אתגר דו שיח - הזוכים

הירשם עכשיו!
  • הוסף לסימניות
  • #22
נכתב ע"י פרוגיוזרית:
זה כבר סתם מעליב :)
לחצ/י כדי להרחיב...

זה קהלת אמר.
לא אני....;)

וחוץ מזה עדיאל היה צריך להיעלב כי הציטוט הובא בתגובה שלו
וחוץ מזה- לא התכוונו לאף אחד.
וחוץ מזה- יש לך הזדמנות פז להיות מן הנעלבים ואינם עולבים.
וחוץ מזה- אם תרצי להעליב אותי בחזרה אני ממילא טסה עכשיו לעבודה :p
 
  • הוסף לסימניות
  • #23
נכתב ע"י שריונה:
זה קהלת אמר.
לא אני....;)
לחצ/י כדי להרחיב...
או, המביא דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם, זכית.

נכתב ע"י שריונה:
וחוץ מזה עדיאל היה צריך להיעלב כי הציטוט הובא בתגובה שלו
לחצ/י כדי להרחיב...
הוא ציטט אותי, אז ביחס טרנזיטיבי את ציטטת אותי.
וחוץ מזה שאת השאלה התמימה שאלתי אני :)

נכתב ע"י שריונה:
וחוץ מזה- לא התכוונו לאף אחד.
לחצ/י כדי להרחיב...
על זה סבתא שלי היתה אומרת - לא מספיק שפגעת, רק חסר היה שגם תתכווני?

נכתב ע"י שריונה:
וחוץ מזה- יש לך הזדמנות פז להיות מן הנעלבים ואינם עולבים.
וחוץ מזה- אם תרצי לעלוב אותי בחזרה אני ממילא טסה עכשיו לעבודה :p
לחצ/י כדי להרחיב...
יש פה סתירה מניה וביה, ולכן אני אבחר להיות מהנעלבים ואינם עולבים, ולוותר על האופציה להעליב אותך.

והכל בסדר, הכל בהומור :)
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
עליך להתחבר או להירשם כדי להשיב כאן.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

    • שאלה
    6
    • prog
    בטחוני פיקוד העורף: צפי לשיגורים למרכז והדרום
  • prog //
    • דובר צהל מזהיר הערב יש צפי לשיגורים לעבר מרכז ודרום הארץ
    3 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    prog
    prog
    יש להשמע להנחיות פיקוד העורף
    • שאלה
    27
    • prog
    בטחוני אירוע בטחוני בבני ברק
  • prog //
    • נפל טיל ברחוב אביי ורבא. יש הרס רב
    8 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    prog
    prog
    יש נפילות נוספות גם בפתח תקווה

    אשכולות דומים

  • 2 882
    • ש
    אתגר אתגר דו שבועי- שרשרת אירועים
  • שירת הכוכבים //
    • מכירים את הסיפור הידוע (שגם הוזכר לאחרונה כאן בקהילה) על החיוך שהתגלגל?
    הרעיון הטכני של הסיפור הוא מעגל שמתחיל בדמות אחת, עובר הלאה לדמות אחרת, ובסופו של דבר מסתיים בדמות הראשונה.
    כאן באתגר תצטרכו לבנות סיפור דומה, רק ברמה אחת מעל.
    המקרים בסיפור אינם אותו הדבר כמו חיוך או מחמאה, אלא מקרים שונים שנגרמים אחד על ידי השני.
    לדוגמא:
    -ילד נותן לאחות רעיון למשחק חברתי.
    -במהלך המשחק החברתי ילדה אחרת מקבלת כדור.
    -הילדה נותנת את כדור לאח שלה הקטן.
    -האח משחק עם הכדור והוא נתקע לו בעץ.
    -אח שלהם הגדול מוריד את הכדור ומוצא עפיפון, הם מחפשים למי הוא שייך.
    -הילד הראשון (זה שנתן את הרעיון לאחותו) מקבל את העפיפון שנתקע לו על העץ.

    כמובן שמדובר במקרה פשוט ברמה נמוכה יחסית, אבל זהו העיקרון של האתגר- שרשרת אירועים.

    המקרים יכולים להיות עצובים, קומיים, מלאי מוסר או מפחידים(רק לא משעממים!), הבחירה בידיכם.
    אין הגבלת מילים, כיוון שקשה לעשות את זה קצר. עדיף מעל 200 מילה. בהצלחה!
    האתגר יינעל, בעזרת ה', ביום רביעי כ"ד אלול.


    לנספח
    • תודה
    • שכוייח!
    Reactions: T;), ifatrosh, אינפרא ועוד 18 משתמשים21 //
    22 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    א
    אוראל סולטן
    תודה רבה! :giggle:
  • 2 2K
    • א
    אתגר אתגר דו שבועי - פריקוול וסיקוול בונים סוכה.
  • אוראל סולטן //
    • קבלו רצף עובדות מעניין:

    אם אתם קוראים את מה שכתוב פה, אתם כנראה חברים בקהילת הכתיבה.

    אם אתם יכולים להגיב למה שכתוב פה, אתם בטוח בקהילת הכתיבה.

    אם אתם בקהילת הכתיבה, כנראה אתם יודעים שזו כבר פעם שנייה שאני נדפק עם אתגר לפני החגים. (אבל זה לא קשור, אז אל תקראו את השורה הזאת... אה, כבר קראתם? לא משנה, תשכחו ממנה ותעברו פשוט לקרוא את ההמשך...)

    אם אתם בקהילת הכתיבה, כנראה שפרסמתם כאן קטע כלשהו. כל קטע - שיר, סיפור קצר או אולי אפילו סיפור בהמשכים. (ובמקרה ושפר מזלכם, יכול להיות שגם הצלחתם לא רק להתחיל אחד כזה, אלא גם לסיים אותו...)

    וזה מה שהוביל אותי לאתגר הבא:

    כתבו קטע קצר הממשיך סיפור / שיר שכתבתם כאן בעבר (סיקוול בלע"ז), או מספר מה קרה לפניו (פריקוול בלע"ז). אפשר שהקטע יספר מה קרה לגיבורים 20 שנה אחרי, 20 שנה לפני, יומיים אחרי, דקה וחצי לפני, או כל פריקוול / סיקוול שעולה על דעתכם. (בשיר פשוט אפשר לכתוב קטע שממשיך את השיר או נותן אליו הקדמה.)

    אפשר גם לשלב בין השניים, ולכתוב קטע שתחילתו היא פריקוול וסופו הוא סיקוול והאמצע הוא הסיפור המדובר, אך לא תינתן תוספת ניקוד משמעותית לעושה כן. (אבל אולי כן איזו תוספת קטנטנה...)

    אה, ובגלל שעכשיו אנחנו מתקרבים לחג הדיקטים-והקישוטים-הנופלים הססגוני, המשך הסיפור צריך להיות קשור בצורה כלשהי, ישירה או עקיפה, לחג הסוכות / למוצריו.

    שימו לב! אם יועלה קטע מסיפור בהמשכים שעדיין מפורסם כאן הוא יפסל מידית, בנוגע לסיפור שכבר הסתיים, הרשות נתונה להוסיף קטע ככל העולה בעיניי רוחכם.

    שימו לב 2! חובה לקשר לקטע המקורי בתחילת הסיפור. קטע שייעדר ממנו המקור ייפסל גם הוא במידיית.

    אורך האתגר הוא ממינימום של 20 מילה ועד למקסימום של 1500.

    האתגר ייסגר במוצ"ש פרשת נח, ג' חשוון התשפ"ו, בשעת חצות ליל בדיוק!

    בברכת חג שמח לכולם! (רק במטותא מכם, אל תשכחו לשאוב מים בששון ממעייני הישועה. (מקסימום אפשר לבקש מהגש"ש שעובד שם, הוא יעשה את זה בשבילכם בחינם.))

    לריכולים, פלפולים, מלמולים ושאר פירות מקולקלים.

    שכוייח ל @Ruti Kepler על ההשראה לאתגר (עם הסיפור שהתפרסם במוסף של 'משפחה'), למיה קינן שכתבה פריקוול לאיסתרק באחד ממוספי סוכות הישנים ובזכותה התווסף שאר הרעיון, ולעוד רבים וטובים מהסופרים שעשו ועושים זאת, ובכך תרמו גם הם במקצת לפיתוח האתגר.
    • תודה
    • שכוייח!
    • חחח
    Reactions: כותב בקצב, יעקב ויצמן, אש קודש! ועוד 23 משתמשים26 //
    24 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    י
    ימים טובים יבואו
    וואו תודה(: בעז"ה אעלה את האתגר הבא בהקדם
  • 2 3 1K
    • ס
    דיון תובנות על כתיבה
  • סיפור8 //
    • בעז"ה


    היי,
    מי שמכיר אותי קצת מקהילת הכתיבה, יודע שאחד מתחביביי הוא ללמוד כתיבה טובה- מקריאה טובה.
    הפעם אני לא אביא דוגמאות ספציפיות מספרים, רק אשתף בכמה תובנות כלליות מהספרים האחרונים שקראתי:) ואם אתם תגלו משהו חדש שרלוונטי לכתיבה שלכם, זה כמובן יהיה משמח:)


    1. סיכון = מחיר
    כשאנחנו כותבים סצינות שבהם הגיבור בסיכון, אנחנו עלולים להדגיש את הסיכון על ידי אפקטים: הגיבור נפצע, הגיבור מסכן, הגיבור נלחם עד זוב דם וכמעט הפסיד, הגיבור היה צריך לברוח; אבל למרבה הצער, כל האפקטים האלו לא מספיקים בכדי ליצור סצנות מותחות באמת. מדוע? כי כדי שהסצנה תהיה מותחת, כדי שהקוראים באמת יאמינו לכותב שהגיבור עלול להפסיד משהו במאבק הזה, הגיבור צריך אכן להפסיד משהו- בכל סצנת סיכון.
    זהו מסר חשוב, שכל כך לא מצוי בספרות שלנו, שאולי צריך להדגיש אותו שוב: האופן היחיד לשמור על מתח אמיתי של הקורא, הוא להפוך כל סצנת סיכון, לסצנת מחיר. גיבור פצוע יחלים, בעזרת השם. הוא אולי יתאשפז, יתעלף, יתמסכן עד כלות רחמינו, אבל הוא לא שילם מחיר אמיתי, בלתי הפיך, על המאבק שלו. רק כאשר הגיבור משלם מחיר אמיתי בכל סצנת מאבק - ומאבד באופן בלתי הפיך משהו שהיה שלו, כמחיר לסיכון שלקח- המתח הופך לאמיתי. לאט לאט, אחרי כל סצנה כזו של מאבק ומחיר, הקוראים יבינו שכאשר הגיבור בצרות- זה באמת מפחיד. הם נתפסים לחלוטין למאבק שלו, חרדים לגורלו ולגורל כל מי שקשור אליו. בתת מודע שלהם, הם יודעים שהסיכון כאן אמיתי. הגיבור עלול להפסיד משהו- והוא אכן יפסיד משהו- משהו יקר.

    2. אקספוזיציה זו לא מילה גסה
    יש דעה בספרות המודרנית שאקספוזיציה בסיפור היא חולה רעה שצריך להסתיר אותה מאחורי תירוצים מספקים: דו שיח טבעי בין דמויות שחושף מידע שהקורא לא ידע, דמות שמסתכלת במראה כדי לחשוף את המראה שלה, ועוד ועוד דרכים ססגוניות להותיר את האקספוזיציה של הסיפור שקופה. באופן כללי זה נכון, אבל לא כדאי ללכת לקיצוניות. לעיתים אקספוזיציה היא פשוט חלק מהיצירה הפלאית שנקראת סיפור, בדיוק כפי שסיפרו לנו סיפור כשהיינו ילדים: "פעם פעם, לפני שנים רבות, היה איש אחד עני...". לא תמיד חייבים לברוח מאקספוזיציה ברורה, ולעיתים היא גם מוסיפה עומק ועניין לסיפור. הרי בסופו של דבר- המילים שלכם הן האמצעי היחיד שבו הקורא יכול להכיר ולדמיין את העולם והדמויות שאתם בונים. כאשר המילים דלות, או תיאורים לוקים בחסר בגלל פחד מפסקאות ארוכות מדיי- הדמיון של הקורא עלול להיות חיוור. אל תתקמצנו ותלחצו מתיאור יתר או מידע, ואל תרוצו עם העלילה על חשבון אקספוזיציה עשירה.

    כאן כן אמחיש בדוגמא קטנה: את מהללאל אהבנו בגלל האומץ שלו, הלב הטוב וגם- לעיתים- החוצפה שלו. אבל נקשרנו אליו רגשית דווקא בזכות סצנות עשירות באקספוזיציה סבלנית, שנתנה לנו רגעים של קרבה עם הדמות.

    ...בשקט עמד על מקומו, מביט בצאן המתנהל לאטו בין הדשאים הרטובים מטל, בלהקת ציפורים קטנות וססגוניות שהתעופפה מעליהם, מחפשת אחר ארוחה, בקרן שמש אחת שחדרה בין העצים, מציירת קשת יפיפייה על מגדל קורי עכביש שהתנוסס בין שני ענפים, וידע שהגיע זמנו ללכת.



    ולסיום, טיפ אחרון: הסופרת מרגרט אטווד אמרה: "אנשים תמיד מגיעים עם תאוריות חדשות בנוגע לסיפור. אבל הכלל העיקרי לכתיבת ספר טוב הוא: "תחזיקו את תשומת הלב שלי."
    זהו טיפ בסיסי בכתיבה, והניסוח שלה מצוין וברור מכדי שיהיה צורך להוסיף מילה מיותרת על ההגדרה הזו. אבל איך בעצם עושים זה? איך מחזיקים את תשומת הלב של הקורא? לא על ידי זיקוקים, אפקטים, קרבות או דרמות רגשיות (למרות שגם הם לעיתים חשובים), אלא על ידי שינוי. שינוי מחזיק את תשומת הלב של הקורא, כיוון שהוא גורם למצב להפוך להיות לא סטטי, ולעלילה לקבל משמעות.
    הכלל הוא פשוט: בכל סצנה צריכה להיות התרחשות, שינוי. אין אפשרות שכתבתם סצנה- גם אם זה ספר דרמה- ולא השתנה בו משהו באופן בלתי הפיך (כלומר- שלאחריו הדברים אף פעם לא יחזרו להיות כפי שהיו). גם אם לא ענק, גם אם לא עניין של חיים ומוות, ואולי אפילו רק שינוי רגשי- אבל שינוי חייב להיות.

    אנחנו בכל זאת בחודש אלול, אז הייתי ברשותכם רוצה לקשר את המסר היפה הזה גם לחיינו, כי אני מאמינה בכל ליבי שכללי סיפור האונברסליים בעצם משתלשלים מהאופן שבו הקב"ה מנהל את העולם, ובאופן שבו הוא טבע הסיפור האנושי:
    סיפור חיינו עשוי מרגע אחרי רגע, חודש אחרי חודש, שנה אחרי שנה. הקב"ה כביכול לא "כותב" את הפרקים בחיינו לחינם. השם נותן לנו כל רגע, חודש ושנה- כי הם חשובים לעלילה שלנו, הם משמעותיים עבורנו. בחסידות מוסבר שיום ללא שינוי- הוא יום מבוזבז.


    תודה שקראתם עד כאן:) שמחתי לשתף.
    אסיים באיחול- שנזכה לשנה טובה ומתוקה, ושנזכה לכתוב סיפורים טובים באמת, שעושים להשם נחת ומקרבים את הסיבה האמיתית לכל העלילה האנושית הזאת- את הגאולה האמיתית והשלימה.
    • תודה
    • שכוייח!
    • וואו!
    Reactions: פרפקט-סציו-ניסטית, עלות השחר, ברסלבית148 ועוד 56 משתמשים59 //
    54 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ת
    ת.עקבי
    אז אולי נכון יותר לציין את זה כ'נגררת'? כלומר - סעיף שנדבק לעלילה ומכביד עליה מכיוון נוסף? כי...
  • 6 7 8
    • נעול
    4K
    • י
    אתגר נובמבר ספרותי #3 > אתגר כתיבה | אשכול העבודות
  • יוסף יצחק פ. //
    • ברוכים הבאים לאתגר נובמבר ספרותי השלישי, בקהילת הכתיבה בפרוג.​

    על האתגר:
    האתגר נולד בהשראת 'אתגר האינקטובר' הבינלאומי המתארח כמיטב המסורת בקהילת המאיירים,     כאן בפרוג.
    האתגר יימשך במשך כחודש ימים. לא יהיו בו מנצחים והוא אינו נושא פרסים, ומטרתו היא אחת - לעודד כתיבה.

    אחת השיטות המוצלחות והטובות ביותר בעולם להפוך לכותב מיומן ומקצועי, היא פשוט לכתוב.
    גם כשקשה, כשאין חשק, כשההשראה לא מגיעה וכשנראה לנו שאנחנו הכותבים הכי איומים בעולם, אנחנו לא נתייאש ונמשיך לכתוב.
    אתגר זה בא לעזור במתן נושאים ורעיונות לכתיבת כל קטע בכל נושא וסוגה, כל יום.

    בנוסף, זוהי השנה השלישית בה אנו מקיימים את האתגר המיוחד הזה, (כבר "חזקה") כן, זה מרגש ומדהים. אתם מוזמנים להתרשם מאתגר השנה הראשונה והשנייה.

    פרטי האתגר:
    כתבו קטע אינטואיטיבי או ספרותי, עד 300 מילה, על הנושא היומי. לכל יום מימי האתגר יהיה נושא יומי משלו (רשימת הנושאים והימים כאן למטה).
    כל קטע יתקבל בברכה, העיקר לכתוב.
    מיותר לציין שאין כוונה להתחייב לכתוב כל יום סיפור, אך הרשות נתונה למעוניין.
    *האתגר מתקיים כ'אתגר בונוס' במקביל לאתגרים הדו-שבועיים


    כללים:
    קטעי הכתיבה יועלו כאן באשכול הזה.
    כל פטפטת, ביקורת, מחמאות, שאלות ודיונים - לנספח.

    על מנת למנוע בלבול, בכל לילה בשעה 00:00 נגמר הנושא של אתמול ועוברים לנושא של מחר, לפיכך, מי שלא הספיק להעלות את הסיפור עם הנושא של אתמול, מוזמן להעלותו לנספח.

    מומלץ לציין את הנושא היומי בראש הסיפור (אפשר עם סימן 'האשטג' - #) בכתיבת שם הנושא או מספר היום (לדוג': 1# - שפם).


    רשימת הנושאים בעברית (כל נושא מייצג יום מימי החודש הלועזי)
    1. שפם.
    2. שזירה.
    3. כתר.
    4. עכור.
    5. צבי.
    6. תמימות.
    7. כוכב ים.
    8. פזיז.
    9. כבד.
    10.לסחוף.
    11. עקיצה.
    12. חברים.
    13. משקה.
    14. ארגז.
    15. מרופט.
    16. לפשל.
    17. מקושט.
    18. עסקה.
    19. קפוא\ארקטי.
    20. יריבים.
    21. פיצוץ.
    22. כפתור.
    23. גחלילית.
    24. סוער רועש.
    25. תופת.
    26. מסבך\מבלבל.
    27. בצל.
    28. שלד.
    29. שיעור.
    30. ריק\פנוי.
    31. פרס\ציון לשבח.


    בהצלחה לכולם!
    • תודה
    • שכוייח!
    Reactions: הדר 310, מ. י. פרצמן, תצפיתן ועוד 13 משתמשים16 //
    154 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    י
    יוסף יצחק פ.
    # סיום וסיכום אתגר # כן, השפם עיקצץ, עבר לו חודש ימים. חלפו מהר מדי, לטעמי. בכל רגע ושניה הייתה...
  • 201
    • （
    שיתוף - לביקורת עולם תיסמון
  • （*＾-＾*） //
    • היי שלום שמחה להיצטרף לפורום הכיפי הזה
    אוהבת לקרוא את השיתופים שלכם, הם מהממים אחד אחד!!!
    מצרפת כאן משהו קטן שכתתבי לעצמי עדיין לא הוחלט אם זה
    סיפור/פרק ראשון/הקדמה/הצצה בהמשך נראה כבר...
    מקווה שתאהבו אני ממש אשמח להערות (אפשר גם הערות על הפיסוק נעביר לGPT😎)
    הסיפור נכתב בהשראת הספרים של בתיה ענה של עולם חירש/נכה
    מקווה מאוד שזה מובן מהסיפור עצמו ולא צריך את ההברה, שמדובר על עולם שכולם בעלי תסמונת דאון


    סליחה אחות, סליחה, אני מחכה לראות את התינוק שלי, אמרתי לה בנחרצות שלא התעמעמה, למרות העייפות הרבה שהייתי בה. בכל אופן, אני יולדת.
    "היי, שלום לך", אחות נעימת סבר שעל התג שלה כתוב "שלווה" עם לב אדום לידו, התקרבה בזהירות לעבר המיטה שלי.
    "אוי יופי", חייכתי בהקלה, "בטח התינוקי אצלה".
    "אממ... לא" – היא הגיעה ללא העריסה הפרוותית בצבע תכלת של התינוק שלי. פחד קר התחיל לזחול לי במעלה הגרון.
    "הכול בסדר עם התינוק שלי? הוא רגיל, נכון?"
    האחות חייכה בחיוך שלא הצלחתי לראות אותו – זה התבלבל לי בין ההסבר של המורה גאולה האגדית לחיוך מרחם, לבין כזה שמח... או אולי בכלל מודאג?



    התינוק שלי נולד עם פיגור.
    בקושי הצלחתי לעצור את הבכי שלי כדי להסביר לאמא שלי את גודל הטרגדיה!
    חסר לו כוריזום!!!!
    העיניים של אמא התמלאו בדמעות.
    "אוי, תסמונת אפ!" היא נאנחה לעצמה.
    "אמא... מוישי ראה אותו!"
    ו—ויפחות חנקו את גרוני.
    אמא כלאה את הדמעות למעני ושאלה:
    "ומה?"
    "העיניים שלו... ישרות לגמרי!!!"
    הלשון של אמא השתרבבה החוצה יותר מהרגיל בתדהמה.
    "אוי ואבוי! ואיך הלשון שלו?"
    "הל... הלשון שלו... היא... היא בלועה בתוך הפה! היא לגמרי שקועה. לא רואים אותה בכלל!"
    אמא קינחה את אפה ואמרה:
    "לא נורא חמדתי, היום יש ניתוחים, בקלות ניתן לסדר את תווי הפנים..."
    אבל שתינו ידענו – זו הבעיה הקטנה. החיצוניות.
    כי את הבעיה הגדולה – הרבה יותר קשה, עד בלתי אפשרי – לסדר...



    (6 שנים אחרי)

    "אמא, אני ממש נואשת" – גלגלתי את המילה החדשה על לשוני.
    "את מה?" שאלה אמא שלי בחוסר הבנה.
    "נואשת, אמא. נואשת – זה אומר שאני ממש ממש לא יודעת מה לעשות".
    "מה קרה?" שאלה אמא שלי בדאגה, תוך כדי שהיא כיבתה את המיקסר שעירבל במרץ את עוגת הגזר המפורסמת שלה.
    "אני לא יודעת מה לעשות עם רפאל. שנה הבאה הוא אמור להתחיל ללכת לחיידר, ואני ומוישי ממש לא יודעים מה לעשות... אם כדאי לשלב אותו בכיתה רגילה, או שכדאי שילך לכיתה מיוחדת, מתואמת לילדים כמוהו – שלא מפותחים רגשית ומתקשים בהבעת רגש.
    הסוציאלית אמרה שקוראים לזה כיתת TUCR. אנחנו מתלבטים איפה הוא יוכל להתפתח יותר טוב."



    "שלוווום! אני תפארת. איך קוראים לך חמודי?"
    "קוראים לו רפאל", אמרתי בקול, אחרי שהילד שלי החמוד עמד בשקט ולא הישיר מבט.

    אמא שלי, החכמה, יעצה לי ללכת איתו לאבחון מקצועי לפני שאני אחליט החלטה גורלית כל כך, כמו לאיזה סוג כיתה לשלוח את האוצר שלי.

    בהמשך האבחון, תפארת נתנה לרפאל כרית רכה וקטיפתית בצורת לב, ואמרה לו:
    "אני מסובבת את שעון החול, ותגיד לי כמה שיותר אנשים שאתה אוהב אותם".

    הלב שלי התכווץ בחשש בשעה שרפאל לא הצליח לגמור את האצבעות בידיים שלו.
    הוא התחיל ב"אבא ואמא", המשיך ל"נוחי", וגמר ב"רעות".
    אחרי רמזים קלים מצידי, אמר גם את סבא וסבתא.

    וזהו.
    נגמר הזמן.

    את כל השכנים הוא לא אמר!
    גם את כל החברים הוא לא אמר!
    ואפילו את המנקה בבניין שתמיד אומר לו שלום – הוא לא טרח לומר!

    אם זה היה נוחי, הרהרתי בהרהור ממש לא אמהי – הוא כבר מזמן היה גומר גם את אצבעות הרגליים שלו...

    תפארת המשיכה גם בתרגילי החיוכים והחיבוקים, ועוד דברים רבים, שבסופם חייכה לרפאל בנחמדות ואמרה:
    "רפאל חמוד, אתה יודע להעביר קווים בין מספרים?"

    בטח רפאל חייך בשמחה. והושיט יד קדימה

    זה אחד התחביבים המוזרים האהובים עליו הרהרתי במורת רוח קלה לעצמי

    תפארת הביאה לו חוברת ועט, ושלחה אותו מחוץ לחדר.

    "תראי", היא אמרה לי באמפתיה,
    "זה נכון שהוא לוקה בתסמונת אפ, אבל אני חושבת שהכיוון – בכללי – ממש טוב. אני אכתוב לך המלצה על מרפאה ברגשות, היא ממש אלופה ומתמחה בזה.

    אבל בכל זאת", המשיכה בעדינות,
    "אני כן חושבת שכדאי לו להתחיל בכיתה מיוחדת עם שילוב בכיתה רגילה, ואני ממש מקווה ששנה הבאה הוא כבר יוכל ללכת לכיתה רגילה לגמרי, כל הזמן."

    באותו שנייה פרץ רפאל לחדר.
    "אמא, גמרתי את כל החוברת! אפשר עוד אחת?"

    אפרופו השוואת...
    חשבתי לעצמי – נוחי גם בעוד שנתיים לא היה גומר גם את העמוד הראשון...



    רפאל

    "אין לי כמעט חברים!
    טוב, בעצם כולם חברים שלי – אבל הם כל הזמן שמחים, ואני לא תמיד. רק כששמח לי אני שמח ומחייך.
    היום אני לא חייכתי, ואז הגננת הגיעה אליי ושאלה אותי למה אני עצוב.
    אבל אני בכלל לא עצוב. מה הקשר? למה הם חושבים שאני עצוב?

    אני בכלל עסוק היום בלחשוב.
    אני חושב מה המספר שאחרי 999.
    כששאלתי את זה את אמא, היא אמרה לי שזה בכלל לא משנה מה המספר,
    אבל אם זה חשוב לי מאוד – אז היא תשאל את אבא כשהוא יחזור.

    אני לא יודע אם זה נקרא שזה חשוב לי מאוד או לא.
    כי מצד אחד – זה לא כזה חשוב, כי עדיין לא ראיתי חוברת שיש בה יותר מ־999 מספרים להעביר בהם קו.
    בעצם... אפילו יותר מ־100 לא ראיתי.
    אבל אם פתאום אני אקבל חוברת שמעבירים בציור יותר מ־999 – זה כן יהיה לי נורא חשוב.

    אוף, התבלבלתי.
    ניסיתי להסביר לאמא את הבלאגן שיש לי בראש עם כל ה'חשוב-לא חשוב' שלי,
    אבל היא רק חיבקה אותי ואמרה לי:
    "אני אוהבת אותך יותר מכל המספרים – אפילו יותר מהמספר שאחרי 999".

    שמחתי.
    אבל אחרי זה... פתאום כבר לא כל כך.
    כי איך היא יכולה לאהוב אותי כמו משהו שהיא לא יודעת מהו?

    טוב.
    אולי אבא אוהב אותי יותר מ־999,
    חשבתי לי בשמחה רגע לפני שנרדמתי.
    • תודה
    • וואו!
    • שכוייח!
    Reactions: אחת מהעולם הגדול..., רעיוניסט בסדר גודל, ברסלבית148 ועוד 26 משתמשים29 //
    3 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    א
    אש קודש!
    המשך! פליז!!!
    פרסום בפרוג ←

    הצטרפות לניוזלטר

    מאשר/ת קבלת תוכן חם למייל
    בשליחת הטופס אני מסכים/ה שבית פרוג תשתמש במידע למטרות שיווק, דיוור ישיר ומשלוח פרסומות באמצעי הקשר שמסרתי, ותכלול אותו במאגר המידע של החברה, והכל בכפוף למדיניות הפרטיות של החברה.
    להסרה בעתיד פנה/י לדוא"ל office@prog.co.il או לטלפון: 072-2201430

    איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

    מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

    לוח לימודים

    מסלולי לימוד שאפשר להצטרף
    אליהם ממש עכשיו:

    26.04

    ט' אייר


    קורס עימוד ועיצוב ספרים

    ההרשמה בעיצומה

    30.04

    י"ג אייר


    קורס בוטים ואוטומציות עיסקיות

    ההרשמה בעיצומה

    10.05

    כ"ג אייר


    קורס שיווק ופרסום דיגיטלי

    נפתחה ההרשמה

    14.05

    כ"ז אייר


    קורס שמאות רכוש

    נפתחה ההרשמה

    14.06

    כ"ט סיוון


    קורס אדריכלות עיצוב פנים

    נפתחה ההרשמה
    לכל מסלולי הלימוד

    לוח מודעות

    הפרק היומי

    הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


    תהילים פרק כה

    אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
    סמן אחרי הקריאה
    לקריאה בפורום
    נקרא  2  פעמים
    פיקוח של ועדת הרבנים 'שמור'
    למעלה