דרוש מידע אתם מאלה שלוקחים מהקידוש בבית כנסת "קוגל" הביתה?

מצב
הנושא נעול.
  • הוסף לסימניות
  • #61
חבר'ה להירגע אם ילד לוקח עוגה או שתיים הביתה ולא בכמות מוגזמת זה לא גזל לפי כל הדעות
מי שעושה שמחה בדרך כלל לא מפסיד אם לוקחים עוגה או שניים מה שמדובר זה על שמישהו טרח והכין עוגה ובא מישהו ולקח הכל....
תכפיל ב100 ילדים..

בכלל כדאי קצת לחשוב:
כמה ראוי לאכול בקידוש?
האם אני אוכל ככל הניתן, כל עוד אני לא יסתבך עם האישה שתתלונן מדוע אני לא אוכל את מה שהיא הכינה,
או שאני טועם קצת והולך...?

האם ראוי שלכל קידוש שאני הולך אני יבוא עם 8 ילדי ? או שלפעמים אבא הולך לבד לקידוש, כי רק הוא מוזמן?
 
  • הוסף לסימניות
  • #62
תחליטו אם לצחוק או לבכות
פעם הייתי באיזה בית כנסת, ובסוף התפילה לקראת הקידוש אבא אחד הושיב את כל ילדיו [כולל עם התלתלים והמוצץ] על הספסל, הלביש להם סינרים, פרס להם צלחות, שם לכל אחד חתיכת קוגל, וערך להם סעודה...
והוא עוד מסביר ש.. כן, ככה הם כבר שבעים כשמגיעים הביתה
נעבעך, בית תמחוי
 
  • הוסף לסימניות
  • #63
...
 
  • הוסף לסימניות
  • #64
תחליטו אם לצחוק או לבכות
פעם הייתי באיזה בית כנסת, ובסוף התפילה לקראת הקידוש אבא אחד הושיב את כל ילדיו [כולל עם התלתלים והמוצץ] על הספסל, הלביש להם סינרים, פרס להם צלחות, שם לכל אחד חתיכת קוגל, וערך להם סעודה...
והוא עוד מסביר ש.. כן, ככה הם כבר שבעים כשמגיעים הביתה
נעבעך, בית תמחוי
אחלה גבר
 
  • הוסף לסימניות
  • #66
אני מכיר כמה מקומות מתוקנים שבהם הקידוש לא נערך בהיכל התפילות אלא באולם קידושים נפרד, וה'שמש' עומד בדלת, ולא מכניס ילדים אא"כ הם באים יד ביד עם אבותיהם, וכשהתחילו את הנוהל הזה הכריזו בבי"כ שעל כל אבא לקחת אחריות על הילד, ולשבת לידו, בכדי שלא ישתולל בקידוש עם הכמויות
 
  • הוסף לסימניות
  • #67
אני מכיר כמה מקומות מתוקנים שבהם הקידוש לא נערך בהיכל התפילות אלא באולם קידושים נפרד, וה'שמש' עומד בדלת, ולא מכניס ילדים אא"כ הם באים יד ביד עם אבותיהם, וכשהתחילו את הנוהל הזה הכריזו בבי"כ שעל כל אבא לקחת אחריות על הילד, ולשבת לידו, בכדי שלא ישתולל בקידוש עם הכמויות
יש בזה גם מעלה גדולה שחוסכים בזה את כל הרחש בחש שהולך באמצע חזרת הש"ץ, וכן התקפי ה'בולמוס' מהריח של הקוגל...
 
  • הוסף לסימניות
  • #69
אני בתור בעל שמחה מבחינתי "שוכח" מכל צה שהנחתי על השולחנות ולא מצפה שישאר משהוא,
מבחינתי אם משמח את האדם שהזמנתי לקחת הבייתה שיקח בכייף,
מה שכן, ברור שהכל בגבול הטעם הטוב, אם הנחתי עוגה או מגש פטיפורים בבר שוויה לפעמים מאות ש"ח ומישהוא לוקח את כולה.... אז באמת יש לו בעיה וצריך לכוון עליו "ברפאנו"
ואוליי אני מרשה לעצמי לחשוב כך כי אצלינו אין בקידוש 100 ילדים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #71
כשחיים בתפיסה שלהתפרנס מצדקה וחלוקות זה נורמלי ונכון ומגיע לנו, מה יעשה הילד/ מבוגר כשיש לו הזדמנות "לקבל" בחינם?
החינוך הזה לא עוצר בעיריה/ ממשלה/ ביטוח לאומי/ תמ"ת. הוא משחית את הנפש ואת החינוך.
לא מכירה אנשים שחיים בתפיסה הזו.
מכירה אנשים שמתוך מצוקה וייאוש לאחר שעשו את כל מה שיכלו בבחינת פשוט נבילה בשוק... הוצרכו לצערם הנורא להזדקק לבריות/צדקות/חלוקות...
אלא אם כן שזו חלוקה לכל בית הכנסת/שכונה/חסידות וכד'
 
  • הוסף לסימניות
  • #72
לא מכירה אנשים שחיים בתפיסה הזו.
מכירה אנשים שמתוך מצוקה וייאוש לאחר שעשו את כל מה שיכלו בבחינת פשוט נבילה בשוק... הוצרכו לצערם הנורא להזדקק לבריות/צדקות/חלוקות...
אלא אם כן שזו חלוקה לכל בית הכנסת/שכונה/חסידות וכד'
בילדותי אני זוכר אנשים מגיעים לשמחה עם שקית בכיס
וזה היה נטו ממחסור
גם אנשים שעבדו ולא הצליחו לפרנס בכבוד את משפחתם
 
  • הוסף לסימניות
  • #73
אני בתור בעל שמחה מבחינתי "שוכח" מכל צה שהנחתי על השולחנות ולא מצפה שישאר משהוא,
מבחינתי אם משמח את האדם שהזמנתי לקחת הבייתה שיקח בכייף,
אבל אם נכנס אחד שטרח להגיע לקידוש ואין לך במה לכבדו?
 
  • הוסף לסימניות
  • #74
לא צריך ללכת עד לשם
יש אפילו מורי היתר ללהשתמש בשירותי בית כנסת הנ"ל מבלי לשלם דמי חבר, ועוד לא להבין מה הבעיה בזה...
זה דוקא מותר על פי תקנת יהושע, עי' סוף פרק החובל.
 
  • הוסף לסימניות
  • #75
לצאת עם מגשים- כששכרתי בכסף את המגשים ונשים יצאו איתם הביתה קומפלט עם התכולה,
כמה נזק היה לנו מכך.
זה כבר להיות גנב..
פעם בשמחה בחו"ל מפוארת כמו שרק שם יודעים לעשות..
הבזבוז מרקיע שחקים
כהרגלי עטפתי משהו במפית והמתנתי לרגע הנכון להכניס לכיס..
העיר לי יהודי שישב לידי (ובצדק רב)
מזון תיקח כמה שאתה רוצה זה אפילו ישמח את בעל השמחה ואת פועלי הניקיון..
אבל מפית שערכה רק כמה סנטים זה לגנוב!!
בעל הקייטרינג משכיר את כל הציוד וכל מה שחסר הוא משלם מכיסו.

מאז בחו"ל אני מקפיד לשים בחליפה גליל ניילון למקרה הצורך..:)
 
  • הוסף לסימניות
  • #76
כבר ראיתי יותר מפעם אחת שומר שמופקד לשמור על "בר הסיום"
שלא יגיעו לסיום ולא יהיה בר...
 
  • הוסף לסימניות
  • #77
תחליטו אם לצחוק או לבכות
פעם הייתי באיזה בית כנסת, ובסוף התפילה לקראת הקידוש אבא אחד הושיב את כל ילדיו [כולל עם התלתלים והמוצץ] על הספסל, הלביש להם סינרים, פרס להם צלחות, שם לכל אחד חתיכת קוגל, וערך להם סעודה...
והוא עוד מסביר ש.. כן, ככה הם כבר שבעים כשמגיעים הביתה
נעבעך, בית תמחוי
כל הכבוד לו!!
(אולי הוא יודע שאצלו בבית השולחן עוד לא מוכן כי עקרת הבית עדיין ישנה?)
 
  • הוסף לסימניות
  • #78
טוב מאד שעוררו על הנושא הזה, שמשום מה אנשים טובים רבים מורים בו היתר שלא כהלכה [ועוד מרגישים בעלים מסורים שלא שכחו את האשה...]. בתור אחראי על חלוקת הקוגלים בבית הכנסת אני נוכח לראות לא פעם שה'לקיחות' הללו גורמות אחר כך למחסור לאלו הבאים מאוחר יותר. וכמובן, כמו שכבר כתבו לפני, לא יעזור לשאול את בעל השמחה, מאחר ולא נעים לו לסרב.
גם אם רואים שנשאר בסוף לא בהכרח שאפשר לקחת, לפעמים לבעל השמחה יש משפחה גדולה, והוא שמח מאד שנשאר משהו גם בשבילם...
אפשר לכאורה להקל רק במקרה של משפחה במצוקה, שבזה יש סבירות גבוהה שרוב האנשים מסכימים, וגם זה רק בכמות סבירה, או באופן שבעל השמחה ממש דוחק בכם מעצמו לקחת [בלי שביקשתם מקודם], ונראה שזה מכל הלב ולא מחוסר נעימות.
כל מי שחושב אחרת, מוזמן לשאול מורה הוראה, ולכתוב כאן מה הוא הורה לו.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה