9
90635
אורח
- הוסף לסימניות
- #21
בחיים לא שמעתי כזה דבר , זה נשמע ההפך , טוב אולי זה חידוש בשבילי ,מההלכה.
תינוק שלא אוכל חמשת מיני דגן - אין שום בעיה לברך וללמוד לידו, גם כשמלכלך
בחיים לא שמעתי כזה דבר , זה נשמע ההפך , טוב אולי זה חידוש בשבילי ,מההלכה.
תינוק שלא אוכל חמשת מיני דגן - אין שום בעיה לברך וללמוד לידו, גם כשמלכלך
תבדקו.מאיפה זה לקוח ?
ילד קטן שעושה בטיטול והטיטול מלוכלך אסור לברך לידו
אלא אם כן הטיטול נקי , זה כן מותר
למה ההפך?בחיים לא שמעתי כזה דבר , זה נשמע ההפך , טוב אולי זה חידוש בשבילי ,
בחיים לא שמעתי כזה דבר , זה נשמע ההפך , טוב אולי זה חידוש בשבילי ,
שולחן ערוך, סימן פא' סעיף א'.תבדקו.
בעלי גם חשב כך, וכשאמרתי לו שאבי טוען אחרת, הוא ליבן עמו את העניין וקיבל מקור הלכתי לעניין (אין לי כרגע את מי לשאול)
בפשטות זה לא פיתרוןזו הסיבה, אגב, שבעלי הקפיד עד גיל מסוים שאשתמש בדייסה שאינה מכילה חמשת מיני דגן. כך הוא 'ביטח' את עצמו בעניין.
שלחן ערוך - אורח חיים (מ)מאיפה זה לקוח ?
ילד קטן שעושה בטיטול והטיטול מלוכלך אסור לברך לידו
אלא אם כן הטיטול נקי , זה כן מותר
לא ריח שונה ממש לאלמה ההפך?
תינוק שאוכל פחות מכזית - יש גם ריח שונה לטיטול מלוכלך שלו.
זו הסיבה, אגב, שבעלי הקפיד עד גיל מסוים שאשתמש בדייסה שאינה מכילה חמשת מיני דגן. כך הוא 'ביטח' את עצמו בעניין.
תלוי בגיל. הדגשתי שעד גיל מסוים.בפשטות זה לא פיתרון
כי אם התינוק יכול לאכול את השיעור הנ"ל אז גם אם הוא לא אכל ולא יאכל לעולם-צואתו מסרחת.
למה כוונתך בקישורים?שלחן ערוך - אורח חיים (מ)
סימן פא - דין צואת קטן
ובו ב' סעיפים
א קָטָן שֶׁהִגִּיעַ לִכְלַל שֶׁאַחֵר כַּיּוֹצֵא בּוֹ יָכוֹל (א) לֶאֱכֹל כַּזַּיִת (ב) דָּגָן, בִּכְדֵי שֶׁיָּכוֹל גָּדוֹל לֶאֱכֹל אֲכִילַת פְּרָס, מַרְחִיקִין מִצּוֹאָתוֹ אוֹ מִמֵּימֵי רַגְלָיו.
זה העתקה מתורת אמת, אז הוא מעתיק גם את הקישורים שיש שםלמה כוונתך בקישורים?
לא יודעת בדיוק (כאמור, אין לי כרגע את מי לשאול). אני יודעת שמגיל שנה בוודאי. יתכן בהחלט שגם לפני כן. זה בעצם מגיל שתינוק מסוגל לאכול חמשת מיני דגן תוך כדי אכילת פרס (לחם, דייסה, לא משנה הסוג). לכן בגיל חצי שנה זה כנראה עוד בסדר. איפה בדיוק הגבול בטווח שבאמצע? אין לי מושג
אצלינו מקפידים מגיל חצי שנה.
אני הבאתי תינוק בן חודש+ למניין של נץ.אני לא הייתי מביאה תינוקות רק בגלל הדוחס
הפחד שמא יחטפו מכה בראש לא מצדיק את זה
מהגיל שאפשר כבר לתת דייסת דגנים-כל צואתו נאסרת בדברים שבקדושה
שוב פעם כל מה שאמרו כאן. תינוק שבני גילו כבר אוכלים כזית דגן בכדי אכילת פרס (סביבות חצי שנה) אסור לברך או להתפלל ליד צואתו ולכן תינוק בכזה גיל אסור להכניס באזור שמברכים (כשהוא מלוכלך).
מאיזה גיל זה דגנים , כל ילד והגיל שלו , יש ילדים שמגיל שנה וכמה כבר אוכלים דגנים סימן שזה אסור ?מהגיל שאפשר כבר לתת דייסת דגנים-כל צואתו נאסרת בדברים שבקדושה
אפי' אם אין בה שום ריח ואפי' אם מקור הצואה אינו ממיני דגן!!!
הגיל המקובל לתת דייסת דגנים זה 6/7 חודשים (כך נראה לי בכל אופן כתוב על האריזה)
אבל צריך לדעת שלכאו' (כדאי לעשות בזה שאלת רב) גם מגיל 0 חודשים צריך להרחיק מטיטול שמסריח בצורה חריגה, אך לא מדין "צואה" אלא מדין ריח של "עיפוש" שבהלכה מוזכר שצריך להרחיק גם ממנו.
קודם כל כפי שאמרת בעצמך זה רק כשהוא מסריח משהו יוצא דופן.אבל צריך לדעת שלכאו' (כדאי לעשות בזה שאלת רב) גם מגיל 0 חודשים צריך להרחיק מטיטול שמסריח בצורה חריגה, אך לא מדין "צואה" אלא מדין ריח של "עיפוש" שבהלכה מוזכר שצריך להרחיק גם ממנו.
יש דעות שאפילו מגיל 2-3 חודשיםמהגיל שאפשר כבר לתת דייסת דגנים-כל צואתו נאסרת בדברים שבקדושה
אפי' אם אין בה שום ריח ואפי' אם מקור הצואה אינו ממיני דגן!!!
הגיל המקובל לתת דייסת דגנים זה 6/7 חודשים (כך נראה לי בכל אופן כתוב על האריזה)
אבל צריך לדעת שלכאו' (כדאי לעשות בזה שאלת רב) גם מגיל 0 חודשים צריך להרחיק מטיטול שמסריח בצורה חריגה, אך לא מדין "צואה" אלא מדין ריח של "עיפוש" שבהלכה מוזכר שצריך להרחיק גם ממנו.
מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!
חלה שגיאה בשליחה. נסו שוב!
לוח לימודים
מסלולי לימוד שאפשר להצטרף
אליהם ממש עכשיו:
תהילים פרק כה
אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
הנושאים החמים