דיון תובנות על כתיבה

[ת.עקבי]

זו הכוונה שלי, @סיפור8 , אם יש לך ספר כזה או לכל מישהו אחר הוא מוזמן להמליץ.

הנשר נחת מכיל שתי דמויות נרדפות. שתיהן בסוף יוצאות עם נזקים ותקווה קלה שיצליחו להתגבר עליהן, אבל לא בהכרח. אחת הורעלה ועלולה למות, השנייה - מירב הסיכויים שלא תגשים את מה שעבדה למענו כל חייה

 

[מהללו]

אני חושבת שלא רק אקספוזיציה של דמויות חשובה, אלא גם תיאורים. ואני יודעת שזו תהיה דעה לא פופלראית אבל גם קטעים שמכניסים לאווירה, לעולם שבנית, למרות שלכאורה הם לא מקדמים דבר.

מסכימה לגמרי. תיאורים מוסיפים אמינות והתעניינות אבל בתנאי שהם באים בגבול הטעם הטוב.
כאשר התיאור מתארך ומתארך ומתארך- עוקפים, מדלגים, הולכים.

וכדי להצליח לעשות זאת בצורה הטובה ביותר אני מנסה לדמיין כאילו אני נמצאת בסיטאוציה ואז לחשוב מה אני רואה, מה אני מריחה, מה אני מרגישה. לנסות ולתאר את כל חמשת החושים ואפילו את החוש השישי אם צריך. כמה שיותר פרטים קטנים שיוצרים את הסיפור הגדול.

יש כאן אחד בפורום שכאשר אני קוראת את הקטעים שלו, אני מרגישה שהוא כתב אותם מבתוך, מבפנים, ממש כאילו הוא נמצא בתוך הסיטואציה ולא... איך לומר? מצילום רחפן.

מה עם אליהו-אביי?

מסכן. עד היום כואב לי עליו.
אבל זה היה מהלך נכון. אם הוא לא היה מת, היו מתלוננים שהחיים בסדרה הזו תותים.
זו דוגמה לגיבור ששילם בחייו וגם במותו. אני חושבת שהמוות שלו היה נצרך ואימת את העלילה, כמובן מעבר לכך שהוסיף מאוד להתקדמותה.
ואם שאלת אותי @סיפור8 מהו הספר? אז זו גם התשובה (אני לא כל כך זוכרת איפה שאלת. נשמע שהחג הזה היו לא מעט שנענעו פרוג ולולב : )

אני חשבתי מתח נפשי שמזג האוויר גורם לו כי הוא מזכיר לו את מה שהיה...?
הגיוני דווקא...

לא ממש זוכרת אם זה קרה בחורף.
תחרויות עול המצוות התקיימו בחוצות בערך שבועיים לפני, לא?

 

[ת.עקבי]

לא ממש זוכרת אם זה קרה בחורף.
תחרויות עול המצוות התקיימו בחוצות בערך שבועיים לפני, לא?

זוכרת שמצוין בפירוש הכאבים שהסבה לו הרגל בכל שינוי מזג אוויר. ברזלים

 

[מהללו]

זוכרת שמצוין בפירוש הכאבים שהסבה לו הרגל בכל שינוי מזג אוויר. ברזלים

זה כן. אבל היא כתבה:
"אני חשבתי מתח נפשי שמזג האוויר גורם לו כי הוא מזכיר לו את מה שהיה...?
הגיוני דווקא"...

 

[ת.עקבי]

זה כן. אבל היא כתבה:
"אני חשבתי מתח נפשי שמזג האוויר גורם לו כי הוא מזכיר לו את מה שהיה...?
הגיוני דווקא"...

הבנתי את זה, אבל התקשיתי להבין את ההקשר. יש לו כאבים בגלל מזג האוויר המשתנה. איך זה קשור למתח נפשי?
שאלה לקינן.

 

[סיפור8]

מה עם אליהו-אביי?
הוא בחר לעזור לאנשי המחנך והוא שילם מחיר כבד מאד, משפחתי ואישי: אחותו בעלה וילדיה הפכו לבובות על חוט בידיו של נבל, הוא עצמו נרדף כל חייו מאז אותה בחירה, נאלץ לגור לבדו ביער (האדם הכי חברותי בסדרה אחרי שלוואן!) ולבסוף גם מת ללא אישה וילדים.

זו דווקא דוגמא מעולה!
אביי שילם מחיר על הסיכון שלקח, אבל המחיר הזה גם תרם לעלילה האישית שלו וגם תרם להתקדמות העלילה כולה.

את הנשר נחת אני עדיין לא מכירה...

 

[מהללו]

הבנתי את זה, אבל התקשיתי להבין את ההקשר. יש לו כאבים בגלל מזג האוויר המשתנה. איך זה קשור למתח נפשי?
שאלה לקינן.

מעולה. תצרפי אותה לשאלות הקודמות לצורך המגזין

 

[ימים טובים יבואו]

סליחה, אבל למה כולם בטוחים בהנחת יסוד שספר שהוא לא רגש צריך להיות מתח ברמה של קוצר נשימה וכאב עצום???
אני אוהבת מתח אופטימי. כן. ושהוא הפיך.
נניח איבוד קשר או אימון - עוד בסדר, למרות שאני אוהבת רק שבסוף זה חוזר ועוד יותר טוב - הוא נבנה מזה.
אבל מוות - זה מתסכל. כאילו תלוי של מי, אבל לדוג' המוות של אביי היה עצוב כ"כ.. במיוחד דווקא זה שהוא מת בלי ילדים ושהוא לא היה חברתי לפני זה וכל מה ש@משולש ברמודה אמר\ה. נכון שמוות הוא דבר שקורה, אבל זה שהוא לא השאיר אחריו שום זכר זה מתסכלללל ואני לא הרגשתי יותר הנאה (מתח בסופו של דבר זה גם בשביל ההנאה) מזה שהבחירה שלו גרמה למשהו בילתי הפיך.
אז כן, אני יגיד את זה חד וחלק - אני לא אוהבת דברים בילתי הפיכים שהם נוראים מידי.

נניח דווקה מותו של הסבא מסלמנדרה גם היה עצוב אבל לפחות הוא השאיר אחריו נכד ומורשת ונכד שעושה את מה שהוא ביקש, ואני יגדיר יותר מדויק מה בעצם שונה, כי הרי לאביי היה את מהללאל שהמשיך את המורשת שלו - שהסבא הספיק בחייו לרוות נחת מהנכד, ובחייו הוא הגשים את עצמו.
ואביי, שמת בטרם ראה נחת, מכל סוג שהיא - (ילדים, ניצחון, התקדמות לעבר הניצחון) עשה לי תחושה ממש קשה.

נ..ב. לא היה לי כח לכתוב מסודר ומספיק ברור את מה שאני רוצה לומר, והעדפתי להעלות ככה מכלום. אז סליחה אם לא הבנת מה אני רוצה

 

[משולש ברמודה]

אבל זה היה מהלך נכון. אם הוא לא היה מת, היו מתלוננים שהחיים בסדרה הזו תותים.

זו דווקא דוגמא מעולה!
אביי שילם מחיר על הסיכון שלקח, אבל המחיר הזה גם תרם לעלילה האישית שלו וגם תרם להתקדמות העלילה כולה.

נראה לי פיספסתי משהו בהקשר : ) בדיוק לזה התכוונתי. אביי דמות מעולה שהמחיר שלה כתוב מצוין ומקדם את העלילה ואת קשת הדמות.
(וכמו שאמרת @סיפור8 זה לא כל כך מצוי בספרות שלנו, מחיר משמעותי, כזה שאי אפשר לחזור ממנו לעולם, שגם מניע את הדמות והעלילה קדימה).

 

[סיפור8]

סליחה, אבל למה כולם בטוחים בהנחת יסוד שספר שהוא לא רגש צריך להיות מתח ברמה של קוצר נשימה וכאב עצום???
אני אוהבת מתח אופטימי. כן. ושהוא הפיך.

חחח אהבתי. והאמת שאני מסכימה איתך.
אני לא אמרתי אף פעם שמחיר בלתי הפיך הוא מוות או איבוד איברים, אבל משום מה האשכול הזה מתעקש ללכת לכיוונים הטרגיים האלו
אני מדברת באופן כללי על מה גורם לתחושת מתח בסצנות מותחות. שוב: תחושת מתח נובעת אך ורק על ידי סיכון. זה יכול להיות סיכון לאבד את מספר הטלפון של השדכנית, וזה יכול להיות סיכון לשכוח את החומר למבחן. גם בספרי דרמה יש רמה מסוימת של סיכונים ומתח, אבל אף אחד לא מאבד שם איברים או חברים טובים ב"ה. בדרך כלל.

אני אתן לך דוגמא לשתי עלילות, תגידי לי מי מהן מושכת יותר:
בעלילה הראשונה, הבחורה מגלה סוד אפל מהעבר שלה. הסוד בעצם לא ממש מאיים עליה, כי היא נשואה באושר לאדם שהיה בעברו עבריין מורשע אז הסוד הזה הוא די הבעיה האחרונה שלו. ממש פיס אוף קייק יחסית למה שהוא עצמו עבר. גם מהשידוכים של הילדים היא לא חוששת כיוון שיש להם מספיק כסף (מכל מיני חשבונות עבר של בעלה), והם יכולים לשלם דירה בירושלים לכל ילד. הסוד אומנם קשור להוריה אבל היחסים ביניהם מצוינים ולאבא שלה בכלל יש דמנציה אז זה לא משנה כהוא זה. באופן כללי הסוד ממש הפתיע אותה וגרם לה לטלטלה רגשית, שעברה ברוך השם עם הזמן, כי הזמן עושה את שלו.

בעלילה השניה היא נשואה לאברך צדיק, והסוד האפל עלול להעמיד את יציבות הבית שלהם בסכנה. בנוסף הבן הבכור שלה על שפת שידוך מוצלח עם המשפחה שקשורה ישירות לסוד האפל. כמו כן היא מגלה שאבא שלה הוא זה שהסתיר ממנה כל השנים את הסוד הזה, אבל בדיעבד היא מבינה שכל השנים הוא ניסה לפצות על ההשלכות של הסוד הזה והיא יודעת שעלולות להיות תוצאות נוראיות אם היא תתעמת איתו בנוגע לזה. ואם כל זה לא מספיק, הסוד הזה מערער את יציבות הזהות שלה עצמה, והיא מוצאת את עצמה נתקלת בשאלות של זהות ומהות שהיא מעולם לא התמודדה איתן.

איזו עלילה היית רוצה לקרוא? את זו שאומנם יש בה טריגר, אבל אין בה שום סיכון, או את זו שרצופה סיכונים ממשיים לאובדן-אל-חזור? ואם היית קוראת את הספר השני, אבל בכריכה האחורית הסופרת (שרגישה מאד לצער של הקוראים) הייתה מבטיחה: אל תדאגו, הסוף יהיה טוב, הכל יהיה בסדר, הסוף הוא שהכל הסתדר עם כולם והענן הזמני הזה חלף כלא היה, היית עדיין רוצה לקרוא אותו?

סיכון זה דבר טוב. הוא גורם לנו להתעניין באמת בעלילה. אני רק מעלה על נס שכאשר הקורא רואה שוב ושוב את הגיבור ניצל מכל הסיכונים שבהם הוצב- הוא מבין את כללי המשחק. זה בדיוק כמו לכתוב הצהרה מרגיעה בכריכה האחורית. רק כאשר הקורא רואה שישנם סיכונים שמתממשים- ישנם אכן הפסדים- העניין שלו גובר. זה כל העניין של המתח.

 

[ת.עקבי]

חזרנו למחירים?
בכל עלילה תהיה תסבוכת שתגיע איכשהו מבחירה מסוימת של הגיבור, גם אם הוא סתם בחר לעמוד בשעה X בבני ברק שטופת השמש. מה שציינת לעיל זה יותר רקע העלילה ממחירים. הסוד הוא אותו סוד, רק הסביבה "סובלת" ממנו ברמה פחותה או יותר.
אם נניח, הבחור יבחר לשתף את הבחורה בפגישות בסוד המשפחתי והיא תחליט לא להמשיך - אז זה בהחלט מחיר. אבל כגודל המתח וכסוג העלילה - כך גודל המחיר, לא?
אם החלטתי שדמות Y תתקוף את דמות Z אז יש לי כמה אפשרויות:
1. דמות Y תנצח.
2. דמות Z תנצח.
3. הדמויות יתפייסו (איכשהו)
אם נתייחס ל1 ו-2, אני יכולה להניח לדמות המנוצחת להיכנע שניה אחרי פרוץ הקרב, המריבה, הויכוח, מה שלא יהיה. משעמם לחלוטין. אפשר לתת להן להתנגח עוד כמה דקות ארוכות, של מלל או תיאור תנועות מלהיב אבל חסר פואנטה ואפשר כמובן להוציא את המנוצחת כשהיא פגועה - אם כי המנצח פגע בה באופן מילולי או פיזי. לא משנה איך, אבל שוב - כסוג העלילה, כך יהיה המחיר. אם העלילה היא בנושא משפחתי כלשהו, צפויה פגיעה מילולית. אם בנושא עסקי - צפויה כספית. ואם בנושא פיזי - אקדחים, חרבות, טילים, וסוגי המתח השונים - המחיר הכואב באמת יהיה משהו פיזי.

כך הבנתי את עניין המחירים, ומציינת - לא חושבת שמומלץ שהפגיעה תהיה בלתי הפיכה. אפשר לגרור אותה על פני העלילה לאורך כמה פרקים טובים, אבל לא לחתום לדמות בכל זירה אובדן חדש.
זה מדכא, זה לולאתי מדי ו-כן, זה נוראי לכותב עצמו.
מסייגת - יש שאוהבים את זה, אבל הייתי קוראת לזה עלילה אובדנית או סחטנית.
יש כותב מסוים שהפסקתי לקרוא אותו בדיוק בגלל זה. נמאסו עליי האובדנים של הגיבור שאמנם מתחו אותי היטב, אבל יכולתי לזרום עם הספר בלעדיהם

 

[אוראל סולטן]

1. דמות Y תנצח.
2. דמות Z תנצח.
3. הדמויות יתפייסו (איכשהו)

רק אומר, יכול להיות גם מצב בו שניהם יפסידו...

 

[ת.עקבי]

רק אומר, יכול להיות גם מצב בו שניהם יפסידו...

נכון. הערה חשובה.
המחירים תקפים גם פה, לשני הצדדים.

 

[סיפור8]

אל חזור משמעותו- שהדברים לא חוזרים להיות כפי שהיו לפני כן.

יכול להיות שהיא תתעמת עם אבא שלה. תדבר על הסוד וזה יסתיים בפיצוץ. זה מחיר.
אבל מחיר אל חזור משמעותו, שגם אם אחר כך הם יחזרו לקשר- הוא לעולם לא יחזור להיות כפי שהוא היה.
יכול להיות שהוא יהיה גרוע יותר. יכול להיות שהוא יהיה טוב יותר, כי גילוי הסוד גרם להם לעבוד על נקודות החולשה שלהם ולהתמודד עם מערכת היחסים שלהם בצורה כנה לראשונה בחייהם.
לא משנה מה יקרה אחר כך, לטוב או למוטב. מה שהיה- לעולם לא יחזור.
זה המשמעות של מחיר אל חזור. לא אובדן טוטאלי דווקא, אלא תיאור של כיוון חד צדדי: העלילה התקדמה, משהו אבד ונעלם באופן בלתי הפיך בדרך, והעלילה עכשיו מתעצבת מחדש.

 

[ת.עקבי]

אל חזור משמעותו- שהדברים לא חוזרים להיות כפי שהיו לפני כן.

יכול להיות שהיא תתעמת עם אבא שלה. תדבר על הסוד וזה יסתיים בפיצוץ. זה מחיר.
אבל מחיר אל חזור משמעותו, שגם אם אחר כך הם יחזרו לקשר- הוא לעולם לא יחזור להיות כפי שהוא היה.
יכול להיות שהוא יהיה גרוע יותר. יכול להיות שהוא יהיה טוב יותר, כי גילוי הסוד גרם להם לעבוד על נקודות החולשה שלהם ולהתמודד עם מערכת היחסים שלהם בצורה כנה לראשונה בחייהם.
לא משנה מה יקרה אחר כך, לטוב או למוטב. מה שהיה- לעולם לא יחזור.
זה המשמעות של מחיר אל חזור. לא אובדן טוטאלי דווקא, אלא תיאור של כיוון חד צדדי: העלילה התקדמה, משהו אבד ונעלם באופן בלתי הפיך בדרך, והעלילה עכשיו מתעצבת מחדש.

אז אולי נכון יותר לציין את זה כ'נגררת'?
כלומר - סעיף שנדבק לעלילה ומכביד עליה מכיוון נוסף?
כי מחיר יכול להיות מאה השקלים ששוכנים לי בארנק. לא נחמד, אבל אפשר להתגבר על זה. אלא אם היה לי בהם צורך דחוף להיום, ובגלל שלא היה עלי - הייתי צריכה להפוך את התוכניות שלי, ובהתאם - לערבל את העלילה.
כנראה שזו הייתה כוונתך מהתחלה. הבנתי אותה עכשיו.

מוסיפה: עדין חושבת שמחירים לא אמורים לצוץ על כל עניין. כשהם צצים - צריך לוודא שהמטרה שלהם לקדם, ולא לצבור לנו עוד פרקים שהיה אפשר לוותר עליהם.
כמובן שאין הכוונה לבטל כל עלילה שהיא כי אפשר להסתדר בלעדיה, אלא כשמעלים מחיר - לבדוק האם לא חזרנו על אחד אחר, האם לא היה רצף גבוה מדי, האם אנחנו לא מושכים את הקורא במעגלים...
מחירים, מחירים, אבל במינון.