותר...

עם כאלו הודעות לא פלא שהתוצאה היא: קיבל 0 תודות ב 0 הודעות - -
 
  • הוסף לסימניות
  • #27
נכתב ע"י חסידישער;799657:
עם כל הכבוד וההערכה לרעיונות המקוריים, אבל לא לכל פרסומת צריך ואפשר לעשות טיזרים.... ולא כל פרסומת צריכה שלוש אייקונים בתחתיתה...

נוחעם היקר. אתה אמור לפרסם את הלקוחות שלך, לא את משרד הפרסום שלך...

לא שייך, שבמקום שהמודעות רחוב יצעקו "אירנשטיין", "שו"ע הבהיר" וכו', הם צועקות צעקה אחת גדולה ומרה: "נוצרתי ע"י נוחעם".

קח את זה לתשומת לבך, כי אתה באמת כשרון גדול, וחבל על בזבוז הזמן שלך. אתה יכול יותר...
חסידישער היקר, עם כל הכבוד והערכה על ההודעה שכתבת,
אתה צריך להיות מעודכן קצת בעוילם הזה,

נוחעם כבר מזמן לא נמצא בנוחעם...
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

אשכולות דומים

להיות אמיתי. נקודה.jpg

יש רגעים בחיים שבהם אתה יושב מול לקוח, הקפה מתקרר לאט על השולחן, והמילים שאתה עומד לומר עלולות לפוצץ לך את התקציב החודשי. זה בדיוק מה שקורה לי כשאני מבין שהדבר שהכי יעזור ללקוח שלי לקדם את העסק שלו זה לא פרסום - אלא "הפניית לקוחות" מפה לאוזן.

הקול הקטן בראש מתחיל לצעוק: "תגיד לו שהוא צריך קמפיין בדיגיטל! תמציא לו משהו עם אינפלואנסרים! תכין לו פרזנטציה עם גרפים יפים!" אבל אז מתעורר הקול השני, הזה שלא לימדו אותי עליו בקורס הפרסום: להיות אמיתי וכנה. לא עדכנו אותי שאני יאלץ להחזיק מאגרים של "כנות" אצלי במשרד. איפה זה כתוב בתיאור התפקיד?

המורה שלנו תמיד אמר: "זכרו - אתם לא רק פרסומאים, אתם סוכני שינוי תרבותי." הוא שכח להזכיר שלפעמים השינוי הכי גדול הוא לא ליצור פרסומת בכלל.

אז אני יושב מול יעקב, יועץ המשכנתאות שמשרדו הקטן בקומה מינוס של הבניין הישן בחזון איש, מרוהט כיסאות עור מתקלפים וארון תיקים מתכת אפור. העיניים שלו - כחולות ומעט עייפות מאחורי המשקפיים - מלאות תקווה ונחישות שקשה לא להתרגש ממנה. הוא מחזיק בתיק עור חום שנים, מלא בתיקים מוכנים להפקדה בבנק, מלא מרץ, ומוכן להשקיע בקמפיין ארצי שיהפוך אותו ל"יועץ המשכנתאות המוביל במגזר"
הוא מדבר על סקיצות, על אינצ'ים, על ראיון בעיתון משפחה כאילו זה איזה כלי קסם שיפתח בפניו שערים לאוצרות הלקוחות הפוטנציאליים. הקול שלו נרגש, כמעט רועד, כשהוא מסביר לי איך הוא רואה את עצמו מופיע בעמוד הראשון של "יתד נאמן" בשלישי.

אבל אני יודע משהו שיעקב לא יודע: הוא כבר יועץ המשכנתאות ידוע ולעוס. הלקוחות שלו מלאים הכרת הטוב, מספרים לחברים שלהם איך הוא הצליח להשיג להם ריבית טובה יותר מכל בנק, איך הוא היה זמין בטלפון גם רגע לפני סוף זמן ביעור חמץ כשהם פחדו שהעסקה תיפול.

הבעיה היחידה שלו זה שהוא לא מבין שהפרסום הכי טוב עבורו זה לבקש מהלקוחות המרוצים שלו להפנות אליו את החברים והמשפחה.
הלב נגד הארנק - הדביל הקטן על הכתף הימנית לוחש לי: "תגיד לו שהוא צריך קמפיין חוצות! תמציא לו משהו עם 'קהל מותאם'! תכין לו אסטרטגיה של בריף בן 50 עמודים על משכנתאות לזוצי"ם!"

המלאך על הכתף השמאלית (שלא שילמתי עליו בלימודים) אומר: "תגיד לו את האמת. שיתמקד בשירות, שיטפח את הלקוחות הקיימים, שיבנה מערכת הפניות אסטרטגית."

ואז באמצע הקרב הזה, אני נזכר בחשבון הבנק שלי. בילדים שרוצים להירשם לקייטנה השכונתית. בהלוואה על הדירה.

אני נושם עמוק, מביט ביעקב בעיניים, ואומר לו את המילים הכי קשות שפרסומאי יכול לומר: "תקשיב יעקב, אל תפרסם יותר מדי. תבנה במקום זאת מערך הפניות מקצועית."

השקט שנוצר במשרד הוא כמו השקט שנוצר בבית כנסת אחרי שמכריזים "יעלה ויבוא". יעקב מביט בי כאילו זה עתה אמרתי לו שהבנק פשט את הרגל.
"איך זה, אתה פרסומאי ואתה אומר לי לא לפרסם?!" הוא שואל, והקול שלו מלא בבלבול קיומי.

אני מסביר לו שפרסום זה לא תמיד הפתרון. לפעמים הפתרון הוא "חבר מביא חבר" – מפה לאוזן. לעצור לרגע, ולחשוב, איך גורמים ללקוחות המרוצים להמליץ עליו לאחרים.

"אבל איך זה עובד?" הוא שואל, בצליל בקולו מזכירה לי את הבלבול של בעלי עסקים, כשהם מגלים שהפתרון הכי טוב הוא הכי פשוט.

"זה עובד כמו אפקט הדומינו, כל לקוח מרוצה יביא לך עוד שניים," אני עונה.

העובדה היא שחלק גדול של העסקים הקטנים, בתחומים שונים, לא צריכים פרסום מסובך. הם צריכים:
מחשבה, השקעה, מערכת הפניות חכמה, וקצת סבלנות.

אבל איך אני אסביר את זה לאשתי? "החודש הרווחתי פחות כי הייתי כנה עם הלקוחות"?

= = =

בסופו של יום, דוד משה הטמיע בעסק שלו במערכת הפניות חכמה. הוא התקשר להודות לי, ואפילו הציע לי משכנתא חינם (אבל אני לא צריך משכנתא - אז מה עושים?).

האמת? אני עדיין לא יודע איך לנהל את המאגר הזה של כנות שאני מחזיק במשרד. אין לזה מדריך הפעלה, אין לזה מחיר קטלוגי. אבל יש לו משהו שאף טכניקת פרסום לא יכולה לתת - יכולת להסתכל על עצמי במראה בלי לרצות להתחבא.

זו זכותי וחובתי המקצועית. גם אם זה "על חשבוני" לטווח הקצר. גם אם זה אומר שאני צריך ללמוד מחדש איך להיות פרסומאי - פרסומאי שלפעמים אומר "לא לפרסם".
אני כותבת את זה להעלות מודעות, השבוע נתקלתי בשתי מקרים שונים ונקרע הלב!!

בעלי שוחח עם מישהו נחמד בבית הכנסת, רווק מבוגר, שסיפר שהוא לא מבקש מאנשים לבוא אליהם לסעודות לשבת, רק אם מזמינים אותו הוא שמח מאוד מאוד ומגיע. ועכשיו, כך הוא סיפר, כבר כמה חודשים שהוא לא היה אצל אף משפחה לסעודה. הוא פשוט לבד!! 💔💔

ויומייים אחר כך התפרסם בקו חסד כלשהו שיש מישהו שמבקש להתארח לסעודות, אז אם מישהו מוכן להזמין אותו 😢זאת תהיה מצווה גדולה.

נזכרתי בחמותי היקרה שמארחת מדי פעם שכן חביב מהשכונה, ואני לא כל כך שמחתי (ואפילו החמצתי פנים😞) כששמעתי שהוא מגיע לסעודה, והתביישתי כולי.

האם יכול להיות שנרדמנו בשמירה??
איך לא שמנו לב למישהו בודד בבית הכנסת / לחברה מבוגרת שאנחנו מכירים / לשכן, למכר, ואולי אפילו הדוד שקצת נשכח במרוץ החיים.👦👴👩‍👦

בואו נרים את הכפפה, וכל מי שיכול- שיסתכל מסביב, ויזמין מישהו לסעודת שבת, בחיוך, בשמחה!! אפילו אם זה לא הכי טבעי או הכי נעים בפעם הראשונה. אתם תעשו להם את השבת! (אני יודעת שלא לכולם ולא בכל שלב בחיים זה מתאים, כמובן).🍰🍞😊😀

תרימו טלפון עוד היום. לא נשאיר אף יהודי / יהודייה לבד! 💕💜💖💙🤍
ואם אפילו מישהו אחד יקרא מה שכתבתי ויזמין מישהו לסעודה, והיה זה שכרינו!
שיתוף - לביקורת אל תשליכנו
ב"ה

האמת? רוב החיים זה התמודדות. פעם ככה, פעם אחרת.
ולפעמים הכי קשה זה פשוט לא להבין למה זה קורה לנו בכלל.
אנחנו מסתובבים בלי תשובות, מה עושים? איך מתמודדים?

ואז מגיע רגע כזה, פתאום אור קטן נדלק.
אנחנו מתחילים להבין מה לעשות, מה רוצים מאיתנו, איך להסתדר עם העניין
וזה הרגע שמקדם אותנו, לא רק להבין בראש, אלא גם לדעת מה לעשות בפועל.
דווקא מתוך הקושי, אנחנו באמת מבינים ומרגישים על מה מדובר.

יש ניסיונות מתמשכים, ולפעמים יש משהו שחוזר שוב ושוב.
אם זה עניין של אופי שתמיד מביא איתו היתקלויות,
אם זה חסר כלשהו,
או אם זה קושי ספציפי.

כך היה עם התמודדות רבת שנים.
לא אפרט, אבל מדובר במשהו ספציפי, לא מאוד קרוב, אלא ברמה של שכנים, אך מספיק נוכח כדי להציק.
כמה סבל היה שם, שוב אותן הצקות, שוב אותה אטימות, שוב אותה התעלמות.
וכמובן, מה שמציק הוא לא רק ההפרעה עצמה אלא גם האטימות והחוסר התחשבות הנוראה שמתלווה אליה.

ואז התפללתי. לא שיפסיקו להפריע לי, אלא פשוט: "ריבונו של עולם, תן לי להבין".
וברגע הזה נפתח לי שער חדש.

הרגע שבו מנצנצת הבנה, זהו רגע שאפשר לומר שהוא ההתחלה של הסוף.
גם כשהבעיה לא נעלמת, עצם ההבנה כבר נותנת כוח להמשיך.
הרבה מאוד תפילות ובקשות מובילות בדיוק לבקשה הזאת.

ותודה לך בורא עולמים על כך ששמת לי את המילים בפה.
כי ברגע שמגיע הרגע הנכון, כשמתמלאת סאת הצער, גם הדרך הופכת למפולסת.

באותו רגע נצנצה בי ההבנה: זה בכלל לא עליי, זה כעס ענק שבוער אצלם ויוצא החוצה.
זה כעס עצום, פנימי, שאין לו אוויר לנשום, אז הוא פשוט נשפך על אחרים, מי שקרוב ומי שרחוק.

כשהבנתי את זה, הבנתי שכמו ששאלה טובה היא חצי פתרון, כך גם תשובה טובה היא חצי פתרון.
עד עכשיו התייסרתי מכך שאנשים כל כך חסרי התחשבות, נוהגים בחוצפה ומנצלים.
ועכשיו הבנתי שהם מנסים להפיל עלי את הכעס הנורא שקיים אצלם.

הבנתי משהו חדש: אני לא חייבת לפענח אותם בכלל, כי מה שמניע אותם בכלל לא קשור אלי.
אני גם לא חייבת לקחת על עצמי את הכעס הזה.
ופתאום יש שקט בלב, אפילו מול כל ההצקות שהיו.

ההבנה הזו שחררה אותי.
לא חייבת לקחת על עצמי כעס שאינו שלי.
לא חייבת להסביר או להצדיק.

בימים אלו של סליחה ומחילה, כשאנו מבקשים שהקדוש ברוך הוא ימצא לנו מחילה תחת כיסא כבודו ונוכל לשוב אליו בלב שלם.
אנחנו לא מבינים את דרכי ה' ולא מבינים את מעשי בני האדם.

אבל אנחנו יודעים בידיעה גמורה שכל מה שעברנו היה לטובה גמורה.
ועד אז ננסה להבין מה אנחנו צריכים לעשות, וכמה אנחנו לא מבינים.

ואם הצלחתי לעזור למישהו לראות טיפה מעבר,
להבין שלא תמיד נבין את העליות והמורדות,
זה מספיק.
כי תמיד, תמיד, אתה סיבת הסיבות.

* כשמישהו משליך עלינו כעס, אנחנו כמעט באופן אוטומטי מתחילים להרגיש אותו, כאילו הוא שלנו.
אבל האמת היא, זה בכלל לא שלנו.
הכעס הזה יכול לעבור דרכנו, להדביק אותנו, רק אם אנחנו מוכנים לקחת אותו פנימה.
וכשאנחנו בוחרים שלא, אז לא משנה כמה ישליכו לכיווננו, אנחנו פשוט לא שם.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה