התייעצות אשמח לעצתכן אימהות יקרות- תינוקת בת שנה שקמה המון!!

[פשוט למכור בשניה]

וזה רק לטובת הילד, ושוב רק ורק לאחר שהילד נבדק שאין לו תולעים וכיוצא באלו ושלא מפריע לו כלום.

זה ויכוח סרק וככל הנראה לא נצליח לשכנע אותך אחרת, אבל אני כותבת בשביל כל ההורים האחרים שקוראים פה , שלא יאמצו את הרעיון הנורא הזה , אשר פוגע בנפש הילד.
ילד בוכה = ילד שלא טוב לו ומשהו מפריע לו, המוצץ זה רק משהו חיצוני להרגעה זה לא באמת מה שהוא רצה.
אז אתם קצת סותרים את עצמכם שאתם אומרים שוב ושוב שרק אחרי שאין לו תולעים וכיוצ"ב.
אם הוא עדין ממשיך לבכות זה אומר שמשהו עדין מפריע לו.

טובת הילד = הורה נוכח ומתייחס .

 

[תודה על חיים...]

לא מחייב שמשהו מציק לו
איזה נזק נוראי יש לילד איזה?!!! הוא מתחיל לזכור רק בגיל 3?

ואם אין תולעים והוא לא מפסיק לבכות מה לעשות?
אני מכיר הרבה הורים שסובלים מזה, והרוב מהם הפסיקו להתייחס וב"ה פלאים הילד יושן כמו שצריך.
וגם הילדים אוהבים את ההורים מאוד גם אחרי שלא התייחס.

בנוסף אני לא אומר לעשות את זה מאז שהוא נולד אלא מאחרי הגילאים שהוא אמור לאכול כל 3 שעות.

בע"ה שאמצע הביא מקורות

הנפש של הילד זוכרת, קצת יותר מידי,
אם תקראי קצת יותר מידע על איך הנפש שלנו מושפעת מהינקות וכמה חשוב חיבוק של אמא, וקשיבות של אמא לכל בקשה - תביני קצת יותר כמה הגישה הזאת הזויה והיפך היהדות מכל מקום שהוא.

הילד ישן כמו שצריך או שהוא הבין שלבכות לא מביא את אמא, ובשלב זה שאין לו שום דרך תקשורת אחרת הוא פשוט שותק ועצוב והלב שלו מרגיש, והוא לומד שאי אפשר להסתמך על אנשים ושאבא ואמא לא פה בשבילי .

אילוף = עוזר, אבל זה לא מה שאנחנו רוצים שהילדים שלנו יחוו,
אנחנו רוצים שהילדים שלנו יחוו הורים קשובים, הורים שנמצאים שם בשבילם, גם כשזה באמצע הלילה ולא נח, הורים ששומעים ילד בוכה ולא מנסים לגרום לו לא לבכות, אלא לבדוק למה הוא בוכה ולנסות לעזור לו, להפסיק לו את הכאב או את האי נעימות, גם כשזה קשה להורים.

להיות הורים, זה לא להיות מאלפים, זה לא להיות מחנכים, זה *להיות*, זה להקשיב, זה לתת לילד מתנות, גם כשהוא לא ״זוכר״ את המתנות, אלא הנפש שלו מרגישה, תהליך הגדילה והפרידה שלו מההורים תקין -
זה המתנה שהורה נותן לילד שלו, את העצמאות שלו, את היכולת לבכות וההורה נמצא, את ההוויה של ההורות,
לא אילוף ולא רק חינוך, זה חייב להיות, בטח בגיל הקטן משולב עם המון נוכחות הורית וקשיבות הורית.

בעצם, המונח הכי נכון להורים בגיל הקטן, זה הקשיבות הזאת,
הילד בוכה כי משהו מפריע לו, אולי כי הוא רוצה לראות את אמא, אולי כי הוא רוצה להרגיש אותה, אולי כי הוא חלם חלום מפחיד, אולי כי משהו כואב לו,
לא בהכרח הוא יודע בכלל למה הוא בוכה,
אבל איזה דבר מושלם ד׳ שם לתינוק הבוכה הזה,
הוא שם זוג הורים עם קשיבות (כל עוד לא הורסים את זה ומודיעים להם שהתינוק שלהם מניפלטיבי, הזיה של דבר!)
וההורים קשובים ומנסים לעזור, נכון שיש חוסר אונים מולו, הוא עוד לא יודע לדבר, אבל מנסים פה, לומדים עוד קצת, מנסים שם,
והופ - מצליחים לעזור לו! איזה קסם זה!
לא משתיקים בכח, אנחנו רוצים שהוא ידבר איתנו בשפה שלו, אנחנו רוצים שהוא יהיה קשוב לעצמו ויתלונן כשהוא מרגיש לא נח.
בהצלחה!

 

[פשוט למכור בשניה]

וב"ה פלאים הילד יושן כמו שצריך.

כי אילפתם אותו וכיביתם אותו והוא למד שאין לו מה לבכות , מסכן

איזה נזק נוראי יש לילד איזה?!!!

בע"ה שאמצע הביא מקורות

אני ממליצה שביחד עם חיפוש המקורות שככל הנראה לא תמצא, ואם תמצא זה פשוט כי תפרש את זה איך שנראה לך לנכון.
יחד עם זה תקרא מאמרים ומחקרים על נפש הילד, על ההשפעה לטווח הרחוק וכו'

וגם הילדים אוהבים את ההורים מאוד גם אחרי שלא התייחס.

זה שראית שהם אוהבים את ההורים לא אומר כלום וזה לא מחייב שהם אוהבים באמת וגם אם אוהבים לא מדד להשפעה על הנפש.

 

[עקרת בית]

הייתי בודקת לפעמים
ואני גם מידי פעם מסתכלת בטיטול
לא נתקלתי
רק פעם אחת לפני איזה חצי שנה היתה תולעת אחת ולא ראיתי שוב....
הגיוני אבל מעל חצי שנה שזה סבל של תולעים?

אין סיבה שהתולעים יעלמו לבד..

תבקשי מהרופאה בדיקת צואה כדי לראות אם זה תולעים.

 

[nhfk]

לא מחייב שמשהו מציק לו
איזה נזק נוראי יש לילד איזה?!!! הוא מתחיל לזכור רק בגיל 3?

ואם אין תולעים והוא לא מפסיק לבכות מה לעשות?
אני מכיר הרבה הורים שסובלים מזה, והרוב מהם הפסיקו להתייחס וב"ה פלאים הילד יושן כמו שצריך.
וגם הילדים אוהבים את ההורים מאוד גם אחרי שלא התייחס.

בנוסף אני לא אומר לעשות את זה מאז שהוא נולד אלא מאחרי הגילאים שהוא אמור לאכול כל 3 שעות.

בע"ה שאמצע הביא מקורות

יש מושג של ילד נטוש
זה ילד שחווה איזה שהיא חוויה של נטישה מההריון עד גיל שנה
לא מחייב בכלל שבכוונה
לא מחייב שההורים שמו לב לזה
יכול לקרות אצל ההורים הכי טובים בעולם
אבל זה משפיע לעד בלי טיפול
כשהילד שלי בוכה שהוא רוצה סוכריה ואני לא מרשה
אז אני אחבק אותו יגיד לו אמא אוהבת אותך מאוד אבל אמא לא מרשה סוכריה
והוא ימשיך לבכות ואני אמשיך לחבק ולהגיד אמא אוהבת אותך אבל לא- אין סוכריה עכשיו אני לא מרשה
וגם אם זה יקח חצי שעה עד שהוא יתייאש הילד לא חווה נטישה
הילד חווה חינוך
ילד בן שנה שאין לו מושגים של זמן והוא בוכה ואף מבוגר לא מגיע חווה נטישה
חווה שהוא לבד
בטח שהוא יתייאש בסוף
אבל ההשלכות...

 

[קופיUX]

עמדתי לפני לידה עם 2 קטנים שהיו קמים כמה פעמים בלילה
הרגשתי במצב לא שפוי כשהמח שלי לא תפקד ביום מרוב שהשינה היתה קטועה ולא מזינה


בהמלצת רופא ילדים
חיכיתי 6 דקות בכל פעם לפני שניגשתי לילד.
תוך שלושה ימים הבכיות פסקו
והשינה הפכה לרציפה אצל שניהם.

מבחינתי זה היה מאמץ גדול לא לגשת מיד כדי להעניק להם אמא שפויה ולילד הבא - בריאות

 

[עד מתי]

עמדתי לפני לידה עם 2 קטנים שהיו קמים כמה פעמים בלילה
הרגשתי במצב לא שפוי כשהמח שלי לא תפקד ביום מרוב שהשינה היתה קטועה ולא מזינה


בהמלצת רופא ילדים
חיכיתי 5 דקות בכל פעם לפני שניגשתי לילד.
תוך שלושה ימים הבכיות פסקו
והשינה הפכה לרציפה אצל שניהם.

מבחינתי זה היה מאמץ גדול לא לגשת מיד כדי להעניק להם אמא שפויה וולילד הבא - בריאות

5 ואפילו 10 דקות גם אני בעד, לפעמים הילד מתעורר רק כי שינה תנוחה , בוכה ותוך כמה דקו חוזר לישון
בכי מתמשך של יותר מ 5 גג 10 דקות זה כבר משהו אחר ובהחלט דורש יחס

 

[emk]

לי הייתה ילדה כזו, ניסנו ה - כ- ל ושום דבר לא עזר
זה הסתדר בגיל 2 בערך (עד היום היא (3.5) יכולה לקום אבל זה לעיתים רחוקות)
הרבה הצלחות!!!

 

[nhfk]

מעניין אני עשיתי הפוך
היו כמה ימים שהבן שנה וקצת שלי היה בוכה ובקושי נרגע גם כשהגעתי אליו והיה מתעורר הרבה
החלטתי שאולי הוא צריך יותר חום
ופשוט כמה ימים לקחתי מלא סבלנות וכל פעם שהוא בכה ישבתי איתו הרבה עד שהוא נרדם וליטפתי אותו וחיבקתי אותו
ואחרי כמה ימים הוא ממש נרגע וכשהוא בוכה באמצע הלילה אני באה שמה לו בקבוק נותנת נשיקה והולכת והוא מחייך עושה לי ביי ביי וממשיך לישון
ואני ממש מרגישה שהוא כזה יותר בטוח ועטוף

 

[אין עוד מלבדו"]

טוב קודם כל עדיף שתעשי את מה שצריך ולראות שאין איזה בעיה כמו שהזכירו כאן,
מלבד זאת, הייתי בקורס הורים,
המרצה שם אמר לנו כשנולד לו ילד, אשתו כהרגל כולם היו קמים להאכיל את הילד בלילה כל 4 שעות,
כשאמא של המרצה הגיע אליו היא ראתה שהכלה קמה בלילה כמה פעמים, ואמרה לה למה אתם קמים?
אתם מרגילים אותו לקום לאוכל.
זה היה ממש תמוה, מה הוא תינוק קטן הוא צריך לאכול.
אמר לנו המרצה ומה ילד לילדים חרשים עושה? ילד להורים חרשים לא בוכה, הוא עושה מעשה - שוכב על הרצפה, מנענע את הלול וכיוצא בזה.
לא היה תשובה לאף אחד.

ואז הוא הביא לנו רש"ר הירש ששאלו ממתי גיל חינוך? והוא השיב מגיל 0

אני לא אומר לעשות כך, אלא ודאי שיקומו להאכיל את הילד, אבל אם הילד כבר עבר את גילאי האכילה בלילה,
לא צריך להתייחס (צריך לקום לראות שהכל בסדר ולא קרה כלום) , ברגע שמתייחסים הילד יקום שוב, בדוק.
לא תתייחסו הילד בפעם הראשונה ישגע את הראש אבל עם הזמן הוא ליקום בלילה, כי הוא יבין שאין אף אחד.

שוב רק לאחר הבדיקות שהכל תקין

בהצלחה

סליחה אבל זו אכזריות

 

[אלמוג טלולקר]

בודק עם שני יועצים, אם יש דברים בשלכם מוריד את הכובע.

 

[קופיUX]

מגיל 10 חודשים תינוק אמור לישון לילה רצוף
ואפשר להוציא אותו מחדר ההורים.
זו המלצת הרופאים

בלי קשר,
באופן כללי במקרה כזה ביעוץ חינוכי אומרים לחלוק עם בן הזוג לפי הלילות
ככה לפחות חלק מן הלילות אפשר לישון בצורה בריאה
כך חברה סיפרה לי במקרה שהיה לה (חינוך מיוחד) ועוד מקרה (תאומים)

 

[מנעד]

בודק עם שני יועצים, אם יש דברים בשלכם מוריד את הכובע.

בשביל הילדים שלך שיגדלו טוב
תשנה גישה
חבל על הנפש שלהם

 

[אין עוד מלבדו"]

בשביל הילדים שלך שיגדלו טוב
תשנה גישה
חבל על הנפש שלהם

זה מזכיר את שיטת שפר שהשם ישמור

 

[אותנטי]

מגיל 10 חודשים תינוק אמור לישון לילה רצוף
ואפשר להוציא אותו מחדר ההורים.
זו המלצת הרופאים

ואגב, באופן כללי במקרה כזה ביעוץ חינוכי אומרים לחלוק עם בן הזוג לפי הלילות
ככה לפחות חלק מן הלילות אפשר לישון בצורה בריאה
כך חברה סיפרה לי במקרה שהיה לה (חינוך מיוחד) ועוד מקרה (תאומים)

אמור זה של של דג..
אין כללים בזה
יש תינוקות חרדתיים יותר, יש כאלו שהשינה שלהם קלה יותר ומתעוררים יותר
היו לי ילדים שהיו מתעוררים הרבה למוצצים, פיזרתי כמה מוצצים במיטה ובפעמים הראשונות לקחתי להם את היד והראיתי שיש מוצץ במיטה (בגיל שנה שיודעים להכניס לבד) אחרי כמה לילות הם למדו לגשש אחר המוצץ ולשים לעצמם.
(אבל מאז הם התרגלו להירדים עם כמה מוצצים, סימן ההיכר של הילדים שלי אחד בפה ועוד שניים ביד)

 

[אלמוג טלולקר]

בשביל הילדים שלך שיגדלו טוב
תשנה גישה
חבל על הנפש שלהם

הילדים שלי גדולים ובריאים בנפש ב"ה

 

[קופיUX]

אמור זה של של דג..
אין כללים בזה
יש תינוקות חרדתיים יותר, יש כאלו שהשינה שלהם קלה יותר ומתעוררים יותר
היו לי ילדים שהיו מתעוררים הרבה למוצצים, פיזרתי כמה מוצצים במיטה ובפעמים הראשונות לקחתי להם את היד והראיתי שיש מוצץ במיטה (בגיל שנה שיודעים להכניס לבד) אחרי כמה לילות הם למדו לגשש אחר המוצץ ולשים לעצמם.
(אבל מאז הם התרגלו להירדים עם כמה מוצצים, סימן ההיכר של הילדים שלי אחד בפה ועוד שניים ביד)

בהחלט רעיון טוב
וגם הגישה לעיל שהוזכרה - לתת יותר חום - מדהימה

אבל אם המצב ממשיך בכל זאת, כדי לחשוב עם עוד אפשרויות.

 

[אלמוג טלולקר]

כי אילפתם אותו וכיביתם אותו והוא למד שאין לו מה לבכות , מסכן

נראה שאתם לא מבינים מזה אילוף, אילוף זה מכות ואיומים על הילד.
זה לא אילוף זה הרגל רע של הילד לקום למוצץ או לנדנודים של הורים.
תמשיכו לקום בלילות במשך שנה שנתיים ואם ישאר המוצץ אז יהיו ימים שאפי' תקומו בגיל שלוש וארבע כי נפל לה מוצץ בהצלחה.

 

[תודה על חיים...]

בודק עם שני יועצים, אם יש דברים בשלכם מוריד את הכובע.

אם יועצים של שפר, חבל על הזמן,
הם עיוותו את כל התורה שתתאים להם.

העיקר משהו אחד הם שכחו, החינוך שכתוב במשלי זה ״חנוך לנער על פי דרכו״ - על זה יש להם תשובות מגוכחות.

 

[תודה על חיים...]

נראה שאתם לא מבינים מזה אילוף, אילוף זה מכות ואיומים על הילד.
זה לא אילוף זה הרגל רע של הילד לקום למוצץ או לנדנודים של הורים.
תמשיכו לקום בלילות במשך שנה שנתיים ואם ישאר המוצץ אז יהיו ימים שאפי' תקומו בגיל שלוש וארבע כי נפל לה מוצץ בהצלחה.

ממליצה לבדוק איך מאלפים חיות,
ממש ממש לא מרביצים או מאיימים,
מתעלמים או לא נותנים משהו טוב או מתנים אהבה וקשר בשקט תעשייתי.
עצוב.

בעיקר בעיקר מתעלמים מהצרכים של המאולף לטובת צרכי המאלף.