עזרה בית בלאגן. מה עושים?

[Geula-Arc]

שולחן אוכל -לנקות מיד אחרי הארוחה (כלים בערב יותר מאוחר)
משחקים- לא להוציא יותר מ-2 במקביל ואת השאר לשמור למעלה- רחוק מהידיים של החמודים...
אבל חשוב מאד כשהם משחקים לתת להם חופשיות גם אם זה הרבה בלגן...
לפעמים כשאנחנו על מזוודות או ביום שישי -אני נותנת להם משחקים שלא מבלגנים כמו -בימבה ספר גיים-בוי וכו
בערב - אחרי שכולם הלכו לישון או בדרך...אני מתחילה סדר כללי בכל הבית , כלים , כביסות וכו'

 

[ONE1]

קניתי קופסאות שקופות עם מכסה ולכל סוג של משחק יש קופסה. יש לי עמודון כתר וכל הקופסאות הללו מסודרות יפה אחד ע"ג השני. והילדים יודעים שלא מוציאים משחק עד שאוספים את הקודם.
בתחילה הייתי יושבת על הריצפה ואוספת איתם א=היום אני אומרת חמודי תרים את הכחול שליד הרגל שלך. תחפש מתחת לספה. מתחת לעגלה והם קטנים ונדחפים לכל פינה ומוציאים לי. מקבלים צ'ופר ממתק (ועכשיו בערב פסח יש לי ממתקים כשרים לפסח, לאוכלי קטניות וכאלו. אבל הם לא חמץ)

וכששולפים את הקופסא למטה, לא נופלת כל הערמה?

 

[תקוה]

וכששולפים את הקופסא למטה, לא נופלת כל הערמה?

לא הקופסאות בנויות כך שהם כמו אחת בתוך השניה.
אולי מחר אני אעלה לך תמונה תראי

 

[פיטפוט]

מי שגר בדירה קטנה יש לו פחות חדרים לסדר.

בדיוק הפוך.
הבית שלי קטן וכל דבר שאת מזיזה מהמקום, הכל מתהפך. אין מקום לארונות, אין מקום בארונות שיש.
סיוט.

 

[dinaday]

בדומה למה שאמרה פירות db
מבחינתי פיצוח האטום בנושא הזה הוא -
לא איך לסדר,
אלא, איך לשמור על הסדר.

כי לסדר - כולנו מסדרות. בכל בית יש נקודת זמן שבו הוא מסודר פיקס, נוצץ, מזמין ומלא הוד.
העניין הוא, מתי ואיך מתחיל תהליך ההדרדרות;
צריך לזהות את הנקודה שבה הסדר מתחיל לשנות מגמה, ולקבל החלטה בהתאם:
האם כל מי שנכנס לבית-
דבר ראשון מעיף נעליים, דבר שני פורק את חפציו על הספה הקרובה וכו', שאז זוהי נקודת שינוי המגמה ובה צריך לטפל,
או שבשיא הטקט מניח חפץ חפץ במקומו, והסדר על כנו נותר?

מורידים תלבושת-
זורקים אותה על השולחן הריק בחדר והיא מהווה את תחתיתה של ערמת עב"מים על השולחן, כי כבר ממילא הוא לא מסודר,
או תולים אותה בכבוד במקומה?

וכן על זו הדרך.
ההחלטה שתתקבל היא מהיכן "להחזיק קצר" ולא לוותר במטרה להימנע מלהגיע להררי בלגן בלתי נשלטים.

כמובן כל בית והתנאים שלו, גילאי הילדים, הנוכחות ההורית שבו, התנאים הפיזים וכו'.

ועוד 2 נקודות:
מי שעבד וטרח על הסדר והניקיון, באופן רגשי ישמור עליהם יותר (כמובן לא מדובר בקטנטנים).
יותר נוח לבלגן על בלגן קיים מאשר להיות הראשון שמטיל בלגן באזור מסודר. (כנ"ל).

בהצלחה לכולנו!

 

[מילקשייקית]

בדיוק הפוך.
הבית שלי קטן וכל דבר שאת מזיזה מהמקום, הכל מתהפך. אין מקום לארונות, אין מקום בארונות שיש.
סיוט.

נראה לי שזה היה בצחוק...
סוג של השלמת גורל אומללה...

 

[ציפופו 1]

אולי תספרו על טיפים בענין מקום לכל דבר וכל דבר במקום?
איפה אתם שמים כל מיני דברים נטולי זהות
(בבית קטן בלי ארונות מיותרים ארון בכל חדר ללא ארון מעילים בכניסה)

• מטריות
• תלבושת ביה"ס שהורידו בצהרים
• דואר נכנס
• עיתוני ילדים מהשבוע שעוד לא הגיע זמנם להזרק
• כביסה שמחכה לגיהוץ

ותיכף אזכר בעוד הרבה דברים כאלו

גם אלי תוכלו לבוא ולראות ימים של מהפיכה, אבל משתדלת שיהיה לכל דבר מקום:
מטריות: יש לי בכניסה לבית ארון, לא עמוק במיוחד, שבמקום מדפים או תליה יש בו מתלים שעליהם תולים את המעילים והמטריות. אני קצת משוגעת, אבל לא אוהבת את המתלים של המעילים בחוץ, זה יוצר תחושה של בלאגן.
תלבושת שהורידו: יש בחדר בנות מתלים עליהם תולים את התלבושת, התיק של השחיה שבא לשימוש פעם בשבוע והשקית עם הספרים של הספריה. מעבר לזה- לא מרשה לתלות שם עוד דברים!
דואר נכנס: ליד ארון המעילים בכניסה יש שידה, שמכילה חצי בית, בלי הגזמה! אם זה דפים, צבעים, מכשירי כתיבה (גם רזרוות לביה"ס), מטענים, בטריות, קופסא עם מטבעות לצדקה, ניירת וגם מגירה קטנה של דואר נכנס. במגירה הזו בעלי גם שם את הארנק וצרור המפתחות כשהוא חוזר הביתה וככה הוא עובר גם על הדואר שהגיע.
עיתונים: אין לי סלון גדול בכלל, אבל ליד הספה שמתי שלחן צד קטן מאיקאה (לכוס קפה) עם מדף קטן, שבו מונחים העיתונים ובכל יום חמישי הם הולכים אחר כבוד לפח ומפנים מקום לחדשים.
כביסה לגיהוץ: בחדרון שירות הקטנטן שלי יש מתקן לתליית מטאטא/מגב ובו גם מתלים רגילים. עליהם תלויה שקית בד ובה הבגדים שמחכים ליום הגיהוץ (יום שלישי).
הבית שלי לא גדול בכלל ומכיל 7 נפשות בלי עין רעה, אבל דווקא בגלל שהוא לא גדול חשוב מאוד שיהיה לכל דבר מקום קבוע, כי בבית קטן הבלאגן נראה הרבה יותר גדול

 

[אהובה ו]

אני חושבת - שבית לא מתבלגן מעצמו. תשאלנה מה החידוש - ההסתכלות היא לא איך לסדר את הבית, אלא איך לתחזק את הבית!
ומה ההבדל?
אם נניח, הכנו ארוחת צהריים.
יש שני דרכים לעשות את הסדר והנקיון שדורש הבישול.
1.-לבשל הכול. ואז לנקות, לארגן, בסיום הבישול. הארוחה או אממ...בערב.(אל תספרו לשוויגער!!!)
2.-תוך כדי הבישול - כבר לנקות ולסדר את האפשרי - ואז את יוצאת עם רווח נקי (תרתי משמע) - הרי בזמן הבישול בכל מקרה אתצ ריכה להמתין להתאדות/הזהבה וכו'. אם בזמן זה את מארגנת - קל יותר להתמודד עם הבלאגן בהיותו קטן, וכן במקביל לבישול את גומרת עם הסידור. וכן הלאה...
זוהי בעצם המתמטיקה הסבוכה של הסדר הנקיון. ופתירת המשוואה הזו - היא המפתח לבית מוצלח מהבחינה הזו...

הרבה מהבלגן נוצר כשממהרים. יוצאים לעבודה בלי לסדר את הבלגן של הבוקר, חוזרים ישר לתוך המקלחות וארוחת ערב במקום לסדר את המשחקים קודם, מוצאים כביסה מהמיבש בלי לקפל ולהחזיר למקום (כי שתי חמודים מושכים בחצאית ודורשים תשומת לב הרגע)

לכל שלב (או יום) בחיים מתאים משהו אחר. לפעמים אפשר לעבוד בנחת ולנקות תוך כדי, ולפעמים צריך לבחור בין לאפות עם הילדים לבין להשאיר את המטבח נקי.

מה שכן - לפעמים כשהמטבח כן נקי - אני נועלת אותו (עם גדר בטיחות). תנו לי ליהנות קצת מהניקיון.

 

[אהובה ו]

נראה לי שזה היה בצחוק...
סוג של השלמת גורל אומללה...

לא ממש לא. אני מסכימה עם זה לגמרי (גרתי בבית גדול וקטן)

בבית קטן מספיק שהילדים מגיעים הביתי עם התיקים והעגלה, ושאני תולה כביסה בסלון ״וכל הבית הפוך״

בבית גדול לא תולים כביסה בסלון, ולא ממקמים את העגלה בכניסה, ולתיקים יש מספיק מקום על המתלה.

ניקיון - באמת יותר מהר בבית קטן - כי השטח שצריך לנקות יותר קטן. אבל סדר תלוי בחפצים עצמם, לא בשטח שבו הם נמצאים.

 

[ה. בקר]

....
(עצה טובה אם יש לך בנות גדולות, שיזמינו חברות.. אז הבית נהיה מסודר בזמן קצר ואפילו בלי שתבקשי)

את מזכירה לי שאמא שלי אהבה שאני מביאה חברות הביתה כי היה מובטח לה באותו יום שהבית פיקס, נוצץ.
היום הגדולה שלי מתקשרת "אמא, מה מצב הבית? אפשר להביא חברה?" ואני עונה "אהמממ.." אז היא אומרת "טוב, עוד חצי שעה אני באה, שיהיה מסודר"

 

[שרלוט]

עצה טובה-
אני משתדלת שמצב הבית ברדיוס הקרוב ביותר לדלת הכניסה
יהיה במצב סביר.
כך שאם פתאום יגיעו אורחים אז הם לא יתעלפו ( ואני בתוכם)
שזה אומר:
ההול נקי ומסודר
הסלון ריק מחפצים מיותרים
יש לנו ארון סגור באחת הנישות ששם מניחים תיקים, ילקוטים, מעילים, כובעים, מטריות
חפצים כאלו שעושים את רוב הבלגן בדרך כלל.
החדרים: לכל ילד יש ארונית עם בגדיו האישיים. אני מעיפה או מחלקת בסוף כל עונה
פרטי לבוש שאני יודעת שהם לא יבואו לידי שימוש נוסף.
משחקים: יש לנו חדר משחקים שזה יתרון גדול וכדי למנוע בלגן אני מידי פעם ממיינת.
למשל, קלפים או חלקי פאזל לא מושלמים- ישר לפח!! הרי אף אחד לא יהנה אם חסרים חלקים.
הרבה מגירות שזה פתרון אדיר למשחקי קופסה או הרכבה.
יש שם בחדר קיר מיוחד לקשקושים!! אצלנו אין ילד שנולד בלי התשוקה המוזרה
לקשקש על קירות. לכן מראש אני מאפשרת להם לקשקש על קיר אחד ומיוחד.
ולפני פסח הסייד (הבעל) עובר על זה וזהו.
מטבח- נראה כמו מטבח בבית יהודי עם ילדים עליזים, הכיורים תמיד מלאים, ולא אכפת
לי אם אי מי מציץ לתוכם. אני נהנית מזה ברוך ה' ולא מפריע לי.
אבל,
המקרר- אחת ליומיים!! עוברת עם סמרטוט ומעיפה מה שכבר לא יבוא לידי שימוש
כך שהמקרר בדרך כלל במצב מצוין.
אמבטיה ושירותים- כל יום. אבל חדר כביסה שלי- שומו שמיים.
מכת צפרדע. זוכרות את הצפרדע המצרית? כמה שאני אפעיל מכונות ואקפל ואמיין
כאילו נאדה! אין זכר.
שיהיו בריאים.

 

[יעל]

אבל חדר כביסה שלי- שומו שמיים.
מכת צפרדע. זוכרות את הצפרדע המצרית? כמה שאני אפעיל מכונות ואקפל ואמיין
כאילו נאדה! אין זכר.
שיהיו בריאים.

זה חלק מהשיעבוד..
נראה לי אין לזה תקנה.

 

[bbh200]

בית עם ילדים הוא ענין דינאמי במיוחד
מה שהכי חשוב זה הרגלי הסדר שצריך להשריש בהם (למענם, למעננו ולמען נשותיהם/בעליהן)
צריך לזה סבלנות ענקית והרבה יצירתיות שזה לא יהיה משהו מעצבן להם (אוי, מסכן התיק הזה הוא בוכה פה, זרקו אותו.... וכו)
-תיק / תקייה במקום
-בגדים לכביסה
-איסוף משחקים אחרי המשחק או לפחות לפני השינה
-נעליים למקום
-כלים לכיור/לפח
-דפים לפח
-טושים/מספריים לקופסא
ובגדול כל מה שהוצאת וסימת להשתמש תחזיר למקום

מאז שאני לא מתעצלת בעניין, הבית הרבה יותר קל לארגון וחדר הילדים שלנו הוא בד"כ המקום הכי מסודר

 

[אסתר כהן]

קטן על השוויגער שלי...

חמותי פשוט אומרת: "וואי מילה, הגזמת עם הבלגן!"
ואני פשוט עונה: "כן, יש בזה משהו..."

מה רק השוויגער שלי חמודה
נכנסת רואה בלאגן ואומרת, ב"ה זה בית עם ילדים
ומיד... מבקשת סינר ומתחילה להדיח כלים
חבל שהיא לא באה כל יום...

 

[עמליה 098]

יש שידה, שמכילה חצי בית, בלי הגזמה!

מצאחן לי השידה הזאת - איזו שידה? יפה לבקש ממך תמונה?

 

[ציפופו 1]

מצאחן לי השידה הזאת - איזו שידה? יפה לבקש ממך תמונה?

תצחקי, אבל זה סה"כ שידת ההחתלה מהתאומים שלי (קצת יותר גדולה מהסטנדרט - 120 ס"מ רוחב). אני עדיין בדרך להחליף לה את הידיות למשהו שיותר מתאים לכניסה לבית.... כשאמצא את הזמן
אוכל לשלוח לך תמונה בהמשך היום, אבל אין בה שום דבר מיוחד...

 

[sweet]

עוד רעיון למי שמחפשת פטנטים לסדר..
במקום לנבור אחר הסיכה המתאימה הרי הן כולן מוצגות לפניכן בסדר מופתי...
מישהי שעובדת בחנות ילדים נתנה לי את המתלים האלו (זה פלסטיק ארוך שקוף)
אבל כל אחת יכולה ליצור אותן מחתיכת מפל או משהו אחר קשיח..
מודבק על דלתות הארון מבפנים.

 

[zviela]

https://www.prog.co.il/threads/טיפים-לשמירה-על-בית-מסודר.303008/#post-4904726

 

[שירו]

נראה לי שסדר או אי בבית הוא גם (לא רק..) תוצאה ישירה של כוח / חוסר כוח של עקרת הבית.
יש ימים שבהם היא בקושי מתפקדת, אחרי לילה לבן עם הצרחן התורן, העומס היומיומי עם הילדים לא קל, ופשוט אין כוח לשאר הדברים שיכולים לחכות... - ואז הבית נראה כמו שנראה.....
ויש ימים שבהם יש הרבה יותר אנרגיות - ויותר קל לעמוד במטלות שדורשות כוח פיזי. (ז"א - לסדר את כל הבלאגנים..)

 

[dinaday]

ועוד משהו שרציתי להוסיף,
בעניין של חינוך הילדים לכללי הסדר והניקיון:
מי שיש לה נוכחות גבוהה בבית, יש לה באופן טבעי גם יכולת לאכוף את חוקי הסדר שהיא מחליטה עליהם.
לעניות דעתי, יש הבדל בין אמא שעובדת הרבה שעות מחוץ לבית, לבין אמא שנמצאת רוב היום בבית ומלווה ומכוונת ומלמדת ונותנת דוגמה אישית בכל עניין הסדר והניקיון.