עזרה בית בלאגן. מה עושים?

אני היחידה שמתמוטטת מיד אחרי ההשכבה?
לא את לא היחידה.
לפחות אני כמוך.

אבל אם אני אסדר כשהם ישנים הם יקומו כמו פטריות אחר הגשם..
אצלי מתעוררים מקול איוושה קלה. וכדי לשמור על ערב שקט אני לא מסתובבת בין החדרים לוקחת ספר ושוקעת בו עד... או עובדת על המחשב. או ישנה.
 
נצנצים, פלסטלינה, מדבקות, עוד בחסד.
ארור יהא מי שהמציא את ארגז החול!!!
אפילו בימי רביעי וחמישי היא באה לי עם חוף ים שלם בנעליים. הגננת לא מרשה לשחק בארגז החול רק ביום שישי. להשתגע!!!
 
הרבה פעמים אני חושבת שהריצה הבהולה הזו לסדרלכבסלייבשלקפללנקותלארגןלתחזקלנגב
זה חלק מהבלבול של ימות המשיח.
זה מרגיש לי שבין שבת לשבת יש שלושה ימים. רק הרגע קירצפתי בשפתיים חשוקות את הסיר של הטשולנט וכבר אני מוצאת את עצמי ממלאת אותו מחדש. רק ניקיתי את הפמוטות וכבר יום שלישי וחמישי ו..
אמא שלי תמיד אומרת שכשהיא היתה בגילי, מטופלת בילדים קטנים, היו שישה ימים בין שבת לשבת. היא מבטיחה.
היום היא מרחמת על האמהות של היום שמגדלות ילדים בסחרחרה המטורפת הזו.
מכירות את הז'ייייייייייייייייייי של הסחיטה במכונת כביסה?
שמה אנחנו.
תחזיקו חזק!
עוד מעט הסיבובים ירגעו, עוד סיבוב ועוד אחד וזהו. שקט: משיח!!!
 
מי מתעיפת אחרי ההשכבה? לא אני!
עוד לפני שסימתי להשכיב אני נרדמת ושולחת את הגדולה למיטה מתוך שינה...
(ככה יש לילדים דוגמא אישית שהגיע הזמן לישון...)
 
הרבה פעמים אני חושבת שהריצה הבהולה הזו לסדרלכבסלייבשלקפללנקותלארגןלתחזקלנגב
זה חלק מהבלבול של ימות המשיח.
זה מרגיש לי שבין שבת לשבת יש שלושה ימים. רק הרגע קירצפתי בשפתיים חשוקות את הסיר של הטשולנט וכבר אני מוצאת את עצמי ממלאת אותו מחדש. רק ניקיתי את הפמוטות וכבר יום שלישי וחמישי ו..
אמא שלי תמיד אומרת שכשהיא היתה בגילי, מטופלת בילדים קטנים, היו שישה ימים בין שבת לשבת. היא מבטיחה.
היום היא מרחמת על האמהות של היום שמגדלות ילדים בסחרחרה המטורפת הזו.
מכירות את הז'ייייייייייייייייייי של הסחיטה במכונת כביסה?
שמה אנחנו.
תחזיקו חזק!
עוד מעט הסיבובים ירגעו, עוד סיבוב ועוד אחד וזהו. שקט: משיח!!!
את מדברת לגמרי כמו חיה הרצברג...
 
נצנצים, פלסטלינה, מדבקות, עוד בחסד.
ארור יהא מי שהמציא את ארגז החול!!!
אפילו בימי רביעי וחמישי היא באה לי עם חוף ים שלם בנעליים. הגננת לא מרשה לשחק בארגז החול רק ביום שישי. להשתגע!!!
ואם לא יעשו את כל זה, נתלונן שהמוטוריקה שלהם לא מפותחת דיה
ומה הן עושות שם בגן כל היום?
(לילדות בגיל הגן אני ממש משתדלת לקנות חצאיות בלי כיסים. מסתפקת בחול שמצטבר בנעליים)
 
הרבה פעמים אני חושבת שהריצה הבהולה הזו לסדרלכבסלייבשלקפללנקותלארגןלתחזקלנגב
זה חלק מהבלבול של ימות המשיח.
זה מרגיש לי שבין שבת לשבת יש שלושה ימים. רק הרגע קירצפתי בשפתיים חשוקות את הסיר של הטשולנט וכבר אני מוצאת את עצמי ממלאת אותו מחדש. רק ניקיתי את הפמוטות וכבר יום שלישי וחמישי ו..
אמא שלי תמיד אומרת שכשהיא היתה בגילי, מטופלת בילדים קטנים, היו שישה ימים בין שבת לשבת. היא מבטיחה.
היום היא מרחמת על האמהות של היום שמגדלות ילדים בסחרחרה המטורפת הזו.
מכירות את הז'ייייייייייייייייייי של הסחיטה במכונת כביסה?
שמה אנחנו.
תחזיקו חזק!
עוד מעט הסיבובים ירגעו, עוד סיבוב ועוד אחד וזהו. שקט: משיח!!!
צודקת מאד! מחכים!
 
גם אני ממש לא אוהבת את כל היצירות התלויות בבלגן על המקרר או על הדלת או אני לא יודעת איפה....
אבל לאחרונה, גיליתי שיש לקנות צבע סיד שהוא מגנט, צובעים קיר / חלק מקיר בצבע הזה מעליו ניתן לצבוע שכבה נוספת של צבע אחר ואז ניתן לתלות על הקיר עם מגנטים יצירות / תמונות וכד'.
לדעתי, זה עושה יותר נעים בעין שהיצירות תלויות על הקיר עם מגנטים (קניתי מגנטים עגולים יפים) מאשר על פוליגל וכו'... וכל יום חמישי מרוקנים את הקיר מיצירות ע"מ לתת מקום ליצירות החדשות...

ולמי שכתבה שלה יש קיר בחדר ילדים ש היא מרשה לילדים לקשקש אז:
יש גם לקנות צבע סיד מחיק (אני לא זוכרת אבל יש חברה איכותית שהלורדים המחיקים ממש יורדים בקלות מהקיר) רק צריך שהילדים יקשקשו עם לורדים מחיקים ואח"כ מנקים הכל בקלות ממש כמו לוח מחיק...
 
ואם לא יעשו את כל זה, נתלונן שהמוטוריקה שלהם לא מפותחת דיה
ומה הן עושות שם בגן כל היום?
(לילדות בגיל הגן אני ממש משתדלת לקנות חצאיות בלי כיסים. מסתפקת בחול שמצטבר בנעליים)

הפיתוח המוטורי היחיד הוא דרך ארגז החול? כי כאמור, למדבקות ולפלסטלינה אני עוד סולחת... מה שבטוח שהמוטוריקה של האמהות מתפתחת להפליא בזכות החול שעליהן לנקות ולנער מכל פינה לא צפויה. הכי כיף לי כשאני קורסת למיטה בסיומו של יום ומגלה שהיא עצמה ארגז חול זוטא.
 
אומרים שהמצב הזה-שלזמן אין נוכחות בשנים האחרונות, ומשנה לשנה זה רק מחמיר-זה אחד מסימני עכבתא דמשיחא. שמעתי זאת מפורש.
סבתא של בעלי אפילו אומרת לי שהיא ממש מרגישה את זה בשנים האחרונות. פעם היה לה את יום שלישי ככה בתור יום באמצע שבוע- שרגוע. היום,היא אומרת, אין אותו! תוך רגע כבר שוב שבת וחוזר חלילה..
 
הפיתוח המוטורי היחיד הוא דרך ארגז החול? כי כאמור, למדבקות ולפלסטלינה אני עוד סולחת... מה שבטוח שהמוטוריקה של האמהות מתפתחת להפליא בזכות החול שעליהן לנקות ולנער מכל פינה לא צפויה. הכי כיף לי כשאני קורסת למיטה בסיומו של יום ומגלה שהיא עצמה ארגז חול זוטא.
אין אפשרות לדבר עם הגננת?
ובכלל, איפה יש היום חול? בגני העירייה החצרות מרופדות בבולמי זעזועים והחול נעלם מן הנוף בכל הגנים של בנותי.

ובזמנו כשעוד היה חול, יום שישי היה היום היחיד שבו לא שיחקו בחול.

הרבה פעמים אני חושבת שהריצה הבהולה הזו לסדרלכבסלייבשלקפללנקותלארגןלתחזקלנגב
זה חלק מהבלבול של ימות המשיח.
זה מרגיש לי שבין שבת לשבת יש שלושה ימים. רק הרגע קירצפתי בשפתיים חשוקות את הסיר של הטשולנט וכבר אני מוצאת את עצמי ממלאת אותו מחדש. רק ניקיתי את הפמוטות וכבר יום שלישי וחמישי ו..
אמא שלי תמיד אומרת שכשהיא היתה בגילי, מטופלת בילדים קטנים, היו שישה ימים בין שבת לשבת. היא מבטיחה.
היום היא מרחמת על האמהות של היום שמגדלות ילדים בסחרחרה המטורפת הזו.
מכירות את הז'ייייייייייייייייייי של הסחיטה במכונת כביסה?
שמה אנחנו.
תחזיקו חזק!
עוד מעט הסיבובים ירגעו, עוד סיבוב ועוד אחד וזהו. שקט: משיח!!!
אומרים שהמצב הזה-שלזמן אין נוכחות בשנים האחרונות, ומשנה לשנה זה רק מחמיר-זה אחד מסימני עכבתא דמשיחא. שמעתי זאת מפורש.
סבתא של בעלי אפילו אומרת לי שהיא ממש מרגישה את זה בשנים האחרונות. פעם היה לה את יום שלישי ככה בתור יום באמצע שבוע- שרגוע. היום,היא אומרת, אין אותו! תוך רגע כבר שוב שבת וחוזר חלילה..
ועדין יש לנו בחירה האם להסתחרר במהירות הזאת או למתן את הקצב.
אם נעצור לרגע, אני חושבת שרובנו נגלה שיש הרבה דברים שאנחנו כופים על עצמנו.
 
אסתי, זה גן עיריה. דיברתי עם הגננת, היא אישה מדהימה. אמרה לי בחיוך שהגננת מהגן הצמוד לה ממש מתחננת לארגז חול בחצר (החצרות מופרדות בגדר). אדרבה, הצעתי להן להחליף מבנה. הבעיה שבשנה הבאה הבת הבאה בתור עולה לגן של הגננת השניה, ואם הן תחלפנה מבנה אני לא אפסיק לסבול מהחול.
 
חברה שלחה לי לינק לאשכול חשבה שאולי זה יכול לעזור לי....
אבל מה לומר ---- יאוש מושלם -----
יש לי בית גדול, ענק אפילו.
וזה לא עוזר לי בכלל לצערי.
אין רגע שכל הבית מסודר,
עד שקרצפתי קומה אחת דואגים להפוך את הקומה מעל.
הולכת לישון עם בית מסודר וקמה ב6 לג'ונגל
לא מצליחה לראות את הסדר וזה מייאש :(
בן הארבע קם ב4-5 ומנסה להעיר את אחיותיו והן,נעבך, רוצות להמשיך לישון אז הוא הולך לחדר המשחקים לוקח קופסת קליקס ומרוקן על אחת קופסת מגנטים ומרוקן על השניה וכן הלאה...
דפים גזורים, מגירות מרוקנות, משחקים בכל פינה וכו' .....

ייאוש.... אין לי כבר כח לסדר
ואני מטבעי מסודרת ונקיה ובלאגן גורם לי לעצבים.....
יש עיצות?
 
נערך לאחרונה ב:
אז צריך לפנות לעירייה.
אני יודעת שהמגמה היא לבטל את ארגזי החול מכיוון שהחול הפתוח מאד לא היגייני.
 
לי מפריע בעבודות הבית שהם מעגליות ואין כזה דבר "לעשות וי" על משהו, כי מחר\עוד שעה\עוד 10 דקות זה כבר שוב מלוכלך או מבולגן או סל כביסה מלא.
כשבעלי מ ושיט יד ועושה כלים, למשל, הוא לא רגיל לזה, אז קשה לו מאד להכיל כל כיתמון על השיש או כלי בכיור, כי הרגע הוא רחץ!! אז למה מלכלכים??
למה???
 
אני גדלתי אצל אמא חולת סדר וניקיון ואולי בגלל זה יצאתי בלאגניסטית- כי תמיד סידרו בשבילי.
:)
אני לא אומרת את זה עלייך אישי
אני כבר מזמן חושבת שאלו שגדלו בבית שהאמא חולה על נקיון וסדר
זה לפעמים גורם שהילדים יעשו ההיפך ממה שראו בבית
הלחץ שהאמא עושה בבית מרוב נקיון, זה גורם אינטואציה הפוכה
וכן לצד ההפוך אם האמא בלגניסטית, זה גורם לבת שתסדר ותנקה
זה נכון?
שוב סולפג' אל תקחי אישי דברתי רק על הרעיון :D
 
לגבי חול
הילדים שלי ידעו מאז ומעולם שעם חול לא משחקים
נקודה
זה מוזר?
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

אשכולות דומים

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה