בית - עבודה, מה עושים?

[Shellykaz]

ב"ה אני עובדת מהבית כבר תקופה,
ולאחרונה נולדה לנו תינוקת מה שהופך אותי אוטומטית לאימא ל-3 פיצקלך... (הגדול בן 4 וחצי)

כיוון שאני רוצה להתפתח גם מבחינה מקצועית וגם להיות אמא טובה לילדים, נשאלת השאלה מה עושים?

איך צולחים את התקופה הזו של מרתון ילדים קטנים- עבודה תובענית-והורים שלא גרים בקרבת מקום?

האפשרויות הכלכליות גם הן די מצומצמות (לבייביסיטר וכדומה)

עצות ייעול, הערות והארות יתקבלו בברכה.

 

[RacheliArt]

את שולחת למעון? או שכולם בבית ב-1?
אם מעון-את עובדת בבית מתי שהקטנה ישנה, עד 4.
אם לא, הם ישנים מוקדם ואז עובדים בערבים, נאמר 7 וחצי עד 11 ואז עושים כביסה, בישול וכו.

 

[Shellykaz]

את שולחת למעון? או שכולם בבית ב-1?
אם מעון-את עובדת בבית מתי שהקטנה ישנה, עד 4.
אם לא, הם ישנים מוקדם ואז עובדים בערבים, נאמר 7 וחצי עד 11 ואז עושים כביסה, בישול וכו.

כולם בבית ב- 1 וחצי.
למעון לא כ"כ רוצה לשלוח. מעון עולה כסף, כמובן...
העניין הוא שהילדים לא רוצים להירדם בצהריים, וכשמגיע הערב אני כבר די עייפה בשביל לעבוד...

 

[Art Studio]

כפי שכתבה רחליארט.
בבוקר ישנים עם הילדה, ועובדים בערבים.

 

[Shellykaz]

פרט ששכחתי לציין

כפי שכתבה רחליארט.
בבוקר ישנים עם הילדה, ועובדים בערבים.

הבת שלי (התינוקת) במשפחתון עד 1 וחצי. אני כותבת תכנים לאתרים והמשכורת החודשית שלי היא פר מאמר.

מסיבה זו, חשוב לי להספיק כמה שיותר מאמרים ביום.
אם אשן בבוקר, ואסתמך רק על העבודה של הערב זה לא יהיה מספיק...

 

[eden7115]

אז קודם כל יש לך את כל הבוקר!!!
קמים מוקדם ושולחים את הילדים מוקדם לגנים ואז אפשר לעבוד בשקט מ-8:00-13:30, וזה לא מעט זמן...

העניין הוא שצריך להיות עם הרבה משמעת עצמית ונטו לעבוד בזמן הזה.
כל הכביסות, הבישולים, הסדר וכו' - יחכה לאח"כ - ממש כאילו את עובדת מחוץ לבית.
את כל הדברים האלו תוכלי לעשות תוך כדי כשהילדים נמצאים בבית או לפני השינה.

בערב כשהילדים הולכים לישון תוכלי לעשות השלמות או תיקונים וכו' - מה שאת מסוגלת במסגרת עייפות הלילה, אבל בלי להיסחף, כי צריך לישון מוקדם ולקום למחרת מוקדם ליום נוסף

 

[Art Studio]

בנוסף לכל הנאמר לעיל - את יכולה לסכם עם שתי שכנות פעם בכמה זמן, לדוגמא, שאת שומרת להן יום אחד על הילדים, ויום אחר (יומיים) - הן.

 

[מלפפון]

לגבי מקצוע- כשהיו ילדיי בגילאים הללו, החלטתי להרפות מעט. להרוויח פחות כסף, ולא להיגמר..
ב"ה הגיע היום ואני יכולה להוסיף יותר שעות לעבודה, אבל גם, אני סומכת על ה' שאם אני מרגישה לא יכולה, הוא כבר ישלח את הפרנסה. לכן אני לא עושה השתדלות מעבר ליכולת הגופנית והנפשית שלי.
קבעי לך מראש כמה שעות את יכולה לעבוד ביום לפי המצב, ואפילו שינה מ12 עד 13 בצהרים יכולה להוסיף כוחות כדי לעבוד בערב.
פרנסה זו בסה"כ השתדלות.

 

[מלפפון]

אגב, לגבי התפתחות מבחינה מקצועית- גם אני הרגשתי ככה בזמנו. עד שקלטתי שכרגע ההשקעה צריכה להתמקד בבית ובכוחות שלי.
להתפתחות המקצועית יהיו בע"ה שנים טובות שיהיה אפשר להקדיש.
שמעתי על הרבה שהחלו קריירה בגיל 30 והגיעו מהר מאד ליעד הרצוי.

 

[Shellykaz]

אגב, לגבי התפתחות מבחינה מקצועית- גם אני הרגשתי ככה בזמנו. עד שקלטתי שכרגע ההשקעה צריכה להתמקד בבית ובכוחות שלי.
להתפתחות המקצועית יהיו בע"ה שנים טובות שיהיה אפשר להקדיש.
שמעתי על הרבה שהחלו קריירה בגיל 30 והגיעו מהר מאד ליעד הרצוי.

כ"כ נכון ומחזק!

הבית והמשפחה הם החשובים ביותר.
כנראה שכדאי להרפות קצת.

 

[חויד]

עובדים כמו שעובדים מחוץ לבית
שולחים את התינוקת למטפלת ואת הילדים לגן /למעון
החיסכון הזה שהילדים נשארים בבית
עולה הרבה ע"ח העבודה
אז או בית-ילדים או עבודה

 

[GTV]

אני גם עובדת מהבית ב"ה, וחייבת מינימום 8 שעות עבודה ביום ע"מ להספיק את העבודה והלגיע למשכורת נורמלית.

אז אני שולחת את הבן שלי בן השנה וחצי בשמונה מקסימום למטפלת, וב1 אבא שלו שחוזר מהכולל לוקח אותו, ואני סוגרת את הדלת של חדר העבודה בגבורה וכאילו אני לא בבית, הוא עם אבא שלו, וטוב לו ושמח וזה מה שהיה בעצם אם הייתי עובדת מחוץ לבית, וב4 שאבא צריך ללכת שוב לכולל, נפתחת הדלת של "המשרד" ואני "חוזרת מהעבודה" ומתחלפים במשמרות, ומאז ועד שהוא הולך לישון אני האמא רק שלו, ונותנת לו את כולי, עד שהוא הולך לישון, ואז יש לי את הערב לענייני הבית: כביסות, סדרים ובישול ארוחת צהריים ליום למחרת...

זה דורש המון משמעת עצמית, אבל כשאני יודעת שבזה תלויה המשכורת שלי- זה הבוס הטוב ביותר בשבילי!

 

[מישהי אחת]

בשלב זה, שעות הערב הם הצלה , אני באותו מצב עם 3 פיצפונים והערב זה הזמן שלי...
רק שהרבה פעמים אני מגיעה לערב ממוטטת ומצב הבית בהתאם...

 

[Shellykaz]

נשות חיל!

אילו נשות חיל יש כאן בפורום!
הלוואי עלי!

למען האמת, כשאתן במרתון בית- עבודה ושוב בית ושוב עבודה אתן לא מרגישות שאתן נשחקות ואין לכן זמן לעצמכן?

אני משתדלת להזמין ביביסיטר לפעמים, אך הגידול והעבודה יחד כה אינטנסיביים שזה מתיש ממש..

 

[GTV]

אני לא אומרת שזה לא מתיש, ושוחק וברור שיש תקופות שקשה יותר ויש תקופות קלות יותר, אבל תמיד אני חושבת- שאם הייתי צריכה גם לצאת מהבית, ולהוציא אנרגיות גם על נסיעות לעבודה ודרכים לא היה לי קל יותר!

ואם רוצים אפשר לראות בזה הרבה סיפוק! את גם מפרנסת אברך ת"ח וגם מגדלת ילדים חמודים והיום עמוס ומלא פעילות- אין כיף גדול מזה!

אני מאמינה שזה גם עניין של אופי, אני אוהבת לעבוד, חייבת ימים מלאים ועמוסים-זה עושה לי מצברוח.

 

[poto12]

GTV יש לך ילד 1 קטן?
אז חכי שהילד יגיע לגיל 3-4 ויתחיל לתבוע יותר...
כן גם אני עם שלשה פחות או יותר בגלאים שציינת זה קשה מאד!
אם התינוק יונק זה עוד יותר קשה~! את חייבת! מטפלת לבקרים (לי לא היה כי הילדה שלי בכיינית לא אספר לך איך זה היה נראה...)
לעבוד בבקרים הכי טוב לסדר טיפה את הבית לסגור מיטות ולפנות קצת כיורים עבודה של כחצי שעה כדי שלא תצטרכי בעבודה לא להתרכז בגלל הבלאגן
ואם את טיפוס של לילה אז גם לעבוד בלילה אבל אני ספציפית בד"כ פחות מרוכזת בלילה אז זה הזמן לשקם את הבית
בסוף תגיעי לאיזון... התינוקת שלי כבר בת שנה וב"ה זה כבר יותר מסתדר

 

[חותם1]

המרתון הזה של בית-עבודה באמת עלול לשחוק,
וצריך למצוא גם זמן להתמלא, כל אחת מה שממלא אותה,
אני למשל, מספיק לי יציאה של שעה-שעתיים בשבוע, לקורס שמענין אותי, / איזושהי פעילות,
כדי להרגיש עם כוחות לכל השבוע,
ובתקופות שויתרתי על זה, הרגשתי חזק את ההבדל.

 

[זהבי סגל]

לא קראתי את כל האשכול, מקווה לא לחזור על דברים:
זה באמת קשה כל הקריירות ביחד: בית, עבודה, ילדים, כביסות, אוכל...
רק הכביסות לבד לפחות חצי משרה.

כמובן לשלוח את התינוק למטפלת מהרגע שאת חוזרת לעבוד, גם אם זה גיל חודש וחצי, ואם נבהלת - אל תחזרי לעבוד עד שתוכלי לשלוח את הינוקא למטפלת. זה נורא לעבוד עם תינוק בין הרגליים (אני מנסה עכשיו... )

להגדיר שעות ברורות לכל דבר עוזר מאד.
להוריד ציפיות ולהגדיר יעדים ואיך הבית אמור להראות בתקופה הזו. (כמה שנים ) זו תקופה שעוברת ואין צורך להיבהל. ואם החמות מודאגת לא להכניס אותה לחדר הכביסות. היה פה אשכול יפה על התמודדות בהרי הכביסות. (קיפול, סלים וכו') אם הבית הפוך כל ערב זה לא אומר שאת אישה הפוכה אלא שילדים חיים פה.
מסדרים על מנת שיתלכלך, מבשלים על מנת שיתחסל (כל החיים), מקפלים על מנת שיולבש, עובדים על מנת שהבעל ילמד ברוגע, ומשתדלים לזכור שזו לא קריירה.

ומשהו נוסף בתוך קלחת גידול הילדים והעבודה - תעשי משהו בשביל עצמך כי את המנוע של כל זה, ומנוע צריך דלק. מה עושה לך טוב? רק את יודעת: גלידה, השתלמות בנושא בו את עובדת, שיעור ספורט, הליכה, ספר? כל הוצאה שפויה בנושא הזה מחזיר את עצמו עשות מונים.

ובהצלחה בקריירה האמיתית של החיים, זו שמעבר למחשב והעכבר.

 

[מלפפון]

לא קראתי את כל האשכול, מקווה לא לחזור על דברים:


כמובן לשלוח את התינוק למטפלת מהרגע שאת חוזרת לעבוד, גם אם זה גיל חודש וחצי, ואם נבהלת - אל תחזרי לעבוד עד שתוכלי לשלוח את הינוקא למטפלת. זה נורא לעבוד עם תינוק בין הרגליים (אני מנסה עכשיו... )


ובהצלחה בקריירה האמיתית של החיים, זו שמעבר למחשב והעכבר.

תרתי דסתרי.
לא שולחים תינוק בן חודש וחצי לידיים אחרות. הילדים הם מעל העבודה.
גם בגיל 3 חוד' וחצי זה עדיין מוקדם.
בגיל 8 חודשים התינוק מתחיל לרצות את חברת השווים, ואז רצוי להתחיל לשלוצ אותו להתפתחות שלו, אבל כמובן שיש רצוי ויש מצוי..
בכל אופן, לשלוח תינוק בן חודש וןחצי בגלל עבודה, זו כבר הגזמה.

ואגב, הייתי בגינה כשמישהי שעוסקת בתכנות פרילסרית סיפרה שהיא עובדת עם 2 הקטנים בבית. שאלתי אותה איך היא עושה את זה, והיא השיבה שבזמן שהם ישנים היא עובדת.
באותו רגע ידעתי שאין לה פרויקטים והיא יושבת מחכה לעבודה.
כי זה לא יתכן שעובדים יחד עם שני תינוקות בבוקר על נושא שצריך ריכוז. פשוט אין מצב.

 

[זהבי סגל]

תרתי דסתרי.
לא שולחים תינוק בן חודש וחצי לידיים אחרות. הילדים הם מעל העבודה.
גם בגיל 3 חוד' וחצי זה עדיין מוקדם.
בגיל 8 חודשים התינוק מתחיל לרצות את חברת השווים, ואז רצוי להתחיל לשלוצ אותו להתפתחות שלו, אבל כמובן שיש רצוי ויש מצוי..
בכל אופן, לשלוח תינוק בן חודש וןחצי בגלל עבודה, זו כבר הגזמה.

ואגב, הייתי בגינה כשמישהי שעוסקת בתכנות פרילסרית סיפרה שהיא עובדת עם 2 הקטנים בבית. שאלתי אותה איך היא עושה את זה, והיא השיבה שבזמן שהם ישנים היא עובדת.
באותו רגע ידעתי שאין לה פרויקטים והיא יושבת מחכה לעבודה.
כי זה לא יתכן שעובדים יחד עם שני תינוקות בבוקר על נושא שצריך ריכוז. פשוט אין מצב.

לא הבנתי מה פה תרתי דסתרי. אני שלחתי את הבת שלי למטפלת בגיל חודשיים. תגידי שזה מוגזם? מבחינתי היה מוגזם אמא עצבנית שמנסה לעבוד (לא היתה לי חופשת לידה, והעבודה היא האוכל כידוע) ולא מצליחה, ובטח לא מצליחה להיות אמא נחמדה ומניקה לבת שלה. (מתח לא מוסיף כידוע להנקה).
במדינות שאינן מדינות רווחה חופשת לידה במקרה הטוב היא שבוע וגם היא חל"ט.
מה מוגזם ומה לא זה תוצאה של נורמה חברתית. אצלי בבית את הנורמה אני קבעתי.
תגיד מי שתגיד שלשים את התינוק בחדר תינוקות כשהוא בן כמה שעות זו הגזמה. ולכן היא הולכת לבית חולים עם ביות מלא. מעניין שפה הנורמה קבעה אחרת.

הרצוי הוא לגדל את הילדים מתחת לעץ התפוח עד גיל 4.
המצוי, אצלי בכל אופן, הוא לשלוח את התינוקת למטפלת, המטפלת רגועה, האמא רגועה והתינוקת רגועה.
וסליחה אם שברתי מיתוס.