אשכול בנושא מינימליזם, חסכנות ואנטי-צרכנות.

[אדם לעמל יולד]

סוג של מפזר חום

 

[אהבת עולם]

אני חושבת שחלק מהטיפים פה באשכול, כבר מזמן יצאו מפרופורציה.
הלו, אנשים , יש לנו גם נפש , אנחנו לא רק מולקולות של חומר.
ואם נשב כל היום ונחשב מבצעים , נכבה את האור בכל חדר שאנחנו יוצאים ממנו , לא נעביר חלילה כסף מסעיף אחד לשני ונלמד לדחות סיפוקים, אם נגמר החלב והכסף נספר את זה לילדים ונעודד אותם לשתות בינתיים מים, כי אנחנו מצטערים ילדים , לאבא ואמא נגמר הכסף , אז עכשיו אין חלב, אם אתם רוצים יש פיתות במקפיא ותה שחור.
נחסוך ככה מלא כסף על ביטוחי בריאות, על חשמל של מכונת כביסה (0.26 אגורות, יש!!)
נעמוד ביעדים, נרגיש גיבורים , ובסוף נצטרך לשלם את כל הכסף עם ריביות על טיפולים פסיכולוגיים לנו ולילדים שיגדלו עם חסכים .

ושלא תבינו אותי לא נכון, אני בעד חסכון, ואפילו אגרסיבי.
אני מעריכה אנשים שלא משתמשים בחד פעמי, שלא קונים יותר מבגד אחד לשבת לילד בסוף עונה,
שלא שולחים ילדים לחוגים , שמעבירים ילקוטים מילד לילד ,
אפשר לחסוך בהכל, השאלה מאיזו זווית.

אם ההבחנה היא שעושים השתדלות בחיסכון (וזו רק השתדלות, לא זה מה שיציל אף אחד)
ועושים אותה בשמחה ובכיף , בלי להתעמק בה יום יום - אין דבר טוב מזה.
מחליטים שאנחנו בחרנו לחיות בפשטות (לא משנה אם בחרנו מלכתחילה או שבחרנו לקבל את המציאות) אנחנו לא צריכים יותר מזה, ולכן אנחנו מחפשים לקנות מה שפחות.

אבל אם עושים את זה ממקום של צמצום , כל הזמן זוכרים שאנחנו בתקציב מוגבל ,שצריך לחסוך , מה המצב הרגע בבנק, כמה אגורות עולה כל דבר , לשקלל את הנתונים ולהוציא החלטה, זה פשוט שיעבוד לכסף . או שיעבוד לחסכון , לא משנה איך קוראים לזה.

להעביר כספים מתקציב לתקציב - אין נורמלי מזה, צריך קצת איזון , קצת להרגיש שיש אפשרות לשחרר, לנשום , ולא לחיות תחת משטר קשוח של תקציב הדוק.
ברגע שהופכים את התקציב למלחמה - זה עושה גם הרגשה זהה.

ובכלל , הכי כיף ונכון לעשות את זה זה ממקום של "לא צריך " להתחבר למה אנחנו צריכים ולנסות להתעלם מרעשי הרקע , להזכיר לעצמינו כל הזמן שזה דברים מבלבלים , לא תכננתי לקנות אותם, אני בכלל לא צריכה, אבל ראיתי אצל השכנה והתבלבלתי. זה מפקס מאד.

וההרגשה בסוף היא שאני מליונרית. יש לי את כל מה שאני צריכה , והפוך - אני לא צריכה יותר , זה רק יעיק עלי ויהפוך אותי משועבדת לכסף .
לא להשתעבד לקניות ולא לחסכון , שניהם שני צדדים לבעיה אחת.
ולזכור שזו רק השתדלות. זה השנקל שלי.

 

[אהבת עולם]

השאלה אם זה נכון... כי בדירות מחולקות זה וודאי לא עומד במבחן המציאות

וודאי. מדברים פה על השקעות בטוחות.
באופן כללי סיכון = תשואה, וברגע שהסיכון גבוה מאד , התשואה צריכה לפצות עליו.
אפשר גם להשקיע בסטארטאפים , סיכון גבוה ותשואה אפשרית גבוהה.

@מקצועי בלבדאבל גם אם זה נכון אז למה לא שומעים באמת על השקעות במשרדים? לכאורה זה מבטיח כי משרד שעולה רק 400.000 בירושלים והשכירות היא סביבות ה 3000 אז זה כמעט 10% תשואה. מוזר שלא עפים על זה כמו לחמניות אחרי פסח...

אפשר לשמוע על זה רבות. אבל צריך הרבה הבנה וזמן ניהול.
10 % תשואה זה לא קיים , בשביל לחשב בזה תשואה צריך להבין בכל ההבטים של ההוצאות שהם הרבה יותר מדירה רגילה (למשל מס הכנסה) ולשקלל את הכל.
אישית לא עשיתי את זה , אבל אני בטוחה שזה כבר הרבה פחות שווה, בלי להחשיב את ההתעסקות.

 

[מקצועי בלבד]

אני חושבת שחלק מהטיפים פה באשכול, כבר מזמן יצאו מפרופורציה.
הלו, אנשים , יש לנו גם נפש , אנחנו לא רק מולקולות של חומר.
ואם נשב כל היום ונחשב מבצעים , נכבה את האור בכל חדר שאנחנו יוצאים ממנו , לא נעביר חלילה כסף מסעיף אחד לשני ונלמד לדחות סיפוקים, אם נגמר החלב והכסף נספר את זה לילדים ונעודד אותם לשתות בינתיים מים, כי אנחנו מצטערים ילדים , לאבא ואמא נגמר הכסף , אז עכשיו אין חלב, אם אתם רוצים יש פיתות במקפיא ותה שחור.
נחסוך ככה מלא כסף על ביטוחי בריאות, על חשמל של מכונת כביסה (0.26 אגורות, יש!!)
נעמוד ביעדים, נרגיש גיבורים , ובסוף נצטרך לשלם את כל הכסף עם ריביות על טיפולים פסיכולוגיים לנו ולילדים שיגדלו עם חסכים .

ושלא תבינו אותי לא נכון, אני בעד חסכון, ואפילו אגרסיבי.
אני מעריכה אנשים שלא משתמשים בחד פעמי, שלא קונים יותר מבגד אחד לשבת לילד בסוף עונה,
שלא שולחים ילדים לחוגים , שמעבירים ילקוטים מילד לילד ,
אפשר לחסוך בהכל, השאלה מאיזו זווית.

אם ההבחנה היא שעושים השתדלות בחיסכון (וזו רק השתדלות, לא זה מה שיציל אף אחד)
ועושים אותה בשמחה ובכיף , בלי להתעמק בה יום יום - אין דבר טוב מזה.
מחליטים שאנחנו בחרנו לחיות בפשטות (לא משנה אם בחרנו מלכתחילה או שבחרנו לקבל את המציאות) אנחנו לא צריכים יותר מזה, ולכן אנחנו מחפשים לקנות מה שפחות.

אבל אם עושים את זה ממקום של צמצום , כל הזמן זוכרים שאנחנו בתקציב מוגבל ,שצריך לחסוך , מה המצב הרגע בבנק, כמה אגורות עולה כל דבר , לשקלל את הנתונים ולהוציא החלטה, זה פשוט שיעבוד לכסף . או שיעבוד לחסכון , לא משנה איך קוראים לזה.

להעביר כספים מתקציב לתקציב - אין נורמלי מזה, צריך קצת איזון , קצת להרגיש שיש אפשרות לשחרר, לנשום , ולא לחיות תחת משטר קשוח של תקציב הדוק.
ברגע שהופכים את התקציב למלחמה - זה עושה גם הרגשה זהה.

ובכלל , הכי כיף ונכון לעשות את זה זה ממקום של "לא צריך " להתחבר למה אנחנו צריכים ולנסות להתעלם מרעשי הרקע , להזכיר לעצמינו כל הזמן שזה דברים מבלבלים , לא תכננתי לקנות אותם, אני בכלל לא צריכה, אבל ראיתי אצל השכנה והתבלבלתי. זה מפקס מאד.

וההרגשה בסוף היא שאני מליונרית. יש לי את כל מה שאני צריכה , והפוך - אני לא צריכה יותר , זה רק יעיק עלי ויהפוך אותי משועבדת לכסף .
לא להשתעבד לקניות ולא לחסכון , שניהם שני צדדים לבעיה אחת.
ולזכור שזו רק השתדלות. זה השנקל שלי.

זה נכון שלא צריך להתעסק עם חיסכון כל היום וכל הלילה, אבל ברגע שאדם נורמלי למד לחסוך,
למשל לחמם את החדר עם מזגן, ולא עם רדיאטור, אז זה כבר נכנס לנורמה, שכך מחממים, וזהו, זה נכנס לאוטומט, ולא מרגישים שחוסכים, ממש לא אמור להיות בזה התעסקות יום יומית, וכך כמעט כל הדברים שהובאו פה,
לגבי התקציב שלא להעביר כסף מסעיף לסעיף, זה ממש לא אמור להיות קשה, כי כשמחשבים תקציב לכל סעיף, לא אמורים לצמצם את זה על השקל, ומשאירים מלכתחילה מרווח מסוים, וגם זה, נועד רק למי שרוצה לחסוך עד הסוף!!!
ואפשר [למי שיש לו אפשרות, ולא חייב לחיות על השקל] להשאיר עוד סכום מסוים כל חודש, כדי להוסיף לכל סעיף שרוצים, במקרה הצורך.

 

[גלגל הצבעים]

כשנגמר הכסף. נגמר
הילדים יודעים שצריך לחכות ל10 לחודש הבא

אפשר לדון הרבה על הנהגה כזו.

 

[לילי 1]

בכולל שלי היה פעם אברך, שהיה מסתובב כל הסדר כדי למצא מישהו עם אופניים או רכב שיסכים לעשות לו "משלוח" של ארגז שתיה מחנות בקצה העיר - לבית שלו.
כי בחנות הזו, ארגז שתיה עולה 3.85 ש"ח פחות מהחנות ליד הבית שלו.

היות והאברך הזה לא היה טיפש ולא עני, ניסיתי לרדת לסוף דעתו, עד שנחה עלי ההארה:

ספוילר: לחץ כאן כדי לדעת למה היה חשוב לו לחסוך

רבותיי! האנשים האלו פשוט נ ה נ י ם לחסוך כסף!! לא חסכון, ולא תכנון מראש עומד בראש מעיניהם. זה רק תירוץ. אותה הנאה שיש לכל אדם נורמאלי כשהוא קונה משהו ב 30 ש"ח פחות - כך הם מרגישים על 10 אג' שהם שילמו פחות.

חחח לגמרי
אצלנו אומרים ששווה לשלם יותר כדי שיהיה בקומבינה ויש בזה צד של אמת.

 

[הוא היה אומר]

משום מה כולם חושבים שכלים חד פעמיים משתלמים יותר מבחינה צרכנית מאשר כלים רב פעמיים.
אז הרשו לי בבקשה.
1. כלים חד פעמיים חוסכים זמן. זמן הוא יקר לא פחות מכסף. (שוב, למעט משפחות עניות).
2. גם סבון כלים ומים זורמים עולים כסף. (פחות, אבל עולים).
3. כלים נשברים בכיור לעיתים קרובות.
4. הבלגן שהכלים לפעמים יוצרים לא שווה את החיסכון.
5. נתקלים הרבה פחות בבעיות של בשר וחלב.
ניתן להשיג חד פעמי במחירים זולים במיוחד במכירות השכונתיות.
מנסיון שלנו כמשפחה, עדיף חד פעמי.

 

[מקצועי בלבד]

משום מה כולם חושבים שכלים חד פעמיים משתלמים יותר מבחינה צרכנית מאשר כלים רב פעמיים.
אז הרשו לי בבקשה.
1. כלים חד פעמיים חוסכים זמן. זמן הוא יקר לא פחות מכסף. (שוב, למעט משפחות עניות).
2. גם סבון כלים ומים זורמים עולים כסף. (פחות, אבל עולים).
3. כלים נשברים בכיור לעיתים קרובות.
4. הבלגן שהכלים לפעמים יוצרים לא שווה את החיסכון.
5. נתקלים הרבה פחות בבעיות של בשר וחלב.
ניתן להשיג חד פעמי במחירים זולים במיוחד במכירות השכונתיות.
מנסיון שלנו כמשפחה, עדיף חד פעמי.

 

[הוא היה אומר]

מה?

 

[מקצועי בלבד]

מה?

תיקנתי את ההודעה.

 

[הוא היה אומר]

האשכול הזה הינו בנושאי צרכנות.
אם הוא היה בנושא שמירת הטבע מילא.
אך לא באתי להביע את דעתי על הנזק האקולוגי.

 

[מקצועי בלבד]

האשכול הזה הינו בנושאי צרכנות.

טעות, האשכול הוא בנושא
"מינימליזם-חסכנות-ואנטי-צרכנות."
ויש הבדל גדול בין צרכנות, והגדלת צרכנות, לבין אנטי צרכנות.
ואני לא באה להביע עמדה נגד חד פעמי,
רק שאני לא חושבת שהמקום לעודד שימוש בחד פעמי, זה באשכול הזה.
ועד כמה שסטית קצת מנושא האשכול, אז גם אני סטיתי טיפה.

 

[ניק 5056]

אפשר לדון הרבה על הנהגה כזו.

בבקשה ....

סתם מענין,
כשילד רוצה משהו ואתה דוחה אותו לזמן אחר זה רע?
אין פה אמירה של "אין לנו כסף" "אנחנו עניים" וכו' שגם על זה אפשר לדון איך ואם אפשר להגיד מידי פעם
כולה מדובר על "החודש הזה ב"ה היו הרבה הוצאות. אי"ה בחודש הבא נרכוש את מה שאתה צריך"
(במידה והוא צריך. במידה ולא אז גם לא קונים כשיש........................)

 

[rivkic]

ולעניין אחר-
הייתי רוצה שיהיה סמינר שירים סוף סוף פעם את הכפפה וילמד כמערכת שיעורים מסודרת, ניהול כלכלי נכון, משמעותה של משכנתא, הלוואה, יכולות החזר, השקעות, פנסיה, אשראי, אפילו קריאה פשוטה של תלוש משכורת תהיה שימושית מאד, קרנות, גמולים, חסכון וכו'.
למה את הדבר שהכי נדרש מזוג צעיר מיומו הראשון ע"מ להתנהל בכבוד ובודאי אם רוצים שהאישה תהיה זו שמפרנסת, לא מלמדים בכלל? כמה זמן וכסף הולכים לאיבוד עד שלומדים את זה בדרך הקשה, או בכלל לא??

נגעת בנקודה רגישה
הייתי רוצה שבבתי הספר ילמדו יותר כישורי חיים:
בסמינר - ניהול כלכלי זה רק דוגמא
כבר בבית הספר היסודי אפשר להתחיל ללמוד את הילדות: לתקן בגדים (עושים את זה עוד היום? אולי אם ילמדו אותן זה יקרה...), נקיון (נגיד שזה לא יהיה מעשי, אבל הסעיף הבא, בישול, אפיה

 

[אחתסתם]

וראית ישועות?

אמממ..
המטרה העיקרית הייתה חסכון בזמן והתעסקות עם כביסות, שמה ראיתי ישועות
חשבון החשמל ירד, אבל זה היה בצרוף עוד כמה שינויים שעשינו.

 

[שתים]

נגעת בנקודה רגישה
הייתי רוצה שבבתי הספר ילמדו יותר כישורי חיים:
בסמינר - ניהול כלכלי זה רק דוגמא
כבר בבית הספר היסודי אפשר להתחיל ללמוד את הילדות: לתקן בגדים (עושים את זה עוד היום? אולי אם ילמדו אותן זה יקרה...), נקיון (נגיד שזה לא יהיה מעשי, אבל הסעיף הבא, בישול, אפיה

סליחה אבל זה תפקיד ההורים.
אולי שגם ילמדו בבי"ס איך לאכול בכפית ואיך לשטוף כלים?
מתפקיד ההורים לוודא שהילד מוכן לחיים ולתת לו מדי פעם משימות שונות תוך כדי הסבר.
אם זה תיקונים קלים, אם זה התנהלות פיננסית בסיסית נבונה, אם זה רגש ליהדות. הכל מתחיל מהבית וביה"ס רק משלים.

 

[rivkic]

סליחה אבל זה תפקיד ההורים.
אולי שגם ילמדו בבי"ס איך לאכול בכפית ואיך לשטוף כלים?
מתפקיד ההורים לוודא שהילד מוכן לחיים ולתת לו מדי פעם משימות שונות תוך כדי הסבר.
אם זה תיקונים קלים, אם זה התנהלות פיננסית בסיסית נבונה, אם זה רגש ליהדות. הכל מתחיל מהבית וביה"ס רק משלים.

ברור,
אבל הילדות בכל מקרה הולכות לביה"ס, ובעיני הן די שורפות שם את הזמן.
אם כבר תכנית לימודים - הייתי מכניסה גם שיעורים יותר מעשיים בתכנית.
(אני מעשירה את הבנות שלי גם בידע עיוני, למרות שבביה"ס לומדים ג"כ. לא באתי לפתור את ההורים)

 

[דבורי פשדנובק צלמת (חו''ל כשר)]

אנחנו חסכנים מטבעינו, אין בבית בכלל ממתקים,מוצרי חלב ושתיה מתוקה (מטעמי בריאות שהתגלו חסכניים מאד) הילדים יודעים שאין סיכוי שנעבור ליד חנות ונקנה סתם משהו אם לא תיכננו אותו.
גדים קונה רק במבצעים\בחו''ל ותמיד ממש בזול.
ועם כל החסכנות הטבעית הדרך הכי טובה להבין כמה מעט אנחנו באמת צריכים היא לטוס לחו''ל לטיול ארוך מאד כשמותר לכל אחד לסחוב ר-ק מזוודת טרולי אחת קטנה מאד במשקל של עד 7 ק''ג (וחייבים להצטמצם מאד כי רק המצלמה והמחשב שלי הם כבר 9 ק''ג...)
כרגע מטיילים כבר שבועיים וחצי וכל הזמן מצמצמים את הכבודה עוד ועוד.
(שזה אומר גם מעבר ללקחת מעט ולזרוק כל הזמן מה שלא באמת חשוב, גם ללכת בשווקים שהכל בהם מהמם ובזיל הזול ולא לקנות כ-ל-ו-ם. כי לא באמת צריך ואין מקום ומשקל...)

 

[מקצועי בלבד]

ועם כל החסכנות הטבעית הדרך הכי טובה להבין כמה מעט אנחנו באמת צריכים היא לטוס לחו''ל לטיול ארוך מאד כשמותר לכל אחד לסחוב ר-ק מזוודת טרולי אחת קטנה מאד במשקל של עד 7 ק''ג (וחייבים להצטמצם מאד כי רק המצלמה והמחשב שלי הם כבר 9 ק''ג...)
כרגע מטיילים כבר שבועיים וחצי וכל הזמן מצמצמים את הכבודה עוד ועוד.
(שזה אומר גם מעבר ללקחת מעט ולזרוק כל הזמן מה שלא באמת חשוב, גם ללכת בשווקים שהכל בהם מהמם ובזיל הזול ולא לקנות כ-ל-ו-ם. כי לא באמת צריך ואין מקום ומשקל...)

אני מסכימה מאד אם צורת החשיבה,
אבל עדיין, אני לא חושבת שההמלצה לנסוע לטיולים בחו"ל, היא ממש המלצה חסכונית.

 

[דבורי פשדנובק צלמת (חו''ל כשר)]

אני מסכימה מאד אם צורת החשיבה,
אבל עדיין, אני לא חושבת שההמלצה לנסוע לטיולים בחו"ל, היא ממש המלצה חסכונית.

חחחח זאת לא היתה המלצה. סתם תובנה של תוך כדי...