עזרה בית בלאגן. מה עושים?

[חלזונות]

לגבי בנות שמעתי מהרבה שלא שווה לשמור.
המודות מתחלפות מהר. הכל צריך לעמוד עליהן מדוייק ויפה...

רק מה לגבי בנים? אני מתלבטת מאד.
9 שנים מהאחרון ועדיין לא נולד נסיך נוסף.
במחסן יושבות לי ערמות ע"ג ערימות של פריטים מקסימים, שמורים, שנבחרו בקפידה ואהבה...
השאלה, אם אחרי 10 שנים החוסר עדכניות של הבגדים יצרום לעין (וללב..)?
למישהי יש ניסיון?
מה דעתכן?

יש דברים שממש השתנו בשנים האחרונות:
לפני 10 שנים הבנים הלכו עם מכנסים רחבות מאד, והיום הגזרות הרבה יותר צרות.
בחולצות זה פחות משמעותי, אם כי הרבה פעמים אפשר לראות מה קנית אתמול , ומה לפני 10 שנים.

 

[תילי5565]

לגבי בנות שמעתי מהרבה שלא שווה לשמור.
המודות מתחלפות מהר. הכל צריך לעמוד עליהן מדוייק ויפה...

רק מה לגבי בנים? אני מתלבטת מאד.
9 שנים מהאחרון ועדיין לא נולד נסיך נוסף.
במחסן יושבות לי ערמות ע"ג ערימות של פריטים מקסימים, שמורים, שנבחרו בקפידה ואהבה...
השאלה, אם אחרי 10 שנים החוסר עדכניות של הבגדים יצרום לעין (וללב..)?
למישהי יש ניסיון?
מה דעתכן?

תחשבי שב10 שנים האלה (שתפסת מקום בארונות), כמה ילדים יכלו להינות מהבגדים האלה בינתיים..
זה יקל עליך למסור..
הנתינה נותנת כח להיפטר מעל העומס הזה..

 

[ביקי]

אין שום סיכוי להלביש בגדים מלפני 10 שנים..
אני שמרתי, וכשהוצאתי - בהפרש הרבה יותר קטן - ממש נדהמתי. חוץ מגופיות וגרביים שום דבר לא היה שמיש.. אפילו דברים פשוטים כמו ביביגרו ופיגמות - מלפני כמה שנים - היו כל כך רחבים!! לא מבינה איך פעם הלבשנו את זה.. והיום אני קונה בנקסט כל כך בזול.
מהנסיון שלי - רק במרווח קטן של שנים שווה לשמור פריטים במצב מצוין.

 

[חלוש]

תחשבי שב10 שנים האלה (שתפסת מקום בארונות), כמה ילדים יכלו להינות מהבגדים האלה בינתיים..
זה יקל עליך למסור..
הנתינה נותנת כח להיפטר מעל העומס הזה..

נכון מאד,
רק מה? סעיף הביגוד בתקציב שלנו תובע המון!!! והמחשבה העיקרית שיש לי לגבי הבגדים היא חיסכון בעתיד.. עם כל הרצון לתת.

 

[תילי5565]

נכון מאד,
רק מה? סעיף הביגוד בתקציב שלנו תובע המון!!! והמחשבה העיקרית שיש לי לגבי הבגדים היא חיסכון בעתיד.. עם כל הרצון לתת.

ברור!!
רק מנסיון שלי,האופנה לעולם לא תחזור בדיוק אותו הדבר.
הצווארונים שונים, המכנסיים, הרוכסנים והכפתורים.
למי שלא משנה אופנה וצבעים וכו׳ יכולה לשמור.
אבל כמו שכתבה פה אחת הניקיות שמקומות האחסון יקרים יותר מהביגוד...

 

[gg]

דווקא אני חושבת שרב בגדי הבנים (חולצות גבריות בעיקר) כן אפשר להעביר
ובן הארבע שלי ירש הרבה מבן ה12
אבל המכנסים אכן לא התאימו (היו רחבות וחסרות צורה)

 

[מילקשייקית]

האופנה לעולם לא תחזור בדיוק אותו הדבר.
הצווארונים שונים, המכנסיים, הרוכסנים והכפתורים.

פ'סדר.
אז עושים טלאים - אחד מפה, שני משם. כפתור מאיקס ופרח מזד.
העיקר חס ושלום לא למסור בטעות למשהו ולהצטער על כך לעת זקנה...

 

[חלוש]

פ'סדר.
אז עושים טלאים - אחד מפה, שני משם. כפתור מאיקס ופרח מזד.

בהחלט.
במקום לייצר גרדרובה חדשה לכל ילד, כל עונה מחדש.
מעריכה אנשים שיודעים להתפשר, לשמור, למחזר ולחסוך.
חיסכון של אלפי אלפים של שקלים.

 

[שורי פלד]

פחחחח.
בגד שלבשת עכשיו.
עוד שנתיים יעבור מהמודה.
ועוד 15 שנה יחזור (הוכחות בשטח!)
ואז - לגבי המידות - זה יהיה טוב לבת שלך.
בקיצר.

הייתי פעם בארה"ב בחנות
והמוכרת אמרה לי שעכשיו היא מורידה סחורה שהחביאה במחסן לפני 25 שנה
שעכשיו חוזר לאופנה

 

[שורי פלד]

אם הייתי יכולה לאסוף את כל הנשים המקסימות מהאשכול הכן והאמיתי הזה, ולפתוח איזו קבוצת תמיכה והכלה לאשה היהודייה...

קבוצה שבה לא נפחד לספר על כך שהבית שלנו לפעמים ממש מבולגן... והררי הכביסות צועקים הצילו... שאנחנו קורסות למיטה יחד עם הילדים... ומספיקות לנקות את החלונות רק בערב פסח...
קיצור - קבוצה שבה לא נחשוש לשתף גם בדברים שאיננו מושלמים בהם...ולהבין שאנחנו בסך הכל - כמו כולן - או רובן....

אם היינו יכולות לקחת את השיח הוירטואלי דכאן ולהעבירו למציאות.... לפחות לטובת אחיותינו שלא נמצאות בפרוג

כי במציאות, רוב הנשים יספרו על הפעם היחידה שהן הצליחו לסדר את הבית טיפ טופ (ואת תביני שזה ככה תמיד) ועל הפעם הנוספת שהן צחצחו את כלי הכסף... ואת תרגישי גמדה קטנה ולא שווה....

אני מצטרפת ראשונה לקבוצה
כמה שזה נכון

 

[שריתי גוט]

א

לי לא היה הבדל של 9 שנים, ובכל זאת למדתי להעביר.

בהתחלה הייתי שומרת סט של כל הילדות.
אחרי שנה בודקים - מהגדולה לא עובר לשניה, היא גבוהה מדי. מהשניה לא עובר לשלישית, היא במבנה אחר לגמרי. הקטנה במרווח גדול מדי משלושתן, אז מחכים עוד שנה עם כל רביעיית השמלות (שומרים גם את השמלה של הקטנה, אולי תיוולד לנו עוד בת).

עוד שנה עוברת.

שתי השמלות הגדולות- לא טובות על הבת השלישית. השמלה השלישית ענקית על הבת הרביעית. מנסים איכשהו לתקן. נראה משוזנח. שומרים לשנה הבאה.

עוד שנתיים עוברות. אחת משתי השמלות הגדולות, ברוך השם, מתאימה לבת הרביעית. כל היתר לא מתאימות לאף אחת, ובכלל נולד לנו בן.
אז בשביל שמלה אחת, שלובשת ילדה אחת, שמרתי סט שלם 4-5 שנים בארון. מקסים. רק השכירות למטר רבוע, עולה יותר ממה שהיה עולה לקנות לה חדש.

מאז שקלטתי את זה (לקח כמה שנים), רוב הבגדים מתעופפים בשקיות מסודרות לקרובות משפחה או לאחרים, וכולנו מרוצים.

אז לי יש את זה ב3 בנים הרצופים שלי כולם רזים ולא גבוהים בקיצור אותו אחוזון.באמת רוב הבגדים לובשים 2 עונות אז רוב הפעמים זה כבר לא ראוי להעביר ...
ושנמצאים תחילת עונה רוצים משהו יפה לחול המועד ואותו דבר אפילו אם אפשר לפעמים לפברק לקטן עונה מהקודמים כי מכל אחד נשאר כמה דברים טובים. אבל אז אני נזכרת שהוא כזה חמוד איך אני יכולה להלביש אותו ביד שניה ( של אח שלו כן?).בקיצור לא מסוגלת לא לקנות סטים. התרפיה שלי זה לראות אותם יוצאים לחיידר מטופטפים בסטים. ביום שישי מתפשרת... לפעמים אפשר למצוא לגדול משהו בצבע דומה אז זה לא כזה נורא. אבל 4 פעמים בשבוע הם לובשים אותו דבר .
סעיף הביגוד עולה אצלי המוןןן! אבל שווה לי את ההנאה בזה. ואני מוסרת את הכל לדודה שלי שמחלקת את זה לנכדים שלה והם שיא הנהנים;

 

[שוקולית:)]

אולי מכאן תצמח הישועה?
יש לי ערימות של כביסה שמחכה לקיפול, ואין לי ממש מקום לקפל.
הספות - צרות מידי.
השולחן הגדול בסלון - מלא כל השבוע בניירות וצבעים.
המיטות - לפעמים צריך לישון עליהם.
וכך אני שמה את הכביסה בשקיות אשפתון נקיות, והערימות מצטברות ומצטברות.
אולי פעמים בשבוע אני מצליחה להגיע לקיפול כביסה של 12-14 מכונות לשבוע.

אין לי מייבש, ולכן יש לי מלא בגדים - כדי שיספיקו להתכבס ולהתייבש על החבל
יש לי אובססיה להחלפת בגדים - על כל כתם מחליפים את המכנס / חולצה / ועדיף שניהם
יש לי כביסל לכביסה המלוכלכת, וחשבתי לקנות כזו גם לכביסה הנקיה, אבל - אין לי מקום לזה.

יש לכם רעיון??? עצה??? משהו???
מהר, תיכף אני טובעתתתתת בערימות הכביסה..

מזדהה!
דבר ראשון, אני הרגשתי שזה תלוי בתקופות, יש זמנים שפה התפקוד נופל, ובעיני, באמת לקפל כביסה זה כבר סוג של מעבר [העיקר שדבר ראשון יהיה כביסה ויהיה מה ללבוש...] ובתקופות עומס כאן במיוחד הארגון נופל...
בתקופות כאלו, אנחנו צוחקים שהכביסה זה סוג של 'פיתום ורעמסס', במשך היום מורידים מהחבל וזורקים הכל על המיטה בחדר שינה כך שהערמה גובהת וגדלה... ועד למחרת בבוקר חצי יורד ללבישה וחצי נופל על הרצפה ואז חוזר חלילה....
מה שאני מנסה כרגע, [אולי בהקשר ליציאת מצריים, להפסיק לבנות הרי מסכנות...] זה לפחות לשים כל מכונה לבד [ולא ללכת לישון בלי לקפל] ואז בקיפול את לא נדרשת למיין בין סוגי הכביסות אלא יותר כל ערמה מתמקדת לארון מסוים.
בואי נדבר אחרי פסח, נראה כמה זה יחזיק....

 

[לאה 22]

הי
מישהי יכולה לתמצט?

 

[bracha]

נכון מאד,
רק מה? סעיף הביגוד בתקציב שלנו תובע המון!!! והמחשבה העיקרית שיש לי לגבי הבגדים היא חיסכון בעתיד.. עם כל הרצון לתת.

אם זה שוכב לך במחסן, לא עושה בלאגן ולא תופס מקום.
אז מה אכפת לך לשמור?
אם זה נמצא בארונות למעלה, ותופס שם מקום נכבד, תעיפי ומהר. סתם תוקע, סתם מפריע ובסוף הכאב לב הוא כפול, גם נתקעתי עם זה 10 שנים וגם בסוף לא לובשים.

 

[bracha]

הי
מישהי יכולה לתמצט?

אנשים שפכו פה את הלב, איך אפשר לתמצת את זה?

 

[מלפפון]

אני לא יודעת לזרוק ביגוד.
אחרי שקניתי אותו, ואני זוכרת כל בגד היכן נקנה ואיפה נלבש,
קשה לי לזרוק!
וזה לא שאני קונה ביגוד יוקרתי ומשלמת עליו הון.
תמיד אקנה במחירי סוף עונה (גם באמצע עונה), וגיסתי מתעצבנת עליי שאני מוצאת איכותי בזול, בעוד היא משלמת על זה..
גם אין לי בעיה לקבל שקיות משכנות או גיסות.
בשבת הזאת גיסתי העבירה לי שקית של הבת שלה עם ביגוד עדכני שקנתה במהלך השנה, ואין לה בנות אחריה.
אז זה לא שאני לא זוכרקת בכלל, דווקא בערב פסח מוציאה כל פעם איזה 4 שקיות ענקיות של אושר עד, אבל עדין כל פעם אני מתפלאה כמה הצלחנו לצבור במהלך השנה.
למרות שהוצאתי 4 שקיות, נשארו עוד המוני בגדים..
ויש לי חלום לגור בבית ענק, ולקנות ארון 4 דלתות מיוחד לביגוד שכבר קטן על הילדים, למיין אותו לפי גילאים/ בנים/ בנות, ואז אוכל לשמור בכיף..

אז איך בכל זאת אני מתגברת על כך?
מישהי כתבה פעם בפרוג כלל כזה: אם הבגד לא נלבש במהלך העונה האחרונה, סימן שכבר לא ילבשו אותו.
וזה מה שעשיתי עכשיו.
כשהקטנה נולדה הורדתי את הארגז של מ0-3 חוד' ושל 3-6 חוד', וכל מה שלא נלבש אפילו פעם אחת, שמתי בשקית של הגמח.
הוצאתי ככה מלא בגדים, כי תכלס שמתי לב שאני משתמשת בד"כ באותו ביגוד ומכבסת אותו, מאשר להוציא את כל הביביגרויים ולהתחיל לכבס ולבדוק אם אין כתמי חלב שנשארו.
ואני גם אוהבת לקנות חדש לתינוקות, ואם יש, המצפון שלי לא נותן לי להתחדש בכיף..

עכשיו אני עומדת לפני סידור ארון הבגדים למעלה, וצריכה לחזק את עצמי לזרוק..
(ואז לחפש בקדחתנות אחרי תקופה בגד שבדיוק מתאים לחצאית שקניתי, ולקוות בכל ליבי שלא זרקתי אותו)..

 

[bracha]

(ואז לחפש בקדחתנות אחרי תקופה בגד שבדיוק מתאים לחצאית שקניתי, ולקוות בכל ליבי שלא זרקתי אותו)..

ואז למצוא אותו ולראות שהוא בכלל לא מתאים למידה, וגם הצבע כבר לא משהו. ואז לזרוק...

 

[קדימה צעד]

שמתי לב שבקיפול הכביסה אנחנו מקדישות שבריר רגע לכל בגד כדי לבדוק לאיזה ארון/ילד הוא שייך.
והזמן הזה מצטבר...
נתתי לילדים למייין לי לסלסלות גדולות לפי ארונות
ואחר כך הקיפול שנותר לי היה רק טכני, בלי לחשוב.
חסך כ50% מזמן הקיפול

מומלץ בחום!

עוד פטנט ששמעתי ומתאים מאוד לאלו שמרכזות את הכביסות ליומיים בשבוע -
לעשות מכונות לפי ילדים, כך המיון הוא חלק משלב הכביסה ולא הקיפול
וגם..... ילדים שבוגרים דיים יכולים לקפל לעצמם את הכביסה בלי להרגיש קדושים מעונים.....

 

[Esti B]

יש לי כמה עצות לחלוק איתכן, בתור אחת שגדלה כמפונקת עולמית שלא נקפה אצבע בבית עד כדי כך שיום אחד הדחתי כלים ואבא שלי אמר שהמשיח חייב להגיע... קורים ניסים! (זה פשוט הגעיל אותי ברמה שלא הייתי מסוגלת להדיח כלים ללא כפפות).
אבל מכיוון שבלאגן גורם לי לחוסר ריכוז לא היתה לי ברירה לאחרנישואי אלא להתחיל לתפעל בית.
היום ב"ה יש לי 2 ילדים צפופים (שנה ושנתיים) ואני מנסה להעמיד את הבית בכל דרך.
אז העצות שלי מתאימות לנשים צעירות עם ילדים קטנים שעובדות עד 4 ראשון - חמישי + דירה לא גדולה:
עד שילדי הולכים לישון אני לא מתעסקת כלל בסידור הבית, אני רוצה לנצל כל דקה שהם ערים ואנחנו מעבירים את אחה"צ יחדיו בצורה חוויתית (לרוב יורדים לגינה + ארוחת ערב)
1. אין ללכת לישון ללא הדחת כלים! אני קובעת בין 5 ל 7 דקות לכיור לפי המראה שלו. האתגר שלי הוא לעמוד במה שקבעתי לעצמי ואז אני צריכה לשטוף בשיא המהירות, סה"כ כרבע שעה.
2. לפני הדחת הכלים אני עוברת עם מטאטא על הרצפות במטבח, כי לכלוך עם טפטופי מים זו סגולה בדוקה לכתמי בוץ.
3. אם נשאר לי כח לאחר הטיטוא + הדחת הכלים אני מעבירה סמרטוט והמטבח מקבל מראה חדש.
כל הנ"ל לוקח באיזור 20-25 דק'.
4. עוברת לסלון - מחזירה כל חפץ למקומו, בלי להשאיר שום דבר על השולחן. יש לי ספת עור שגם זקוקה לריענון קל בעזרת סמרטוט לח (חצי דקה). את הסלון לוקח לי 5 - 10 דק' לסדר.
5. חדרי ילדים ושינה - כנ"ל, מחזירה הכל למקום כולל המשחקים של הילדים שמעצבן מאד לסדר בחושך.
6. עכשיו כשהבית מסודר אני פונה לטפל בכביסות. מגהצת פעמיים - שלוש בשבוע.
אני מאד משתדלת (לא תמיד עומת בזה לצערי) לקפל כל מכונה מיד ולא לצבור קיפולים מיום ליום.
גיהוצים כפי שאמרתי משתדלת לרכז לפעמיים בשבוע. אני מקציבה חצי שעה לגיהוצים ומשתדלת להכניס כמה שיותר, סוג של תחרות ביני לבין השעון כמה אני אספיק בחצי שעה. מפעם לפעם הביצועים משתפרים.
7. חוזרת למטבח להכין ארוחת צהריים למחר + סלט וכריכים לבוקר. מיד כשאני מסיימת מדיחה שוב כלים. (הפעם הראשונה שאני מדיחה נועדה כדי ליצור סדר בבית ואז אני יותר מרוכזת לבצע את המטלות האחרות, וחוץ מזה שיותר נחמד לבשל על שיש נוצץ וכיור נקי)
8. יום חמישי - אני לא הולכת לישון עד שאני לא מסיימת לשטוף את כל הבית ואז ביום שישי מגיע הפרס הגדול - לישון בבוקר, וואו, איזה תענוג!
אני חושבת שעברתי פחות או יותר על הכל, מקווה שעזרתי למישהי.
בהצלחה!
אסתי.

 

[מירי סלומון]

כן עזרת מאוד, מאוד
רק שאלה אחת, מתי הילדים אצלך הולכים לישון?
אצלי זה עיקר הבעיה...
מסיימים ארוחת ערב בסביבות 8
עד שנכנסתי לישון 9
ואז להתחיל לסדר הכל???

גדול עלי