מידע שימושי ביקשו ממני לבוא לקחת את הילדים מוקדם מהמעון, הגיוני??

מצב
הנושא נעול.
למה?
הבוס שלי לא יתן לי לצאת כל החנוכה יותר מוקדם
אז למה זה הגיוני לבקש ממני לבוא ב3??
בכל זאת "הבוס" שלהם חרדי ואם יש לך אחד כזה מסתבר שהוא יבין את הניואנסים הציבוריים ויאפשר לך לצאת מוקדם
מה שכן מובן מאד שאם הורה לא יכול הוא יגיד למטפלת בכבוד ובהערכה שאין לו אפשרות לבוא מוקדם
גם אצלי לא תמיד אני יכולה אבל כשאפשרי אני מאד משתדלת שזה יקרה
ושוב אצלינו השנה עדיין לא ביקשו אבל כל שנה היה כך
נראה לי שלא כתבו שעה מסוימת אלא ביקשו להקדים כמה שיכולים ולא נראה לי שמשהו חשב על השעה 2 אלא על 3 ואולי קצת אחרי כי בכל זאת אז רב הבעלים שהם בכולל כבר מגיעים הביתה
 
ואפשר גם להתגמש
מעניין אותי אם לכל הכותבות יש ילדים רק במעון
כי מתחיל גנים עירוניים ואז חייבים להתגמש...
הבן שלי בגן, אין לי מושג איך זה במעונות.
הגעתי ב-3:30 -הכי מוקדם שיכולתי
 
סך הכל מעניין אותי, אם לא כל ההורים יכולים לבוא ב-3:00, אז מה יעזור שחלקם כן באו?
פחות ילדים יותר מנוחה אולי?

אגב, יש הרבה סיבות למה הורה לא יכול לקחת את הילד מוקדם. לא רק עבודה. נקודה.
זה עוזר בשביל לעשות מצפון להורה שהשאיר את הילד ולתת לו להרגיש רע ולגרום לו לטרוח יותר (להוציא יותר כסף, לעבוד יותר קשה למצוא בייביסיטר, להפסיד שעות עבודה יקרות וכו') בשביל להוציא גם את הילד שלו מוקדם כי באמת גם אם מצרפים ילד לקבוצה ליד הוא מסכן כשהוא רואה את כולם הולכים והוא נשאר, והרבה פעמים גם משועמם :( .

*הילד שלי במשפחתון שמראש ידעתי שבחנוכה היא עובדת עד 13:30 וזה מקובל עלי גם אם זה יקר לי.

*** אתמול חזרתי הביתה ב4:30 עם הילדים שהחזרתי מהבייביסיטר ועד חמש שאז הדלקנו, זה מה שעשיתי-
רחצתי את התינוק ושמתי לו בגדים נקיים
טיגנתי סופגניות שאת הבצק הכנתי בלילה קודם
תליתי קישוטי חנוכה שהגדול הכין
שטפתי וחתכתי והכנסתי לתנור ירקות לאנטיפסטי
הקשבתי והחמאתי לגדול שהראה לי מה הוא הביא מהמכינה
ואחרי ההדלקה חגגנו שעה משפחתית
ואחרי זה נסענו למסיבת חנוכה

איכשהו הרגשנו סופר חגיגי וחנוכתי אפילו שחזרתי רק ב4 וחצי הביתה.
 
ואפשר גם להתגמש
מעניין אותי אם לכל הכותבות יש ילדים רק במעון
כי מתחיל גנים עירוניים ואז חייבים להתגמש...
נכון
אבל ילדה בגן עירוני יותר קל לסדר אצל משפחה/שכנה או חברה שאמא שלה בבית ומוכנה
ילד קטן במעון לא נעים ולא הוגן לבקש מאחרים
 
אני לא מבינה למה אנחנו נכנסים לפינות הקטנות הללו של בייביסיטר/ כולל/ מעון/ גן/ עבודה/ בוס/ מקום עבודה חרדי או לא.
לכל אחד החיים שלו. ואם הורה לא יכול, אז לא. תעזבו אותו.
אא"כ זה הוסכם מראש בתחילת שנה. כמו כאן:
מראש ידעתי שבחנוכה היא עובדת עד 13:30 וזה מקובל עלי
 
ואפשר גם להתגמש
מעניין אותי אם לכל הכותבות יש ילדים רק במעון
כי מתחיל גנים עירוניים ואז חייבים להתגמש...
נסיון טרי מהשנה - יותר קל לסדר ילד בגן מאשר תינוק קטן.
אני למשל משלמת לנערה שתיקח את התינוק מהמטפלת ותעביר לאישה שעושה בייביסיטר (סוג של צהרון זה לא רק לילדים שלי) גם היה לי פי 4 זמן למצוא סידור וגם עולה לי כפול משל הגדול.
אבל כאמור, לקחתי את זה בחשבון כשרשמתי את התינוק שלי אליה.
 
ילד עם דלקת עיניים מגיע עם אישור רפואי אין רופא שיחתום על דבר כזה זה הדבר הכי מדבק אבל מה מתקשרים לרופא מבקשים
מסכימה עם כל מה שאמרת פרט לזה. בתור אחת שסובלת בלי סיבה מדלקת כרונית שלא מדבקת וגילתה שזה עבר בתורשה לבן שלה. אמנם לא נעים לי לשלוח את הבן שלי במצב כזה למטפלת כי לכאורה זה נראה כמו דלקת ומרגיש כמו זה, אבל אין לי ממש ברירה.
אז כל עוד לדברי הרופאה: 'אם העיניים לא אדומות, אפשר לשלוח' - אני שולחת אותו, ואם ביום מסוים הוא קם במצב ממש נוראי (כי היה טיפונת קר יותר והעיניים דמעו בהתאם) - אז אני לוקחת מגבונים מיוחדים, מנקה טוב-טוב ושולחת...
ואגב, עם נורופן אף פעם לא שלחתי, תמיד השארתי בבית.

לא תמיד יש אפשרות לדעת מה קורה בבית פנימה ולהורה מותר לשמור על פרטיותו ופרטיות הילד.
 
מסכימה עם כל מה שאמרת פרט לזה. בתור אחת שסובלת בלי סיבה מדלקת כרונית שלא מדבקת וגילתה שזה עבר בתורשה לבן שלה. אמנם לא נעים לי לשלוח את הבן שלי במצב כזה למטפלת כי לכאורה זה נראה כמו דלקת ומרגיש כמו זה, אבל אין לי ממש ברירה.
אז כל עוד לדברי הרופאה: 'אם העיניים לא אדומות, אפשר לשלוח' - אני שולחת אותו, ואם ביום מסוים הוא קם במצב ממש נוראי (כי היה טיפונת קר יותר והעיניים דמעו בהתאם) - אז אני לוקחת מגבונים מיוחדים, מנקה טוב-טוב ושולחת...
ואגב, עם נורופן אף פעם לא שלחתי, תמיד השארתי בבית.

לא תמיד יש אפשרות לדעת מה קורה בבית פנימה ולהורה מותר לשמור על פרטיותו ופרטיות הילד.
אז זה לא נקרא דלקת.
ובאמת סימן לדלקת או לא זה האם העיניים אדומות או לא.
בלי קשר לאשכול, בדקתם שדרכי הדמעות שלו פתוחים ותקינים?
 
אז זה לא נקרא דלקת.
ובאמת סימן לדלקת או לא זה האם העיניים אדומות או לא.
דלקת זה מצב הפרשתי, לא דווקא עיניים אדומות. אם העיניים אדומות ללא הפרשה - זה יכול להיות מעייפות, שפשוף יתר, דמעות יתר וסיבות נוספות... תפקיד המטפלת הוא לא לעמוד על המשמר ולשלוח לרופאה את כל מי שלא נראה לה, תפקיד ההורה הוא להיות אמין ולהתנהל נכון גם ובעיקר לטובת הילד שלו.
ואם כבר - קרה לי פעם אחת ששמתי מדחום בתיק של הילד כשהייתי אצל ההורים ובטעות שכחתי אותו בתיק. המטפלת התקשרה אלי שיש לו חום ולבוא לקחת. בפועל הילד היה עם קצת יותר מ7.5, עירני, תוסס כרגיל ולא נראה סובל בכלל... (תקופת שיניים). מאז לוקחת תיק אחר להורים, שחס ושלום לא אשכח שוב מדחום ותהיה סיבה להריץ אותי מהעבודה ואז כמובן להשאיר את הילד למחרת כי 'לא עברו 24 שעות...'
בלי קשר לאשכול, בדקתם שדרכי הדמעות שלו פתוחים ותקינים?
כמו שאמרתי - זה תורשתי. וכשהיה תינוק שחררנו אותם, מדי פעם אני מעסה לוודא שמשוחרר...
 
אגב זה מקרה הרבה יותר נדיר ממקרים (שאני שמעתי באופן אישי לא פעם ולא פעמיים) של מטפלת שעובדת בבית ונרדמת יחד עם הילדים וההורים מתייבשים בחוץ כשהם באים לאסוף את הילד.... ובסדר, מחליקים ועוברים הלאה כי זה באמת לא קורה כל יום.
זה התרשלות בעבודה
ועלי לא מקובל נגיד
אישה שיודעת שזה עלול לקרות לה בתפקיד אחראי שכזה
שלא תעסוק בזה
 
מסכימה עם כל מה שאמרת פרט לזה. בתור אחת שסובלת בלי סיבה מדלקת כרונית שלא מדבקת וגילתה שזה עבר בתורשה לבן שלה. אמנם לא נעים לי לשלוח את הבן שלי במצב כזה למטפלת כי לכאורה זה נראה כמו דלקת ומרגיש כמו זה, אבל אין לי ממש ברירה.
אז כל עוד לדברי הרופאה: 'אם העיניים לא אדומות, אפשר לשלוח' - אני שולחת אותו, ואם ביום מסוים הוא קם במצב ממש נוראי (כי היה טיפונת קר יותר והעיניים דמעו בהתאם) - אז אני לוקחת מגבונים מיוחדים, מנקה טוב-טוב ושולחת...
ואגב, עם נורופן אף פעם לא שלחתי, תמיד השארתי בבית.

לא תמיד יש אפשרות לדעת מה קורה בבית פנימה ולהורה מותר לשמור על פרטיותו ופרטיות הילד.
כשלי היתה תינוקת עם חסימה בצינורית הדמעות,
מה שגרם לה להפרשות מהעיניים,
פשוט עדכנתי את צוות המעון שבזה מדובר,
וככה חסכתי את הקריאות לבוא לקחת אותה.

אותו דבר היה לי בילדה אחרת, שמסתבר שכל ארוחה השפיעה משמעותית על היציאות שלה, ואחרי שהיתה יונקת בלילה ובבוקר זה היה נראה שהיא משלשלת.
מיד אחרי שהיא אכלה מוצקים זה השתנה.
אז הסברתי למטפלת שזה המצב, ומהר מאד היא ראתה שזה נכון, ולא קראה לי לבוא לקחת אותה על כל יציאה רכה.
כשבאמת היה שלשול אי אפשר היה לפספס את זה, וכמובן שהגעתי לקחת את התינוקת.

אני לא מצפה מצוות המעון לדעת לבד שהמצב שנראה כמו מצב מדבק הוא לא כזה.
ולצערי גם אי אפשר לצפות מהן לסמוך על ההורים שאם הם שלחו אז כנראה שיש סיבה טובה והילד לא מדבק,
כי יש הורים שכן נותנים נורופן/מנגבים את ההפרשות מהעיניים שולחים, למרות שהם יודעים שהילד עלול להדביק.

הורים יכולים להחליט שהם מעדיפים לשמור על הפרטיות ולא להסביר את הסיבות.
אבל הם לא יכולים לצפות להתחשבות במקרה כזה.
 
המטפלת של הבן שלי ביקשה ממני לבא בימי חנוכה מקסימום עד 3
מעדיפה כבר ב 2:00 כשהוא קם מהשינה.
הסברתי לי שאני לא בטוחה שכל יום אני אצליח להגיע עד 3
אז היא אמרה לי "אוי הוא יהיה ממש מסכן.. כווולם יבואו מקסמום עד 3
נשמע לי קצת מוגזם וגם לא הגיוני
אני כן אשתדל להתחשב ולבוא מוקדם כמה שיתאפשר.
אבל עד 3 מקסימום??
הכי אני אוהבת את הנשק של הגננות: הילד יהיה מסכן
בואי, תעזרי לו לא להיות מסכן, כי כמוני כל אמהות המעון עובדות כרגיל, ואמורים לסיים בארבע. אם לא תכפו על כל האמהות לצאת מוקדם הילד שלי וגם כל החברים שלו לא יהיו מסכנים.
 
הורים יכולים להחליט שהם מעדיפים לשמור על פרטיות ולא להסביר את הסיבות.
אבל הם לא יכולים לצפות להתחשבות במקרה כזה.
צודקת. אצלי ספציפית הילד מפריש בעיקר בלילה, כך שלא רואים ביום יום, אז לא ראיתי צורך להודיע, פשוט ניגבתי וחסל.
תקופות שיניים (ליציאות,, לא חום!) וכן מצבים כמו שאת מתארת - הגיוני להודיע.

התכוונתי באופן כללי, שמשליך על נושא הדיון עצמו - אם לאמא אין אפשרות להקדים - היא לא חייבת לפרט למה, גם אם זה עניין כספי של להביא בייביסיטר ועד להתחנן לבוס לצאת מוקדם יותר ולאבד נקודות בעיניו.
(ולמי שטען שבכוללים מסיימים בשלוש - אני מכירה הרבה שלא, אצלי מסיים בחמש ובגלל חנוכה מקדימים לו לארבע...)
 
נראה שהיא התכוונה שכמו שאת יכולה לישון כשהילד ישן - גם המטפלת יכולה.
לא נשמע לי הגיוני בכלל. זו עבודה שלה, לא היום - יום. יודעת מה? מילא אם הייתה מתעוררת בקלות, אבל אם דפיקות בדלת לא מעירות אותה, אז מה קורה כשאחד הילדים קם ומחליט לשוטט כרצונו? או סתם כך שבע מהשינה ומתחיל לבכות שהוא כלוא בלול?
 
הכי אני אוהבת את הנשק של הגננות: הילד יהיה מסכן
בואי, תעזרי לו לא להיות מסכן, כי כמוני כל אמהות המעון עובדות כרגיל, ואמורים לסיים בארבע. אם לא תכפו על כל האמהות לצאת מוקדם הילד שלי וגם כל החברים שלו לא יהיו מסכנים.
נכון מאד.
ולא רק זה. ילד (כן, גם בן שנתיים ואפילו פחות) עצוב כשהוא נשאר לבד מכל הילדים אז תפקיד המטפלת זה לתת לו את ההרגשה הטובה והלא ביקורתית על ההורים 'הלא מתחשבים' (כביכול) שלו.
 
מסכימה עם כל מה שאמרת פרט לזה. בתור אחת שסובלת בלי סיבה מדלקת כרונית שלא מדבקת וגילתה שזה עבר בתורשה לבן שלה. אמנם לא נעים לי לשלוח את הבן שלי במצב כזה למטפלת כי לכאורה זה נראה כמו דלקת ומרגיש כמו זה, אבל אין לי ממש ברירה.
אז כל עוד לדברי הרופאה: 'אם העיניים לא אדומות, אפשר לשלוח' - אני שולחת אותו, ואם ביום מסוים הוא קם במצב ממש נוראי (כי היה טיפונת קר יותר והעיניים דמעו בהתאם) - אז אני לוקחת מגבונים מיוחדים, מנקה טוב-טוב ושולחת...
ואגב, עם נורופן אף פעם לא שלחתי, תמיד השארתי בבית.

לא תמיד יש אפשרות לדעת מה קורה בבית פנימה ולהורה מותר לשמור על פרטיותו ופרטיות הילד.
את לא חייבת באמת לספר
אבל אני שנה אחת מאוד סבלתי מזה שהמטפלת לא התערבה יום אחד הבן שלי חזר עם דלקת עיניים נשארתי איתו יומיים בבית טיפות עיניים משחה וכ'ו עד שנעלם ההפרשות שלחתי לגן ויום למחרת שוב חזר עם דלקת כמובן נשארתי שוב ממשיכה את הטיפול עד שהפסיקו ההפרשות וכך שלוש פעמים בפעם השלישית שאלתי את המטפלת תגידי מה קורה זה לא נורמלי כבר שלוש פעמים נשארתי עם הבן שלי זה לא פייר שאני נזהרת לא להדביק אחרים והוא שוב ושוב נדבק אז היא אמרה מה אני יעשה ההורים טוענים שהרופא אומר שזה לא מדבק אמרתי לה אם ככה אז גם אצלי זה לא מדבק באותו יום שלחה פתק לכל ההורים שילד שיש לו הפרשות מהעיניים לא יכול לבוא בלי אישור רפואי חתום שההפרשות לא מדבקות וככה זה הפסיק
יש הרבה הורים שלא מעניין אותם ההפסד עבודה של מישהי אחרת רק על עצמם הם חושבים ומה נראה לך שהמטפלת כן חסינה גם היא יכולה להדבק
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה