דרוש מידע ארגון חסדי עמרם

[chaia]

אם היו מתייעצים בזמן עם עסקן רפואי היה אומר להתחיל אנטיביוטיקה וכנראה לא החולה לא היה מגיע לכזה מצב.
דלקת ראות זה אחד הסיבוכים הנפוצים של הקורונה לכן אחרי כמה ימים של חום צריך להתחיל אנטיביוטיקה, לא צריך בשביל זה בית חולים.
זה באמת סיפור של הזנחה, לא משקף בכלל את אלו שנשארים בבית תחת השגחה רפואית.

עסקן רפואי לא יכול לתת מרשם לאנטיביוטיקה, הוא יכול להפנות לרופא שירשום אנטיביוטיקה

 

[חחח]

מה שאותי מחריד כאן, שבעצם מודים שהצוותים לא נענים לקריאת המטופלים!
אלא שצריך להבין אותם כי זה בלתי אפשרי!
זה המצב, אנשים, רק אל תאשימו.

מה יש לנו כאן? מצב איום, שבו צוותים לא יכולים, שלא באשמתם, להיענות מספיק לקריאות המטופלים.
המטופלים האלה תלויים אך ורק בצוותים, כי אין אפשרות להכניס מתנדבים או בני משפחה.

האם נראה למישהו שזה מצב שאמור להיות?
האם באמת קובעי המדיניות השקיעו/משקיעים מספיק - כדי למצוא פיתרונות למצב הנורא הזה, שלפי התנאים הקיימים - לצוותים אין אפשרות להיענות לקריאות מטופלים החולים, וגם אין אף אחד אחר שיכול לעשות זאת?

האם אמורים לקבל בשקט מצב כזה?

האם הנושא הזה תופס מספיק מקום בסדר היום? האם יש דיונים ארוכים ורציניים של שעות על שעות - למצוא פתרונות למצב הבלתי נסבל הזה?
האם אלו שאחראים על הנוהלים - ניסו/מנסים לשנות נוהלים? למצוא פיתרונות?

או שזה לא מספיק חשוב, והכי קל לומר: מה לעשות? אי אפשר, וזהו!

דווקא לאחרונה מישהו שם במערכת למעלה הפעיל קצת את השכל וקיצרו את ימי האשפוז לחולים מאושפזים וכבר אין צורך להמתין לשתי תוצאות שליליות אלא תוך 20 יום או לוידעת כמה בדיוק.
והפלא ופלא, העומס במחלקות ירד פלאים! (וכמובן שיש שייחסו את זה לסגר אבל במקרה זה ההשפעה העיקרית היא לא של הסגר אלא שינוי המדיניות)

 

[sari11]

"אני", הוא מספר, "נאלצתי לצאת אחרי שראיתי שהדבק שאוטם את החליפה מתחיל להתרופף בגלל כמויות הזיעה המטורפות. בתמונה: כף יד שיצאה מבריכת זיעה בתוך 3 זוגות כפפות".
[/QUOTE]

למה באמת צריכים חליפה כל כך עבה ו-3 זוגות כפפות, כשהנגיף בכלל מדבק דרך דרכי הנשימה?
לא המשיכו בטעות לייצר חליפות מיגון של אבולה?
רחמנות על הרופאים, חבל על החולים...

 

[shira bira]

@מרחבית הצוותים זועקים כבר מזמן לעזרה. מזמן.
עוד לפני הקורונה.
ואם יש מי שבוחרים לסקר זאת באמצעות הטלת אשמה על מי שמשווע לעזרה הרי שזו פשוט צורה להעביר אחריות על מעשה ותוצאה ממקום א למקום ב.
זו לא תמימות ולא טעות זה חוסר מיקוד מכוון.

 

[ה. בקר]

היו נותנים לו מדלל מהתחלה, בביתו. והוא היה חי איתנו היום.
יש מנהיג לבירה שרצה אחרת.

גם כשהמשפחה צועקת שבית החולים רצח אותו, את אומרת יש מנהיג לבירה שרצה אחרת או שאז את חוגגת עם הזועקים על רצח?

 

[מרחבית]

זו לא תמימות ולא טעות זה חוסר מיקוד מכוון.

אז חייבים לנסות להחזיר את המיקוד למקומו הנכון!
ואף שכבר שנים יש בעיה, אין ספק שמחלקות הקורונה - הקפיצו את הבעיה לרמות חדשות וקשות.
אני בטוחה שאין פיתרונות קלים וזמינים למצוקה הזו.
אך בטוחה במידה לא פחותה, שאם קובעי המדיניות היו משקיעים את הראש, ואת מגוון המומחים, והכספים הדרושים- כשם שמשקיעים בדברים אחרים; אם היו חשים את הדחיפות שבעניין, היו יכולים לשפר את המצב!

והמטרה לא להאשים מישהו, אלא לקרוא קריאת השכמה לכל מי שיכול לשנות משהו!

 

[efrat1]

משום מה בתקופת הקורונה כולם נהיו מומחים לרפואה.
חולה קורונה? לא נאשפז חלילה.
נמדוד סיטורציה ונוסיף לו חמצן.
המצב מחמיר? ניתן גם אנטיביוטיקה.
יש כאבים נוספים? קלקסן.
לא הולך כל זה?
נשלח אותו לבית חולים למות שם.

 

[מרובע]

פעם לפני שנים רבות קראתי על הסכנה שבאנטיביוטיקה ובפעם שאחריה כשהגעתי לרופא עם בעיה מסויימת והוא רשם לי אנטיביוטיקה, אז העזתי לשאול אותו האם זה חייב.
חטפתי ממנו על הראש ("לא! סתם משעמם לי ואני רוצה לדחוף לך אז למה לא" וכו' וכו')
היום אני מבין אותו, אבל עדיין קצת כועס עליו...

 

[ILSK]

משום מה בתקופת הקורונה כולם נהיו מומחים לרפואה.
חולה קורונה? לא נאשפז חלילה.
נמדוד סיטורציה ונוסיף לו חמצן.
המצב מחמיר? ניתן גם אנטיביוטיקה.
יש כאבים נוספים? קלקסן.
לא הולך כל זה?
נשלח אותו לבית חולים למות שם.

תתפלאו לשמוע
אבא שלי חלה בקורונה מיד אחרי פורים
והרופא האישי שלו (שהוא הולך איתו כל הדרך בגיל שלו)
המליץ לו לא ללכת לבית חולים
ולקחנו מחולל חמצן מיד שרה
וטיפלנו בבית
הרופא המליץ לא איזה ארגון
והוא רופא כללי ודי רציני

גם אמא שלי חלתה בקורונה לאחרונה
מה שעזר לי זה הארגונים וכל מיני תרופות סבתא וויטמינים
אין מה לעשות זה מה שעוזר
ועוד היא אמרה
שאבא שלי בזמנו סבל מבדידות נוראה כי לא ביקרנו אותו בכלל
רק אמא שלי טיפלה בו במסירות משך 3 שבועות (ומעניין שהיא לא נדבקה רק חצי שנה אחרי זה לאלוקים פתרונים)
ועכשיו שהיא חלתה לאחרונה כולם ביקרו אותה והיא מרגישה פי מאה יותר טוב עם זה
הבדידות זה דבר נורא וקשה ומקשה מאוד על ההחלמה של החולה

 

[מושיקו מהמעבדה]

תתפלאו לשמוע
אבא שלי חלה בקורונה מיד אחרי פורים
והרופא האישי שלו (שהוא הולך איתו כל הדרך בגיל שלו)
המליץ לו לא ללכת לבית חולים
ולקחנו מחולל חמצן מיד שרה
וטיפלנו בבית
הרופא המליץ לא איזה ארגון
והוא רופא כללי ודי רציני

גם אמא שלי חלתה בקורונה לאחרונה
מה שעזר לי זה הארגונים וכל מיני תרופות סבתא וויטמינים
אין מה לעשות זה מה שעוזר
ועוד היא אמרה
שאבא שלי בזמנו סבל מבדידות נוראה כי לא ביקרנו אותו בכלל
רק אמא שלי טיפלה בו במסירות משך 3 שבועות (ומעניין שהיא לא נדבקה רק חצי שנה אחרי זה לאלוקים פתרונים)
ועכשיו שהיא חלתה לאחרונה כולם ביקרו אותה והיא מרגישה פי מאה יותר טוב עם זה
הבדידות זה דבר נורא וקשה ומקשה מאוד על ההחלמה של החולה

יש רופא שאומר זה אחרת אנחנו מדברים על כללי ללא המלצת רופא האם כדי ללכת לבית חולים או לא

 

[ILSK]

יש רופא שאומר זה אחרת אנחנו מדברים על כללי ללא המלצת רופא האם כדי ללכת לבית חולים או לא

זה בדיוק הנושא שיש הרבה רופאים שאומרים לא ללכת מיד
ויש גם הרבה עסקנים שאומרים לא ללכת מיד
וכהיום מקובל מאוד להתייעץ עם עסקנים בכל כניסה לבית חולים כי אחרת אתה לא מוצא את היידים והרגליים
כל אחד ישאל את רבניו
אבל לא צריך יותר מלברר אצל חברים קרובים ולשמוע
שזה המצב
המצב בבית חולים נורא ואיום ויש כל יום שמועות קשות
וכל זמן שלא צריכים להגיע לשם צריך לברוח משם


היה לי סבתא שעשו לה ניתוח קשה מאוד על הרגליים להסרת גידול
והעסקן הבכיר אמר שהזיהומים שיש בבית חולים מאוד רגישים לניתוח הזה
ומיד אחרי הניתוח נהיה לה זיהום קשה וכו'
עד שהוא הציע לעשות לה אישפוז ביתי במצב קשה מאוד עם הנשמה
וב"ה היא יצאה מזה וחי עוד כמה שנים

 

[מרובע]

ברור שלא כל חולה הולך לבית חולים. אף אחד לא אמר את זה

 

[מרחבית]

פעם לפני שנים רבות קראתי על הסכנה שבאנטיביוטיקה ובפעם שאחריה כשהגעתי לרופא עם בעיה מסויימת והוא רשם לי אנטיביוטיקה, אז העזתי לשאול אותו האם זה חייב.
חטפתי ממנו על הראש ("לא! סתם משעמם לי ואני רוצה לדחוף לך אז למה לא" וכו' וכו')
היום אני מבין אותו, אבל עדיין קצת כועס עליו...

אני בעד לשאול את כל השאלות שיש את הרופא. ואם הוא צועק, אפשר להחליף רופא...

 

[ruthbl]

אני מכירה מישהו שהיה חולה קורונה והתייעץ עם הרופא האישי שלו והרופא אמר לא ללכת לבית חולים.
בסוף הוא כן הלך לבית חולים על דעת עצמו למרות שהרופא לא היה בעד והגיע ממש לפני קריסת מערכות.
אם היה מגיע שעה מאוחר יותר ח"ו לא בטוח שהיה דרך להציל.

 

[shira bira]

תתפלאו לשמוע
אבא שלי חלה בקורונה מיד אחרי פורים
והרופא האישי שלו (שהוא הולך איתו כל הדרך בגיל שלו)
המליץ לו לא ללכת לבית חולים
ולקחנו מחולל חמצן מיד שרה
וטיפלנו בבית
הרופא המליץ לא איזה ארגון
והוא רופא כללי ודי רציני

גם אמא שלי חלתה בקורונה לאחרונה
מה שעזר לי זה הארגונים וכל מיני תרופות סבתא וויטמינים
אין מה לעשות זה מה שעוזר
ועוד היא אמרה
שאבא שלי בזמנו סבל מבדידות נוראה כי לא ביקרנו אותו בכלל
רק אמא שלי טיפלה בו במסירות משך 3 שבועות (ומעניין שהיא לא נדבקה רק חצי שנה אחרי זה לאלוקים פתרונים)
ועכשיו שהיא חלתה לאחרונה כולם ביקרו אותה והיא מרגישה פי מאה יותר טוב עם זה
הבדידות זה דבר נורא וקשה ומקשה מאוד על ההחלמה של החולה

אין קשר בין הציטוט שהבאתם לתשובה שלכם.
מי שיכול להמליץ על אשפוז בית בתנאים מיטביים זה רק רופא.
אבל לעניין הקורונה כולם נהיו רופאים וזורקים המלצות על תרופות.

 

[מרובע]

אני בעד לשאול את כל השאלות שיש את הרופא. ואם הוא צועק, אפשר להחליף רופא...

הוא הרופא היחיד שהוא קרוב נוח וזמין (בזכות שהוא קשוח הוא מריץ מטופלים, אצל רופאים נחמדים אפשר לחכות שעה בתור כי הוא נחמד לפציינט שלפניך).
חוץ מזה שהשאלה הזו היא סוג של הבעת אי אמון בהחלטות שלו ומובן שרופא יתעצבן שחושדים בו שהוא סתם רושם רעל מיותר.

 

[shira bira]

הוא הרופא היחיד שהוא קרוב נוח וזמין (בזכות שהוא קשוח הוא מריץ מטופלים, אצל רופאים נחמדים אפשר לחכות שעה בתור כי הוא נחמד לפציינט שלפניך).
חוץ מזה שהשאלה הזו היא סוג של הבעת אי אמון בהחלטות שלו ומובן שרופא יתעצבן שחושדים בו שהוא סתם רושם רעל מיותר.

רופא שמפרש שאלה כהבעת אי אמון וחשד להרעלה זה רופא שבהחלט אפשר לשקול לחפש לו אלטרנטיבה.

 

[גלבוע]

רופא שמפרש שאלה כהבעת אי אמון וחשד להרעלה זה רופא שבהחלט אפשר לשקול לחפש לו אלטרנטיבה.

מי שהזדמן לו פעם לבקר בבית החולים בילינסון, ראה תחת כל עץ רענן את ההזמנה לשאול את הרופא 3 שאלות (העתקבק מאתר בית החולים):
עשרות מחקרים מראים שרוב המידע הבריאותי שנוצר ע"י מערכת הבריאות, אינו מובן לרוב הקהל.
לכן חשוב כל כך להיות שותף פעיל לטיפול מוצלח ויעיל.

כיצד נעשה זאת?
תוכנית "שאל אותי 3" - מעודדת את הקהל לשאול 3 שאלות מרכזיות, בכל מגע עם הצוות הרפואי.
כאשר אתם נכנסים לרופא או לאחות - חשוב מאד שתשאלו את 3 השאלות הבאות –

1. מה הבעיה הרפואית שלי?
2. מה עלי לעשות כדי לטפל בבעיה?
3. למה חשוב שאעשה את זה?

אם הופניתם לעבור בדיקה, חובה לפנות לרופא המפנה לבדיקה ולברר עימו:

1. איזו בדיקה עברתי ומה מטרתה?
2. מה תוצאות הבדיקה?
3. לאור התוצאה – מה צריך לעשות עכשיו?

התשובות של הצוות ל-3 השאלות יסייעו למטופל:

• לשמור על בריאותו
• להתכונן לבדיקות נדרשות
• ליטול תרופות לפי המלצות המטפל

מיתוס: "אם יש למטופל שאלה, הוא ישאל ביוזמתו......"
במציאות: מטופלים רבים מתביישים ואינם מרגישים בנוח לשאול שאלות ביוזמתם.
מחקרים מראים ש:

• הקהל מתנהג אחרת ובשונה במפגש עם מערכת הבריאות, בהשוואה לתחומים אחרים בחיים בהם גם נדרש ממנו לקבל מידע.
• רבים מסתירים את הקושי להבין.
• הטמעת עידוד החולה לשאול שאלות איננה מאריכה את הביקור אצל איש המקצוע – נהפוך הוא – שאלות הנשאלות באופן מסודר תורמות למתן מידע באופן מובנה, ובכך לאינטראקציות קצרות יותר ויעילות.
• לא ניתן להעריך את יכולת ההבנה של המטופל על פי מראהו החיצוני: “You can’t tell by looking”.

 

[מרובע]

אבל שאלה שנשאלת בחשדנות יכולה להרגיז בן אדם. בלי קשר איזה מקצוע הוא עובד.
נניח אני עובד במאפיה ולקוח שואל אותי: האם בטוח לא ערבבתם חול בבצק?
אני הייתי מתרגז אפילו אם זה לא מנומס.

 

[sari11]

משום מה בתקופת הקורונה כולם נהיו מומחים לרפואה.
חולה קורונה? לא נאשפז חלילה.
נמדוד סיטורציה ונוסיף לו חמצן.
המצב מחמיר? ניתן גם אנטיביוטיקה.
יש כאבים נוספים? קלקסן.
לא הולך כל זה?
נשלח אותו לבית חולים למות שם.

שאלת שאלה- ובסופה ענית את התשובה...
הפחד.