בקשה "אתה בכל מקרה נוסע" - "אתם - בכל מקרה יש לכם רכב"

[אבא של ...]

זהו סיימתי

אני חושב שהיית טיפונת של הגזמה

 

[שולי איטח]

רק לחדד את נושא הפרטיות לפעמים זה לא לותר בגלל חסד וכד
לפעמים אם לא היה את הפרטיות לא הייתי נוסעת!!!

אצלינו במשפחה מאוד מקובל לקחת אחים וכד ולהציע לבד כשיש שמחה
ואנחנו עוצרים לטרמפים הרבה
אבל יש מקום מכבד גם למשפטים בנוסח היום לא נוכל יש לנו סידורים ועצירות וכל אחד מבין
אני מקדימה מראש אם זה קורה מתקשרת למי שאני יודעת שמצפה שניקח אותו ואומרת שאין מצב בשביל למנוע אי נעימות

דוגמאותלא מדברת על חתונות /שבע ברכות של אחים או משפחה קרובה שתמיד נוסעים)
אני עובדת בערב מהבית והעבודה כוללת גם טלפונים אם יש לי חתונה מחוץ לעיר ובעלי נוסע אני מצטרפת אליו רק במקרה שאוכל לנצל את השעה הלוך חזור לעבודה נטו (מכינה מראש יומן טלפונים בטריה מוטענת)
מי ישלם לי על שעתיים עבודה שהתבזבזו כי ??
הייתם מבקשים ממישהוא לותר על שעתיים עבודה בשביל חסד?

גם פרטיות לפעמים מתוכננת מראש
היה אירוע מסוים במרחק שעתיים נסיעה, אין מצב שבעלי יפסיד שיעור ערב וחברותא (לא אירוע חובה) אבל היה נושא
מסוים שרצינו לדבר ולנתח תיכננו לצאת בשבילו לפארק שקט
פתאום אמרנו מצוין ניסע לאירוע אני אפסיד עבודה בעלי שיעור נטו בשביל זמן הנסיעה
נו אז נראה לכם הגיוני לצרף טרמפיסטים??

היו פעמים שתיכננתי להצטרף לבעלי וכשראיתי שיש טרמפים שאין ברירה אלא לקחת נשארתי בבית

ושוב בכללי ודי שמותר וצריך ומקסים לוותר על נוחיות תלוי מתי ואיך
תלמדו לבקש בנעימות לא להכריח ולהבין כשמראים אי נוחות

ובעלי הרכבים לא להחמיץ פנים אלא לתת הרגשה מצוין שאתה מבקש היום /מחר לא מסתדר אני מצטער מאוד אבל אל תהסס לבקש שוב בבוקר/בערב/בדר"כ זה בסדר
תפרטו מה נוח לכם מתי אפשרי וכו

 

[אבא של ...]

אולי שמישהו ייקח את העסק לידיים ויפתח אשכול תיווך בן נהגים שרוצים לערור תמורת תשלום סמלי לאנשים שרוצים לנסוע ולשלם תשלום סמלי

 

[אבא של ...]

רק לחדד את נושא הפרטיות לפעמים זה לא לותר בגלל חסד וכד
לפעמים אם לא היה את הפרטיות לא הייתי נוסעת!!!

אצלינו במשפחה מאוד מקובל לקחת אחים וכד ולהציע לבד כשיש שמחה
ואנחנו עוצרים לטרמפים הרבה
אבל יש מקום מכבד גם למשפטים בנוסח היום לא נוכל יש לנו סידורים ועצירות וכל אחד מבין
אני מקדימה מראש אם זה קורה מתקשרת למי שאני יודעת שמצפה שניקח אותו ואומרת שאין מצב בשביל למנוע אי נעימות

דוגמאותלא מדברת על חתונות /שבע ברכות של אחים או משפחה קרובה שתמיד נוסעים)
אני עובדת בערב מהבית והעבודה כוללת גם טלפונים אם יש לי חתונה מחוץ לעיר ובעלי נוסע אני מצטרפת אליו רק במקרה שאוכל לנצל את השעה הלוך חזור לעבודה נטו (מכינה מראש יומן טלפונים בטריה מוטענת)
מי ישלם לי על שעתיים עבודה שהתבזבזו כי ??
הייתם מבקשים ממישהוא לותר על שעתיים עבודה בשביל חסד?

גם פרטיות לפעמים מתוכננת מראש
היה אירוע מסוים במרחק שעתיים נסיעה, אין מצב שבעלי יפסיד שיעור ערב וחברותא (לא אירוע חובה) אבל היה נושא
מסוים שרצינו לדבר ולנתח תיכננו לצאת בשבילו לפארק שקט
פתאום אמרנו מצוין ניסע לאירוע אני אפסיד עבודה בעלי שיעור נטו בשביל זמן הנסיעה
נו אז נראה לכם הגיוני לצרף טרמפיסטים??

היו פעמים שתיכננתי להצטרף לבעלי וכשראיתי שיש טרמפים שאין ברירה אלא לקחת נשארתי בבית

ושוב בכללי ודי שמותר וצריך ומקסים לוותר על נוחיות תלוי מתי ואיך
תלמדו לבקש בנעימות לא להכריח ולהבין כשמראים אי נוחות

ובעלי הרכבים לא להחמיץ פנים אלא לתת הרגשה מצוין שאתה מבקש היום /מחר לא מסתדר אני מצטער מאוד אבל אל תהסס לבקש שוב בבוקר/בערב/בדר"כ זה בסדר
תפרטו מה נוח לכם מתי אפשרי וכו

אני חושב שהמסר הוא לדעת איך לבקש
איך לענות ואיך לקבל תשובות
והכי חשוב איך להבין רמזים

 

[קו ירוק]

מילת המפתח בכל הנושא = ה י ד ב ר ו ת ! ! !​

ההידברות קריטית לשלום בית, לשלום בין חברים ובמשפחה.
מרעיש לך בטרמפ תדע לומר בחיוך ובנימוס = אני מעדיף כעת שקט.
לא נח לך לקחת בן משפחה = אמור באדיבות - הייתי שמח מאד לקחת אותך אך מסיבות אישיות איני יכול.
פשוט צריך לפתח אוצר מילים - אין צורך בכעס, אין צורך בהתפוצצות על... תדעו לדבר, להיות גלוי, אפשר לומר כל ביקורת או כל סירוב עם גב זקוף ובחיוך, באדיבות ובנימוס, אין צורך ללמוד דיפלומטיה, הדבר הכי גרוע הוא לאגור כעסים ועצבים.
הטרעמפיסט יוצא מהרכב אפשר לבקש ממנו מראש - סגור את הדלת בעדינות, חזק זה מפריע לי.

אפשר גם לאתגר את עצמכם לעשות חסד אפילו שזה לא נח כל כך - הקב"ה עושה לנו חסדים ונותן דברים טובים גם שאנחנו לא מתנהגים בנימוס ... גם שאיננו ראויים... אפשר אפילו לבקש לאחר עשיית החסד המאתגר הזה, בקשה מהקב"ה על כל מיני דברים... אולי אם אני יוצא מהנוחות של עצמי, יש סיכוי שהקב"ה יעשה לפנים משורת הדין...

 

[קרקע]

אולי שמישהו ייקח את העסק לידיים ויפתח אשכול תיווך בן נהגים שרוצים לערור תמורת תשלום סמלי לאנשים שרוצים לנסוע ולשלם תשלום סמלי

זה לא הכסף. זה הבקשה להבנה כשאנחנו לא יכולים.
כשאפשר, לא נמכור את זה בשביל כסף
למרות שמהצד השני, בהחלט מנומס ומתבקש להציע מה שחסכנו..

 

[אבא של ...]

זה לא הכסף. זה הבקשה להבנה כשאנחנו לא יכולים.
כשאפשר, לא נמכור את זה בשביל כסף
למרות שמהצד השני, בהחלט מנומס ומתבקש להציע מה שחסכנו..

לא חשבתי
למרות זאת אני חושב שהאשכול העלה את הצורך

 

[קפוצון]

כבעלת רכב לשעבר שעשתה רשיון כי עמדה בתחנה לפעמים גם שעה וחצי כי האוטובוסים לא עוצרים
הייתי משתדלת מאוד לעצור טרמפים ועדין זה לא סותר שהרבה פעמים נשכתי את השפתיים

עולה אישה לרכב כשגם בעלי נמצא בו ממשיכה לדבר הטלפון בקולי קולות, מבקשים ממנה אם אפשר להוריד טונים והיא רק מעלה ..

או מקרה נוסף העלתי אישה שרק כל הדרך כעסה עלי שהעלתי אותה והיה עדיף לה אוטובוס כי אוטובוס מוריד אותה ליד הבית ואני לא , ואני מראש אמרתי לאן אני נוסעת ...

 

[שיר ושבחה]

מילת המפתח בכל הנושא = ה י ד ב ר ו ת ! ! !
ההידברות קריטית לשלום בית, לשלום בין חברים ובמשפחה.
מרעיש לך בטרמפ תדע לומר בחיוך ובנימוס = אני מעדיף כעת שקט.
לא נח לך לקחת בן משפחה = אמור באדיבות - הייתי שמח מאד לקחת אותך אך מסיבות אישיות איני יכול.
פשוט צריך לפתח אוצר מילים - אין צורך בכעס, אין צורך בהתפוצצות על... תדעו לדבר, להיות גלוי, אפשר לומר כל ביקורת או כל סירוב עם גב זקוף ובחיוך, באדיבות ובנימוס, אין צורך ללמוד דיפלומטיה, הדבר הכי גרוע הוא לאגור כעסים ועצבים.
הטרעמפיסט יוצא מהרכב אפשר לבקש ממנו מראש - סגור את הדלת בעדינות, חזק זה מפריע לי.

אפשר גם לאתגר את עצמכם לעשות חסד אפילו שזה לא נח כל כך - הקב"ה עושה לנו חסדים ונותן דברים טובים גם שאנחנו לא מתנהגים בנימוס ... גם שאיננו ראויים... אפשר אפילו לבקש לאחר עשיית החסד המאתגר הזה, בקשה מהקב"ה על כל מיני דברים... אולי אם אני יוצא מהנוחות של עצמי, יש סיכוי שהקב"ה יעשה לפנים משורת הדין...

כל מילה פנינה.
רק חבל שאי אפשר לקנות שכל וטקט בבית מרקחת...

 

[דידקטית]

כשנוסעים עם מישהו אחר ברכב שלו,
זה כמו להיכנס אליו הביתה ולהתרווח על הספה.

כשמבינים את זה ככה - הכל נראה אחרת...

 

[chaia]

אולי שמישהו ייקח את העסק לידיים ויפתח אשכול תיווך בן נהגים שרוצים לערור תמורת תשלום סמלי לאנשים שרוצים לנסוע ולשלם תשלום סמלי

קיים כבר בפריפריות
קווי וואטסאפון לתיווך בין נהגים לטרמפיסטים

 

[הנורמלי]

יש משהו שלפעמים לפני הנסיעה אתה אומר לעצמך בא נקח טראמפ וכו' (וכמובן אני מדבר במנומסים.....) ואז באמצע הדרך נהיה לך צורך נוסף כמו קניה על הדרך שינוי מסלול קטן וכד' ובדיוק בשביל זה יש רכב כדי שנוכל לבחור מתי לצאת דרך איפה לסוע והאם לשנות את המסלול וזה חלק מרכזי בנוחות!! של רכב אז נכון שיש חסד וצריך עשות חסד וב"ה עושים חסד אבל מותר לומר שהרבה פעמיים זה נתקע
והדבר הכי חשוב הוזכר כאן במספר צורות שמשהו מתקשר ומבקש טובה "בגלל שיש לך רכב" אז לפעמים באמת זה בא בקטע הכי טוב לעזור אבל וזה רוב הפעמים הלהקפיץ לכאן ולשם וכו' דרש מעבר למה שזה נראה 10 דק' נסיעה זה כולל לצאת שוב מהבית ורוב הפעמים לא נעים לומר לא כי אתה באמת רוצה לעשות חסד!! אבל לא בהכרח בעיתוי הזה ובצורה הזאת
דוגמא שיותר קל להבין לכולם בקשת דירות לשבת
יש אנשים שמאוד קשה להם שנכנסים לפרטיות שלהם (חלק מטעמי נקיון, וחלק מהתחושה נטו) ואז יש את השכנה שלוחצת, ואת החברה שלא מבינה מה הבעיה זה חסד?! והיא לא מסגולת להבין שכל אחד בוחר איך ומה ומתי וזה שיש לכם שמחה בדיוק בשבת שלא מסתדר לנו להתארגן בלחץ של לתת את הדירה .....
בקיצור חסד זה עניין אישי לפי איך שנראה לי
וכמובן שיש דרגות גבהות בחסד שאנשים מוותרים לגמרי על חיי הפרט שלהם אבל זה דרגות גבהות
ולפני שמתלוננים על בעלי רכבים תבדקו האם תמיד אתם עושים חסד שמזדמן לכם ............

 

[פרוגמטי]

אנשים פה מדברים על כל נושא החסד כאילו זה דבר שמישהו יכול לתבוע אותו מהאחר .
אין שום זכות לאף אחד לכפות על השני לעשות איתו חסד אפילו שבעיניו זה נראה הכי ברור בעולם ושאין מצב שהוא לא היה עושה את זה .

 

[rubi]

אני רוצה להבהיר לכל אלו שלא הבינו אותי

אני לא נגד טרמפיסטים, להיפך אני עוצר להם בחפץ לב כשאני יכול

אני נגד אלו שמזמינים מונית בחינם

ולא נח לי באלו שלא מבינים שלפעמים אני לא יכול לקחת, גם אם מדובר בקרוב משפחה
הרבה מהסיבות הוזכרו לעיל

ואני אישית עושה התנדבות בעזר מציון

 

[רק לבין הסדרים...]

"אתה בכל מקרה נוסע" - "אתם בכל מקרה יש לכם רכב"


2 משפטים שאני כבעל רכב לא מצליח להכיל.


שעת צהריים הטלפון מצלצל, על הקו ידידי ר' מהרחוב הסמוך,

"תגיד אתה נוסע לחתונה היום של..... ?"

"אויש ממש שכחתי מזה" "האמת שעוד לא יודע", אני עונה לו

"אם תסע אני אשמח להצטרף אליך" הוא אומר לי

19:00: מתקשר שוב: "נו, אתה נוסע"

"אני נוסע, בעז"ה" עונה לו

"אה יופי מצויין אפשר להצטרף?"

"כן. אני יוצא ב21:30"

19:30: "תגיד, אכפת לך אם שכן שלי יצטרף גם?"

21:25: "איפה לחכות לך"? "יש מצב שאתה נכנס ימינה בקטנה, ומשם תחתוך מיד החוצה"

22:00: אנחנו יורדים באולם לא לפני סיבובים של למצוא חניה. וידידי ר' שואל:

"תגיד מתי אתה יוצא? אתה נשאר הרבה זמן? תוכל לשים לי צינתוק שאתה יוצא?"


22:35: צינתוק לר' – והמתנה ליד האוטו, אך ר' בושש לבוא


22:40: הלו. הלו. רגע יש כאן רעש מהתזמורת אתה יוצא?

מה יוצא, אני כבר 5 דקות ליד האוטו מחכה לך

אהה סליחה לא שמתי לב שצינתקת. אני מחפש את שכן שלי ומיד באים


23:05 ר' יורד מהאוטו לא לפני שהוא מחלק ברכות מכאן ועד אנטארקטיקה,

וצועד לביתו שבע, מדושן עונג ושמח על הטרמפ המוצלח שהוא קיבל מהבית עד הבית

וב"ה במקום לנסוע באוטובוס בתוספת של עוד שעה, מזיע ועייף, הוא מגיע לביתו שליו ורגוע.


טוב, נכון

הסצנה הזאת לא בדיוק מתרחשת כל יום, אבל בגדול זאת ההרגשה

ולפני שצועקים עלי מה עם חסד? מה עם לעשות טרמפ?


אז זהו שלא

אני מאוד אוהב לקחת טרמפים שאני יכול, אבל אני אוסף אותם מהרחוב על הדרך ובד"כ שותקים לעצמם רוב הנסיעה [יש כאלה שלא]

אין טלפונים לפני ואין טלפונים אחרי, ואין להם שום דרישות
[אפשר להגביר את המזגן? / אפשר להנמיך את המוזיקה / תדליק חדשות נשמע מה הנייעס?]


ועוד משהו חשוב -

למה אם אני "נוסע בכל מקרה" זה אומר שאני צריך לשלם לך את הנסיעה?
מה אם איזה תשלום קטן השתתפות, הרי את ה 10 שקלים שהיה עולה לו באוטובוס "בכל מקרה", הוא השאיר אצלו בכיס.

אני לא דורש את התשלום הזה, אבל לפחות אתה תציע לי ואני אבחר אם לקחת או לא,

מספיק שאני עושה את הנסיעות הללו 5 פעמים בחודש כפול 30 שקלים לנסיעה,
למה אני צריך כל פעם להיות המארח בחינם של כל המצטרפים?
בשביל כל אחד זה 10 שקלים, אבל בשבילי הם 30-40 שקלים לנסיעה.

אני לא מחזיק אוטו "בכל מקרה", הבכל מקרה הזה נלקח בחשבון בקניית הרכב,
ונועד גם לאותם נסיעות שאני נוסע "בכל מקרה",
כי לא נח לי לנסוע שעה וחצי באוטובוס.

אז בפעם הבאה שאתם מבקשים טרמפ,
אל תשכחו להציע בנימוס השתתפות קטנה, לא בטוח שאקח ממך, אבל זה ישפר את ההרגשה, ויחייב גם אותך קצת.


ועוד אחד –

מכירים את הניסיון קביעת מפגש חול המועד של המשפחה?

טלפונים ומיילים הלוך ושוב על היום והשעה, ולבסוף אחרי שיוצא עשן לבן

מגיעים לדון על מיקום המפגש עצמו.

בעלי הרכבים יותר גמישים ומעונינים להכניס שיקולים אחרים לבחירת מקום המפגש, ולא שיקול של מרחק הנסיעה אם הוא 15 דק' או 20 דק' ואם יש אוטובוס נח לשם.


ואז מגיע המשפט מחץ של אלו שלא מחזיקים רכב:

"אתם בכל מקרה יש לכם אוטו, אז תתחשבו בנו שנוכל להגיע לשם בקלות"


כ"כ משפט מעצבן ולא מתחשב!


אני מחזיק אוטו כל השנה ומשלם עליו הרבה כסף כל השנה גם בשביל הדברים הללו

לא רוצים להחזיק אוטו כל השנה? זכותכם
אבל למקרים החד פעמיים הללו, אולי תזכרו שאני משלם את זה כל הזמן, אז אתם לא תוציאו פעם בשנה 100 ₪ על מונית ותגיעו בנוחות ובקלות?


זהו סיימתי

מזדהה על כל מילה (כבעל רכב),
אם כי, האנשים הנצלנים יתפסו אותך לא בהכרח בסיטואציה כזו, בכל מפגש עם נצלן - תצא מנוצל, לא משנה אם יש לך רכב או אין לך רכב. אפשר לספר סיפורים על עולם הנצלנות, מכאן ועד לאנטארטיקה (רק בשביל הדוגמא. סיפר לי מוהל אחד, שמטבע הדברים מחזיק איתו מזוודה עם ציוד לעזרה ראשונה. התקשרו אליו משפחה לא מוכרת מהשכונה שבה הוא גר, בהסטריה כאילו מישהו שם הולך למות. שלום, הילדה נפלה ופתחה את הראש, צריכים דחוף דחוף לחבוש אותה, חוששים לצלקת, שידוכים וכו' וכו'. אומר להם אוקיי אין בעיה, אבל אני לוקח 50 ש"ח על ביקור. אה אה אה טוב בסדר מה נגיד. לאחר 2 דקות מקבל שוב טלפון, טוב חשבנו על זה עוד פעם, האמת שאם זה עולה 50 ש"ח פחות דחוף לנו....... לעזאזל את האנשים האלו רק על החוצפה!!)
(אגב, ספציפי בענין הזה של רכב, אפשר קצת לדון לכף זכות שאלו שלא מחזיקים רכב, ב-א-מ-ת לא מבינים את הקושי. ואולי טוב שכתבת, שיידעו בהחלט שיש גם צד שני).
הנושא הוא פשוט צריך לדעת איך להתמודד איתם. נשתדל לעשות חסד כי אנחנו מעוניינים לעזור ולא כי הם החליטו שאנחנו צריך לעזור להם. לכן גם כשמכל סיבה בעולם לא מתאים לי עכשיו - נדע להסביר להם את זה בצורה הברורה ביותר.
ומי שיחליט אם אני יעשה את החסד או לא - יהיה אני ולא המקבל את החסד!! כל ההטפות שנכתבו כאן, מן הסתם נכתבו ע"י אותם נצלנים מדוברים שמן הסתם נזכרים במצות חסד בעיקר כשהם מהצד שצריך אותו.
אני אישית משתדל בכל מקרה בכל מצב ובכל זמן, לעצור לאנשים שאני רואה ברחוב, אבל איך אני אסע ודרך איפה - אני פשוט קובע עובדות ולא מחכה להסכמה של אף אחד.
בנימה אישית, ודוקא כאחד שגם מזדהה עם הרגשות שלך, אני גם לא מדי אוהב את השיח הזה, להרבות בסיפורים על אותם הנצלנים (למרות שכל הטענות עליהם נכונות), משתדל להרבות לעצמי בתיאורים עד כמה הם באמת צריכים את החסד הזה (זה גם נכון), ושוב פעם, לא כי הם אלו שנותנים לי את ההרגשה שאני חייב, אלא בשביל עבודת המידות שלי.

 

[אופקים על המפה]

"אתה בכל מקרה נוסע" - "אתם בכל מקרה יש לכם רכב"


2 משפטים שאני כבעל רכב לא מצליח להכיל.


שעת צהריים הטלפון מצלצל, על הקו ידידי ר' מהרחוב הסמוך,

"תגיד אתה נוסע לחתונה היום של..... ?"

"אויש ממש שכחתי מזה" "האמת שעוד לא יודע", אני עונה לו

"אם תסע אני אשמח להצטרף אליך" הוא אומר לי

19:00: מתקשר שוב: "נו, אתה נוסע"

"אני נוסע, בעז"ה" עונה לו

"אה יופי מצויין אפשר להצטרף?"

"כן. אני יוצא ב21:30"

19:30: "תגיד, אכפת לך אם שכן שלי יצטרף גם?"

21:25: "איפה לחכות לך"? "יש מצב שאתה נכנס ימינה בקטנה, ומשם תחתוך מיד החוצה"

22:00: אנחנו יורדים באולם לא לפני סיבובים של למצוא חניה. וידידי ר' שואל:

"תגיד מתי אתה יוצא? אתה נשאר הרבה זמן? תוכל לשים לי צינתוק שאתה יוצא?"


22:35: צינתוק לר' – והמתנה ליד האוטו, אך ר' בושש לבוא


22:40: הלו. הלו. רגע יש כאן רעש מהתזמורת אתה יוצא?

מה יוצא, אני כבר 5 דקות ליד האוטו מחכה לך

אהה סליחה לא שמתי לב שצינתקת. אני מחפש את שכן שלי ומיד באים


23:05 ר' יורד מהאוטו לא לפני שהוא מחלק ברכות מכאן ועד אנטארקטיקה,

וצועד לביתו שבע, מדושן עונג ושמח על הטרמפ המוצלח שהוא קיבל מהבית עד הבית

וב"ה במקום לנסוע באוטובוס בתוספת של עוד שעה, מזיע ועייף, הוא מגיע לביתו שליו ורגוע.


טוב, נכון

הסצנה הזאת לא בדיוק מתרחשת כל יום, אבל בגדול זאת ההרגשה

ולפני שצועקים עלי מה עם חסד? מה עם לעשות טרמפ?


אז זהו שלא

אני מאוד אוהב לקחת טרמפים שאני יכול, אבל אני אוסף אותם מהרחוב על הדרך ובד"כ שותקים לעצמם רוב הנסיעה [יש כאלה שלא]

אין טלפונים לפני ואין טלפונים אחרי, ואין להם שום דרישות
[אפשר להגביר את המזגן? / אפשר להנמיך את המוזיקה / תדליק חדשות נשמע מה הנייעס?]


ועוד משהו חשוב -

למה אם אני "נוסע בכל מקרה" זה אומר שאני צריך לשלם לך את הנסיעה?
מה אם איזה תשלום קטן השתתפות, הרי את ה 10 שקלים שהיה עולה לו באוטובוס "בכל מקרה", הוא השאיר אצלו בכיס.

אני לא דורש את התשלום הזה, אבל לפחות אתה תציע לי ואני אבחר אם לקחת או לא,

מספיק שאני עושה את הנסיעות הללו 5 פעמים בחודש כפול 30 שקלים לנסיעה,
למה אני צריך כל פעם להיות המארח בחינם של כל המצטרפים?
בשביל כל אחד זה 10 שקלים, אבל בשבילי הם 30-40 שקלים לנסיעה.

אני לא מחזיק אוטו "בכל מקרה", הבכל מקרה הזה נלקח בחשבון בקניית הרכב,
ונועד גם לאותם נסיעות שאני נוסע "בכל מקרה",
כי לא נח לי לנסוע שעה וחצי באוטובוס.

אז בפעם הבאה שאתם מבקשים טרמפ,
אל תשכחו להציע בנימוס השתתפות קטנה, לא בטוח שאקח ממך, אבל זה ישפר את ההרגשה, ויחייב גם אותך קצת.


ועוד אחד –

מכירים את הניסיון קביעת מפגש חול המועד של המשפחה?

טלפונים ומיילים הלוך ושוב על היום והשעה, ולבסוף אחרי שיוצא עשן לבן

מגיעים לדון על מיקום המפגש עצמו.

בעלי הרכבים יותר גמישים ומעונינים להכניס שיקולים אחרים לבחירת מקום המפגש, ולא שיקול של מרחק הנסיעה אם הוא 15 דק' או 20 דק' ואם יש אוטובוס נח לשם.


ואז מגיע המשפט מחץ של אלו שלא מחזיקים רכב:

"אתם בכל מקרה יש לכם אוטו, אז תתחשבו בנו שנוכל להגיע לשם בקלות"


כ"כ משפט מעצבן ולא מתחשב!


אני מחזיק אוטו כל השנה ומשלם עליו הרבה כסף כל השנה גם בשביל הדברים הללו

לא רוצים להחזיק אוטו כל השנה? זכותכם
אבל למקרים החד פעמיים הללו, אולי תזכרו שאני משלם את זה כל הזמן, אז אתם לא תוציאו פעם בשנה 100 ₪ על מונית ותגיעו בנוחות ובקלות?


זהו סיימתי

מצטרף ל-כ-ל מילה
כבעל רכב שאוהב לעשות חסדים...

 

[חמצוץ]

אני התיחסתי לסוגיה אחרת. לא רוצה להתיחס לכל פרט.
אבל בעיני ריבוי הסוגיות והתלונות מלמד משהו.

לכל אחד יש בחירה איפה לעשות חסד ולהתחשב וזה באמת לא חיב להיות עם הרכב. אבל בכל אופן פוסט כל כך מרוכז באגוצנטריות הוא קצת קשה לקריאה בעיני.
אני לא אומרת שהכל דבש וגם לי קרה שמישהו שעלה עלי טרמפ קצת פגע בנוחות ועצבן אותי. אבל מנגד כל כך הרבה פעמים אנשים נעזרו והודו והשתדלו לא להכביד, ואמרו אין צורך תורידי אותנו כאן ונסתדר וכו' וכו'. בעיני הפוסט פשוט מנפח למימדים לא נעימים תופעה שמותר לסלוח עליה. מקסימום ללמוד להעמיד קצת גבולות כשמישהו בקרבתך נסחף.

כבעלת רכב. קצת נסחפת. לא קרה כלום אם תיקח מישהו על הדרך. אנחנו עושים את זה בכיף, אפילו מציעים.
כשלא מתאים-אומרים לא מתאים. לא מתנצלים.
גדלתי בבית בלי רכב, לפעמים זה סיוט!
זה לא סותר שצריך לבקש בנימוס ולא בתחושה של "מגיע לי".

משפט נכון מאד.
בכל מקרה יש לנו אוטו ונתחשב באלו שבאים בתחצ על טפם וחבילותיהם. ואם אין תחבורה ציבורית עד למקום המפגש מותר גם לסיע בהקפצה קלה מהתחנה הסמוכה.
נראה לי המינימום המתבקש. אם באחים ובמשפחה הקרובה ביותר לא נצליח להתחשב אז בכלל מה נשאר.
וזה רק מדגם מיצג למה שאני חושבת על הפוסט כולו. וכן אני מחזיקה רכב.

אני בעל רכב
מבקש מהטרמפיסטים הפוטנציאלים תושיטו אצבע בצורה ברורה ונראית
ולא להושיט את היד כלפי מטה כאילו אתם מתביישים במשהו
וגם תעצרו בזמן ולא בדיוק כשאני חולף על פניכם כי לא תמיד ניתן להתארגן לעצירה
ואם אני מסמן לכם אצבע כלפי מטה כאומר שאני עוצר באזור נא לא לנפנפף את האצבע בחוזקה
ואם עצרתי לכם אז
א. נא לחגור
ב. נא לא לשוחח בטלפון בטח לא לנסות להשכיב את הילדים לישון דרך הטלפון
ג. אין צורך להתעניין מי אתם קצת שקט לא יזיק
ד. נא לא לנסות לשנות את מסלול הנסיעה של הנהג (אכפת לך לנסוע לרמות ג דרך רמות א)
אגב, חבר שלי פעם עצר טרמפ רכב של ח''ק, הנ''ל סימן לו באצבעו כלפי מעלה...

אני רוצה להבהיר לכל אלו שלא הבינו אותי

אני לא נגד טרמפיסטים, להיפך אני עוצר להם בחפץ לב כשאני יכול

אני נגד אלו שמזמינים מונית בחינם

ולא נח לי באלו שלא מבינים שלפעמים אני לא יכול לקחת, גם אם מדובר בקרוב משפחה
הרבה מהסיבות הוזכרו לעיל

ואני אישית עושה התנדבות בעזר מציון

מצטרף ל-כ-ל מילה
כבעל רכב שאוהב לעשות חסדים...

בנימה אישית, ודוקא כאחד שגם מזדהה עם הרגשות שלך, אני גם לא מדי אוהב את השיח הזה, להרבות בסיפורים על אותם הנצלנים (למרות שכל הטענות עליהם נכונות), משתדל להרבות לעצמי בתיאורים עד כמה הם באמת צריכים את החסד הזה (זה גם נכון), ושוב פעם, לא כי הם אלו שנותנים לי את ההרגשה שאני חייב, אלא בשביל עבודת המידות שלי.

רק לחדד את נושא הפרטיות לפעמים זה לא לותר בגלל חסד וכד
לפעמים אם לא היה את הפרטיות לא הייתי נוסעת!!!

אצלינו במשפחה מאוד מקובל לקחת אחים וכד ולהציע לבד כשיש שמחה
ואנחנו עוצרים לטרמפים הרבה
אבל יש מקום מכבד גם למשפטים בנוסח היום לא נוכל יש לנו סידורים ועצירות וכל אחד מבין
אני מקדימה מראש אם זה קורה מתקשרת למי שאני יודעת שמצפה שניקח אותו ואומרת שאין מצב בשביל למנוע אי נעימות

דוגמאותלא מדברת על חתונות /שבע ברכות של אחים או משפחה קרובה שתמיד נוסעים)
אני עובדת בערב מהבית והעבודה כוללת גם טלפונים אם יש לי חתונה מחוץ לעיר ובעלי נוסע אני מצטרפת אליו רק במקרה שאוכל לנצל את השעה הלוך חזור לעבודה נטו (מכינה מראש יומן טלפונים בטריה מוטענת)
מי ישלם לי על שעתיים עבודה שהתבזבזו כי ??
הייתם מבקשים ממישהוא לותר על שעתיים עבודה בשביל חסד?

גם פרטיות לפעמים מתוכננת מראש
היה אירוע מסוים במרחק שעתיים נסיעה, אין מצב שבעלי יפסיד שיעור ערב וחברותא (לא אירוע חובה) אבל היה נושא
מסוים שרצינו לדבר ולנתח תיכננו לצאת בשבילו לפארק שקט
פתאום אמרנו מצוין ניסע לאירוע אני אפסיד עבודה בעלי שיעור נטו בשביל זמן הנסיעה
נו אז נראה לכם הגיוני לצרף טרמפיסטים??

היו פעמים שתיכננתי להצטרף לבעלי וכשראיתי שיש טרמפים שאין ברירה אלא לקחת נשארתי בבית

ושוב בכללי ודי שמותר וצריך ומקסים לוותר על נוחיות תלוי מתי ואיך
תלמדו לבקש בנעימות לא להכריח ולהבין כשמראים אי נוחות

ובעלי הרכבים לא להחמיץ פנים אלא לתת הרגשה מצוין שאתה מבקש היום /מחר לא מסתדר אני מצטער מאוד אבל אל תהסס לבקש שוב בבוקר/בערב/בדר"כ זה בסדר
תפרטו מה נוח לכם מתי אפשרי וכו

חזק..
אהבתי את ההומור
הכן אני אומר שכשאני יכול ואני לוקח טרמפ זה ממש כיף לעשות חסד
אני רק אומר שגם אלו שאין להם רכב צריכים לחשוב לו אתם היה לכם רכב האם הייתם לוקחים את הטרמפיסט בכל מצב..

הזדהתי.
כבעלת רכב, אני משתדלת מאד לעזור, וכאחת שלא היה לה כזה, יודעת מה זה בלי.
לקחת 'טרמפ' זה לא על הדרך, זה אומר שבמקום זמן שקט עם עצמך, או לשיחות אישיות בטלפון, אתה צריך להיות מנומס למישהו ולוותר על שעת עבודה טלפונית..
גילוי נאות- אני מאד משתדלת לקחת, חסד אמיתי. אבל לחלוטין מבינה את מי שלא לוקח.
מוסיפה נקודה נוספת "תוכלי להקפיץ אותי ל.." "תוכלי לנסוע להביא את".. כי יש לך רכב וזה ממש קצר בנסיעה..
ומה עם זמן ודלק (שעולה כסף לא קטן, תתפלאו!) וכח??? לפעמים אני חושבת בלב שאני מעדיפה לשלם להם על מונית..

מעניין למה אתה כופה על עצמך את החסד הזה, אם אתה לא מרגיש טוב עם זה, חבל.
אני תמיד אבל תמיד, כשיש לי רכב אני יוצא מב"ב דייקא דרך הדלק לקחת בחורי ישיבה טרמפים,
וממירון דרך הכניסה הראשית, ובירשולים בכניסה, לראות אם מישהו צריך טרמפ,
בשבילי זה תענוג לשוחח בדרך עם בחורי ישיבה, לפעמים גם לשיר איתם, פשוט חווייה,
בגלל שפעמים בודדות נפלתי אם טרמפיסטים נעכסי'ם, אני לא יפסיד חוויות וחסד עצום לאחים שלי.

ביקשו פה לאזן!
אני כבעל רכב בהווה וכצרכן טרמפים בעבר שמח מאד מאד לעצור לטרמפים! זוכר את הרגעים שאתה עומד בוש ונכלם ומחכה לטרמפ ומזיע/קופא וממלמל פרקי תהילים שיתן ה' בלב מישהו שיעצור לי....
לפעמים אפילו מקווה אולי יהיה איזה טרמפיסט, זו הכנסת אורחים פשוטו כמשמעו, גם כשפחות נוח משתדל להתאמץ כי זה החסד האמיתי כי לפום צערא אגרא, כמובן שלא תמיד תמיד כי יש גם זכויות למשפחה לפרטיות.
אני נוהג לומר למי שאני מעלה שאני זוכר את עצמי במצב הזה ואז הבטחתי לעצמי שאני תמיד יעצור לטרמפ ואני מבקש ממנו שיבטיח לעצמו גם... ולא ישכח את זה מהר.
אז יאלה מי שרואה אותי בכביש רק שיסמן ונשמח מאד מאד לארח!

אני כבעלת רכב ממש ממש שמחה לעלות טרמפיסטיות ( עוצרת בעצמי ומציעה)
(קרה לי פעם ופעמיים שמשהיא התקשרה וביקשה בצורה קצת של דרישה שאני אעבור לקחת אותה שהרגשתי קצת פחות בנוח)
אבל מעבר לזה ממש שמחה עם החסד שנקרא בדרכי, ואפילו מתקשרת מיוזמתי לשאול אם רוצים להצטרף מתי כשאני יודעת שזה יכול להתאים , ולא ממתינה לתשלום הרי באמת גם כך נסעתי, אם כי שמחה על מילות הברכה והתודה ובפרוש מכוונת שיהיה לי לזכות..

בעיקרון אני משתדל לעצור לכולם. למה לא. זאת אומרת לפעמים יש כאלה שאין לך חשק לעצור להם אבל אז אדרבה אני מחזק את עצמי שבזכות החסד הקב"ה יעזור שלא יהיה תיקונים והטסט יעבור בשלום כולל הזיהום אויר שתקע אותי פעם קודמת וכו'.

רק זווית אחת נוספת:
נכון שיש סיבות לכאן ולכאן וכמו שאומרים 'כולם צודקים', אבל:
אין שום הצדקה לבעל רכב שלעולם לא לוקח טרמפים
ואין שום הצדקה לטרמפיסטים שלעולם לא נוסעים במונית או באפשרויות אחרות.
ואגב, לבעלי הרכבים: בחובת הלבבות כותב שלפעמים אדם מקבל ממון בכדי לתתו לעני, ואם אינו מבין זאת, הקב"ה ייקח לו את הממון ויתנו לאחר ראוי ממנו.
ייתכן שקבלתם את הרכב מאת הקב"ה גם בכדי להסיע מדי פעם את שאר הילדים של הקב"ה, כולנו בני איש אחד נחנו, גם כשקר בתחנת האוטובוס ואתה ברכב מנמיך את החימום כי זה בדיוק על העיניים שלך, וזה פוגע בהנאה מהמוזיקה המתנגנת זה עתה. וגם כשחם מאוד בחוץ ואנשים 'חמים עליך', ואתה מתעצבן ברכב 'מי זה שהזיז את פתחי המזגן ממקומם הקבוע'? זה מגיע עכשיו רק למערות האף במקום לזווית המדוייקת של 166 מעלות היישר למרכז הפנים. תזכור את האלו שבתחנה ותחשוב שהקב"ה בוחן אותך ברגע זה אם אתה מיטיב להשתמש בפיקדון=רכב שניתן לך, אולי גם בשביל מטרה זו?!
נכון שיש אילוצים כמו שהיטיבו להרחיב כאן בהודעות למעלה, אך כאמור, מי שמכריז שלעולם אינו לוקח טרמפים בגלל אלף ואחת סיבות [חבל שהוא לא לוקח טרמפים, היה יכול לשפוך בפניהם את הגיגיו וסיבותיו...] מודיע בעצם שהוא מפקיע את עצמו מחסד שאין רבים כמותו.
וסתם נקודה למחשבה: ביחס לנאמר לעיל שהכנסת טרמפיסטים היא על חשבון בעלי הרכב עקב פלישה לפרטיות, לכלוך וכדו', הרי כל חסד הוא על חשבון הנותן. אם הנותן נהנה ממעשה החסד [ואין כוונתי הנאה רוחנית] היכן הראיה שעשה זאת בשביל השני ולא בשביל עצמו? וא"כ היכן הגבול? אם כל חסד שכרוך בוויתור מסויים לא בא בחשבון, היאך נהיה חלק מסימני ישראל, גומלי חסדים?!!
[אני בעל רכב אך זה לא רלוונטי למה שהעליתי].

וכאן, אני חושב, באמת המקום להודות ולהוקיר את כל אלו שעוצרים ועוצרות טרמפים גם לסתם איש שעומד בצומת או בתחנה בחום או בקור או סתם בזמן "תקוע"
וכן, יש גם כאלו שאפילו בלי לנופף עם האצבע - עוצרים, ושואלים לאיפה צריך...
היינו לאחרונה, כמה בני משפחה בצפון וירדנו בצומת מרוחקת כלשהי והמתנו מספר דקות לרכב שיאסוף אותנו, בתוך שתי דקות (!) עצרו לידנו למעלה מארבעה בעלי רכבים ושאלו אם אנחנו רוצים שיקדמו אותנו בהמשך הכביש, הלאה בצמתים.
מי כעמך ישראל - וגם אחינו שאינם שומרי תורה ומצוות, כן! לכולם יש לב יהודי חם ופעם!
ציטטתי כאן רק חלק מאלו שהצהירו שעוצרים טרמפים,
נו רבותי, איפה הלייקים....
אני אישית השתדלתי לתת לכל אחד ואחד, הכרת הטוב, אולי הוא פעם לקח אותי....

 

[מגבת]

אנשים פה מדברים על כל נושא החסד כאילו זה דבר שמישהו יכול לתבוע אותו מהאחר .
אין שום זכות לאף אחד לכפות על השני לעשות איתו חסד אפילו שבעיניו זה נראה הכי ברור בעולם ושאין מצב שהוא לא היה עושה את זה .

לא.
אנשים מדברים פה על אנוכיות.
כשאתה נוסע לאותו מקום,
משלם את אותו כסף,
את אותו זמן,
אותו מאמץ,
שניים במחיר אחד.
מה העניין לתת לבני משפחה אחרים לסבול ?

 

[אבא ל6]

מרפרוף שעברתי על התגובות כאן נראה שהנהגים מצידם מעוניינים לעזור ע"פ מידת האפשר,
אבל זה תלוי בעיקר בטרמפיסטים, ככל שהם יותר נעימים ומנומסים ומבינים שעושים איתם חסד, כך יש יותר סיכוי שבעלי הרכבים יקחו אותם וכשמותם.

 

[חמצוץ]

כבעלת רכב לשעבר שעשתה רשיון כי עמדה בתחנה לפעמים גם שעה וחצי כי האוטובוסים לא עוצרים
הייתי משתדלת מאוד לעצור טרמפים ועדין זה לא סותר שהרבה פעמים נשכתי את השפתיים

עולה אישה לרכב כשגם בעלי נמצא בו ממשיכה לדבר הטלפון בקולי קולות, מבקשים ממנה אם אפשר להוריד טונים והיא רק מעלה ..

או מקרה נוסף העלתי אישה שרק כל הדרך כעסה עלי שהעלתי אותה והיה עדיף לה אוטובוס כי אוטובוס מוריד אותה ליד הבית ואני לא , ואני מראש אמרתי לאן אני נוסעת ...

מי שראה את איפה אפי, יבין מן הסתם
"ממש תודה שאתה משאיר אותי בחום הזה"....