ניהול תקציב בין הזמנים ונופש במינימום עלות ותקציב

  • הוסף לסימניות
  • #81
מי שהמחירים (שהם אכן לא רק כלכליים) כבדים לו מדי,
יש לזה גם מחירים (לא רק כלכליים אגב...)
תוכלו בבקשה לפרט לאילו מחירים נוספים אתם מתכוונים?
בסוף כל אחד מתעדף לפי רצונותיו ויכולותיו. רק חבל לי על אלו שמצד אחד נחנקים כלכלית ומצד שני מספרים לעצמם שהם "צריכים" כל מיני דברים ו"לא מתאים להם" דברים אחרים.
זה נכון ויפה, אבל אין לשכוח את הלחץ החברתי. הרבה ילדים מרגישים שהם ״צריכים״ לסוע רק כי כולם נוסעים.
וכשחוזרים מבית ספר לשנת לימודים וכל החברות מספרות איזה כיף היה בחו״ל או בצימרים למינהם או אטרקציות יקרות, קשה מאוד לשכנע את הילד שנופש בבית עם מיתוג וממתקים שווה אותו דבר (כמובן גם עניין של שיווק. יש המוכשרים יותר ויש פחות... אבל עדיין)
 
  • הוסף לסימניות
  • #82
אני הזמנתי מניאטורה מהממת
מספקת תעסוקה ארוכה מאוד
מגיעה ארוזה בקופסה
עם חלוקה לפי סוגי החומרים
וחוברת הסבר מדויקת
ממליצה מאוד
מצריך מוטוריקה עדינה😉
שווה את המחיר!
כשאני קניתי המחיר היה גבוה יותר...
https://temu.to/k/e235gfotuob מומלץ להזדרז כדי שיגיע בזמן...
ממליצה בחום. אחותי הקטנה יושבת על זה שעות בהנאה מרובה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #83
צימר/וילה מבקשים הרבה יותר ממה שבררתי עד עכשיו.
במחיר כזה אפשר לקבל דירה בקושי עם חצר וגם זה רק במקומות פחות אסטרטגיים.
ראינו דירה עם חצר, נכון שלא יפייפיה ומשופצת,
אבל ענקית ומרווחת, עם 5 חדרי שינה.
לא בצפון הרחוק, אבל בעיר ים.
אמנם בדקתי עבור משפחות קטנות,
אבל 2 משפחות שיחד בהיקף שווה למשפחה גדולה.
יצא סביבות 700 ללילה.

בAir bnb אפשר למצוא מציאות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #84
לנו חםםםםםםםםםםםםם באופן חריג
כל היום וכל הלילה
לא מצליחים לעשות כלום מכל ההמלצות פה
כל שנה מחדש מנסים יום אחד ואחר כך מתיאשים
אין מצב לצאת

אז נשאר רק מקום אחר אבל בגלל שלא יוצאים חובה שהמקום יספק את הצורך בנופש
כמו צימרים עם בריכה צמודה
ואז זה יוצא יקר
ולכן יש שנים שמותרים אבל אין תחליף בכלל
לא יודעת למה החופש בכאילו ימים חמים:)
 
  • הוסף לסימניות
  • #85
אנחנו עשינו בחוה"מ עם הילדים שילוב של הרכבת הקלה והרכבת הרגילה
והגענו למוזיאון המשאיות ברמלה
ירדנו בתחנת רמלה והמוזיאון 5 דקות הליכה מהרכבת
הילדים נהנו עד הגג
מזה מוזיאון המשאיות?
לילדים?
 
  • הוסף לסימניות
  • #86
נחמד
מתאין לילדים קטנים יותר עד גיל 10
העיקר היה אצלינו הנסיעה ברכבת
 
  • הוסף לסימניות
  • #87
תוכלו בבקשה לפרט לאילו מחירים נוספים אתם מתכוונים?
כל משפחה ואיפה שזה תופס אותה, אבל לדוגמה, עצם זה שההורים עובדים יותר קשה בנופש כזה בארגון לפני ותוך כדי ובהשגחה אינטנסיבית על הילדים בסביבה מאתגרת. זה לא בדיוק "נופש" להורים. זה יכול להיות מאד מהנה, אבל עבודה קשה. עוד מחיר - ילדים שיוצאים מהסביבה המוכרת נמצאים יותר "על הקצה" מבחינה רגשית והתנהגותית (יש גם ילדים שבמיוחד קשה להם היציאה מהשגרה ואצלם זה עוד יותר קיצוני), ויותר מאתגר להחזיק את הסיטואציה ולדאוג שהכל יזרום בצורה נעימה.
זה נכון ויפה, אבל אין לשכוח את הלחץ החברתי. הרבה ילדים מרגישים שהם ״צריכים״ לסוע רק כי כולם נוסעים.
וכשחוזרים מבית ספר לשנת לימודים וכל החברות מספרות איזה כיף היה בחו״ל או בצימרים למינהם או אטרקציות יקרות, קשה מאוד לשכנע את הילד שנופש בבית עם מיתוג וממתקים שווה אותו דבר (כמובן גם עניין של שיווק. יש המוכשרים יותר ויש פחות... אבל עדיין)
משפחה צריכה לחיות לפי היכולות שלה ולא של אחרים. גם לפי ההעדפות שלה ולא של אחרים.
אני מרגישה, לא רק בשרשור הזה, שיש פחד מוגזם מהלחץ החברתי.
זה טוב ובריא לילדים לגדל עמוד שדרה. ילדים לא צריכים להרגיש שהם מקבלים "שווה אותו דבר" כמו החברים שלהם. הם צריכים להרגיש שיש להם הורים שדואגים לצרכים שלהם.
צריך לשדר את המסר שאנחנו עושים מה שמתאים למשפחה שלנו וטוב לנו ככה. לא מעמדת נחיתות שמנסה לשווק ממתקים כשווה ערך לטיול בחו"ל (ילדים הם לא טפשים), אלא מעמדה שאומרת שאנחנו לא חיים לפי השוואות ועושים מה שטוב לנו ולא לאחרים. חלק ממה שטוב לנו הוא לבחור להוציא את הכסף בצורה שמתאימה לנו.
אפשר מדי פעם גם לטעום מהחוויות היקרות יותר ש"כולם" מדברים עליהם (כמו תמיד, "כולם" זה אף פעם לא כולם). ילד ששומע על דבר כזה זה בהחלט קוסם לו, ואם יש אפשרות מדי פעם לעטום מהדברים האלו זה בהחלט מועיל. אבל זה לא אומר שהבילויים ה"פשוטים" והזולים לא מהנים. אם לא משווים אותם אלא לוקחים אותם בפני עצמם כמות שהם, ילדים יכולים בהחלט להנות לא פחות. מפעילויות שמכינים בבית יכול להיות לילדים הרבה סיפוק של השתתפות בהכנה. זה שווה יותר בסופו של דבר מאטרקציה חד פעמית.
הילדים שלי שומעים על אטרקציות וחו"ל ומלונות, ואין לי ספק שהם רוצים גם. אבל זה לא אומר שהם לא נהנים מיום של הליכה ברגל ושינה באוהל. הם אוהבים את זה מאד ולא מרגישים נחותים. מדי פעם אנחנו כן מפרגנים אטרקציה, פעם גם הלכנו למלון, ועדיין גם אחרי שהם טעמו מזה הם לא מפסיקים להנות מדברים פשוטים, ואף פעם לא שידרנו להם שאלו בילויים נחותים יותר או ברירת מחדל (היום זה כבר באמת לא ברירת מחדל אלא בחירה לא להוציא כסף על אטרקציות למרות שיש יכולת). אנחנו משפחה של מיטיבי לכת עם גאוות יחידה ;)
 
  • הוסף לסימניות
  • #88
וואו
הרעיונות משהו!
יש לי עוד רעיון שלפעמים עשינו-
לקחנו כרטיסים וכתבנו על כל אחד משהו שאפשר לעשות בחופש- החל מדברים קטנים כמו שעת משחקים משפחתיים (מתחלקים לזוגות לפי הגרלה, וכל חצי שעה מחליפים זוג ובזמן הזה כל זוג בוחר משחק מהארון. כמובן עם חטיפים ומוזיקה זה נחמד .) דרך דברים בינוניים (ליסוע ברכבת הקלה לגינה רחוקה יותר- אפשרי להחליט שמשכיבים לישון את כולם בצהריים ויוצאים מהבית בשעות הערב/ הלילה) וכמה דברים יקרים יותר כמו שייט.
מכניסים הכל לקופסא (שכמובן מקשטים וכו) וכל יום מוציאים כרטיס (יש פעמים שאפשר 2 כרטיסים- אחד לבוקר ואחד לצהריים).
אם כן רוצים לגוון עיר, איפה יש מאגר איכותי של דירות להחלפה?
 
  • הוסף לסימניות
  • #89
הילדים שלי שומעים על אטרקציות וחו"ל ומלונות, ואין לי ספק שהם רוצים גם. אבל זה לא אומר שהם לא נהנים מיום של הליכה ברגל ושינה באוהל. הם אוהבים את זה מאד ולא מרגישים נחותים. מדי פעם אנחנו כן מפרגנים אטרקציה, פעם גם הלכנו למלון, ועדיין גם אחרי שהם טעמו מזה הם לא מפסיקים להנות מדברים פשוטים, ואף פעם לא שידרנו להם שאלו בילויים נחותים יותר או ברירת מחדל (היום זה כבר באמת לא ברירת מחדל אלא בחירה לא להוציא כסף על אטרקציות למרות שיש יכולת). אנחנו משפחה של מיטיבי לכת עם גאוות יחידה
אני ממש שמחה בשבילך שהילדים שלך ממשיכים ליהנות גם מדברים ״פשוטים״ כפי שהגדרת ולא יוצא להם העיניים.
אני זוכרת שבתור ילדה (לא לפני כל כך הרבה זמן...) היה לי מאוד קשה השיחות האלו של החזרה לבית ספר ולא פעם הסמקתי כשחברה שאלה אותי איפה היינו ומה עשינו אחרי שבפאתוס ספרה על המלון השווה שהיו בו כשאני לא ידעתי איך מלון נראה מבפנים בכלל.
לא אומרת שצריך לנהל לפי החברים את החיים, זה ודאי לא חיובי וגם אין לזה סוף אף פעם.
אבל כמו שכנראה את מצליחה לעשות היטב - ליטוע בילדים את גאוות היחידה שלהם שירגישו הכי טוב בעולם.
לדעתי יש לא מעט משפחות שהילדים מרגישים שההורים גם היו רוצים לסוע למלון או לצימר ולא עושים את זה כי ״אין לנו כסף״, לא גאוות יחידה ולא מניעים אידאולוגים. כמו שאמרת ילדים אינם טפשים, ולא כיף להם להרגיש את התחושה הזו. אולי שווה לחשוב על לתת להם על מה לדבר גם ולהרגיש שווים בין שווים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #91
לא בטוחה שלארגן מיתוג לבית שלם וארוחות מיוחדות ותוכניות יותר קל.
כל אחד ומה שקל לו וקשה לו.
החוכמה היא למצוא את מה שמתאים למשפחה. אני גם לא רואה את עצמי עושה מיתוג... מצד שני להכין אוכל מיוחד יותר קל לי מאשר להיסחב לפארק ביום חם.
 
  • הוסף לסימניות
  • #92
אני ממש שמחה בשבילך שהילדים שלך ממשיכים ליהנות גם מדברים ״פשוטים״ כפי שהגדרת ולא יוצא להם העיניים.
אני זוכרת שבתור ילדה (לא לפני כל כך הרבה זמן...) היה לי מאוד קשה השיחות האלו של החזרה לבית ספר ולא פעם הסמקתי כשחברה שאלה אותי איפה היינו ומה עשינו אחרי שבפאתוס ספרה על המלון השווה שהיו בו כשאני לא ידעתי איך מלון נראה מבפנים בכלל.
לא אומרת שצריך לנהל לפי החברים את החיים, זה ודאי לא חיובי וגם אין לזה סוף אף פעם.
אבל כמו שכנראה את מצליחה לעשות היטב - ליטוע בילדים את גאוות היחידה שלהם שירגישו הכי טוב בעולם.
לדעתי יש לא מעט משפחות שהילדים מרגישים שההורים גם היו רוצים לסוע למלון או לצימר ולא עושים את זה כי ״אין לנו כסף״, לא גאוות יחידה ולא מניעים אידאולוגים. כמו שאמרת ילדים אינם טפשים, ולא כיף להם להרגיש את התחושה הזו. אולי שווה לחשוב על לתת להם על מה לדבר גם ולהרגיש שווים בין שווים.
חלק עיקרי בזה הוא שאנחנו באמת נהנים לטייל. וזה בהחלט טעם נרכש, צריך ללמוד לעשות את זה, כדי לתכנן נכון טיולים מוצלחים.
השיווק צריך אמת מאחוריו כדי לעבוד. צריך למצוא משהו שאפשר להתחבר אליו ולרכוש את הטעם, ובאמת להנות ממנו.

אני גם זוכרת בתור ילדה סיפורים עם פאתוס, וגם לי בדרך כלל לא היה מה לספר יותר מדי, אבל לא נרשמו יותר מדי טראומות. אני לא חושבת שזה כל כך נורא שיוצאות לילדים העיניים. הן יצאו ממשהו תמיד. גם העיניים של הילדים שמבלים במלון יוצאות ממשהו, תהיי בטוחה. זה לא שאלה מי קיבל יותר, זה שאלה מי יודע להתרברב יותר.
 
  • הוסף לסימניות
  • #93
חלק עיקרי בזה הוא שאנחנו באמת נהנים לטייל. וזה בהחלט טעם נרכש, צריך ללמוד לעשות את זה, כדי לתכנן נכון טיולים מוצלחים.
השיווק צריך אמת מאחוריו כדי לעבוד. צריך למצוא משהו שאפשר להתחבר אליו ולרכוש את הטעם, ובאמת להנות ממנו.

אני גם זוכרת בתור ילדה סיפורים עם פאתוס, וגם לי בדרך כלל לא היה מה לספר יותר מדי, אבל לא נרשמו יותר מדי טראומות. אני לא חושבת שזה כל כך נורא שיוצאות לילדים העיניים. הן יצאו ממשהו תמיד. גם העיניים של הילדים שמבלים במלון יוצאות ממשהו, תהיי בטוחה. זה לא שאלה מי קיבל יותר, זה שאלה מי יודע להתרברב יותר.
את מאוד צודקת. יש לזה שני צדדים, פשוט צריך לקחת הכול בחשבון.
לכן גם הדגשתי שהחלק החשוב ביותר הוא לתת לילדים את התחושה הנכונה שאנחנו נהנים בדרך שלנו וכיף לנו וטוב לנו, ולא אנחנו מסכנים והלוואי ויהיה לנו יותר.
 
  • הוסף לסימניות
  • #94
חלק עיקרי בזה הוא שאנחנו באמת נהנים לטייל. וזה בהחלט טעם נרכש, צריך ללמוד לעשות את זה, כדי לתכנן נכון טיולים מוצלחים.
השיווק צריך אמת מאחוריו כדי לעבוד. צריך למצוא משהו שאפשר להתחבר אליו ולרכוש את הטעם, ובאמת להנות ממנו.

אני גם זוכרת בתור ילדה סיפורים עם פאתוס, וגם לי בדרך כלל לא היה מה לספר יותר מדי, אבל לא נרשמו יותר מדי טראומות. אני לא חושבת שזה כל כך נורא שיוצאות לילדים העיניים. הן יצאו ממשהו תמיד. גם העיניים של הילדים שמבלים במלון יוצאות ממשהו, תהיי בטוחה. זה לא שאלה מי קיבל יותר, זה שאלה מי יודע להתרברב יותר.
גם אני זוכרת בתור ילדה סיפורים מלאי פאתוס בתחילת שנה,
הסיפורים מלאי הפאתוס היו בעיקר שלי-כל גבעה בשומרון שטיפסנו עליה היתה טיול מרתק, קצת החווויר את סיפורי הצימרים עם הברכה של חברותי
במיוחד שאנחנו יצאנו לטיול כל כמה ימים, ומול החברות שלי הייתי כזה-ואוו יצאתם לצימר? איזה כיף לכם! כמה ימים? רק 3? ואז חזרתם הביתה? וזהו? לא נסעתם יותר לשום מקום? אה...
אין מה לומר, שאפו ענק להורים שלי שגידלו אותנו ככה!
 
  • הוסף לסימניות
  • #96
במיוחד שאנחנו יצאנו לטיול כל כמה ימים, ומול החברות שלי הייתי כזה-ואוו יצאתם לצימר? איזה כיף לכם! כמה ימים? רק 3? ואז חזרתם הביתה? וזהו? לא נסעתם יותר לשום מקום? אה...
אין מה לומר, שאפו ענק להורים שלי שגידלו אותנו ככה!
מה שאפו, נשמע חוסר פרגון בעליל..
 
  • הוסף לסימניות
  • #97
חלק עיקרי בזה הוא שאנחנו באמת נהנים לטייל. וזה בהחלט טעם נרכש, צריך ללמוד לעשות את זה, כדי לתכנן נכון טיולים מוצלחים.
השיווק צריך אמת מאחוריו כדי לעבוד. צריך למצוא משהו שאפשר להתחבר אליו ולרכוש את הטעם, ובאמת להנות ממנו.
כולם נהנים לטייל , רק נהנים עוד יותר לצאת לצימר שווה/מלון.
 
  • הוסף לסימניות
  • #98
גם אני זוכרת בתור ילדה סיפורים מלאי פאתוס בתחילת שנה,
הסיפורים מלאי הפאתוס היו בעיקר שלי-כל גבעה בשומרון שטיפסנו עליה היתה טיול מרתק, קצת החווויר את סיפורי הצימרים עם הברכה של חברותי
במיוחד שאנחנו יצאנו לטיול כל כמה ימים, ומול החברות שלי הייתי כזה-ואוו יצאתם לצימר? איזה כיף לכם! כמה ימים? רק 3? ואז חזרתם הביתה? וזהו? לא נסעתם יותר לשום מקום? אה...
אין מה לומר, שאפו ענק להורים שלי שגידלו אותנו ככה!
עריכה:
זה ממש לא היה בכיוון של זלזול, ממש לא.
סה"כ ילדה שבאמת ובתמים נהנתה בחופש עם אמא שעובדת משרה מלאה ואבא שמזיע עם הילדים בכל מיני מסלולונים קרובים לבית.
לא שמעתי מעולם בבית מילה של חוסר פרגון על אנשים שיכולים להרשות לעצמם חופשות, אלא-איזה כיף להם, ואיזה כיף לנו שיוצאים לטיול.
סליחה ממי שההודעה פגעה ברגשותיו
 
  • הוסף לסימניות
  • #99
כולם נהנים לטייל , רק נהנים עוד יותר לצאת לצימר שווה/מלון.
הדיון פחות או יותר התחיל מזה שיש אנשים שמבחינתם צימר זה המינימום כדי להנות, והם לא בעניין של דברים אחרים. אז אנשים כאלו יכולים (אם הם רוצים לחסוך את תקציב הצימר) ללמוד להכיר אפשרויות אחרות וללמוד להנות מדברים שהם לא חשבו עד עכשיו שאפשר להנות מהם.

כמו כן, הנקודה היא שלא חייבים לעשות תמיד את מה שהכי נהנים ממנו. מי שמסתפק בפחות יכול להסתפק בזה גם במובן החיובי של תחושת סיפוק.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

אולי מעניין אותך גם...

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה