שיתוף - לביקורת את האמת

  • הוסף לסימניות
  • #1
תגידו את האמת לתלמידים שלכם.

תודו כשאתם טועים,

זה לא יגרום להם להעריך אתכם פחות.

תוסיפו סימן שאלה כשאתם לא בטוחים,

זה לא יגרום להם להאמין לכם פחות.

תבקשו סליחה כשצריך,

זה לא יגרום להם לכבד אתכם פחות.

ותנו להם לבחור -

מה מתוך כל מה שאתם מציעים מתאים להם לקחת.

זה רק יגרום להם לרצות

יותר.


תגידו את האמת לתלמידים שלכם,

שהחיים לא מושלמים,

וגם אתם לא.

שהלוואי והיה קל כל כך לדעת מה נכון.

שתמיד מותר להרגיש,

ותמיד מותר לשאול,

ושאין לכם את כל התשובות.

גם אם אתם יודעים שישנן, בוודאי.


תגידו את האמת לתלמידים שלכם,

כמה צבעים יש בעולם,

כמה פנים שונות.

כמה זה מבלבל לפעמים,

וזה בסדר.

זה בסדר. זה מותר.


תגידו את האמת לתלמידים שלכם,

שאתם בני אדם.

רוצים ונפגעים ומקווים וצודקים וטועים,

כמו כולם.


תגידו את האמת לתלמידים שלכם,

כי אם לא תעשו את זה –

מתישהו הם יפסיקו לשמוע.


בעקבות היצירה של @anotherית עלו כאן מספר תגובות. חלקן ספרותיות יותר, (כמו זו) חלקן פחות, אבל כולן אותנטיות. וכואבות. מאוד.

קראתי ברגשות מעורבים. היה קל להזדהות עם הכעס והתסכול, עברו לי בראש גם שניים שלושה סיפורי ילדות שהזכירו לי רגעים דומים.

אבל לא הרגשתי שאני יכולה להסתפק בזה. ולו בגלל שגם אני, בעוונותיי, מורה.

נו, אז?

מה אני עושה עם זה?

איך אני יודעת שהלכתי לעבוד היום כדי לעשות טוב, ולא לפצוע? כדי לתת ולא לקחת משהו שאולי אי אפשר להחזיר?

אז זאת התשובה היחידה שלי: כנות.


אשמח מאוד לביקורת.
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #2
מדהים, מדהים.
כתיבה כל כך ישירה, כנה, זורמת, פשוט נכנסת ללב.
השורות הקצרות מוסיפות הרבה לאווירה.
גם אם אתם יודעים שישנן, בוודאי.
גם אם, בוודאי. לא סותר?
ולו בגלל שגם אני מורה.
אשרייך.
(ואם אפשר היה לחלק את זה לכל המורים, היה עולם טוב יותר.)
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
מדהים, מדהים.
כתיבה כל כך ישירה, כנה, זורמת, פשוט נכנסת ללב.
השורות הקצרות מוסיפות הרבה לאווירה.

גם אם, בוודאי. לא סותר?

אשרייך.
(ואם אפשר היה לחלק את זה לכל המורים, היה עולם טוב יותר.)
תודה!

"ישנו בוודאי" הוא ביטוי שאני אוהבת מאד להשתמש בו כדי לבטא את הסתירה הזו של אם ובוודאי, תהיה ואמונה, שאלות וידיעה.

במקור זה לקוח מסיום ה"מעשה מבת מלך שאבדה" של ר' נחמן מברסלב. "ואיך הוציאה לא סיפר, ובוודאי הוציאה."
מין אמירה כזו שגם אם לא יודעים איך ואיפה בדיוק, כן יודעים שישנו, בוודאי.

וכאן - זה מתייחס לתשובות שלא תמיד יש לנו כמורים, וליכולת שלנו להודות בזה. ויחד עם זה גם לדעת, ולנסות להעביר את הידיעה הברורה שישנן תשובות, בוודאי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
תודה!

"ישנו בוודאי" הוא ביטוי שאני אוהבת מאד להשתמש בו כדי לבטא את הסתירה הזו של אם ובוודאי, תהיה ואמונה, שאלות וידיעה.

במקור זה לקוח מסיום ה"מעשה מבת מלך שאבדה" של ר' נחמן מברסלב. "ואיך הוציאה לא סיפר, ובוודאי הוציאה."
מין אמירה כזו שגם אם לא יודעים איך ואיפה בדיוק, כן יודעים שישנו, בוודאי.

וכאן - זה מתייחס לתשובות שלא תמיד יש לנו כמורים, וליכולת שלנו להודות בזה. ויחד עם זה גם לדעת, ולנסות להעביר את הידיעה הברורה שישנן תשובות, בוודאי.
תודה על הפירוט. מחזק!
 
  • הוסף לסימניות
  • #7
אמת ! אמיתית ונוקבת! כתובה בצורה הכי ישירה וכנה....
ובתור מורה אני יכולה לומר שהיא נכונה גם בשטח!!
תודה על החיזוק!
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #8
מיוחד במינו! התרגשתי ממש מהטקסט האמיתי הזה.
רק השורה הזאת לא ברורה לי. אנחנו יודעים שישנן אבל לא יודעים אותם? זו הכונה?
תודה!
וכן.
אם זה לא ברור מספיק , זה רק כי ככה זה גם אצלי...
 
  • הוסף לסימניות
  • #9
מיוחד.
והכתיבה גם מיוחדת.
הערה אחת - אני מניח שהפניה היא למורים ומורות מגיל מסוים בלבד, לא?
 
  • הוסף לסימניות
  • #11
אשכול של מורות, אה?

ואלו השורות החזקות ביותר לעניות דעתי:
תבקשו סליחה כשצריך,
וגם אתם לא.
ותמיד מותר לשאול,
כמה זה מבלבל לפעמים,

וזה בסדר.
מתישהו הם יפסיקו לשמוע.

קטע מיוחד ממש!

איך אני יודעת שהלכתי לעבוד היום כדי לעשות טוב, ולא לפצוע? כדי לתת ולא לקחת משהו שאולי אי אפשר להחזיר?
אז זאת התשובה היחידה שלי: כנות.
ואמון, ואכפתיות, ואהבת אמת. הכל ביחד.
 
  • הוסף לסימניות
  • #12
אשכול של מורות, אה?

ואלו השורות החזקות ביותר לעניות דעתי:






קטע מיוחד ממש!


ואמון, ואכפתיות, ואהבת אמת. הכל ביחד.
תודה!
משמח אותי לראות שמורות אחרות התחברו לאמירה הזו, ציפיתי לקבל כמה ריקושטים:)
 
  • הוסף לסימניות
  • #14
תודה!
למה? לא נראה לי שאני עצמי בגיל שאתם מכוונים אליו...
אני מאמין שיש גיל שעדיין לא בשל להכיל את המורכבות הזו של חולשות אצל ההורים/המורים, לא?
 
  • הוסף לסימניות
  • #16
אני מאמין שיש גיל שעדיין לא בשל להכיל את המורכבות הזו של חולשות אצל ההורים/המורים, לא?
יתכן. במקרה הזה כנראה שהייתי שופר למורכבות שגדולה עליי, כי אני סה"כ בשנתי הראשונה להוראה...
אבל למען האמת - זאת אכן נקודה שאני לא חושבת שהייתי מסוגלת להכיל לפני שנה, או להבין לפני שנתיים. ולפני שלוש שנים בטח הייתי נואמת נגדה בלהט... אז כן, בגרות מסוימת וודאי צריך.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

אשכולות דומים

האמת, שאני לא באמת רוצה להצליח

כשאני כותבת מאמרים מסוג זה, אני לא כותבת על עצמי, אלא על הקולקטיב, אין לי מטרה שתחשבו על ההתמודדות שלי, כי כל אדם וחייו והאתגרים שקיבל כדי להיות אדם שמתקדם כל הזמן.
אלא המטרה שלי היא שהקוראים ימצאו את עצמם והחשיבה/ התהליך המוצג כאן אולי יסייעו להם להכיר את עצמם או את הסביבה.
יתכן שהקוראי המאמר עברו את הדרך הזו, או יש לכם נתונים אחרים והמילים לא מדברות אליכם, יתכן שאתם כקוראים לא תבינו מה הכוונה, כי על אדם חי בעולם שונה. במידה וכך – אתם לא חייבים לקרוא או אולי תבינו שמדובר כאן בזווית מסוימת שבאה בעקבות אתגרים מסוימים.

*

לא פעם אני כותבת על הדרך ההרואית שלי להגיע לחוזק מנטלי, אבל האמת היא שאני לא רוצה להיות חזקה, אין לי מושג איך, וגם אני חושבת שהחוזק המנטלי שהגעתי אליו הוא מאוד בסיסי, כזה שאנשים רגילים כבר נמצאים שם ולא יבינו למה צריך להתמודד כדי להגיע לשם.

אבל במחשבה נוספת – נוכחתי לראות שאני מעדיפה , אולי לא באופן מוצהר אלא בהתנהלות לא מודעת, להישאר במקום שלי: מקום מסכן, מתמודד, חלש.

אני מנסה לברר עם עצמי למה אני לא רוצה להגיע באמת למקום יציב וחזק.

מקום חזק זה להיות בטוחה בעצמי מאוד.

הכוונה להיות בטוחה באמת, בתוכי, לא בדיבורים. זה לסמוך על עצמי ולקחת אחריות אמיתית מלאה על הכל.

למה אני לא רוצה להיות חזקה?

כי כנראה יש ערך בלהיות מתמודדת.

זה עוזר לי עם העצלנות, הפסיביות, חוסר רצון להתאמץ, וזה מזין את האגו.

הסיפורים שאני מספרת על עצמי, שמתבטאים גם בהתנהלות שלי, באופי שלי, הם סיפורים שבאים מתוך רצון להרוויח את כל העולמות: אדם חלש ומתמודד הוא אדם שמקבל אמפתיה ולא מצפים ממנו אלא מקבלים אותו בברכה, ועוקבים אחריו בעיניים דואגות.

אני חושבת שאי אפשר למחוק התמודדות, היא נשארת, אם אחליט להיות בריאה נפשית לא אצליח ביום אחד להיות בריאה נפשית.

אני חושבת שהבעיה אצלי (לא יודעת איך אצל אנשים אחרים- (הבעיה אצלי היא שלהיות מסכנה זה רווח עבורי.

אדם מתמודד הוא אדם שסולחים לו, מותר לו לא באמת להצליח או להתמודד כמו אדם רגיל ולקחת אחריות.

הוא זוכה להערכה בסיסית על העובדה שהוא בכלל הסכים לפתוח את העיניים בבוקר, וכל השאר – בונוס.

הערכה אליו גוברת ככל שהוא מצליח יותר ויותר.

וזה נפלא להיות בתוך מקום מתמודד שאין סביבו ציפיות, אלא אנשים שמחים, או אמורים לשמוח, מכל הצלחה שלך כי הם מרחמים עליך.

להיות אדם חזק באמת, זה להסכים לכך שאתה מנהיג, אולי לא מנהיג של כת, אבל כן מנהיג שקיבל תכונות להנהיג את עצמו במתוך ביטחון גדול, ביטחון פנימי עמוק בהכל.

ביטחון בבורא עולם, בעצמך, ואפילו בעולם עצמו, באנשים, בסביבה.

זה לא ביטחון שבא במקום הכנעה לפני ה', זה ביטחון אחר, בסיסי, שהוא הבסיס של הכל.

לא ביטחון נטול זהירות, אלא ביטחון בסיסי, שיש בו זהירות, ואולי גם פראנויה, זה לא סותר את הביטחון, ויש בו מודעות עצמית, ויש בו הכל.

ולמה אני כותבת לציבור את החשיבה הזו? כי אני חושבת שכדי לשחרר משהו צריך לכתוב אותו, כי בכתיבה ובפרסום יש כח שמשחרר דפוסי התנהגות וחשיבה, יש ריפוי. יש משהו מתקן, שעושה סדר.
"מטאורולוגיה היא הונאה מסוכנת", אני מתריע כבר שנים בפני גופי האכיפה.

אנשים חושבים שמכנים אותם חזאים משום שהם חוזים את מזג האוויר, אבל האמת היא שזה בגלל שהם מתחזים; מעמידים פנים שהם מבינים לנפש השמש והענן, בעוד הם בכלל יוצרים בשרלטנות את מזג האוויר באופנים פסולים ובצורה פושעת. ואת האחריות? אותה הם מטילים על השמש, הרוח והעננים. כמה נוח.

"אין דבר כזה כמו לחזות את מזג האוויר!", אני אומר בפני כל מי שמוכן לשמוע. כאילו שהשמש משתפת בגוגל דרייב את החזאים בקובץ 'משימותיי לשבוע הקרוב'. מגוחך.

ואם הייתי צריך חיזוק, הרי שהשכן מהקומה שמתחתיי סיפק לי אותו.

הוא חזאי, או יותר נכון, רמאי מפורסם מאוד.

הוא יושב במרפסת רוב היום, מלופף בכלים משונים ובאנטנות, שבעזרתם הוא מתקשר עם חזאים אחרים ומתאם עימם את מזג האוויר שבא להם להנחית מחר על העולם. זה לא שאני מצליח לשמוע את תוכן השיחות, אבל בשביל מה יש תבונה אם לא כדי להבין דבר מתוך דבר?

לפעמים מסכמים ביניהם חבר הפושעים להשרות צמר גפן בים ולהפריח אותו לשמיים, ואחר כך הם ממהרים לדווח על מזג אוויר מעונן וגשום הצפוי למחר.

לעיתים הם משגרים את צמר הגפן יבש. "יהיה יבש ומעונן חלקית", הם מבשרים.

פעם בכמה ימים אני שם לב לילד שנכנס למרפסת, מעביר לחזאי פתק ומסתלק לפני שמישהו ישים לב. כמה שקוף וברור שמדובר במלשן של הכיתה שמוסר את כל השמות של הילדים שפתחו מטריה מתחת לגג. החזאי מתייק ושומר את כל השמות, הם כבר יקבלו את מנת הגשם שלהם בחופתם.

ואני רץ פעם אחר פעם לתחנת המשטרה לדווח. הם צוחקים לי בפרצוף. שקועים עמוק בקונספציה. כמה כיף להאמין שיש מישהו שחוזה בשבילך את העתיד?

"תביא ראיית זהב, אחרת לא נוכל להתייחס אליך ברצינות", הם מבהירים בזלזול. אני יוצא מושפל.

אתמול הרגשתי שעברייני החיזוי עוברים כל גבול. הם הזהירו מראש שיהיה אביך, ואכן היה מביך. מביך מאוד. חזרתי הביתה מלוכלך מבוץ, ועם נעליים גדושות בחול.

"לא עברנו כבר את הגיל של ארגזי חול?", שאלה אותי אשתי בציניות אופיינית.

לך תסביר לה עכשיו שזה השכן מלמטה שהתקשר אתמול לכמה בדואים במדבר סיני, והורה להם להפעיל מאווררים רבי עוצמה לכיוון ישראל.

אבל דווקא מתוך החושך, השרפות המשתוללות והמצוקה, באה הישועה – ראיית הזהב שתשליך את שכני ואת חבר מרעיו לכלא לשנים רבות.

בפנים צוהלות התיישבתי מול החוקר התורן ובישרתי, "הפעם הצלחתי להביא ראיה חותכת שתוכיח מעל לכל ספק שחזאים לא חוזים מציאות, אלא מתאמים ויוצרים אותה ברשעות שאין כדוגמתה".

כל שוטרי התחנה התאספו. ביקשו ממני להמתין כמה דקות לבואם של ראשי מחלקת החקירות של להב 433.

ואז כשכולם הופיעו, הטלתי את הפצצה. תקשיבו טוב לתחזית שה'חזאי' נתן אתמול בקו נייעס פופולארי, שעות לפני שהשריפות התחילו להשתולל.

קולו הרדיופוני של שכני בקע בפאתוס מהנייד שלי: "ובכן, היום יהיה בעיר בכל חלקי הארץ".

"עכשיו תסבירו לי אתם, מי בדיוק הבעיר את המדינה ושפך עליה שקי חול למכביר", חתמתי בתחושת ניצחון.
שיתוף - לביקורת סוכת דויד הנופלת
ב"ה

שלוש שנים החיים שלהם היו תותים.
שמעתי את זה בתקליט שבור, כנראה שזה היה הדיסק היחיד שהיה להם.
השנה יש שיר חדש: "נגילה הללויה, נגילה", באמת שאין לי בעיה עם זה שבא זמן הגאולה.
וגם לכל הרחוב שבמפלס הנמוך מהרחוב שלי, אין בעיה.

האמת? יש לי אפילו הכרת הטוב על המוזיקה הזאת, בליווי הקריוקי שהיה מבייש כל זמר מתחיל.
כי היא לפחות מתחרה בכבוד במוזיקת הרוק שמגיעה מחצר קרובה אחרת.
(תגידו לי אתם, איך נקרא הז'אנר הזה?)

או! הם סוף־סוף השתתקו והאדוויל התחיל להשפיע.
עכשיו הגיע תור התופים.
שתי מערכות, כן? הרי יש מצווה: "בסוכות תשבו".
אז התופים עברו מהבית אל החצרות.
בקטנה, מה זה כבר תופים, או בראש או בחצר.

ושלא תעיזו להעיר להם מילה!
אתם תעצרו להם את שמחת המועד?
רק אתמול שמעתי אותם מאחלים זה לזה פיתקא טבא, ושאלתי את עצמי,
מה הם אומרים בעצם? אולי ריתחא רבא?

סוף סוף נכנס החג, הגענו אל המנוחה ואל הנחלה…
ואז הילדודס של השכנים מצאו משחק חדש וממש מוצלח: "עוקבת".
למי שלא מכיר: מסתובבים מסביב לסוכה, ורצים מהר כדי שהעוקב לא יראה את מי שמסתובב.
מתלוות למשחק קריאות צהלה טבעיות של ילדים, כלומר צרחות מדויקות ברמות של סירנה.

ביקשנו, בקול ענות חלושה, אם אפשר לאכול את הסעודה בפרטיות.
זה החזיק מעמד… לזמן קצר מאוד.

ואז, בפעם הבאה שעלינו לסוכה, שוב אנחנו שומעים צעקות.
"אוף… עוד פעם צרחות," אני נאנחת לעצמי בקול רם.
מסתבר שהפעם? הצרחות הגיעו… מהילדים שלי.
וזאת כדי לצאת ידי חובת כל הדעות.

יום אחד פגשתי את השכן ושיתפתי אותו שהם מצערים אותנו בסוכות.
והוא ענה לי תשובה ניצחת: "המצער, פטור".

בדרך הביתה הרהרתי בסכום הגבוה שעלתה לי הסוכה, ובמאמצים להעמיד אותה על תילה.
וחשבתי שאולי יום יבוא, וענני כבוד ירדו וישמרו לי על סוכת דוד.

* ובשולי הדברים, שמחתי לראות שיש גם אנשים שמתחשבים, ביקשו מהם והם כיבדו.
אשריכם ישראל; יחיד שעשה תשובה מוחלין לעולם כולו.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה