בקשה "אתה בכל מקרה נוסע" - "אתם - בכל מקרה יש לכם רכב"

[סערצע]

בנוסף לא לשאול את הנהג להיכן אתה נוסע

כפי שכבר נכתב, יש סיבה בטחונית שבשלה נקבע כך נוסח השאלה.
[ובעיקר הענין לא הצלחתי להבין (והוגעתי את מוחי בזה בשעות האחרונות) מה 'מציק' כ"כ בשאלה נימוסית זו].

יש ענינים אחרים עליהם חשוב לעורר (כדוגמת טקט בשאלות וכדומה),
אך 'תפסת מרובה לא תפסת'.

 

[טילון]

[ובעיקר הענין לא הצלחתי להבין (והוגעתי את מוחי בזה בשעות האחרונות) מה 'מציק' כ"כ בשאלה נימוסית זו].

גם אני לא. ואם ממש לא מתאים לי לומר יעד מדויק- אני תמיד יכולה לתת כיוון.

 

[סערצע]

[אם כבר, איפכא מסתברא - באזני, האמירה 'אני צריך להגיע לצומת XYZ' היא כפקודה על הנהג: 'הביאני למחוז חפצי!'].

 

[אברהם א.]

אין ספק שזה הדרך הנכונה
אבל זה עובד לך גם אצל בני משפחה וחברים שמרגישים מאוד קורבים?

בוודאי, אמנם היו כמה בודדים שהתקשו להבין את זה, אבל הרגשתי מספיק חופשי כדי להסביר להם עד שהובנתי כראוי.

 

[rubi]

[אם כבר, איפכא מסתברא - באזני, האמירה 'אני צריך להגיע לצומת XYZ' היא כפקודה על הנהג: 'הביאני למחוז חפצי!'].

למה לומר אני צריך להגיע ל....
אפשר לשאול - אתה מגיע ל.....

 

[BIZZARC- עשירה]

למה לומר אני צריך להגיע ל....
אפשר לשאול - אתה מגיע ל.....

מבחינה ביטחונית ההנחיה היא לא לומר ככה.

 

[סערצע]

אפשר לשאול - אתה מגיע ל.....

בעיני (שוב: בעיני), אין הבדל גדול בשינוי סמנטי זה.

 

[rubi]

מבחינה ביטחונית ההנחיה היא לא לומר ככה.

מה ההבדל מבחינה ביטחונית בין אני צריך ל...., לבין אתה מגיע ל...?

 

[אמא ועוד..]

מה ההבדל מבחינה ביטחונית בין אני צריך ל...., לבין אתה מגיע ל...?

מבחינה בטחונית העדיפות היא לשאול: לאן אתה מגיע,
בלי ליידע מראש מה היעד המבוקש של הטרמפיסט

 

[BIZZARC- עשירה]

מה ההבדל מבחינה ביטחונית בין אני צריך ל...., לבין אתה מגיע ל...?

שתיהם אין הבדל.
ההנחיה זה לשאול- לאן אתה מגיע.

 

[rubi]

מבחינה בטחונית העדיפות היא לשאול: לאן אתה מגיע,
בלי ליידע מראש מה היעד המבוקש של הטרמפיסט

ברור
השאלה היתה לכותבים לעיל ההבדל והעדיפות בין שני אלה, אני צריך או האם אתה מגיע

 

[Ruti Kepler]

אני מקבילה את זה לשתי קרובי משפחה שגרים על רחוב מלכי ישראל בירושלים.
יודע כמה פעמים ביום אנשים סתם (סתם הכוונה כאלה שלא מכירים אותם משום צומת בחיים ורק דופקים אולי יענו ואלי גם יתנו) דופקים אם אפשר ללכת אצלם לשרותים? להניח דברים בפריזר שלא יתקלקלו בזמן שהם מסתובבים?
יכול להיות גם 9-10 פעמים ביום.
(וכל פעם זה לנקות את השרותים אחרי..., ולארגן את הפריזר ככה שיהיה מקום, ולהיות פנויים לפתוח את הדלת כשהם מגיעים לקחת את זה וכו')

אנחנו לא על הרחוב ממש, ככה שאצלנו לא דופקים זרים.
אבל כבר מזמן חשבתי שמיזם של חסד הכי גדול שיכול להיות, זה אם מישהו יפתח 'בית הכנסת אורחים' בגאולה.

איך התחיל כל עניין הח"י רוטל? בלספק ליהודים מה שהם צריכים. עולים למירון, צמאים וחם, אז יש עניין לסייע לאנשים ולתת להם לשתות (במקום בו בעבר באמת לא הייתה שתיה זמינה).

אם למישהו יש כסף פנוי למטרה הזאת, הוא יכול לשכור דירה קטנה או חנות פנימית, לקבוע שעות פתיחה (בגאולה בימים רגילים, מספיק לכאורה בין השעות 13:00-21:00), ולהניח שם מקרר גדול, בר מים קרים וחמים, כוסות חד"פ, שירותים, אפשרות לנשים להאכיל תינוקות וכו'. וכמובן צריך עובד/ת במקום (אם מיועד לנשים, זו אמורה להיות עובדת) שתפקח על הבאים ועל קיום התנאים.
לדעתי ב-20,000 ש"ח לחודש אפשר לכסות את כל העלויות.
וגם ברחוב ר' עקיבא בבני ברק זה נדרש מאוד. המצב כיום הוא שאשה שנמצאת בעיר עם ילדיה, ויש חלון זמן של שעה עד לאוטובוס/אירוע, אין לה איפה להיות, כפשוטו. אפילו לא ספסל לשבת עליו.

 

[סופרוומן]

לדעתי ב-20,000 ש"ח לחודש אפשר לכסות את כל העלויות.

רק להביא איזה רב שאומר שזו סגולה נפלאה לזה וזה ואפשר לכסות את כל העלויות....

 

[rubi]

אבל כבר מזמן חשבתי שמיזם של חסד הכי גדול שיכול להיות, זה אם מישהו יפתח 'בית הכנסת אורחים' בגאולה.

איך התחיל כל עניין הח"י רוטל? בלספק ליהודים מה שהם צריכים. עולים למירון, צמאים וחם, אז יש עניין לסייע לאנשים ולתת להם לשתות (במקום בו בעבר באמת לא הייתה שתיה זמינה).

מתחיל לדמיין את התחרות של ההקדשות השונות מי נותן יותר

 

[וויינער יואל]

אנחנו לא על הרחוב ממש, ככה שאצלנו לא דופקים זרים.
אבל כבר מזמן חשבתי שמיזם של חסד הכי גדול שיכול להיות, זה אם מישהו יפתח 'בית הכנסת אורחים' בגאולה.

איך התחיל כל עניין הח"י רוטל? בלספק ליהודים מה שהם צריכים. עולים למירון, צמאים וחם, אז יש עניין לסייע לאנשים ולתת להם לשתות (במקום בו בעבר באמת לא הייתה שתיה זמינה).

אם למישהו יש כסף פנוי למטרה הזאת, הוא יכול לשכור דירה קטנה או חנות פנימית, לקבוע שעות פתיחה (בגאולה בימים רגילים, מספיק לכאורה בין השעות 13:00-21:00), ולהניח שם מקרר גדול, בר מים קרים וחמים, כוסות חד"פ, שירותים, אפשרות לנשים להאכיל תינוקות וכו'. וכמובן צריך עובד/ת במקום (אם מיועד לנשים, זו אמורה להיות עובדת) שתפקח על הבאים ועל קיום התנאים.
לדעתי ב-20,000 ש"ח לחודש אפשר לכסות את כל העלויות.
וגם ברחוב ר' עקיבא בבני ברק זה נדרש מאוד. המצב כיום הוא שאשה שנמצאת בעיר עם ילדיה, ויש חלון זמן של שעה עד לאוטובוס/אירוע, אין לה איפה להיות, כפשוטו. אפילו לא ספסל לשבת עליו.

צריך לפתוח על זה אשכול חדש

 

[וויינער יואל]

מתחיל לדמיין את התחרות של ההקדשות השונות מי נותן יותר

ושרק לא יהיה צפיפות שלא נגיע לאסון

 

[סערצע]

השאלה היתה לכותבים לעיל ההבדל והעדיפות בין שני אלה, אני צריך או האם אתה מגיע

ועל־כך עניתי, כי בעיני אין תועלת בשיפוץ סמנטי זה.

 

[אמא ועוד..]

וגם ברחוב ר' עקיבא בבני ברק זה נדרש מאוד. המצב כיום הוא שאשה שנמצאת בעיר עם ילדיה, ויש חלון זמן של שעה עד לאוטובוס/אירוע, אין לה איפה להיות, כפשוטו. אפילו לא ספסל לשבת עליו.

אמנם סוטה מהאשכול, אבל יש. "מקומית" ברחוב מהרשל פינת רבי עקיבא (בערך מול קונדיטוריית כ"ץ).
לא בחינם. משלמים לפי שעות, אפשר להשאיר שקיות ולעשות סיבוב בעיר, אפשר לטפל ולהאכיל תינוקות, והבנתי שיש כיבוד קל במקום (לא ניסיתי, רק מתגובות ששמעתי).

 

[שולי איטח]

צריך לחלק בין טרמפ מזדמן שמעלים תוך כדי לבין טרמפים מתוכננים
נראה לי שעל זה נפתח כל האשכול

הטרמפים המתוכננים ממשפחה ומחברים קרובים יכולים להיות לפעמים קושי עצום!!!
(לא תמיד צריך שילוב של טקט מהמבקשים ויכולת לומר לא מהנהגים)

בעבר הרחוק היינו כאילו שלא יכולים לאמר לא ומנסים כל הזמן לרצות

קחו שילוב כזה של הרבה משפחה שגרה בשכונה יחסית טיפוסים שהתרגלו לבקש בלי חשבון
בחיבור אלי שבתור צעירה רק ניסיתי לרצות

נוצר מצב של מתח סביב כל יציאה משפחתית לחתונה/אירוע
המבקשים מנדנדים יום קודם על שעה מסלול מציעים מתי צריך לצאת מתי לחזור כי יש ביביסיטר
אני מנסה לרצות את כולם אבל בעלי לא מוכן לקבוע עד שלא ברור לו מתי נצליח להרדים/למצוא ביביסטר/להזיז את החברותא
יוצאים כי האחות צריכה משהוא דחוף, אי אפשר להתעכב לילד שלא מרגיש טוב עוד קצת כי כולם לחוצים
בקיצור היה לנו סבל!! מהרכב, עד כדי ויכוחים תמידיים בינינו על הנושא כי זה היה קורה כל הזמן
(אל תטיפו לי אישה כשרה רצון בעלה נראה אתכם עומדים במקומי בתור צעירים מול כל המשפחה שלו בטלפונים)

זה גם יצר מצב של חפירה בחיים כי כל הזמן היו שאלות אתם במקרה יוצאים היום מחוץ לשכונה יש לי שמחה אולי אפשר
להצטרף, ואז או שלפעמים מסרבים אבל נודע להם שיצאנו או שהאחות בשיא הטבעיות לאן אתם יוצאים?

גם לתת את הרכב בשמחה אבל לא שיש שאלות מחר ? לא לא נהיה כל היום בבית אויש אז מה עם הילדים.....

בקיצור ממש שקלנו לא להחזיק רכב רק היינו צריכים את זה קריטי

עד שלמדנו לעשות כללים לדבר גלויות
ואיך זה קרה בעקבות כמה מהמשפחה שכשהם היו עם רכבים התנהגו הפוך מאיתנו הרשו לעצמם לסרב הרבה פעמים
ולהרגיש מצוין

היום המצב נפלא!!! לוקחים כל הזמן לומדים להגיד שאי אפשר בלי לפרט
כמובן מאריכים את הדרך למטופלים בילדים וכו ומשנים את הזמנים לצעירים בגלל הביביסיטר אם נצרך אבל ממקום של בחירה לא של מרמור והכרח

ויש לנו משפחה מקסימה רק בנושא הזה הם לא הבינו מה הבעיה עד שנהגו בעצמם

ולמי שהשווה לדירה, אני נותנת דירות בכיף, בעלי מכון ורוצה את זה כמוני
זה אמנם עבודה וטרחה אבל אני בחרתי בה ומסוגלת לעמוד בה בתנאים שיש לי

 

[סופרוומן]

(אל תטיפו לי אישה כשרה רצון בעלה נראה אתכם עומדים במקומי בתור צעירים מול כל המשפחה שלו בטלפונים)

ואם זה המשפחה שלה?
נראה לי העניין אפילו יותר קשה לא?