מסורת אשכול המנהגים המוזרים ומקורותיהם (אם יש) כנסו ושתפו

מצב
הנושא נעול.
לאכול ארבעס בשולם זוכר?
האירוח כולל מאכל ומשקה, שאינם מצריכים נטילת ידיים, ובמיוחד נהוג להניח על השולחן מאכלים עגולים כגון גרגירי ארבעס ועדשים, אשר בדרך כלל מסמלים מנהגי אבלות. משמעות המנהג היא לפי אחד הטעמים שניתנו לקיום הסעודה[21], לפיו מדובר בהשתתפות סמלית באבלו של התינוק, על צאתו מרחם אימו בעל כרחו, שכן "על כרחך אתה נולד ועל כרחך אתה חי", וברוח מדרש של חז"ל המספר כי בהיות התינוק ברחם, הוא לומד את כל התורה. רגע לפני צאתו לאוויר העולם – בא מלאך ובמכה אחת משכיח ממנו הכל - כדי שירכוש לו חכמה ודעת בכוחות עצמו, ולא ייהנה מן המוכן.[22] המאכלים העגולים מסמלים איפוא אבלות משום שהם דמיונם לגלגל חוזר.

יש כאלה המקשרים בין גרגרי החומוס הנקראים ביידיש "אַרבּעֶס" או "שלום-זכר באָנדלעך", לבין הפריון המובטח בפסוק שבו אומר אלוקים לאברהם: "וְהַרְבָּה אַרְבֶּה אֶת זַרְעֲךָ כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם" (בראשית כ"ב, י"ז) כיוון שקריאת מילות הפסוק "ארבה את זרעך" בהגייה יידישאית זהה להגיית המילה ארבעס[23].

יש גם שנוהגים להגיש לאורחים אגוזים כיון שבמדרש ובזוהר מקשרים בין האגוז לברית מילה[24].
 
חתן בשבת לפני החתונה כן יש מקור?
לקיחת החתן לבית הכנסת

מקור מנהג זה
מפרקי דר"א (סוף פרק יז), שמשחרב בית המקדש התקינו שיהיו חתנים הולכים לבתי כנסיות ולבתי מדרשות, ואנשי המקום רואים את החתן ושמחים עמו. ובמסכת סופרים (פרק יט הלכה יב) מובא בלשון זה: "כדי לגמול להם חסד לחתנים ולהלוותם לביתיהם"

ובספר מהרי"ל (הלכות נישואין ח) כתוב: "שבת שחרית כשיסיימו פסוקי דזמרא, הולכים חשובי העיר ומביאים את החתן לבית הכנסת".

טעם הדבר: לפי שהנושא אשה נמחלים לו כל עונותיו, ונעשה כבריה חדשה וכתינוק שנולד, ונהיה אדם שלם ואמרו חז"ל (מכות י, ב): "בדרך שאדם רוצה לילך מולכים אותו", ובזה רומזים המלווים לחתן, שהברירה כעת בידו לבחור לו דרך חייו, ומזרזים אותו לפני החתונה לבחור בדרך החיים (ספר המטעמים חתן וכלה יח)
 
פעם הגאון העצום ר' שלמה זלמן אוירבך זצוק"ל פגש יהודי שהיה מתפלל בנוסח קרליבך וכו' אמר לו ר' שלמה זלמן אצלינו לא מתפללים ככה בניגונים, זה מאוד יפה, אבל למה איפה שלפי ההלכה צריך לנגן לא מנגנים סעיף מפורש בסימן נא' "לומר את מזמור לתודה בניגון".
כדאי לשים לב!!!
 
לקיחת החתן לבית הכנסת

מקור מנהג זה
מפרקי דר"א (סוף פרק יז), שמשחרב בית המקדש התקינו שיהיו חתנים הולכים לבתי כנסיות ולבתי מדרשות, ואנשי המקום רואים את החתן ושמחים עמו. ובמסכת סופרים (פרק יט הלכה יב) מובא בלשון זה: "כדי לגמול להם חסד לחתנים ולהלוותם לביתיהם"

ובספר מהרי"ל (הלכות נישואין ח) כתוב: "שבת שחרית כשיסיימו פסוקי דזמרא, הולכים חשובי העיר ומביאים את החתן לבית הכנסת".

טעם הדבר: לפי שהנושא אשה נמחלים לו כל עונותיו, ונעשה כבריה חדשה וכתינוק שנולד, ונהיה אדם שלם ואמרו חז"ל (מכות י, ב): "בדרך שאדם רוצה לילך מולכים אותו", ובזה רומזים המלווים לחתן, שהברירה כעת בידו לבחור לו דרך חייו, ומזרזים אותו לפני החתונה לבחור בדרך החיים (ספר המטעמים חתן וכלה יח)
גם הלשון בפוסקים ”מזמרים אותו” (עיין ביאו”ה סי’ קלו ד”ה בשבת ויו”ט.
 
חתן בשבת לפני החתונה כן יש מקור?

מזמרים לחתן​

בפוסקים מופיע שנוהגים בשבת זו לזמר לחתן[6] כיום נוהגים לזמר לחתן לאחר העליה לתורה ויש שנהגו כן רק לאחר סיום קריאת ההפטרה והברכות. יש הנוהגים (בעיקר בקהילות החסידיות) לזמר לחתן גם בשבת בבוקר בדרכו לבית הכנסת. וגם בסיום התפילה כל הקהל יחדיו מלוה את החתן לביתו בשירה ובזימרה[7]

יש מי שכתב בטעם המנהג על פי המבואר בזוהר (תרומה קמ"ה, א), שמכניסים את החתן לחופה בשירות ותשבחות, ובעליה לתורה יש מעין אותו אור שבחופה, לכן משוררים באותו שעה[8].
 
מאיפה הענין של שבת שלפני החתונה (אצל האשכנזים)
שעושים מזה ענין, והצד של הכלה גם כן שייך לשמחה הזאת, זה הרי עוד לפני החתונה?
 
יש חסידות שהאדמור מניח התפילין באמצע המצח באופן עקרוני ואין לי תשובה על זה אבל כשהגרח''פ שיינברג ראה פעם את האדמור עם התפילין שלו העיר לו ואחרי שהוא הלך הזיז את זה בחזרה ............
רוב האדמורי"ם של פעם הלכו כך, נראה לי שפעם כל עם ישראל הלך כך, אני ראיתי במו עיני זקנים מפעם לאו דווקא חסידים, הונגרים וכו' שהלכו כך,
 
מאיפה הענין של שבת שלפני החתונה (אצל האשכנזים)
שעושים מזה ענין, והצד של הכלה גם כן שייך לשמחה הזאת, זה הרי עוד לפני החתונה?
מנהג העלייה לתורה בשבת חתן הוא נזכר לראשונה מפורש בדברי הלבוש שהביא שנהוג שבשבת שקודם נישואיו עולה לתורה, ובקצרה במגן אברהם.

רמז למנהג זה ישנו כבר במדרש תלפיות, שהזכיר שמאחר ו"חתן דומה למלך", וכפי שהמלך מצווה שיהיו לו שני ספרי תורה, כך החתן עולה לתורה פעמיים, פעם אחת בשבת שקודם החתונה ופעם אחת בשבת שלאחר החתונה.

יש שכתב בטעם המנהג, לעורר את החתן להודות לה' על הטובה, שמזכהו לבנות בית בישראל. כמבואר בחמשה קולות המוזכרים בירמיה (לג, יא) שעיקר שמחת חתן וכלה היא ההודיה לה'[3].

על חיוב ההודיה בחתונה ראה בהרחבה בערך חמשה קולות.
 
מנהג העלייה לתורה בשבת חתן הוא נזכר לראשונה מפורש בדברי הלבוש שהביא שנהוג שבשבת שקודם נישואיו עולה לתורה, ובקצרה במגן אברהם.

רמז למנהג זה ישנו כבר במדרש תלפיות, שהזכיר שמאחר ו"חתן דומה למלך", וכפי שהמלך מצווה שיהיו לו שני ספרי תורה, כך החתן עולה לתורה פעמיים, פעם אחת בשבת שקודם החתונה ופעם אחת בשבת שלאחר החתונה.

יש שכתב בטעם המנהג, לעורר את החתן להודות לה' על הטובה, שמזכהו לבנות בית בישראל. כמבואר בחמשה קולות המוזכרים בירמיה (לג, יא) שעיקר שמחת חתן וכלה היא ההודיה לה'[3].

על חיוב ההודיה בחתונה ראה בהרחבה בערך חמשה קולות.
מצוין,
ושאלתי לגבי הצד של הכלה - מי אמר שזה שייך גם להם?
למה גם הם צריכים לטרוח ולהגיע אולי זה שייך רק לחתן?
 
רוב האדמורי"ם של פעם הלכו כך, נראה לי שפעם כל עם ישראל הלך כך, אני ראיתי במו עיני זקנים מפעם לאו דווקא חסידים, הונגרים וכו' שהלכו כך,
מאוד מאוד מענין מה שכתבת - איך "כל עם ישראל הלכו כך" אם כתוב במפורש "בין עיניכם" ובשונה מהקראים ששמים את התפילין בין העינים ממש.
גם שים לב שזקנים פעמים לא שמים לב שהתפילין יורדים להם מהמצח - אבל מלכתחילה????
מחילה אבל הדברים ממש לא מובנים לי.
אבל בהתיחס לגופם של דברים - השאלה הנוקבת היא ומה הפשט באמת???
 
נערך לאחרונה ב:
מאוד מאוד מענין מה שכתבת - איך "כל עם ישראל הלכו כך" אם כתוב במפורש "בין עיניכם" ובשונה מהקראים ששמים את התפילין בין העינים ממש.
מחילה אבל הדברים ממש לא מובנים לי.
אבל בהתיחס לגופם של דברים - השאלה הנוקבת היא ומה הפשט באמת???
מתוך פורום לתורה:
ובשו"ת דבר יהושע ח"ד סי' י"א שכן נהגו כמה צדיקים קדושי עליון, אך היה להם בזה ענין הכמוס בסוד ה' ליריאיו, ועל זה נאמר לא כל הרוצה ליטול השם יבוא ויטול, ולכן יש להקפיד וליזהר בזה וכמ"ש בשו"ת דברי חיים ח"ב סי' ו', ליקוטי מהרי"ח, אות חיים ושלום סקט"ו, שו"ת מהרש"ג ח"א סי' ז'.
 
מתוך פורום לתורה:
ובשו"ת דבר יהושע ח"ד סי' י"א שכן נהגו כמה צדיקים קדושי עליון, אך היה להם בזה ענין הכמוס בסוד ה' ליריאיו, ועל זה נאמר לא כל הרוצה ליטול השם יבוא ויטול, ולכן יש להקפיד וליזהר בזה וכמ"ש בשו"ת דברי חיים ח"ב סי' ו', ליקוטי מהרי"ח, אות חיים ושלום סקט"ו, שו"ת מהרש"ג ח"א סי' ז'.
יש לך עוד לבאר את הדברים?
זה כתוב על ענין התפילין במצח דיקא???
תודה מראש
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה