מידע שימושי אשמח לשמוע מאיזה גיל מביאים תינוקות לכל הנערים?

  • הוסף לסימניות
  • #21
מההלכה.
תינוק שלא אוכל חמשת מיני דגן - אין שום בעיה לברך וללמוד לידו, גם כשמלכלך
בחיים לא שמעתי כזה דבר , זה נשמע ההפך , טוב אולי זה חידוש בשבילי ,
 
  • הוסף לסימניות
  • #22
מאיפה זה לקוח ?
ילד קטן שעושה בטיטול והטיטול מלוכלך אסור לברך לידו
אלא אם כן הטיטול נקי , זה כן מותר
תבדקו.
בעלי גם חשב כך, וכשאמרתי לו שאבי טוען אחרת, הוא ליבן עמו את העניין וקיבל מקור הלכתי לעניין (אין לי כרגע את מי לשאול)
 
  • הוסף לסימניות
  • #23
בחיים לא שמעתי כזה דבר , זה נשמע ההפך , טוב אולי זה חידוש בשבילי ,
למה ההפך?
תינוק שאוכל פחות מכזית - יש גם ריח שונה לטיטול מלוכלך שלו.
זו הסיבה, אגב, שבעלי הקפיד עד גיל מסוים שאשתמש בדייסה שאינה מכילה חמשת מיני דגן. כך הוא 'ביטח' את עצמו בעניין.
 
  • הוסף לסימניות
  • #24
בחיים לא שמעתי כזה דבר , זה נשמע ההפך , טוב אולי זה חידוש בשבילי ,
תבדקו.
בעלי גם חשב כך, וכשאמרתי לו שאבי טוען אחרת, הוא ליבן עמו את העניין וקיבל מקור הלכתי לעניין (אין לי כרגע את מי לשאול)
שולחן ערוך, סימן פא' סעיף א'.
"קטן שהגיע לכלל שאחר כיוצא בו יכול לאכל כזית דגן בכדי שיוכל גדול לאכל אכילת פרס, מרחיקין מצואתו או ממימי רגליו"
 
  • הוסף לסימניות
  • #25
זו הסיבה, אגב, שבעלי הקפיד עד גיל מסוים שאשתמש בדייסה שאינה מכילה חמשת מיני דגן. כך הוא 'ביטח' את עצמו בעניין.
בפשטות זה לא פיתרון
כי אם התינוק יכול לאכול את השיעור הנ"ל אז גם אם הוא לא אכל ולא יאכל לעולם-צואתו מסרחת.

עריכה: טעות נפלה בדברי, אם אינו יכול לאכול ולא אכל מעולם, לא צריך להרחיק מצואתו אפי' בגיל גדול מאד.
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #26
מאיפה זה לקוח ?
ילד קטן שעושה בטיטול והטיטול מלוכלך אסור לברך לידו
אלא אם כן הטיטול נקי , זה כן מותר
שלחן ערוך - אורח חיים (מ)
סימן פא - דין צואת קטן
ובו ב' סעיפים
א
קָטָן שֶׁהִגִּיעַ לִכְלַל שֶׁאַחֵר כַּיּוֹצֵא בּוֹ יָכוֹל (א) לֶאֱכֹל כַּזַּיִת (ב) דָּגָן, בִּכְדֵי שֶׁיָּכוֹל גָּדוֹל לֶאֱכֹל אֲכִילַת פְּרָס, מַרְחִיקִין מִצּוֹאָתוֹ אוֹ מִמֵּימֵי רַגְלָיו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #27
למה ההפך?
תינוק שאוכל פחות מכזית - יש גם ריח שונה לטיטול מלוכלך שלו.
זו הסיבה, אגב, שבעלי הקפיד עד גיל מסוים שאשתמש בדייסה שאינה מכילה חמשת מיני דגן. כך הוא 'ביטח' את עצמו בעניין.
לא ריח שונה ממש לא
יש ריח מסריח לפעמים וזה נוראי
 
  • הוסף לסימניות
  • #28
בפשטות זה לא פיתרון
כי אם התינוק יכול לאכול את השיעור הנ"ל אז גם אם הוא לא אכל ולא יאכל לעולם-צואתו מסרחת.
תלוי בגיל. הדגשתי שעד גיל מסוים.
מגיל שנה זה בוודאות לא רלוונטי, ולכן היום יש כאן דייסת דגנים.
אבל בגיל חצי שנה שקשה לומר שתינוקות אוכלים כזית דייסת שיבולת שועל (או פרוסת לחם) תוך כדי אכילת פרס - זה בהחלט משמעותי
 
  • הוסף לסימניות
  • #29
שלחן ערוך - אורח חיים (מ)
סימן פא - דין צואת קטן
ובו ב' סעיפים
א קָטָן שֶׁהִגִּיעַ לִכְלַל שֶׁאַחֵר כַּיּוֹצֵא בּוֹ יָכוֹל (א) לֶאֱכֹל כַּזַּיִת (ב) דָּגָן, בִּכְדֵי שֶׁיָּכוֹל גָּדוֹל לֶאֱכֹל אֲכִילַת פְּרָס, מַרְחִיקִין מִצּוֹאָתוֹ אוֹ מִמֵּימֵי רַגְלָיו.
למה כוונתך בקישורים?
 
  • הוסף לסימניות
  • #32
@תמי אחת
@סטודיו לגרפיקה
@ברוך ר

מאיזה גיל אסור להכניס תינוק באזור שמברכים ?
לא יודעת בדיוק (כאמור, אין לי כרגע את מי לשאול). אני יודעת שמגיל שנה בוודאי. יתכן בהחלט שגם לפני כן. זה בעצם מגיל שתינוק מסוגל לאכול חמשת מיני דגן תוך כדי אכילת פרס (לחם, דייסה, לא משנה הסוג). לכן בגיל חצי שנה זה כנראה עוד בסדר. איפה בדיוק הגבול בטווח שבאמצע? אין לי מושג
 
  • הוסף לסימניות
  • #34
  • הוסף לסימניות
  • #35
אני לא הייתי מביאה תינוקות רק בגלל הדוחס
הפחד שמא יחטפו מכה בראש לא מצדיק את זה
אני הבאתי תינוק בן חודש+ למניין של נץ.
היה לי חשוב.
ולמזלי גם לאבא שלו היה חשוב.
הוא נכנס עם העגלה תחת הטלית ולא ספג טופים על ראשו.
(נראה לי שכמעט לא היו ילדים שם).
 
  • הוסף לסימניות
  • #36
@תמי אחת
@סטודיו לגרפיקה
@ברוך ר

מאיזה גיל אסור להכניס תינוק באזור שמברכים ?
מהגיל שאפשר כבר לתת דייסת דגנים-כל צואתו נאסרת בדברים שבקדושה
אפי' אם אין בה שום ריח ואפי' אם מקור הצואה אינו ממיני דגן!!!
הגיל המקובל לתת דייסת דגנים זה 6/7 חודשים (כך נראה לי בכל אופן כתוב על האריזה)

אבל צריך לדעת שלכאו' (כדאי לעשות בזה שאלת רב) גם מגיל 0 חודשים צריך להרחיק מטיטול שמסריח בצורה חריגה, אך לא מדין "צואה" אלא מדין ריח של "עיפוש" שבהלכה מוזכר שצריך להרחיק גם ממנו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #37
@תמי אחת
@סטודיו לגרפיקה
@ברוך ר

מאיזה גיל אסור להכניס תינוק באזור שמברכים ?
שוב פעם כל מה שאמרו כאן. תינוק שבני גילו כבר אוכלים כזית דגן בכדי אכילת פרס (סביבות חצי שנה) אסור לברך או להתפלל ליד צואתו ולכן תינוק בכזה גיל אסור להכניס באזור שמברכים (כשהוא מלוכלך).
 
  • הוסף לסימניות
  • #38
מהגיל שאפשר כבר לתת דייסת דגנים-כל צואתו נאסרת בדברים שבקדושה
אפי' אם אין בה שום ריח ואפי' אם מקור הצואה אינו ממיני דגן!!!
הגיל המקובל לתת דייסת דגנים זה 6/7 חודשים (כך נראה לי בכל אופן כתוב על האריזה)

אבל צריך לדעת שלכאו' (כדאי לעשות בזה שאלת רב) גם מגיל 0 חודשים צריך להרחיק מטיטול שמסריח בצורה חריגה, אך לא מדין "צואה" אלא מדין ריח של "עיפוש" שבהלכה מוזכר שצריך להרחיק גם ממנו.
מאיזה גיל זה דגנים , כל ילד והגיל שלו , יש ילדים שמגיל שנה וכמה כבר אוכלים דגנים סימן שזה אסור ?
 
  • הוסף לסימניות
  • #39
אבל צריך לדעת שלכאו' (כדאי לעשות בזה שאלת רב) גם מגיל 0 חודשים צריך להרחיק מטיטול שמסריח בצורה חריגה, אך לא מדין "צואה" אלא מדין ריח של "עיפוש" שבהלכה מוזכר שצריך להרחיק גם ממנו.
קודם כל כפי שאמרת בעצמך זה רק כשהוא מסריח משהו יוצא דופן.
בנוסף, זו הרחקה מסוג אחר לגמרי. קודם כל, אם אני לא טועה, לא צריך ד' אמות ממקום שכלה הריח אלא רק עד המקום שהריח מגיע בפועל. ואם אני לא טועה אז יש עוד כמה הבדלים
 
  • הוסף לסימניות
  • #40
מהגיל שאפשר כבר לתת דייסת דגנים-כל צואתו נאסרת בדברים שבקדושה
אפי' אם אין בה שום ריח ואפי' אם מקור הצואה אינו ממיני דגן!!!
הגיל המקובל לתת דייסת דגנים זה 6/7 חודשים (כך נראה לי בכל אופן כתוב על האריזה)

אבל צריך לדעת שלכאו' (כדאי לעשות בזה שאלת רב) גם מגיל 0 חודשים צריך להרחיק מטיטול שמסריח בצורה חריגה, אך לא מדין "צואה" אלא מדין ריח של "עיפוש" שבהלכה מוזכר שצריך להרחיק גם ממנו.
יש דעות שאפילו מגיל 2-3 חודשים
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה