מה שאותי מחריד כאן, שבעצם מודים שהצוותים לא נענים לקריאת המטופלים!
אלא שצריך להבין אותם כי זה בלתי אפשרי!
זה המצב, אנשים, רק אל תאשימו.
מה יש לנו כאן? מצב איום, שבו צוותים לא יכולים, שלא באשמתם, להיענות מספיק לקריאות המטופלים.
המטופלים האלה תלויים אך ורק בצוותים, כי אין אפשרות להכניס מתנדבים או בני משפחה.
האם נראה למישהו שזה מצב שאמור להיות?
האם באמת קובעי המדיניות השקיעו/משקיעים מספיק - כדי למצוא פיתרונות למצב הנורא הזה, שלפי התנאים הקיימים - לצוותים אין אפשרות להיענות לקריאות מטופלים החולים, וגם אין אף אחד אחר שיכול לעשות זאת?
האם אמורים לקבל בשקט מצב כזה?
האם הנושא הזה תופס מספיק מקום בסדר היום? האם יש דיונים ארוכים ורציניים של שעות על שעות - למצוא פתרונות למצב הבלתי נסבל הזה?
האם אלו שאחראים על הנוהלים - ניסו/מנסים לשנות נוהלים? למצוא פיתרונות?
או שזה לא מספיק חשוב, והכי קל לומר: מה לעשות? אי אפשר, וזהו!