ביקורת ספרות ביקורת סופרים - תש"פ

  • הוסף לסימניות
  • #41
קראתי בענין את הוויכוח.
אוסיף את נקודת המבט שלי.
יש כאן שני נידונים שונים.
האחד הוא - מהי ספרות טובה? והשני הוא - כיצד ובאיזה אופן יש להשתמש בספרות טובה.

האם יש חולק על כך ששוקולד שווייצרי משובח הוא טעים, גם אם לא מחלקים אותו בחגיגת סיום מסכת?
יש כאלו שיטענו שאם הם אוכלים אותו ללא סיבה חינוכית או ערכית, הם לא מרגישים תחושת סיפוק פנימית, אבל השוקולד עצמו נשאר טעים.
באותה מידה אפשר לטעון נגד שימוש בספרות ללא מסר מסוים, אך אין ספק שאפשר לדבר על ספרות משובחת, גם אם היא אינה באה להעביר מסר מסוים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #42
אצטט כאן את דברי של שמואל אורבך, בספרו 'קול קורא במדבר':

מחזאי ידוע כתב מאמר נפלא על סוגים שונים של ספרות. הוא מעלה מצד אחד את הסוג של הספרות עם 'מסר' , ספרות שבה הטובים מנצחים והרעים מפסידים, ומטיפה ללא הרף את הרעיונות שלמחבר יש ענין בהם; ומאידך הוא מציג את הספרות הגדולה באמת - טולסטוי, שייקספיר: ספרות שלכאורה אין בה כל מסר שהוא. למה אנו מרגישים שהספרות הזו אכן גדולה יותר? - כי היא גדולה באמת. המסר שלה הוא החיים עצמם. שלחיים, עם כל הניצחון של הרעים והדברים הלא נעימים שקורים, יש ערך. כל אדם מרגיש את הדבר הזה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #43
לדעתי המתווכחים צריכים קודם כל להגדיר מהו מסר בעיניהם.
כי גם בעולם הכללי, אם אין "אמירה" מסוימת לספר, אין לו משמעות.
אמירה יכולה להיות גם שלילית, ושם יש גם מסרים שליליים של אלימות ורוע.
אבל אמירה תהיה. תמיד.
גם מרק טווין (אותו ציטטתי מהאקלברי פין) העביר אמירה בספר. דרך העיניים של האקלברי הוא צייר את העבדות, ונתן לצופים להבין את הפרשנות לבד.
 
  • הוסף לסימניות
  • #44
קראתי בענין את הוויכוח.
אוסיף את נקודת המבט שלי.
יש כאן שני נידונים שונים.
האחד הוא - מהי ספרות טובה? והשני הוא - כיצד ובאיזה אופן יש להשתמש בספרות טובה.

האם יש חולק על כך ששוקולד שווייצרי משובח הוא טעים, גם אם לא מחלקים אותו בחגיגת סיום מסכת?
יש כאלו שיטענו שאם הם אוכלים אותו ללא סיבה חינוכית או ערכית, הם לא מרגישים תחושת סיפוק פנימית, אבל השוקולד עצמו נשאר טעים.
באותה מידה אפשר לטעון נגד שימוש בספרות ללא מסר מסוים, אך אין ספק שאפשר לדבר על ספרות משובחת, גם אם היא אינה באה להעביר מסר מסוים.

לא חושבת ששוקולד זה המחשה מדויקת, במיוחד לא בהקשר של סיום מסכת.
שני הנידונים שהצגת נכנסים לכותרת אחת: הספרות החרדית.
לא כתבתי על הטפה, כתבתי על משמעות.
בעיני, ספרות חרדית ללא פשר ומשמעות אין בה מאומה בלשון המעטה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #45
לדעתי המתווכחים צריכים קודם כל להגדיר מהו מסר בעיניהם.
כי גם בעולם הכללי, אם אין "אמירה" מסוימת לספר, אין לו משמעות.
אמירה יכולה להיות גם שלילית, ושם יש גם מסרים שליליים של אלימות ורוע.
אבל אמירה תהיה. תמיד.
גם מרק טווין (אותו ציטטתי מהאקלברי פין) העביר אמירה בספר. דרך העיניים של האקלברי הוא צייר את העבדות, ונתן לצופים להבין את הפרשנות לבד.
זאת הנקודה בדיוק.
בול!
 
  • הוסף לסימניות
  • #46
האם יש מושג כזה של ספר בלי אמירה? הרי עצם זה שמישהו כתב משהו, הוא מביא איתו את האמונות שלו וכו'. לכן כ"כ התריעו נגד ספרות בעייתית, לא?
 
  • הוסף לסימניות
  • #49
לדעתי הוויכוח הוא שונה,
הוא האם חייבים מסר (אמירה) יהודי בספר או שלא,
אמירה תהיה. תמיד.
נכון.
האם המסר תואם את ההשקפה, דעת תורה?
ולא נכנס עכשיו למהו דעת תורה. כל אחד ורבותיו ודרכו הרוחנית.
 
  • הוסף לסימניות
  • #50
נכון.
האם המסר תואם את ההשקפה, דעת תורה?
ולא נכנס עכשיו למהו דעת תורה. כל אחד ורבותיו ודרכו הרוחנית.
לא, לא האם זה תואם דעת תורה,
אלא, האם ספר מחייב מסר רוחני.

אני מציבה כשאלה כמובן, לא כדעה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #51
לא, לא האם זה תואם דעת תורה,
אלא, האם ספר מחייב מסר רוחני.

אני מציבה כשאלה כמובן, לא כדעה.
אפשר לפתוח סקר על זה. זו השאלה הממוקדת שיצאה מהדיון הזה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #52
לא, לא האם זה תואם דעת תורה,
אלא, האם ספר מחייב מסר רוחני.
לא הבנתי.
אם הגענו למסקנה שספר חייב מסר כלשהו, אז אין שאלה שרוצים מסר חיובי כמובן ולא שלילי.
מה זה "רוחני"?
 
  • הוסף לסימניות
  • #53
לא הבנתי.
אם הגענו למסקנה שספר חייב מסר כלשהו, אז אין שאלה שרוצים מסר חיובי כמובן ולא שלילי.
מה זה "רוחני"?
ממש לא בהכרח. האם אמירה כמו טוב ללכת בשמש עם בגדים בהירים, מספקת.
כנראה, תלוי את מי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #55
כמו ששוקולד הוא טעים, תמיד, השאלה אם לאכול רק בסיום או שלא.
קשה לי עם המשפט הזה. הדוגמה לא נראית לי מתאימה.
אבל אם נשארנו בזה.
הייתי אומרת כמו ששוקולד הוא טעים, תמיד, השאלה זכרת לברך קודם, ואתה זוכר שזה כלי שגורם לך הנאה כחלק מעבודת ד' שלך, ולא כמטרה בפני עצמה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #57
קשה לי עם המשפט הזה. הדוגמה לא נראית לי מתאימה.

למה?
שוקולד, כמו קריאה, זה דבר תמיד כיף, בעיקרון.
יש מי שלא שווה לה לבזבז את הקלוריות בלי סיבה טובה מספיק.
ויש מי שלא שווה לו לבזבז זמן של קריאה בלי סיבה טובה מספיק.
 
  • הוסף לסימניות
  • #58
למה?
שוקולד, כמו קריאה, זה דבר תמיד כיף, בעיקרון.
יש מי שלא שווה לה לבזבז את הקלוריות בלי סיבה טובה מספיק.
ויש מי שלא שווה לו לבזבז זמן של קריאה בלי סיבה טובה מספיק.
ערכתי את ההודעה לעיל
 
  • הוסף לסימניות
  • #59
שני הנידונים שהצגת נכנסים לכותרת אחת: הספרות החרדית.
מצוין. ועכשיו נדון מהי ספרות חרדית? ומהו חרדי בכלל?
אי פעם היה על זה אשכול ארוך-ארוך.
אז תחילה גם את מודה שתתכן בהחלט ספרות משובחת בלי מסר. אלא שלדעתך ספרות חרדית חייבת להיות עם מסר. יש כאלו שיחלקו עליך, ולטעמם ספרות חרדית היא ספרות שחרדים יכולים לקרוא, שאינה מדברת על דברים שהצנעה יפה להם ולא נהוג אצלנו לדבר עליהם. מכאן ואילך - מי שירצה לקרוא ספרי מוסר, שיהיה לו בהצלחה, וזכותם לקרוא ספרות שאינה מעבירה מסר בהכרח, בתור אוורור ובילוי לשעת הפנאי.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה