עזרה בית בלאגן. מה עושים?

לגבי כביסה-
אני תולה על מתקני כביסה בבית.
ומקפלת על המתקן כביסה, מה שאפשר בגדי ילדים ועוד..
בד"כ מכניסה ישירות לארון ככה ערמות מקופלות ולפעמים...כן, זה קורה בכל בית אז גם אצלי. הערמות שוכבות שבוע על המתקן כביסה כי אני עסוקה או לא מקופלות אלא בגדים תלויים.
ואני אומרת לעצמי לא נורא. יום יבוא יהיה לי זמן, כרגע אני נהנית מהחיים, מה רע?
על כביסה לא במקום אין תעודה ואין משכורת שמתאחרת. ואין דד ליין. ואם ככה ה' ברא את עולמו כנראה ככה זה טוב.
 
רגע ,עכשיו נכנסתי לאשכול
יש לי המון מה לקרוא
מתי אספקתן 6 עמודים?
אני מתחילה בעמוד הראשון
 
עיצה שלי, לא להחזיק הרבה חפצים בבית
לא הרבה בגדים, לא הרבה משחקים, לא הרבה כלי אוכל, לא הרבה ספרים וכו'

כשיש הרבה דברים - יש הרבה מה לסדר.
כשאין הרבה דברים - יותר קל לשמור על הסדר

בכל הזדמנות - לשחרר דברים שאין צורך בהם. לא להפוך את הבית למחסן של דברים שאולי אולי נשתמש בהם בעתיד הקרוב או הרחוק.
צודקת!
נראה לי שאני פשוט צריכה להשתפר בזה
איזה קשה זה!!
 
פעם ראיתי מגנט שהיה כתוב עליו: לסדר את הבית כשהילדים קטנים זה כמו לפנות את השלג בעודו יורד.
אנחנו רק שומרים שהשלג לא יחסום לנו ת'כניסה:p
עוד אמרה נכונה..."בית מסודר ולגדל ילדים קטנים זה כמו ליבש כביסה בגשם....
לא?...
 
רק עכשיו ראיתי את האשכול
ושמחתי על התגבות כמוצא שלל רב
אז אני לא היחידה בעולם עם בעיות כאלו
יש לי דירה פיצפונת לפי מס' הנפשות בבית
אני חולמת כל השנים כשאני יעבור דירה מורווחת יותר יהיה הבית מסודר
מה אתן אומרות? יש לי על מה לחלום?
 
וואו... עושה כזה טוב על הלב לקרוא את האשכול הזה מתחילתו ועד סופו.... ולקבל הרגשה של 'בתוך עמי אני יושבת...'

ובהשראה מהארון שסיימתי לנקות עכשיו-
אני מודה לה' שנתן פעם בשנה פסח... ככה לפחות פעם בשנה כל ארון מקבל סדר ומיון וכל פינה מקבלת נקיון , תגידו, אם לא היינו חייבות להגיע לפסח הזה מתי היינו מקבלות 'קריזה' להוציא ככה ארונות, למיין ולנקות כל פינה, כמה שזה עמוס- ככה זה פשוט נס שיש פסח...
האמת שכמה שאין לי זמן ופיצפונים צפופים ב"ה... ועם כל העומס שזה יוצר, אני נהיית מאושרת כל ערב פסח לראות את הבית מקבל צורה מסודרת ונקיה... כזו שהייתי רוצה 365 יום...
 
על במה זו אני מודה לה' שקיבלתי לב רחב לכביסה.
זה באמת המון. המון. ואני עושה את זה די באהבה. (ומתמודדת תוך כדי עם 0 מקום וכמה ילדים מרטיבים)
מי שלא אוהבת את זה זה באמת סבל.
אולי למי שלא אוהבת ה' נתן מרפסת שירות גדולה ומפנקת? עם מקום לכמה סלים וגם לגיהוץ וקיפול?
אני לא אוהבת ויש לי חדרון שירות פצפון :confused:
אבל פיתחתי כמה שיטות שאצלי עובדות מצויין: כשאני מגיעה לקיפול אני ממיינת דבר ראשון: ערימה של בגדים, ערימת פיג'מות, ערימת מצעים (הם בד"כ מתקפלים בנפרד ביום שישי אחרי שירדו מהמיטות וכובסו בחמישי. כל שאר הכביסות אני משתדלת לסיים עד יום רביעי, אבל תמיד יש מצעים שצריך לכבס אחרי הרטבות), וכן הלאה. את כל הגרביים והלבנים אני זורקת לגיגית שלידי. דבר ראשון לסיים עם הכביסה הגדולה, אח"כ יגיע זמן השידוכים;)...
ודבר נוסף: את הכביסה אני מקפלת בערב אחרי שכולם ישנים, חוץ מהגדול שלי, שאז אנחנו בד"כ מדברים ובשלב הבא עושים תחרות מי הצליח לעשות יותר 'שידוכים' של גרביים, זה החלק האהוב עליו...
לגבי לתלות את הכביסה: בעלי לא אוהב את הריח החזק של המרכך כשהכביסה רטובה, אז אני לא תולה בבית, אבל בדירה הזו יש לי לוקסוס: מרפסת קטנה ומקורה, מוצפת שמש בשעות הבוקר שיוצאת מחדר השינה. אמנם לא גדולה, אבל מצויינת לכביסה שלי! אני פותחת בה מתקן ויש לה גם חבלים מחוץ לסורגים (לא לקפוץ, זה בעורף הבניין, אף אחד לא רואה את המאה שערים הזה:eek:) שעליהם אני אוהבת לתלות מצעים ומפות, שתופסים מתקן שלם.
 
טיפ קטן מניסיון ואני כמעט נלחמת בצפורנים למענו.
חדר אחד בבית, ורצוי מאד שזה יהיה הסלון, שיישאר מסודר בכל מחיר.
גם אם כל היתר בלגן.
ואז אם מישהו בא בהפתעה, יש לך אי של שפיות לאן להכניס אותו.
חשוב במיוחד לבעלים שחוזרים הביתה והבלגן משגע אותם.

ולמה בצפורנים? כי הסלון שלי הוא המשך של הכניסה, ובלי דלת...
 
טוב.זהו .גמרתי לקרוא לבנתיים.
דבר ראשון ,אתן ממש חמודות!:)
הרגשתי שיש לי הרבה אחיות ללא נעים להגיד צרה אבל אתן יודעות בנינו..
כתבתן כאן דברים מעניינים:eek:
מקווה ליישם המון מהם
תגידו דוגרי,מה אתן עושות עם כל הציורים שמביאים מהגן?:(
חברותי הקרובות אומרות שהם זורקות ...:mad:
בכל מקרה ,עד שאמצע פתרונות לכל הבלאגן שלי
ולכל הפליימוביל שאין קופסא שלא קניתי כבר וזה לא עזר
אז כשאתן במקרה עולות לבית אחד בני ברקי
שיש בו השכרה של מחשבים
(והחדר של בעלי,המחשבים משתלשלים מהחדר שלו עד הכניסה לבית
כאילו צומחים להם רגליים)
ולא נעים לי שנכנסים לתוך הבלאגן..(מבטיחה אני כל הזמן מסדרת)
וגם לא שנכנסים לתוך הבלאגן עם עגלות ילדים בתקווה לפנות כך שביל בתוך הבלאגן
וגם לא לבוא זוגות זוגות כי אז אני בטוחה שמדברים עלינו איזה בית יש לנו:cool:

פשוט תשפילו את העיניים ותחכו
אולי אני אמצא בעתיד דרך להוריד לכם את המחשבים במעלית ..

טוב,אני רצה לזרוק מלא דברים שיהיה לי מקום לזוז בבית .
נ.ב אז אתן לא האלה שהבית שלהן כזה בית מרקחת?
 
לעבודות של הילדים:
פוליגל גדול בחדר הילדים שתולים עליו את כל העבודות מהגן.
פעם בשבוע מורידים וזורקים הכל, ותולים את הנגלה החדשה.
מכבד מאד את המאמץ וההשקעה של הילדים ומספק אותם בהחלט.
אם יש עבודה מושקעת במיוחד, או סיפור בהפעלה, או משחק דידקטי שרוצים לשחק בו עוד, מקבילם הארכה של חסד למשך שבוע או שבועיים נוספים.
 
גם אני הייתי שם, במקום המיואש מלרדוף כל הזמן אחרי הסדר בבית שלי- שמשום מה לא הצלחתי אף פעם להשיב על כנו (ואין לי פה חמולה מי יודע מה , כולה שני חבלנים)
הייתי במרדף מטורף ולחוץ כשבסופו של יום האשמתי את עצמי שאני לא מצליחה לתקתק עיניינים ואני לא כמו____ וכמו_____ ...
אני גדלתי אצל אמא חולת סדר וניקיון ואולי בגלל זה יצאתי בלאגניסטית- כי תמיד סידרו בשבילי.
עד שיום אחד החלטתי שאני משלימה עם זה, אני חיה בשלום עם הבלאגן ועם עצמי.
ואולי אם אני לא אשתגע מהמרדף הזה הילדים שלי יצאו מאוזנים.
ואז--- פלא!! אני הייתי רגועה יותר. כוס קפה טוב וספר היה חשוב לי יותר מגרביים, משחקים ונעליים בערבוביה על הרצפה בחדר ילדים.
משום מה- כשאני נרגעתי מהלחץ - הכל נהיה מסודר יותר, כי התחלתי לפתח אסטרטגיות כדי למנוע בלאגן עתידי באופן יחסי.
החיים שלי השתנו, הבית שלי הרבה יותר מסודר (לא כמו בתי המרקחת שאתן חולמות עליהם)
כשהעסק בתוך הבית ואת מרכז העסק, אוטומטית את מצפה מעצמך ליותר - מה שהפוך לגמרי מהמציאות, כי את תמיד בעבודה. בסך הכל צריך תמיד להשאר בפרופורציות:)
 
גם אני הייתי שם, במקום המיואש מלרדוף כל הזמן אחרי הסדר בבית שלי- שמשום מה לא הצלחתי אף פעם להשיב על כנו (ואין לי פה חמולה מי יודע מה , כולה שני חבלנים)
הייתי במרדף מטורף ולחוץ כשבסופו של יום האשמתי את עצמי שאני לא מצליחה לתקתק עיניינים ואני לא כמו____ וכמו_____ ...
אני גדלתי אצל אמא חולת סדר וניקיון ואולי בגלל זה יצאתי בלאגניסטית- כי תמיד סידרו בשבילי.
עד שיום אחד החלטתי שאני משלימה עם זה, אני חיה בשלום עם הבלאגן ועם עצמי.
ואולי אם אני לא אשתגע מהמרדף הזה הילדים שלי יצאו מאוזנים.
ואז--- פלא!! אני הייתי רגועה יותר. כוס קפה טוב וספר היה חשוב לי יותר מגרביים, משחקים ונעליים בערבוביה על הרצפה בחדר ילדים.
משום מה- כשאני נרגעתי מהלחץ - הכל נהיה מסודר יותר, כי התחלתי לפתח אסטרטגיות כדי למנוע בלאגן עתידי באופן יחסי.
החיים שלי השתנו, הבית שלי הרבה יותר מסודר (לא כמו בתי המרקחת שאתן חולמות עליהם)
כשהעסק בתוך הבית ואת מרכז העסק, אוטומטית את מצפה מעצמך ליותר - מה שהפוך לגמרי מהמציאות, כי את תמיד בעבודה. בסך הכל צריך תמיד להשאר בפרופורציות:)
אם הייתי יכולה הייתי נותנת לך 1000000לייקים!
 
עבודות של הילדים אני שמה עם מגנטים על הדלת בממד, משמש גם כתעסוקה לבת השנתיים להוריד ולהצמיד את הציורים הלוך חזור ותמיד הפוך:rolleyes:

בענין הבלגן - תגידו, איפה כולכן גרות ??????????????? רוב השכנות שלי והאחיות שלי תמיד שאני באה וגם בהפתעה הכל מסודר, מקסימום משחק אחד מפוזר ברצפה והן עוד אומרות לי 'איזה פדיחה תראי איך הבית נראה'?????

והילדים שיהיו בריאים אני כל הזמן מסבירה ואומרת כמה זה חשוב וכמו קיר למחרת עוד פעם....
ועוד יום אחד באו ואמרו לי 'את יודעת שהבית שלנו הכי מבולגן, אצל החברים והשכנים אף פעם לא נראה ככה' אמרתי להם שאולי הגיע הזמן לשמור קצת על הסדר אמרו שאין להם כח ואין להם שום בעיה עם הבלגן:confused::(
 
לעבודות של הילדים:
פוליגל גדול בחדר הילדים שתולים עליו את כל העבודות מהגן.
פעם בשבוע מורידים וזורקים הכל, ותולים את הנגלה החדשה.
מכבד מאד את המאמץ וההשקעה של הילדים ומספק אותם בהחלט.
אם יש עבודה מושקעת במיוחד, או סיפור בהפעלה, או משחק דידקטי שרוצים לשחק בו עוד, מקבילם הארכה של חסד למשך שבוע או שבועיים נוספים.
לא נעים להגיד, אבל זה מה שאני עושה עם עבודות הילדים:
בשבת יש הופעה רצינית כל סעודה
כל אחד מראה כל יצירה בנפרד ומקבל ואוווווו גדול [אם הוא לא עושה את זה לעצמו כבר מראש, כמו בן השנתיים...]
ובמוצ"ש.................... לפח
זה ממש הסכם ביני לילדים
הם יודעים את זה
הסברתי להם, שזה מאוד יפה ובגלל שהם כל הזמן מכינים חדש אז עושים הופעה בשבת ומחכים ליצירות הבאות
והם מסתדרים עם זה יופי
אני מקווה בכולופן :eek:
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

אשכולות דומים

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה